מנהיגותו של שמואל, שחיתותם של בניו
פרק ז פסוק טו- פרק ח פסוק ג
בכמה מילים
כרקע לבקשת העם להמליך מלך שפגשנו במהלך הראשון, נתעמק במהלך ההוראה השני במצב המנהיגות בעם בתקופה שקדמה לבקשה. שמואל מתואר בקטע זה כמנהיג מרשים המקפיד לשמור על קשר קרוב לעמו, אך לעומתו בניו מתוארים כשופטים מושחתים ששלטונם בהכרח פוגע בעם. לאחר שנחשוף את משבר המנהיגות בעם, נדון עם התלמידים בצורות שלטון שונות. התלמידים יבחנו את היתרונות והחסרונות של כל שיטה ויקשרו אותה למצב בפרק.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – ציירו לי מנהיג
נבקש מהתלמידים לצייר מנהיג במפגש עם האנשים שאותם הוא מנהיג. נכתוב על הלוח "מה היחס בין המנהיג לאנשיו?"
אפשר להעלות כמה שאלות למחשבה לפני תחילת העבודה:
- האם המנהיג קרוב לאנשיו או מרוחק?
- האם הציבור מפחד מהמנהיג? אוהב אותו?
- האם יש הבדל גדול במראה החיצוני בין המנהיג לציבור?
ניתן לתלמידים מספר דקות כדי לצייר. אפשר לבחור כמה ציורים מעניינים או יפים במיוחד ולבקש מהתלמידים לצייר אותם על הלוח כבסיס לדיון. נאפשר לכמה תלמידים להציג את עבודתם ולהסביר את בחירותיהם בציור.
אפשרות שנייה – המנהיג ועמו
נקרין בכיתה שתי תמונות של מנהיגים מוכרים ואנשיהם (ראו דף עם תמונות גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים להשוות בין התמונות – איך נראה בכל תמונה הקשר בין המנהיג לבין העם.
נדון:
- לפי התמונה והידע הכללי שלכם, מהו הקשר בין העם למנהיג בתמונה?
- מהו לדעתכם הקשר הרצוי בין ההנהגה לציבור?
- מה צריכות להיות התחושות של הציבור כלפי המנהיג?
אפשרות שלישית – מנהיגים בחיי היומיום
נבקש מהתלמידים לחשוב על מנהיג או מנהיגה שהם מכירים מחיי היומיום שלהם – במשפחה, בבית הספר, בחוג ואפילו בקבוצת החברים בני גילם. נדון:
- מה הופך את הדמות שבחרתם למנהיגה?
- מיהו "העם" של אותו מנהיג? את מי הוא מנהיג?
- מהו הקשר בין המנהיג לבין המונהגים? האם הם אוהבים אותו? מפחדים ממנו?
- האם המנהיג נגיש לציבור שלו?
הזמנה לקריאה
נקרא יחד בשמואל א פרק ז פסוקים טו-יז. לאחר הקריאה נבקש מהתלמידים לבחור ביטוי אחד המאפיין את דרך המנהיגות של שמואל. נשמע את בחירות התלמידים ונשאל אותם:
- מה עושה שמואל "מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה"?
- מהי לדעתכם החשיבות בחזרתו לביתו?
- מה אפשר ללמוד מפסוקים אלו על מנהיגותו של שמואל?
מומלץ להתעכב על השאלה האחרונה ואף לכתוב על הלוח כמה מאפיינים עיקריים של דרכו של שמואל העולים מתוך הפסוקים – רצוי מאוד שהדברים יעלו מהתלמידים: קרבה פיזית לעם (מסתובב ביניהם), מנהיג נגיש וזמין, חוזר למעונו הקבוע ("כִּי שָׁם בֵּיתוֹ"), משקיע זמן ואנרגיה בשמירה על קשר עם עמו גם בגיל מבוגר. רצוי מאוד לדלג גם לפרק יב פסוקים ב-ג ולראות את עדות שמואל על עצמו כיצד הנהיג את העם.
נקרא בשמואל א פרק ח פסוקים א-ג. גם כאן נבקש מהתלמידים לבחור ביטוי אחד מהפסוקים המאפיין את התנהלות בניו של שמואל. נשמע את בחירות התלמידים ונשאל אותם:
- מדוע מציין המספר כי שמואל זקן? איך זה קשור?
- היכן פועלים שני בניו של שמואל? האם יש כאן שינוי?
- מה אפשר ללמוד מפסוקים אלו על התנהלות בניו של שמואל כמנהיגים?
שוב כדאי להתעמק בשאלה האחרונה ולכתוב נקודות עיקריות על הלוח.
לסיכום חלק זה, נתבונן על הלוח ונדון:
- אילו הבדלים קיימים בין שמואל לבניו?
- מה אפשר להסיק מכך?
שמואל מוצג בפסוקים שקראנו כאן וגם במקומות רבים אחרים כמנהיג מופתי שמצליח להישאר נאמן לחלוטין לאלוהים, אבל גם להיות נוכח וקשוב לעם ולצרכיו. אך בניו פנו לדרך אחרת לחלוטין משלו – הם התגלו כמנהיגים מושחתים שדואגים לטובתם האישית על חשבון עקרונות הדת, הצדק והמוסר.
מבט לחיים
השוואת המנהיגות של שמואל אל מול חטאי בניו מעלה שאלות רבות בנוגע למנהיגות טובה ויציבה. בחלק זה נדון בצורות שלטון שונות הקיימות היום לאור המתרחש בפרק.
נחלק את הכיתה לקבוצות של 6-5 תלמידים. כל קבוצה תקבל הגדרה קצרה של צורת שלטון מסוימת (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). הקבוצה תצטרך לדון בצורת השלטון שקיבלה, להשוות אותה לצורות השלטון המופיעות בפסוקים שלמדנו ולמלא בדף טבלה של יתרונות וחסרונות בדגש על היחס בין המנהיג לבין העם.
בסיום העבודה בקבוצות יציגו נציגים מכל קבוצה את צורת השלטון שקיבלו, את היתרונות והחסרונות שלה ואת הקשר בינה לבין האירועים שנלמדו.
נדון:
- איזו צורת שלטון עדיפה בעיניכם?
- אילו חסרונות קיימים בדמוקרטיה, צורת השלטון הנפוצה כיום?
למורים: שימו לב כי בחלק זה של השיעור עשויה לעלות סוגיה מעניינת – הפסוקים שקראנו מעידים בבירור כי העיקרון של שלטון שושלתי אינו עובד ומוביל למנהיגות מושחתת וגרועה. לכן מעניין לשים לב למסקנת העם – שבעקבות המצב הזה מבקש דווקא מלך אף שזהו סוג של שלטון שושלתי.
אפשר עוד...
בני שמואל ובני עלי: לא התייחסנו במהלך ההוראה להשוואה המתבקשת בין בניו של שמואל לבין בניו המושחתים של עלי שעליהם קראנו בפרק ב (פסוקים יב-יז), השוואה זו מעלה שאלות מעניינות:
- מהו המסר בפרקים אלו לגבי הנהגה שושלתית?
- האם שמואל לא למד את הלקח מהתנהלות בני עלי? או שמא המנהיגים עסוקים כל כך בענייני העם עד שהם לא שמים לב למה שקורה בתוך ביתם?
התפוח והעץ: הבנים הסוררים של עלי ושל שמואל הם דוגמה לתפוחים שנפלו רחוק מאוד מהעץ. מעניין לדון עם התלמידים דרך המקרים הללו על הדמיון והשוני בין הורים לבין ילדיהם:
- האם בדרך כלל ילדים גדלים להיות דומים להוריהם?
- מה גורם לכך?
- באילו מצבים נראה ילדים שגדלים להיות שונים מאוד מהוריהם?
- האם לדעתכם נכון לשפוט אדם לפי מה שאנחנו יודעים על הוריו?
- מה מקומו של החינוך בבית בקביעת הקרבה בין התפוח והעץ?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו על דרך המנהיגות של שמואל – מנהיג שמהלך בתוך עמו, נגיש וקשוב לשאלות ובקשות. בזקנתו שמואל ממנה את בניו לתפקידי מנהיגות, אך במקרה הזה התפוח נופל רחוק מאוד מהעץ. התנהגותם המושחתת של יואל ואביה מעלה שאלות על דפוסי השלטון בישראל אז ובכלל, ומאירה מזווית נוספת את בקשת העם למלך.
מיומנויות: קריאה משותפת בתנ"ך, בחירה אישית של ביטוי מפתח.
מתודות: ציור, ניתוח צילומים, דיון כיתתי, עבודה בקבוצות ודף מידע.
