מרד שבטי ישראל ופילוג הממלכה
פסוקים טז-כד
בכמה מילים
מטרתו של מהלך זה הוא לבחון את פילוג הממלכה ומרד ישראל דרך ה'סיבתיות הכפולה' המוצגת בפילוג הממלכה. נבחן כיצד העם מגיב לדבריו הקשים של רחבעם ופורץ במרד, ואיך הממלכה עמדה על סף מלחמת אחים גדולה. לבסוף, נראה איך הסיבתיות הכפולה נחשפת בדברי הנביא שמעיה, ופילוג הממלכה מתקבל אצל רחבעם וירבעם ומתקבע.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה:
נשאל את התלמידים:
- מדוע יש פילוגים בין קבוצות?
- ממדינות שלמות דרך משפחות ועד קבוצות ספורט, יש התפלגויות והתחלקויות. מה גורם לכך?
- מה יוצר את המתח בין קבוצה לקבוצה? (הצעות לתשובה: אידיאולוגיות שונות, העדפות, דתות, השקפות עולם שונות וגם סיבות טכניות)
אפשרות שנייה – משחק:
נחלק את הכיתה באקראי לשתי קבוצות. נבקש מכל תלמיד בקבוצה למצוא דבר שבו הוא שונה משאר חברי הקבוצה (לדוגמה: צבע עיניים, אוהב פיצה, קרא ספר שאף אחד לא קרא). לאחר שנמצא את השוני של כל אחד, נערבב בין הקבוצות ונחזור על המשחק בקבוצות שונות.
נשאל את התלמידים:
- מה יוצר פילוג בין קבוצות באוכלוסייה?
- האם האוכלוסייה בישראל מפולגת?
- מה מאחד את שבטי ישראל?
- מה מפריד ביניהם?
- מה מאחד את חלקי העם במדינת ישראל?
- מה יכול להפריד?
אפשרות שלישית: נאום השבטים
נצפה בשתי הדקות הראשונות ב'נאום השבטים' של הנשיא העשירי ראובן ריבלין משנת 2015.
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם יש שבטים בישראל כמו השבטים שהנשיא דיבר עליהם?
- מה ההבדל הכי בולט בין השבטים בתורה לבין השבטים שדיבר עליהם הנשיא מבחינה גיאוגרפית? (השבטים בתורה מופרדים בגבולות ובמדינת ישראל השבטים חיים זה לצד זה)
- מה יוצר פילוג בין קבוצות באוכלוסייה?
- האם האוכלוסייה בישראל מפולגת?
- מה מאחד את שבטי ישראל?
- מה מפריד ביניהם?
- מה מאחד את חלקי העם במדינת ישראל?
- מה יכול להפריד ביניהם?
הזמנה לקריאה
נכתוב על הלוח: 'מלחמת אחים?' ונעבור לקריאה של פסוקים טז-כא. מומלץ מאוד לקרוא את פסוקי ההיפרדות וההכנה למרד בדרמטיות. נשאל את התלמידים:
- מה מתואר בפסוק טז?
- מה תגובת העם על דברי רחבעם?
- על מי מלך רחבעם?
- מה משמעות הדגשה זו בפסוקים?
נתמקד בפסוק יח שבו מתואר שאדורם נרגם באבנים, ורחבעם מתאמץ לעלות במרכבה לברוח לירושלים. נשאל את התלמידים:
- מדוע העם מנסה להרוג את רחבעם? (בגלל המרד שיצא לדרך בעקבות תגובתו לבקשתם)
נסביר שרחבעם ממהר לירושלים, אוסף את צבאו ומתכונן למלחמה. אנו על סף מלחמת אחים שלא הייתה כדוגמתה. נחזור לפסוק כא ונשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם יסתיים האירוע?
בשלב זה נלמד את המושג 'סיבתיות כפולה'. נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יד-טו ונשאל אותם:
- מה הסיבות המובאות בפסוקים אלה?
בפסוק יד מובאת הסיבה ההיסטורית לפילוג הממלכה: רחבעם מתעלם מבקשת העם ומקשה את העול.
הסיבה הדתית מודגשת לנו בפסוק טו: פילוג הממלכה הוא עונש שמקבל שלמה על חטאיו (בפרק ט הבטיח אלוהים לשלמה שצאצאיו ישבו על כסאו רק אם הוא ישמע אל דבר האלוהים ומצוותיו).
נפרט על הסיבתיות הכפולה:
נסביר בקצרה שלרחבעם ופמלייתו (הזקנים והילדים) ולעם הנאסף בשכם לניהול משא ומתן להמלכת רחבעם אין כל ידיעה על נבואת אחיה השילוני, והם אינם מודעים לסיבתיות הכפולה של האירועים שהם משתתפים בהם. נדגיש שהתנ"ך מספר לנו, קוראי הסיפור, על קיומה של הסיבה האלוהית לאירועים בשלב שבו רחבעם עונה לעם את התשובה ששמו בפיו הילדים ("כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה'" – פסוק טו)
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים טז-כא ולמלא את הטבלה המצורפת בדף העבודה (דף עבודה- טבלה) על פי הפסוקים ועל פי מה שלמדנו על הסיבתיות הכפולה.
לאחר מילוי הטבלה נזמין שלושה תלמידים לקדמת הכיתה והטבלה בידיהם. תלמיד אחד יקרא את הסעיף, תלמיד אחד את הסיבה הדתית והתלמיד השלישי את הסיבה ההיסטורית.
לסיכום נושא 'הסיבתיות הכפולה' נבקש מהתלמידים לקרוא את נבואת שמעיה הנביא בפסוקים כב-כד ולחשוב על שאלות אלו:
- מה אומר הנביא?
- האם רחבעם מבין למה גרמו דבריו, וחושב שמעשיו היו טעות?
- האם הייתה לו בחירה חופשית בין האפשרויות שהציעו לו?
- האם רחבעם מבין כעת שמעורבת כאן גם סיבה דתית, אלוהית, ולא רק המעשים שלו כלפי העם?
- האם המודעות לסיבה הדתית משנה משהו?
- האם לדעתכם רחבעם מתחרט על מה שעשה וחושב שהיה יכול לפעול אחרת?
- מדוע רחבעם מקבל את דברי הנביא ואינו מגיב כלל?
- האם ישראל ידעו על נבואה זו?
- כיצד הידיעה שהדבר נהיה מאת ה' יכולה להשפיע על ההתנהלות בשתי הממלכות?
מבט לחיים
למדנו שעם ישראל פורץ במרד כלפי המלך המיועד, מדובר באירוע דרמטי שקורה לעיתים רחוקות. נשאל את התלמידים:
- אילו סיבות יכולות להוביל את העם למרד? (פגיעה כלכלית חמורה, פגיעה דתית, פגיעה בחופש, התאכזרות)
נחשוב על ישראל של ימינו ונשאל את התלמידים:
- האם אנשים בימינו יוצאים להפגין נגד נושאים שהם אינם מסכימים להם
נשאל מה ההבדל בין מרד להפגנה ונכתוב את התשובות על הלוח. נחלק לתלמידים פתקים קטנים, ונבקש מהם לענות על שאלה זו:
- על מה היית יוצא למרד?
- מה בעיניך חמור עד כדי כך שמצדיק את הרס השלטון?
נסכם במטלת בית לתלמידים:
מצאו סיפור על מרד או מהפכה שאתם מזדהים אתו. כתבו את סיפור המרד בקצרה ואת הסיבות שאתם מזדהים אתם ביותר.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור למדנו על התגובה של העם להחלטת רחבעם לנהוג ביד קשה ועל מרד שבטי ישראל; למדנו תגובתו של רחבעם למרד וגיוס הצבא למלחמה; עיינו במושג 'הסיבתיות הכפולה' ובחנו אותו בפרק בנוגע לקבלת רחבעם את דברי שמעיה הנביא שמדובר בתוכנית אלוהית, ולהסכמתו לפילוג הממלכה.
מיומנויות: השוואה בן פסוקים ובין מקרים, ביסוס המושג 'סיבתיות כפולה', שאלת שאלות.
מתודות: משחק, קריאת פסוקים, דף עבודה – טבלה ודיון.
