נבואת ירמיהו על חורבן ירושלים ובית המקדש
פסוקים א-טו
בכמה מילים
העם חושב שירושלים מוגנת לנצח. נבחן כיצד ירמיהו מנסה לשכנע את העם שהמקדש וירושלים הבנויה אינם נצחיים.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – "אני בטוח, לי זה לא יקרה":
נכתוב על הלוח את המשפט "אני בטוח, לי זה לא יקרה" ונשאל את התלמידים:
- מה משמעות האמירה?
- מה הסכנות הכרוכות באמירה זו?
הצעה שנייה:
נקרא את תיאורה של אלזה מורנטה את תחושותיהם של תושבי רומא בזמן מלחמת העולם השנייה מתוך הספר 'אלה תולדות'.
הזמנה לקריאה
ההקשר של הנבואה – מקום וזמן:
הנבואה שנלמד נאמרת לפני חורבן בית המקדש. נקרא יחד את פסוקים א-ב ונשאל את התלמידים:
- איפה הנבואה נאמרת? (בשער בית המקדש)
- מדוע הנבואה נאמרת דווקא שם? (שער בית המקדש הוא מקום התאספות העם ולכן זו הזדמנות להשמיע את הנבואה מול עם רב. וכן הנבואה עצמה עוסקת בתפקידו של בית המקדש בחיי העם ולכן בחר ירמיהו לומר את הנבואה דווקא במקום שעליו מתנהלת המחלוקת בינו לבין העם)
סביר מאוד להניח שהנבואה נאמרה לאחר שני אירועים היסטוריים אלו שהעלו את מעמדה של ירושלים (כפי שהולידיי טוען שהנבואה נאמרה בשנת 608-609 לפנה"ס, W.L. Holladay, Jeremiah: A Commentary on the Book of the Prophet Jeremiah):
- הצלתה הניסית של ירושלים בידי אלוהים בעת מסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס.
- הרפורמה הפולחנית של יאשיהו בשנת 622 לפנה"ס. אפשר להסביר כי בעקבות הרפורמה עבדו את אלוהים רק בירושלים. ומציאות זו מחזקת את התפיסה של העם שירושלים אינה יכולה להיחרב – כי אלוהים לא יחריב את מקום הפולחן היחיד שלו.
נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם תושבי ירושלים מרגישים לאור האירועים האלו? (בעקבות אירועים אלה האמינו תושבי ירושלים שירושלים מוגנת לנצח כיוון שאלוהים מגן עליה)
בעקבות הרקע ההיסטורי נקודת המוצא של הנביא בפרק היא שהעם לא מאמין שאלוהים יחריב את ביתו: "הֵיכַל ה' הֵמָּה" (פסוק ד) – בנבואתו ירמיה מנסה להשפיע ולשנות את תפיסת העם. נשאל את התלמידים:
- כיצד אתם מציעים לירמיהו לשכנע את העם?
נכתוב על הלוח את ההצעות של התלמידים. אפשר לבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ג-טו ולמצוא את הדרכים שבהם ירמיה מנסה לשכנע את העם. נאסוף את תשובות התלמידים ונעבור על המהלכים של ירמיהו יחד:
עמדת ירמיה בנוגע למקדש ויחס העם למקדש:
נשאל את התלמידים על פי פסוק ג:
- מה אלוהים מבקש מהעם? (לחזור בתשובה ולהיטיב את מעשיהם)
- מה יקבלו בתמורה? (העם יוכל לשבת בבטחה בארץ)
בפסוק ד ירמיהו מתאר את העם שמקשיב לדברי השקר, ככל הנראה הוא מתכוון לנביאי השקר שפעלו באותה תקופה.
- מה אומרים אותם נביאי השקר? ("הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה")
- מה משמעות דברי נביאי השקר לדעתכם? (העם חושב שהמקדש הוא מקום נצחי שלא יכול להיחרב כיוון שזהו בית האלוהים)
- למה ירמיהו לא אומר את הדברים בפשטות, למה החזרה המשולשת? (החזרה המשולשת נועדה להדגיש את הרעיון שהיכל ה' הוא מקום בטוח, ואין סיכוי שאלוהים יחריב אותו. אפשר גם להציע שהחזרה מנסה להעביר את ריבוי קולות נביאי השקר האומרים את אותו הדבר. אפשר להפנות את התלמידים למראי מקום נוספים בספר ירמיהו שיש בהם חזרות ולהראות שמוטיב זה מאפיין את נבואות ירמיהו: פרק ו פסוק יד, פרק ח פסוק יא, פרק כב פסוק כט ופרק מח פסוק לג. ראוי לציין שגם היום משתמשים בחזרות כאמצעי ספרותי בעיקר בשירה כדי לחזק את המתואר)
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את פסוקים ה-ז ולמנות יחד מה המעשים שצריכים בני ממלכת יהודה לעשות כדי להישאר בארץ. (משפט צדק, לא לעשוק את השכבות החלשות בחברה, לא לשפוך דם נקי ולא לעבוד עבודה זרה)
ירמיהו טוען שנצחיות המקדש תלויה במעשי העם. אם ינהגו על פי אמות המוסר, המקדש יהיה נצחי והם יישארו בירושלים.
שאלות רטוריות:
נשאל את התלמידים:
- מה זו שאלה רטורית? (שאלה שהתשובה עליה ברורה, ולכן אינה מצריכה באמת תשובה. השאלה הרטורית נועדה להביע תמיהה, אבסורד, אירוניה וכדומה, ומעוררת את הנשאל להגיע למסקנה הנכונה בעצמו)
נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות לשאלות רטוריות.
- מה ירמיהו שואל את העם?
שאלה רטורית ראשונה: פסוקים ט-י – האם אתם יכולים לגנוב, לרצוח, לנאוף, להישבע לשקר, לעבוד לאלוהים אחרים, ולאחר מכן לעמוד לפני אלוהים בבית המקדש ולומר "ניצלנו, המקדש הציל אותנו כדי שנוכל לחטוא בכל החטאים האלה"?!
שאלה רטורית שנייה: פסוק יא – האם בית המקדש, שאמור להיות הבית של ה' הוא בעיניכם מקום מסתור של פושעים?! (מערת פריצים – מערה שגרים בה אנשים פרוצים-חוטאים המתחבאים מפני המשטר)
נשאל את התלמידים:
- מה היתרון בשימוש של שאלות רטוריות? (באמצעות השאלה הנביא מביא את העם להגיע למסקנה הנכונה בעצמם. השאלות גם מעוררות תשומת לב לעניין ומדגישות את האבסורד במצב המתואר)
תקדימים:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יב-טו ולענות על השאלות שלהלן:
- הנביא מציג שני אירועים מהעבר. מה הם? (חורבן שילה – מקום המשכן, המקדש הזמני, נחרב בגלל חטאי ישראל בימי עלי הכהן; חורבן אפרים – כינוי לממלכת ישראל שחרבה וגלתה בגלל חטאיהם)
- מה הנביא מבקש להדגיש באמצעות אירועים אלה? (הנביא מביא את הדוגמאות ההיסטוריות במטרה לשכנע את העם בהיתכנות נבואתו הקשה. בית האלוהים לא יישאר לנצח אם העוול המוסרי והדתי ימשיך. חורבן המקדש וגלות יהודה הם אפשריים שהרי דברים דומים קרו כבר בעבר)
- זהו את התקבולת בפסוקים ומה תפקידה? (פסוק יג: "וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם" .הנביא מבקש להדגיש כי העם אינו לומד מטעויות. אלוהים ניסה להחזיר אותו לדרך הנכונה, אך העם סירב לשמוע לו)
תגובת העם – כתיבת תגוביות (טוקבקים) לירמיהו:
נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם העם מגיב לדבריו של ירמיהו?
נזמין את התלמידים לכתוב מעין תגוביות (טוקבקים) לדבריו של ירמיהו בפרק.
מבט לחיים
איך משנים את גישת "לי זה לא יקרה"?
אפשרות ראשונה: לעיתים יש לנו מחשבות ותפיסות מסוימות שעלולות להכשיל אותנו. לא פעם אלה מתגלות לאחר מעשה, אחרי שאנחנו מבינים שהמחשבה שהייתה לנו היא שגרמה לנו לטעות. אחת הדוגמאות לכך בארץ היא מלחמת יום הכיפורים. נשאל את התלמידים:
- האם זכורים לכם מקרים שבהם התברר לכם בדיעבד שהנחות היסוד שלכם היו מוטעות?
- האם פעם הופתעתם שהדברים התנהלו אחרת ממה שחשבתם שיקרו, למשל פער בפגישה עם אנשים בין התפיסה שלכם את התנהלות השיחה ודעות בן השיח לפני השיחה ובמהלכה?
אפשרות שנייה: במדינת ישראל יש חוסן כלכלי וחברתי.
- האם לדעתכם המדינה תהיה קיימת לעד?
- מה יגרום לה לשרוד לעוד הרבה מאוד שנים?
- לאור הפרק בירמיהו מה הם האיומים האסטרטגיים על המדינה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בחנו כיצד ירמיהו מנסה לשכנע את העם שירושלים והמקדש יכולים להיחרב אם העם ימשיך בדרכו הרעה.
מיומנויות: חזרה משולשת על אותה המילה או ביטוי, שאלה רטורית, תקדים.
מתודות: זיהוי עצמאי של הקשר, תקדימים ושאלות רטוריות בדברי ירמיהו, כתיבת תגוביות לירמיהו.