סגור תצוגת כיתה
הפרק

נבואת ירמיהו על חורבן ירושלים ובית המקדש

פסוקים א-טו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

העם חושב שירושלים מוגנת לנצח. נבחן כיצד ירמיהו מנסה לשכנע את העם שהמקדש וירושלים הבנויה אינם נצחיים.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – "אני בטוח, לי זה לא יקרה":
נכתוב על הלוח את המשפט "אני בטוח, לי זה לא יקרה" ונשאל את התלמידים:

  • מה משמעות האמירה?
  • מה הסכנות הכרוכות באמירה זו?

הצעה שנייה:
נקרא את תיאורה של אלזה מורנטה את תחושותיהם של תושבי רומא בזמן מלחמת העולם השנייה מתוך הספר 'אלה תולדות'.

הזמנה לקריאה

ההקשר של הנבואה – מקום וזמן:
הנבואה שנלמד נאמרת לפני חורבן בית המקדש. נקרא יחד את פסוקים א-ב ונשאל את התלמידים:

  • איפה הנבואה נאמרת? (בשער בית המקדש)
  • מדוע הנבואה נאמרת דווקא שם? (שער בית המקדש הוא מקום התאספות העם ולכן זו הזדמנות להשמיע את הנבואה מול עם רב. וכן הנבואה עצמה עוסקת בתפקידו של בית המקדש בחיי העם ולכן בחר ירמיהו לומר את הנבואה דווקא במקום שעליו מתנהלת המחלוקת בינו לבין העם)

סביר מאוד להניח שהנבואה נאמרה לאחר שני אירועים היסטוריים אלו שהעלו את מעמדה של ירושלים (כפי שהולידיי טוען שהנבואה נאמרה בשנת 608-609 לפנה"ס, W.L. Holladay, Jeremiah: A Commentary on the Book of the Prophet Jeremiah):

  • הצלתה הניסית של ירושלים בידי אלוהים בעת מסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס.
  • הרפורמה הפולחנית של יאשיהו בשנת 622 לפנה"ס. אפשר להסביר כי בעקבות הרפורמה עבדו את אלוהים רק בירושלים. ומציאות זו מחזקת את התפיסה של העם שירושלים אינה יכולה להיחרב – כי אלוהים לא יחריב את מקום הפולחן היחיד שלו.

נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם תושבי ירושלים מרגישים לאור האירועים האלו? (בעקבות אירועים אלה האמינו תושבי ירושלים שירושלים מוגנת לנצח כיוון שאלוהים מגן עליה)

בעקבות הרקע ההיסטורי נקודת המוצא של הנביא בפרק היא שהעם לא מאמין שאלוהים יחריב את ביתו: "הֵיכַל ה' הֵמָּה" (פסוק ד) – בנבואתו ירמיה מנסה להשפיע ולשנות את תפיסת העם. נשאל את התלמידים:

  • כיצד אתם מציעים לירמיהו לשכנע את העם?

נכתוב על הלוח את ההצעות של התלמידים. אפשר לבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ג-טו ולמצוא את הדרכים שבהם ירמיה מנסה לשכנע את העם. נאסוף את תשובות התלמידים ונעבור על המהלכים של ירמיהו יחד:

עמדת ירמיה בנוגע למקדש ויחס העם למקדש:
נשאל את התלמידים על פי פסוק ג:

  • מה אלוהים מבקש מהעם? (לחזור בתשובה ולהיטיב את מעשיהם)
  • מה יקבלו בתמורה? (העם יוכל לשבת בבטחה בארץ)

בפסוק ד ירמיהו מתאר את העם שמקשיב לדברי השקר, ככל הנראה הוא מתכוון לנביאי השקר שפעלו באותה תקופה.

  • מה אומרים אותם נביאי השקר? ("הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה")
  • מה משמעות דברי נביאי השקר לדעתכם? (העם חושב שהמקדש הוא מקום נצחי שלא יכול להיחרב כיוון שזהו בית האלוהים)
  • למה ירמיהו לא אומר את הדברים בפשטות, למה החזרה המשולשת? (החזרה המשולשת נועדה להדגיש את הרעיון שהיכל ה' הוא מקום בטוח, ואין סיכוי שאלוהים יחריב אותו. אפשר גם להציע שהחזרה מנסה להעביר את ריבוי קולות נביאי השקר האומרים את אותו הדבר. אפשר להפנות את התלמידים למראי מקום נוספים בספר ירמיהו שיש בהם חזרות ולהראות שמוטיב זה מאפיין את נבואות ירמיהו: פרק ו פסוק יד, פרק ח פסוק יא, פרק כב פסוק כט ופרק מח פסוק לג. ראוי לציין שגם היום משתמשים בחזרות כאמצעי ספרותי בעיקר בשירה כדי לחזק את המתואר)

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את פסוקים ה-ז ולמנות יחד מה המעשים שצריכים בני ממלכת יהודה לעשות כדי להישאר בארץ. (משפט צדק, לא לעשוק את השכבות החלשות בחברה, לא לשפוך דם נקי ולא לעבוד עבודה זרה)
ירמיהו טוען שנצחיות המקדש תלויה במעשי העם. אם ינהגו על פי אמות המוסר, המקדש יהיה נצחי והם יישארו בירושלים.

שאלות רטוריות:
נשאל את התלמידים:

  • מה זו שאלה רטורית? (שאלה שהתשובה עליה ברורה, ולכן אינה מצריכה באמת תשובה. השאלה הרטורית נועדה להביע תמיהה, אבסורד, אירוניה וכדומה, ומעוררת את הנשאל להגיע למסקנה הנכונה בעצמו)

נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות לשאלות רטוריות.

  • מה ירמיהו שואל את העם?

שאלה רטורית ראשונה: פסוקים ט-י – האם אתם יכולים לגנוב, לרצוח, לנאוף, להישבע לשקר, לעבוד לאלוהים אחרים, ולאחר מכן לעמוד לפני אלוהים בבית המקדש ולומר "ניצלנו, המקדש הציל אותנו כדי שנוכל לחטוא בכל החטאים האלה"?!
שאלה רטורית שנייה: פסוק יא – האם בית המקדש, שאמור להיות הבית של ה' הוא בעיניכם מקום מסתור של פושעים?! (מערת פריצים – מערה שגרים בה אנשים פרוצים-חוטאים המתחבאים מפני המשטר)
נשאל את התלמידים:

  • מה היתרון בשימוש של שאלות רטוריות? (באמצעות השאלה הנביא מביא את העם להגיע למסקנה הנכונה בעצמם. השאלות גם מעוררות תשומת לב לעניין ומדגישות את האבסורד במצב המתואר)

תקדימים:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יב-טו ולענות על השאלות שלהלן:

  • הנביא מציג שני אירועים מהעבר. מה הם? (חורבן שילה – מקום המשכן, המקדש הזמני, נחרב בגלל חטאי ישראל בימי עלי הכהן; חורבן אפרים – כינוי לממלכת ישראל שחרבה וגלתה בגלל חטאיהם)
  • מה הנביא מבקש להדגיש באמצעות אירועים אלה? (הנביא מביא את הדוגמאות ההיסטוריות במטרה לשכנע את העם בהיתכנות נבואתו הקשה. בית האלוהים לא יישאר לנצח אם העוול המוסרי והדתי ימשיך. חורבן המקדש וגלות יהודה הם אפשריים שהרי דברים דומים קרו כבר בעבר)
  • זהו את התקבולת בפסוקים ומה תפקידה? (פסוק יג: "וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם" .הנביא מבקש להדגיש כי העם אינו לומד מטעויות. אלוהים ניסה להחזיר אותו לדרך הנכונה, אך העם סירב לשמוע לו)

תגובת העם – כתיבת תגוביות (טוקבקים) לירמיהו:
נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם העם מגיב לדבריו של ירמיהו?

נזמין את התלמידים לכתוב מעין תגוביות (טוקבקים) לדבריו של ירמיהו בפרק.

מבט לחיים

איך משנים את גישת "לי זה לא יקרה"?
אפשרות ראשונה: לעיתים יש לנו מחשבות ותפיסות מסוימות שעלולות להכשיל אותנו. לא פעם אלה מתגלות לאחר מעשה, אחרי שאנחנו מבינים שהמחשבה שהייתה לנו היא שגרמה לנו לטעות. אחת הדוגמאות לכך בארץ היא מלחמת יום הכיפורים. נשאל את התלמידים:

  • האם זכורים לכם מקרים שבהם התברר לכם בדיעבד שהנחות היסוד שלכם היו מוטעות?
  • האם פעם הופתעתם שהדברים התנהלו אחרת ממה שחשבתם שיקרו, למשל פער בפגישה עם אנשים בין התפיסה שלכם את התנהלות השיחה ודעות בן השיח לפני השיחה ובמהלכה?

אפשרות שנייה: במדינת ישראל יש חוסן כלכלי וחברתי.

  • האם לדעתכם המדינה תהיה קיימת לעד?
  • מה יגרום לה לשרוד לעוד הרבה מאוד שנים?
  • לאור הפרק בירמיהו מה הם האיומים האסטרטגיים על המדינה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו כיצד ירמיהו מנסה לשכנע את העם שירושלים והמקדש יכולים להיחרב אם העם ימשיך בדרכו הרעה.
מיומנויות: חזרה משולשת על אותה המילה או ביטוי, שאלה רטורית, תקדים.
מתודות: זיהוי עצמאי של הקשר, תקדימים ושאלות רטוריות בדברי ירמיהו, כתיבת תגוביות לירמיהו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אלה תולדות
תכופות היו מהדהדים בעיר (רומא) צופרי האזעקה המזהירים מפני התקפה אווירית. אבל האזעקות לא הדאיגו...
אלה תולדות

תכופות היו מהדהדים בעיר (רומא) צופרי האזעקה המזהירים מפני התקפה אווירית. אבל האזעקות לא הדאיגו את שכונת סן-לורנצו יתר על המידה, כי היו סמוכים ובטוחים שרומא לעולם לא תפגע בגלל חסותו של האפיפיור, שאכן כונה ההגנה האווירית של הבירה.

קטע מתוך הספר 'אלה תולדות' מאת אלזה מורנטה בהוצאת הקיבוץ המאוחד

  • האם אתם מכירים תופעות דומות מאירועים היסטוריים ומימינו?
  • האם יש סכנות בגישה כזו?
  • האם אפשר להבין את קו המחשבה של תושבי רומא בעת מלחמת העולם השנייה?
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה...
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה לומר להם – אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפָנַי כלום.

(עיבוד. על פי – אוצר מדרשים, ל"ב מדות באגדה א, יד)

  • לפי המדרש, החזרה שלוש פעמים על הביטוי "היכל ה'" עומדת כנגד שלוש הרגלים. מה היא עמדתו של אלוהים המתוארת במדרש, על מנהג העלייה לרגל בפסח, בשבועות ובסוכות?
מה שקרה בגיהנום
אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא)...
מה שקרה בגיהנום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

אתנסיוס קירכר, תיאור עבודת המולך בגיא בן הינום, שנת 1652. מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא) – מה היא התופת? שהיו מקישין בתופים, מה הוא הנום? שהיו הכמרים אומרים למולך כשהתינוק מנהים (משמיע קולות של בכי ונהי): יהנה לך! יערב לך!
ראה איך היו להוטים אחרי עבודה זרה!

(עיבוד. על פי: תנחומא בובר, הוספה לפרשת ואתחנן)

  • המדרש מציג תיאור מזעזע של מנהג הקרבת ילדים למולך (אליל עמוני).
    פירוש "מצודת דוד" מציע סיבה דומה, אך הסבר שונה מהמדרש לשם המקום: "…ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו".
    איזה מההסברים חמור יותר לדעתכם? נמקו.
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי,...
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ."
(פסוק לד)

גלוית ברכה לשנה טובה. מאוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן ז"ל, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים

כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי, כחלק מנבואת זעם המתייחסת לאובדן ימי החגיגות והשמחה, ולעיתים בהקשר חיובי של שמחת החתן והכלה. הפסוקים בהקשר החיובי מוכרים לציבור היהודי, רובו ככולו. הם התגלגלו והפכו להיות הברכה השביעית בשבע ברכות החופה, המכונות בתלמוד "ברכות חתנים" – ללא ספק אחד מרגעי השיא בחתונה היהודית המסורתית.

עיבוד. על פי: שרון מייבסקי, "להתחתן בלי הרבנות", אתר מיזם 929

  • הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" חוזר בהקשרים שונים. הסבירו את ההקשר שבו ירמיהו משתמש בביטוי זה בפסוק לד.
שרירות לב
ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו....
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

John T Takai/shutterstock.com

ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו. במקום להקשיב לו הם עושים את מה שהם מוצאים לנכון, בשרירות לב.

להמשך קריאה

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה כמעט תמיד בסמיכות למילה "לב", קושרת בין הלב לבין השורש שר"ר. כמו השריר הקשה, כך הלב קשה לעיתים. לפיכך המונח "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר. הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ובעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, מוסיף ירמיהו ברוב הפעמים את המילה "רע" אחרי המילה "לב".

(עיבוד. על פי: לירון מרוז, "בשרירות לבם", אתר מיזם 929.)

  • הלב הוא שריר, וכמו כל שריר הוא מתכווץ ומתרפה, מתקצר ומתארך. בחירתו של ירמיהו בביטוי "שרירות לב" לתיאור התנהגות העם, אינה מובנת מאליה. הציעו הסבר לבחירתו לְדַמות את התנהגות העם לשריר.
ירמיהו של מיכלאנג'לו
בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת...
ירמיהו של מיכלאנג'לו
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה."
(פסוק י)

דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו ועל זקנו. תנוחתו והבעת פניו מביעים הרהור, אכזבה ועצב. תיאור זה מתאים לתיאורו של ירמיהו במקרא כנביא שחש שתפקידו גורם לו סבל.

עיבוד. על פי: ענת בסר, מקראנט

  • מאחורי דמותו של ירמיהו ניצבות שתי נשים. מדוע לדעתכם בחר האומן לשלב אותן ביצירה זו? ניתן להיעזר בפסוק ו.
  • שימו לב לשימוש בצבע ביצירה (מה מואר ומה לא? האם הגוונים אפלוליים, פסטליים, עזים?) האם פָּלֶטַת הצבעים שבה בחר האומן להשתמש, תואמת למבעים המיוסרים של הדמויות או עומדת בניגוד אליהם? מה השיג האומן כאשר בחר בצבעוניות זו?
ירמיהו של שלמה טנאי
יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת...
ירמיהו של שלמה טנאי
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

AveNa/shutterstock.com

למילות השיר

יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי

וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,
מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.
חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,
עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת וְלֹא טִיַּח.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעוֹד עִמְעֵם
מִתַּחַת לֶאֱמֶת מָרָה, קָשָׁה,
לְאַט לְאַט קָרַס וְנֶהֱרַס.
וְיִרְמְיָהוּ עוֹד מוֹטֵט, מוֹתֵת
וְאֶבֶן לֹא הִשְׁאִיר עַל אֶבֶן –
וּדְבָרָיו כֻּלָּם אֱמֶת.

וּבְבוֹא נְבוּכַדְנֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם
הָיְתָה כְּבָר חֲלוּלָה כֻּלָּהּ.
וּלְיִרְמְיָהוּ הוּא חָלַק כָּבוֹד
עַל הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁחֲקָה וְשֶׁנָּקְבָה.
וְנִשְׁאֲרָה לָנֶצַחַ הָאֱמֶת,
אַךְ לֹא הָיְתָה עוֹד יְרוּשָׁלַיִם.

מתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, מהו הגורם העיקרי שהביא לחורבן ירושלים. נמקו.
גֵיא בֶן הִנֹּם
גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר...
גֵיא בֶן הִנֹּם
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ..."
(פסוק לא)

מבט על עמק גיא בן הנום, ירושלים, 1899, מתוך ויקישיתוף

גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר השם "גיהנום" כמקומם של הרשעים בעולם הבא. גיא בן הינום נזכר במקרא כחלק מן הגבול שבין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין (יהושע טו, ח; יח, טז). בימי המלוכה נודע האזור כמקום פולחן המֹלֶךְ (או מלכּום) — האל של בני עמון.

להמשך קריאה

כאן בנו תושבי ירושלים במות לעבודה זרה, ועליהן הקריבו את ילדיהם ושרפום באש (דברי הימים ב לג, ו). הנביא ירמיהו יצא נגד מנהג זה והוכיח את תושבי ירושלים: "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, לא).

עיבוד. על פי: רוני רייך, גדעון אבני ותמר וינטר, אבני דרך בירושלים: מדריך לאתרי העתיקות, 2009. © רשות העתיקות.

  • גיא בן הינום הוא המקור לשם "גיהנום" – המקום שאליו, על פי האמונה, מגיעים לאחר המוות החוטאים. הסבירו את הקשר בין פעולת הפולחן למֹלֶךְ לבין השם גיהנום.
שער בית ה'
  ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד....
שער בית ה'
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה..."
(פסוקים א-ב)

ירמיהו מטיף וברקע המקדש. ציור: Dominique Antoine Magaud המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הדמיה של המקדש בתקופת בית ראשון וברקע השערים המוליכים אל המקדש Johnreve, ויקישיתוף

 

ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד. הנבואה הזו מערערת את אחד מיסודות האמונה הרווחת בישראל. העם רגיל לדברי נועם של "נביאים" המסתובבים בחצר המקדש ומרגיעים את העם: "היכל ה' היכל ה'". בדבריהם מעמיקים הנביאים את התודעה שהבית הזה ניחן בסגולה פלאית להציל את כל מי שבא בשעריו. זהו השקר שאותו מבקש ירמיהו לנפץ.

"אל תסתכלו בהיכל", אתר מיזם 929

  • מדוע מבקש אלוהים מירמיהו לעמוד ולשאת את נבואתו דווקא בשער בית המקדש?
גר, יתום ואלמנה
הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין...
גר, יתום ואלמנה
"גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ..."
(פסוק ו)

ג'יאורג'יו קונרד, משפחת מחוסרי בית ישנים ברחוב, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין להם אפשרות להתפרנס ואין מי שיגן על זכויותיהם. חוקי המקרא מרבים באזהרות ובאיסורים על פגיעה במעמדות אלו, ונבואות הנביאים גדושות בתוכחות לחברה ולשופטים על עושק שלהם ועל הטיית דין בענייניהם.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • ירמיהו מזכיר בסמיכות את הצורך בעשיית משפט צדק ואת עושק המעמדות המוחלשים. הסבירו את הקשר בין השניים.
פולחן האלה אשתר
בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון...
פולחן האלה אשתר
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

צלמית דמות אישה לשה בצק, אכזיב. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון והמלחמה במיתוס השומרי, המכונה "מלכת שמיים" בפולחן האשורי. במרכז מעשה הפולחן עמדו נסכים (יין שיצקו על המזבח) והעלאת קטורת.

להמשך קריאה

סמלה של האלה אשתר הוא כוכב נוגה, ונראה שאותם "כַּוָּנִים" שעשו נשות יהודה למלכת השמיים היו בצק בצורת כוכב.
מדברי ירמיהו עולה שגם לאחר הרפורמה של יאשיהו המשיכו יושבי יהודה לקיים מנהגים אליליים, אלא שהיה זה פולחן משפחתי ביתי שנעשה בעיקרו על ידי יחידים ועל ידי נשים, ולא פולחן המוני במקומות מרכזיים כמו שהיה נהוג קודם לרפורמה.

  • ירמיהו מפרט כיצד כל בני המשפחה שותפים בפולחן לאלים אחרים. מדוע לדעתכם הוא מדגיש זאת?
הייעוד של ירמיהו
ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב...
הייעוד של ירמיהו
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה."
(פסוק ג)

ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב לשמוע לו לאורך כל הדרך.

  • הסבירו בקצרה מהו הרקע לנבואת ירמיהו בפרק.

קרדיט: 929 ירמיהו/929 תנך ביחד, 2016