פרק א בירמיהו מציג לפנינו מודל מובהק של נביא מקראי על תפקידיו ומאפייניו. מתוך עיון מקיף בפרק כולו נזכה להיכרות ראשונית עם ירמיהו ונעמוד מקרוב על התפקידים והמאפיינים של נביא המשתקפים בסיפור הקדשתו, במראות הנבואה הראשונים שלו ובדברי ה'. מתוך הלימוד נעלה גם שאלות באשר למחליפיו האפשריים של הנביא בחברה המודרנית.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ניסוח מודעה:
נציג לתלמידים את נושא הנבואה (אפשר להיעזר בקטע מתוך לקסיקון תרבות ישראל של מטח), ונבקש מהם לנסח ולעצב מודעת דרושים לגיוס נביאים (אפשר בקבוצות או בזוגות).

נסחו ועצבו מודעת דרושים לגיוס נביאים חדשים: חשבו מהן הדרישות, מה תיאור התפקיד, למי המודעה פונה.

נזמין כמה תלמידים (או נציגי הקבוצות) להציג את המודעה שלהם, ונדגיש את תיאור התפקיד ואת מאפייני הנביא האידאלי.
מתוך דברי התלמידים נגבש שתי רשימות (התשובות להמחשה בלבד):

תפקידי הנביא	דרישות התפקיד
(לחזות עתיד)	(חכם)
(להתפלל לה')	(טוב לב)
(להוכיח אנשים)	(יודע לדבר)

אפשרות שנייה – דיון בעקבות שיר:
נאזין לשיר 'שיר נבואי קוסמי עליז' של יוני רכטר, ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
מתוך דברי התלמידים נגבש שתי רשימות (התשובות להמחשה בלבד):

תפקידי הנביא	דרישות התפקיד
(לחזות עתיד)	(חכם)
(להתפלל לה')	(טוב לב)
(להוכיח אנשים)	(יודע לדבר)

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – מי אתה ירמיהו?
נקרא פסוקים א-ג, נסביר אותם, ונמלא עם התלמידים את תעודת הזהות של ירמיהו. אפשר ליצור תעודה בפורמט של תעודת זהות ישראלית באתר הזה או להשתמש בדוגמה להלן.

שם:
שם האב:
עיר:
ממלכה:
שבט:
מקצוע:
זמן פעילות: משנת ______ ל__________ ועד שנת ______ לפני הספירה

ניעזר בציר הזמן או במפה ונסדר את רצף האירועים והמלכים בחיי ירמיהו.
ציר הזמן: נציג בקצרה אירועים חשובים בתקופת ירמיהו כדי להבין את הרצף. ננסה במידת האפשר לחבר את הנאמר לידע קודם של התלמידים. האירועים: מלכות יאשיהו, רפורמת יאשיהו, מלכות יהויקים, מלכות יהויכין, מלכות צדקיהו, חורבן ירושלים, רצח גדליה.
המפה: נציג בקצרה אירועים בהקשר הרחב יותר מימי דוד ושלמה ועד לחורבן. ננסה במידת האפשר לחבר את הנאמר לידע קודם של התלמידים. האירועים: ממלכת דוד ושלמה, פילוג הממלכה, חורבן שומרון, מנשה ויאשיהו, עליית אימפריית בבל, גלות יהויכין, חורבן יהודה.

שלב שני – נביא נולד:
א. נקרא פסוקים ד-ו ונדון בכיתה:

מתי ייעד ה' את ירמיהו להיות נביא? (פסוק ה)
כיצד מגיב ירמיהו לדברי ה'? מה מדאיג אותו? (פסוק ו)

ב. נקרא את תגובתו של ה' (פסוקים ז-י) ונבקש מהתלמידים להסביר:

מהם שני הדברים שה' אומר לירמיהו לא לעשות? (פסוקים ז, ט)
מה ה' עושה לירמיהו? מה משמעותו של המעשה? (פסוק ח)
מהו תפקידו של ירמיהו כנביא? (פסוק י)

ג. נבחן יחד מה אפשר ללמוד מהקדשתו של ירמיהו על תפקיד הנביא ומאפייניו:

נסו לחשוב: האם אפשר, לפי המסופר בפרק, ללמוד להיות נביא? האם אפשר לסרב להיות נביא? מדוע?
אילו תכונות או כישורים נדרשים לירמיהו לפי דעתו כדי שיוכל להיות נביא? מדוע לדעתכם הוא חושב כך?
מה צריך כדי להיות נביא לפי דברי ה'? מהם הקשיים בתפקיד ואיך אפשר להתגבר עליהם?

שלב שלישי – נבואות ראשונות:
נזמין את התלמידים לקרוא את פסוקים יא-טז ולמלא את הטבלה בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

נסו לחשוב: כיצד מסייעים המראות הנבואיים להפיג את חששותיו של ירמיהו מתפקידו החדש?
מה נדרש מירמיהו לעשות בפסוקים אלה? מהו תפקיד הנביא על פי הפסוקים?

שלב רביעי – סיכום ודברי עידוד:
פסוקים יז-יט הם מעין סיכום של הפרק ושל הרעיונות העיקריים שבו. כדי לעמוד על כך נקרין את הפרק על הלוח ונדגיש את הרעיונות החוזרים.
נזמין את התלמידים להשוות בין הקטעים המודגשים בכל צבע ולנסח על פיהם חמישה רעיונות עיקריים בפרק בנוגע לתפקיד הנביא ובנוגע לירמיהו:
הצעה לרשימת הרעיונות:

ירמיהו מחויב לומר רק מה שה' מצווה עליו לומר.
לירמיהו אין סיבה לפחד. אסור לו לפחד.
ה' קבע שירמיהו יהיה נביא (אין לערער על כך).
ירמיהו הוא נביא ליהודה ולכל הממלכות (מקומי ואוניברסלי).
ה' מבטיח לשמור ולהציל את ירמיהו ממתנגדיו ומאויביו.

אפשרות אחרת: להציג לתלמידים את רשימת הרעיונות ולבקש מהם למצוא היכן הם מופיעים בפסוקים א-טז והיכן הם חוזרים בפסוקים יז-יט.

שלב חמישי – תפקיד הנביא ומאפייניו:
נשוב אל הרשימות שיצרנו בפתיחת המהלך ונשווה ביניהן ובין תפקידי הנביא ומאפייניו לפי ירמיהו פרק א. נשאל את התלמידים:

מה מהרשימות שלנו תואם את דמות הנביא כפי שהיא מצטיירת בירמיהו פרק א?
במה שונה דמות הנביא בפרק מן הרשימות שלנו?
מה עשויה להיות הסיבה להבדלים אלו? האם טעינו בהבנת תפקידיו ומאפייניו של הנביא בתנ"ך או שעשוי להיות הסבר אחר? (ייתכן שיש לתלמידים תפיסה מוטעית של דמות הנביא, אך סביר יותר שהרשימות שנוצרו בפתיחה משקפות דגמים שונים של נביאים מן המקרא).

נסכם בכך שבפרק א של ירמיהו מוצג דגם מסוים של נביא שהוא שליח ה' ומתפקידו להביא את דבר ה' לעם ולכל העולם, אך הוא עצמו אינו חושב שהוא הדמות המתאימה. זהו דגם רווח של נביא עניו שאלוהים בוחר לו לשליח נאמן.

מבט לחיים - נביאים מודרניים

נזמין את התלמידים לחשוב אילו תפקידים או דמויות בחברה המודרנית עשויים להיות המחליפים של הנביאים בימינו.
נשמע כמה הצעות ולאחר מכן נבקש מן התלמידים להביע את דעתם:

אילו נקודות דמיון תוכלו למצוא בין הנביאים המקראיים ובין בעלי התפקידים האלה:
1. אומן (משורר או סופר)
2. חוקר אקדמיה
3. פוליטיקאי
4. רב

• מי לדעתכם הקרוב ביותר למלא את תפקיד הנביא בימינו? בחרו מן הרשימה או חשבו על קבוצות או דמויות אחרות והסבירו את דעתכם.
• האם בימינו יש תחליף לנביא?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על מוצאו ועל זמנו של ירמיהו ועל סיפור הקדשתו, עמדנו על משמעותן ועל מקומן של הנבואות הראשונות של ירמיהו בתהליך הקדשתו, וזיהינו את הרעיונות העיקריים בפרק מתוך עיון בסיומו.
מיומנויות: עמדנו על מקומו וזמנו של הסיפור על ציר הזמן המקראי, הכרנו את מבנה הפרק ואת חלקו המסכם, זיהינו דימויים נבואיים וביארנו את משמעותם.
מתודות: פתחנו בתרגיל כתיבה של מודעת דרושים או בהאזנה לשיר שזימנו דיון בשאלת מוקד והמשכנו ביצירת תעודת זהות לגיבור הספר. אחר כך ערכנו קריאה מעמיקה בתוכן הפסוקים ובמבנה, שכוונה גם היא לשאלת המוקד מתוך הטקסט המקראי. סיימנו בדיון אקטואלי בהשלכה של הרעיונות בפרק על החברה בימינו.

אפשר עוד...

נביא לגויים:
נוכל להעמיק בשאלת ייעודו של ירמיהו כנביא לעם ישראל או כנביא לגויים בקריאת המאמר 'ירמיהו כנביא לגויים' של ישי אילן מתוך אתר מכללת הרצוג.

מהו ייחודה של ממלכת בבל ומהו ייחודו של ירמיהו כנביא לפי המאמר?
נסו לחשוב: כיצד עשויות נבואות הזעם של ירמיהו לעורר תקווה אצל עם ישראל?

מודלים שונים של נביאים:
נקרא את מאמרו של ורשבסקי 'נבואה עממית ונבואה קלאסית' ונכיר מודלים שונים של נביאים.

מה מאפיין נביאים עממיים ומה מאפיין נביאים קלאסיים לפי המאמר?
האם ירמיהו הוא נביא עממי או קלאסי? מדוע?
כאשר אתם חושבים על תפקיד נביא – איזה מן המודלים מצטייר בראשכם? מדוע?
האם החלוקה הזאת בהכרח משקפת את הנביאים השונים במקרא? (ראו דעתו של קויפמן בסוף המאמר)

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

נבואה במקרא

הנבואה במקרא הייתה גילוי רצון אלוהים לאנשים שבהם בחר ה' ועליהם השרה את רוחו. הנביא...

מדרשים נבואה במקרא

שיר נבואי קוסמי עליז

למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי יוני רכטר ב-2 באוקטובר 2017

מדרשים שיר נבואי קוסמי עליז

דפי עבודה והעשרה לשיעור

סיכום ירמיהו פרק א

1 2 3 4א 4ב 5 א דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת...

מדרשים סיכום ירמיהו פרק א

1 2 3 4א 4ב 5

א דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן ב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ: ג וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי,
ד וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ ה בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ. ו וָאֹמַר: אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי. ז וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר. ח אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם ה'. ט וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ. י רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
יא וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ? וָאֹמַר: מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. יב וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת, כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ. יג וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה. יד וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. טו כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה', וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה. טז וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם.

יז וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל־תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם. יח וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. יט וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהַצִּילֶךָ.

הכי טוב בבית

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש....

מדרשים הכי טוב בבית

"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר, וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר."
(ב, יח)

וריאציה מאת לואיס הג על יצירתו של דייוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [LC-USZC4-3438]]

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש. החלק הראשון של המדרש הוא פתיחה, ובה דרשות של פסוקים מחוץ למגילת איכה, המתאימים לתוכן הקינות על החורבן.

לקריאת המדרש

אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל – אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלּוֹחַ שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים. עַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְּרָת שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִין וּסְרוּחִין, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר" (ירמיה ב, יח).

(איכה רבה, פתיחתא יט)

לפי הפרק, ירמיהו מאשים את בני ישראל על שהם מעדיפים את הטובות שמציעות הארצות השכנות על פני ארץ ישראל.
לפי המדרש לפסוק, הנביא מתאר את עונשם של ישראל – הם שותים את מימי נהר הפרת במקום לשתות את מימי ירושלים.
מה הקשר בין המדרש לפסוק בהקשרו?

אוי לי עלייך אמי ציון

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר...

מדרשים אוי לי עלייך אמי ציון

"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ."
(א, י)

סבסטיאנו קונצ'ה, הנביא ירמיהו, 1718, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר על חורבן האהוב עליו מכול?

לקריאת המדרש

אמר ירמיהו: אומַר לכם לְמה אני דומה, לכהן גדול שעלה גורלו להשקות מים המרים וקרבו את האשה אצלו ופרע את שערה. נטל הכוס להשקותה, נסתכל בה שהיא אמו, התחיל צווח ואומר: אוי לי אמי שהייתי משתדל מכבדך והריני מבזך. כך היה ירמיה אומר: אוי לי עלייך אמי ציון שהייתי סבור שאני מתנבא דברים טובים וניחומים והריני מתנבא עלייך דברי פורענות.

(פסיקתא רבתי כו, ויהי בעת שסרחה)

המדרש משווה את תפקידו של ירמיהו לתפקידו של הכוהן הגדול בטקס של חשד לאישה סוטה (במדבר ה, יא- לא).
מה הדמיון בין הנביא לבין הכוהן הגדול לפי המדרש?

זכרתי לך חסד נעורייך

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ...

ניבים וביטויים זכרתי לך חסד נעורייך

"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
(ב, ב)

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הוא מתאר את היחסים בין העם לאלוהיו באמצעות דימוי מחיי הזוגיות, מימי ראשית הקשר, עת האהבה ניבטת מהעיניים והתמימות וההתמסרות בשיאם. ירמיהו מזכיר את המדבר כמקום נישואיהם של עם ישראל עם ה', ומתכוון לברית בהר סיני.
מאז הפכו הדברים לביטוי של מסירות ואהבה אידאלית.

"כשהיינו צעירים, את זוכרת, אז פרחה האהבה…" או במילות הנביא ______________.
חפשו עוד ביטויים ומשפטים משירים בעברית הממחישים את דברי הנביא.

קרדיט: זכרתי לך חסד / אמיר דדון, 2012

שומו שמיים

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ...

ניבים וביטויים שומו שמיים

"שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת, וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם ה'."
(ב, יב)

צילום: pexels.com

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (פסוק ב). אבל כעבור כמה פסוקים אכזבתו של האל מעמו ניצבת במרכז. עיקר טענתו: העם שהעליתי ממצרים זנח אותי לטובת ה"הבל". על כְּפיות הטובה הזו אומר הנביא (או משתמש בלשון ציווי, לדעת חלק מהפרשנים): "שומו שמיים".

להמשך קריאה

מה משמעות המילה "שומו"? חלק מהפרשנים סבורים כי הכוונה מדובר בפליאה על כפיות הטובה, פליאה שאותה יביעו השמיים. אחרים פירשו את המילה מלשון "שממה", ולפי סברתם הנביא קורא לשמיים להתייבש.
בימינו קיבל הביטוי הזה משמעות אחרת, בעיקר של קריאת צער וחרדה.

הנביא קורא לשמיים להתייבש, בגלל חוסר הנאמנות של בני ישראל לה'.
מה הקשר בין הנאמנות לה' לבין מצב השמיים?

גלות

בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493,...

תרבות ואומנות גלות

הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור...

תרבות ואומנות הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

"וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ, לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ."
(א, יח)

הנביא ירמיהו. פרט מתוך ציור קיר מאת מיכלאנג'לו (איטליה 1475–1564) בקפלה הסיסטינית ברומא. מתוך ויקישיתוף

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור שבוותיקן. הקפלה מעוטרת בציורי קיר שיצרו אומנים איטלקים בתקופת הרנסנס (המאה ה -16). את ציור הקיר של ירמיהו צייר האמן האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו.

להמשך קריאה

שימו לב לדמותו של ירמיהו ביצירה – מבע פניו מהורהר ואולי אף מביע אכזבה ועצב, רגליו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו וזקנו. גופו שפוף וניכר כי תפקידו גורם לו סבל.

האם כך דמיינתם את דמותו של נביא החורבן ירמיהו?
האם התמונה ממחישה את הצו האלוהי לירמיהו להיות לעיר מבצר, לעמוּד ברזל ולחומות נחושת?

מצפון תיפתח הרעה

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם...

סיפורו של מקום מצפון תיפתח הרעה

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ."
(א, יד)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן.

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.

התבוננו במפה ושערו – מדוע דווקא מצפון תפתח הרעה? מה היא החולשה של הצפון?

במדבר בארץ לא זרועה

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי...

סיפורו של מקום במדבר בארץ לא זרועה

צילום: shutterstock.com

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי הספר יחזרו שוב ושוב תיאורי הנוף המדברי, דימויים הלקוחים מתנאי החיים הייחודיים של הסביבה הזאת.

להמשך קריאה

נאום הניצחון של מנחם בגין לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977, שבו הליכוד ניצח לראשונה את המערך, מהדהד את נבואת ירמיהו:

היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימינו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום.

עתה אני אבקש להשמיע תודה. תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: "וזכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים".

(תל אביב, 17 במאי 1977)

השוו בין דברי בגין בנאומו לבין דברי ירמיהו.

איזה שינוי שתל בגין בדברי הנביא ירמיהו, ומדוע?
על איזו "ארץ" דיבר ירמיהו ועל איזו "ארץ" בגין?

שקידתו של השקד

ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד. ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל...

ריאליה מקראית שקידתו של השקד

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה."
(א, יא)

סיר נפוח

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:...

ריאליה מקראית סיר נפוח

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה, וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה."
(א, יג)

פרי הסירה הקוצנית בעל מראה סיר נפוח. צילום: shutterstock.com

סיר בישול מתקופת הברזל. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:
סיר בישול המעלה עשן, כמראה סירי הבישול האופיינים לימי בית ראשון, שהיו עגולים ונפוחים בבסיסים ביחס לפיה הצרה שלהם;
פרי הסירה הקוצנית שצורתו מזכירה את מראה סיר הבישול;
ערמה של קוצי הסירה הקוצנית שהונחה ליד פתח הבית לשם הסקה בחורף, והתעופפה ברוח.