נמלט, מבקש עיר מקלט

נקרין על הלוח את פסוקים כד-כח נקרא אותם יחד ונסביר את המילים הלא מובנות. נכתוב על הלוח את הביטוי מפסוק כז: "אֵין לוֹ דָּם" ונבקש מן התלמידים להעלות השערות מה פירושו. נסביר שבפסוק זה "אֵין לוֹ דָּם" מתייחס לגואל הדם – אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לעיר המקלט הוא לא עבר על האיסור. אפשר להזכיר את הביטוי מלשון ימינו 'אין לו דם על הידיים' – כלומר, לא אשם ברצח.

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נתמקד בפסוקים כד-כה: "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה".
נשאל את התלמידים:

• מי זו "הָעֵדָה"? (העדה היא הסנהדרין – בית הדין)
• מה תפקידה של העדה במצב זה? (לערוך משפט צדק בכאוס הגדול שבמצב הזה, ולמנוע מאנשים לעשות דין לעצמם לפי ראות עיניהם)
• למה לדעתכם צריך בכלל את עיר המקלט? (כאשר נעשה לאדם עוול גדול הזעם והכאב עלול להתפרץ בלי שליטה, והנאשם צריך מקום שיגן עליו עד שיתבררו העובדות. עיר המקלט מייצרת השהיה חשובה משתי בחינות: האחת היא לא לתת למשפחת הנרצח להחליט מתוך כעס, והשנייה: לברר היטב את העובדות לפני שניגשים לביצוע גזר הדין. לא תמיד הדברים פשוטים כפי שנראה במבט ראשון)

נכתוב על הלוח את הביטוי 'משפט שדה' ונשאל את התלמידים:

• האם אתם יודעים למה הכוונה בביטוי הזה?

נסביר שמשפט שדה הוא ההפך ממשפט העדה: כאשר אנשים מקבלים החלטות בשטח לפי ראות עיניהם, בלי לתת למישהו הזדמנות ראויה להגן על עצמו. בחברה המקראית רווח מנהג גאולת הדם, אך עיר המקלט מבקשת להכניס את השבטיות לתוך מבנה חברתי אחר: מבנה מדיני, שמחויב לא רק למנהג אלא גם לחוק ששואף ליצור חברה צודקת. עיר מקלט היא למעשה מעין כלא מקראי – העבריין יכול לנוע בביטחון בתחומה, אך החופש שלו מוגבל, כעונש (או כשיקום) על שלקח חיי אדם – גם אם לא בכוונה.

• האם הוגן להגביל אדם שבכלל לא התכוון לרצוח? מדוע עושים זאת? (בסופו של דבר האדם הרג, המודל המקראי מציע עיר שבה ההורג בשוגג מוגן מחד גיסא, אך מאידך גיסא הוא תמיד עסוק בשאלה למה הוא פה, ובעצם למה אירעה לו תאונה כזו)

נציע לתלמידים לשתף בסיפורים על מקרים שבהם נמצאו אשמים במעשה לא ראוי שגרמו לו גם אם לא התכוונו לכך (למשל משחק כדור במסדרון בית הספר שהסתיים בשבירת חלון ותשלום של הפוגע בחלון על החלון שנשבר).
נשאל את התלמידים:

• מה הקשר לדעתכם בין הכוהן הגדול ובין הרוצח בשגגה? למה רק במות הכוהן הגדול יכול הרוצח לצאת? (מות הכוהן הגדול מסמן מעין סוף תקופה משפטית, שאחריה אפשר להתחיל מחדש. נוסף על כך, מבחינה רעיונית הכוהן הגדול אחראי על הצדק והמוסר, ואם יש בעולם עדיין צרות כאלו, אולי הכוהן הגדול עוד לא הצליח להביא את החברה למצבה המתוקן והאידיאלי)

נספר לתלמידים שהביטוי 'עיר מקלט' הפך להיות סמל למקום שבו אדם יכול לנוח, להסתתר ממשהו קשה שרודף אותו – פנימי או חיצוני.
נשמע עם התלמידים את השיר 'עיר מקלט' שכתב ושר אהוד בנאי.
נשאל את התלמידים:

• מה היא עיר המקלט של כותב השיר?
• איפה הוא מוצא מקום שקט להתחבא בו מקשיי העולם?

נבקש מהתלמידים לחשוב:

• מהי עיר המקלט שלכם?
• לאן אתם הולכים אם עשיתם משהו רע ואתם פוחדים, או כאשר עשיתם דבר רע שלא באשמתכם?
• לאן אתם הולכים כשאתם צריכים מקום שישמור עליכם מכעס חיצוני?

נשמע דוגמאות לערי מקלט מחיי התלמידים.
בסיום השיעור נוכל להקרין לתלמידים סרטון היתולי קצרצר העוסק במושג 'עיר מקלט'.

תוכן: בחנו את מגוון היבטיה של עיר המקלט: למי היא מיועדת, מה היא מאפשרת לרוצח ולנרצח, מה מאפשר להישאר בה ומתי אפשר לצאת ממנה.
מיומנויות: למדנו ביטוי מקראי והעלינו השערות בנוגע למשמעותו.
מתודות: למדנו את השיר 'עיר מקלט' וחשבנו על מקומות שהם ערי מקלט מטפוריות בעבורנו.