סגור תצוגת כיתה
הפרק

ערי מקלט- למה דווקא עכשיו?

פסוקים כט-לד

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח את ראשית הפסוק המוכר מבראשית פרק ט פסוק ו: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם"
נשאל את התלמידים:

  • מי זוכר את ההמשך של הפסוק הזה? "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"

נזכיר שמדובר בתקבולת כיאסטית – תקבולת בה יש הצלבה בין המשפטים:

(ראו דוגמה גם בממערך השיעור).
נספר לתלמידים שהיום נשוב אל החוק הזה שניתן כבר בפרק יא בבראשית, ונראה איך הוא קשור לאדמת ארץ ישראל.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים כט-לד, נקרא יחד ונסביר בעת הקריאה את פירוש המילים הקשות. נשאל את התלמידים:

  • מתוך ההקשר בפסוקים, מה לדעתכם יכולה להיות משמעות המילה 'להחניף'? (להחניף = לטמא וללכלך)

לאחר שהסברנו נבקש ממתנדב להסביר במילים שלו את פסוק לד: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכו".

מבט שני

נחלק את התלמידים לזוגות, נחלק להם דפים ובהם ההנחיות של אלוהים בפסוקים במילים שלנו. ננחה את הזוגות למצוא את הפסוקים המתאימים לכל הנחיה, ולכתוב את האותיות של הפסוקים במקום המתאים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נקדים ונסביר שעד פסוק כט הפסוקים עסקו בהורג בשוגג, והפסוקים שאנו קוראים כעת דנים בעונשו של הורג במזיד, שאינו יכול לחסות בעיר מקלט.
כעת נשאל את התלמידים:

  • בהמשך למה שלמדנו בשיעורים הקודמים, אילו שני איסורים חשובים נוספים ניתנים לנו בחלק זה?
    1. איסור כופר נפש – אסור להחליף עונש מוות לרוצח בתשלום סכום כסף.
    2. איסור לטמא את אדמת הארץ – דם הנרצח מטמא את האדמה הקדושה, הדרך היחידה לכפר על כך היא בשפיכת דמו של הרוצח (אבל רק אם יש שני עדים שמעידים על הרצח בתנאים מסוימים מול בית הדין).

מבט שלישי

נסב את תשומת ליבם של התלמידים שבחלק האחרון בפרשת עיר המקלט נכתב שרצח מטמא את קדושתה של אדמת הארץ. נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש קשר בין ההנחיות על עיר מקלט לבין הזמן שבו ניתנו, דווקא לפני שהעם עומד להיכנס לארץ ישראל? מדוע ההנחיות על עיר מקלט ניתנות דווקא לפני כניסת העם לארץ?

המעבר משלב הנדודים לשלב התיישבות הקבע הוא גם הרגע שבו העם מתחיל להיות כפוף לחוקים חברתיים נוסף על מנהגי השבט הקיימים עד אז. בהתיישבות הקבע בארץ נבנית שגרת חיים, ומכורח המציאות שגרה כוללת גם פשיעה ופגיעה של אנשים זה בזה. משה רוצה להעביר לעם ישראל מסר שבניגוד למסע הארוך במדבר שהתאפיין בארעיות ובתנועה, המעבר לארץ ישראל מחייב קודים מוסריים חדשים. כשיש לך מקום משלך, יש לך גם אחריות אחרת כלפיו.

מבט לחיים

דיברנו בשיעור על שהארץ נטמאת מרצח, כלומר אינה יכולה לסבול רצח.

  • אילו מעשים גורמים לכם לתחושה שהארץ נטמאת?
  • אילו מעשים מקולקלים מוסרית מביאים לתחושה שהחברה אינה יכולה להמשיך כך?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על איסור כופר נפש בארץ ישראל ועמדנו על הקשר בין הכניסה לארץ ובין החובה לכפר על רצח שמטמא את אדמת הארץ בדמו של הרוצח.
מיומנויות: קראנו את תוכן הפרק במילים של היום והתאמנו לו את הפסוקים בלשון המקרא.
מתודות: חשבנו על הפער שבין האידיאל לבין המציאות במדינת ישראל.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תקבולת כיאסטית
דפי עבודה והעשרה לשיעור
איפה עיר המקלט הקרובה?
כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וְאָמַר לוֹ אלוהים: "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים" (במדבר לה, יא). אָמַר משֶׁה: רִבּוֹנוֹ...
איפה עיר המקלט הקרובה?
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פסוק יא)

צילום: Protasov AN/shutterstock.com

כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וְאָמַר לוֹ אלוהים: "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים" (במדבר לה, יא).
אָמַר משֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, מִנַּיִן יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם?
אָמַר לוֹ אלוהים: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (דברים יט, ג), תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וְיַהַרְגֵּהוּ.

(מדרש במדבר רבה, פרשה כג פסקה יג)

  • המדרש מנסה לדמיין מצב של מישהו שהרג בשגגה ומנסה למצוא במהירות האפשרית את עיר המקלט הקרובה.
    מה הפתרון שמציע המדרש?
  • "בעד מי" המדרש – גואל הדם או ההורג בשגגה? נמקו את תשובתכם.
איך זה עבד?
המדרש לומד מהשימוש במילה "וְהִצִּילוּ" את תרחיש האירועים בערי המקלט. "וְהִצִּילוּ" – מכאן אתה מבין:...
איך זה עבד?
"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה, וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ." (פסוק כה)

בית משפט. צילום: MR.Yanukit/shutterstock.com

המדרש לומד מהשימוש במילה "וְהִצִּילוּ" את תרחיש האירועים בערי המקלט.

"וְהִצִּילוּ" – מכאן אתה מבין:
הרג נפש אחת – בין בשוגג בין במזיד – הכל נמלטים לערי מקלט.
בתי דין שולחים, ומביאים אותם משם.
מי שנתחייב מיתה – הרגוהו.
ומי שלא נתחייב מיתה – פטרוהו…

(מעובד. על פי: ספרי במדבר, ק"ס, ט)

  • לפי המתואר במדרש – מה מתרחש לאחר שהרוצח נמלט לעיר המקלט?
מכה נפש בשגגה
הפסוקים מבחינים בין פגיעה באדם בְּזָדוֹן לבין פגיעה באדם בִּשְׁגָגָה. בְּזָדוֹן – בכוונה, בִּשְׁגָגָה –...
מכה נפש בשגגה
"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט, לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פסוק טו)

איור: Fred Ho/shutterstock.com

הפסוקים מבחינים בין פגיעה באדם בְּזָדוֹן לבין פגיעה באדם בִּשְׁגָגָה.
בְּזָדוֹן – בכוונה, בִּשְׁגָגָה – בטעות, בלי כוונה.
גם אם התוצאה היא אותה התוצאה – פגיעה באדם – העונש של הפוגע הוא שונה.

  • נסו לחשוב על מקרים מהיום-יום שבהם עלולים לפגוע במישהו בטעות.
    כיצד אפשר למנוע פגיעה בטעות?
  • מדוע עונשו של הפוגע בשגגה שונה מעונשו של הפוגע בזדון, גם אם התוצאה היא אותה התוצאה? האם זה הוגן לדעתכם?
ערי מקלט
במקרא, משמעות הביטוי "עָרֵי מִקְלָט" היא מילולית – ערים של ממש. בעברית המודרנית משתמשים בביטוי...
ערי מקלט
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פסוק יא)

עיר מקלט. איור מתוך ספר של צ'ארלס פוסטר, מתוך ויקישיתוף

במקרא, משמעות הביטוי "עָרֵי מִקְלָט" היא מילולית – ערים של ממש. בעברית המודרנית משתמשים בביטוי בהשאלה – עיר מקלט היא כל מקום מבטחים בשעת חירום, וגם כינוי שלילי למקום שמתקבצים בו אנשים שעושים מעשים לא רצויים או לא חוקיים.

  • הסבירו את הביטוי "עיר מקלט" במשמעותו המקראית ובמשמעותו היום.
את תהיי לי עיר מקלט
אהוד בנאי, הזמר והיוצר הישראלי, הוציא את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים" כשהיה בן 34....
את תהיי לי עיר מקלט
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פסוק יא)

אהוד בנאי, הזמר והיוצר הישראלי, הוציא את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים" כשהיה בן 34. אחד השירים באלבום נקרא "עיר מקלט". השיר לא מדבר על איש שרצח בשגגה, וגם לא על ערי המקלט שבתורה, אבל השימוש בביטוי "עיר מקלט" שולח אותנו לחפש קווי דמיון ושוני בין עיר המקלט שבשיר לבין עיר המקלט שבפרק.

למילות השיר

עִיר מִקְלָט / אהוד בנאי

לִפְנֵי שֶׁהַטִּפְטוּף יֵהָפֵך לְמַבּוּל
אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא שַׁעַר לֹא נָעוּל
כִּי שׁוּב חָזַר אֵלַי הַבְּלוּז
חַיָּב לָצֵאת, חַיָּב לָזוּז
עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין עַכּוֹ לִצְפַת
בִּטְבֶרְיָה עַל הַמֵּזַח, יוֹרֵד עַד לְאֵילַת
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ עִיר מִקְלָט
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ – עִיר מִקְלָט

בָּאֹפֶק נוֹצְצִים הָאוֹרוֹת הָרְחוֹקִים
לְשָׁם אֲנִי אַגִּיעַ בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים
וְאַתְּ חַכִּי בַּפֶּתַח וְהַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר
בֶּן אָדָם חוֹזֵר אֵלַיִךְ מִן הַכְּפוֹר
קְחִי אוֹתִי אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁבֵר
וְעַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר
כִּי אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט

כֵּן עַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר
עַד שֶׁהַסּוּפָה תַּחְלֹף וְהַקֶּרַח יִשָּׁבֵר
עַד שֶׁמַּעְיָן זוֹרֵם יִפְתַּח וִיפַכֶּה
עַד שֶׁהַשּׁוֹפֵט יָבוֹא וְאוֹתָנוּ יְזַכֶּה
אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט

  • מה המשמעות של "עיר מקלט" בשיר?
  • העלו נקודות דמיון ונקודות שוני בין השיר המודרני לבין הרעיון של "עיר מקלט" בפרק.
רודפים ונרדפים
האיור מתאר את רגע הגעתו של רוצח בשגגה לעיר המקלט.
רודפים ונרדפים
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פרק יא)

איור מתוך עיבוד סיפורי התנ"ך, מאת הסופר צ'ארלס פוסטר קנט, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

האיור מתאר את רגע הגעתו של רוצח בשגגה לעיר המקלט.

  • ביצירה יש שלוש דמויות. מה מייצגת כל דמות?
  • התבוננו בתנועות הגוף של כל דמות – כיצד התנועות מבטאות את הרגשתה?
ערי מקלט
עָרֵי מִקְלָט היו שש ערים בעלות תפקיד מיוחד – אליהן יכול היה לברוח אדם שרצח...
ערי מקלט
"וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ, שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה." (פסוקים יג-יד)

עָרֵי מִקְלָט היו שש ערים בעלות תפקיד מיוחד – אליהן יכול היה לברוח אדם שרצח בשגגה (בטעות) אדם אחר. בערים אלה הוא קיבל הגנה עד אשר עמד לדין. ההגנה הייתה מפני "גואלי הדם" – קרובי המשפחה של ההרוג, שרצו להעניש את ההורג.
פירוט ערי המקלט מופיע גם בספר דברים, פרק ד.
במונחים משפטיים של ימינו אין רוצח בשגגה, אלא הורג בשגגה.

  • הסתכלו במפה, והסבירו את ההיגיון בפיזור הגאוגרפי של הערים שנבחרו להיות ערי מקלט.
ערי הלוויים
לקראת הכניסה לארץ הגדיר משה 48 ערים מיוחדות לאנשי שבט לוי. תפקידם של אנשי שבט...
ערי הלוויים
"כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר, אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן." (פסוק ז)

לקראת הכניסה לארץ הגדיר משה 48 ערים מיוחדות לאנשי שבט לוי. תפקידם של אנשי שבט לוי היה לעסוק בפולחן ובזבח, והם היו למעשה נותני שירותים לשאר שבטי ישראל. שבט לוי לא קיבל נחלה משלו ואנשיו היו מפוזרים בין כל השבטים, אך הם קיבלו ערים נפרדות, צמודות לערים שלהן נתנו שירותי דת.

  • מאחר שלשבט לוי לא הייתה נחלה משלו לשבת בה, הִקצה כל שבט ערים עבור הלוויים. מה היתרון בערים נפרדות ללויים, ומה החיסרון בכך?
גאולת דם
"גאולת דם" – תגובה של משפחת הנרצח לרוצח בזדון. על פי החוק המקראי, האחריות על...
גאולת דם
"גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ, בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ." (פסוק יט)

ציור: Caton Woodville, מתוך The Illustrated London News, ה-19 ביוני 1880

"גאולת דם" – תגובה של משפחת הנרצח לרוצח בזדון. על פי החוק המקראי, האחריות על הענשת הרוצח בעונש מוות מוטלת על משפחת הנרצח. מה "גואלים"? את הדם ואת האדמה.

להמשך קריאה

לפי התפיסה המקראית, הרוצח פגע לא רק באדם ובמשפחה שלו אלא גם באדמה, שממנה נוצרו בני האדם. לכן יש "לגאול" את דמו של הנרצח בשם האדמה. "גאולת דם" שונה מ"נקמת דם". ב"נקמת דם" משפחת הנרצח פוגעת לא רק ברוצח אלא בעוד אנשים הקרובים אליו.

  • הסבירו במילים שלכם את ההבדל בין גאולת דם לבין נקמת דם.
  • איזה נוהג, לדעתכם, היה מפוקח יותר? הסבירו את עמדתכם והסבירו מדוע היה צריך לפקח.
אבן יד
  איך אפשר לדעת אם אדם הרג בטעות (בִּשְׁגָגָה) או בכוונה (בְּמֵזִיד)? בבית המשפט צריך...
אבן יד
"וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ." (פסוק יז)

גוסטב דורה, מות אבימלך, מתוך ויקישיתוף

אבני משקל ממלכת יהודה, המאה ה-7 לפני הספירה, אבן גיר צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

איך אפשר לדעת אם אדם הרג בטעות (בִּשְׁגָגָה) או בכוונה (בְּמֵזִיד)?
בבית המשפט צריך להציג הוכחות ברורות וחותכות – לכאן או לכאן.
אחת הדרכים לדעת היא לבדוק מה הוא הכלי שבאמצעותו התבצע ההרג.

להמשך קריאה

בפרק שלנו מוגדרים כמה סוגי חומרים, כמו ברזל, עץ ואבן, שלפי גודלם ואופיים אפשר לדעת מה הייתה כוונתו של מי שזרק אותם או השתמש בהם.
"אֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" – הכוונה לאבן גדולה ורצינית, שברור שמי שהשתמש בה לא התכוון לשחק בה או לשקול באמצעותה, אלא להרוג.

  • התבוננו בשתי התמונות שלפניכם. באיזו מהן מוצגת "אֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ"?
  • בפרק מופיעים גם "עץ" ו"ברזל". הביאו דוגמאות לכלים עשויים ברזל ולכלים עשויים עץ, שיכולים להעיד על כוונת זדון או על הרג בשוגג.
ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל...
ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
(בראשית פרק ט פסוק ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃
(במדבר פרק לה) יא וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ יב וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶֽעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָֽרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃

תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

  • מה הם התנאים שבהם צריכים לעמוד ערי המקלט ומדוע?
  • איך צריכות להיראות הדרכים לערי המקלט ומדוע?
  • כיצד תפקידן של ערי המקלט מבטאים את היחס לרוצח בשגגה כמי שאינו נקי לחלוטין מחטא אף שלא הייתה כוונה במעשיו
  • כיצד ערי המקלט מתמודדות באופן משפטי מתוך אחריות חברתית עם מנהג גאולת הדם שהיה מקובל בעמי האזור?

שבעים פנים – פרשות מטות-מסע, 2013, כאן חינוכית

ייחודו של שבט לוי
בסוף ספר במדבר מתוארת החלוקה של הארץ לנחלות לפי שבטים. כל שבט קיבל נחלה משלו,...
ייחודו של שבט לוי
"וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ, וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר, אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן." (פסוקים ו-ז)

בסוף ספר במדבר מתוארת החלוקה של הארץ לנחלות לפי שבטים. כל שבט קיבל נחלה משלו, חוץ משבט לוי.

  • במה שונה שבט לוי משאר השבטים? מדוע?

קרדיט: סיכום שבועי: במדבר כט-לו / 929 תנך ביחד, 2015