נעמי וכלותיה
פסוקים ו-יט
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – הגדרה ודיון:
נציג לתלמידים את ההגדרה לחסד.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתם המשמעות של המילה 'חריג' בהגדרה?
נבקש מהתלמידים לחשוב על דוגמאות למעשים של חסד בחיי היום-יום שהם עשו או שעשו להם.
הצעה שנייה – אלטרואיזם:
כתבו במחברת מעשה טוב שעשיתם בתקופה האחרונה ולאחר מכן ענו על השאלות להלן:
- מה היה המניע לאותו מעשה?
- האם משנה מה היה המניע?
- האם לדעתכם יש מעשה טוב שאינו אנוכי?
הצעה שלישית – שיר ודיון:
נשמיע לתלמידים את השיר 'כולנו זקוקים לחסד' שכתב נתן זך ושרה נורית גלרון בלחנו של אילן וירצברג ונציג את מילות השיר.
הזמנה לקריאה והעמקה
המצג אינו מספק תיאור פיזי או אפיון ישיר של הדמויות, אך דרך הדיאלוג ביניהן אנו יכולים להתרשם מהן וללמוד עליהן.
נקרא את פסוקים ה-יט.
נעמי נותרת בלי בניה ובעלה – פתח של תקווה:
נקרא עם התלמידים שוב את פסוק ו ונשאל את התלמידים:
- מה עושה נעמי ומדוע? (נעמי עוזבת את שדה מואב כי הבצורת הסתיימה, והחיים ביהודה חזרו לתיקונם)
- האם לדעתכם נעמי רואה בעצמה חלק מהעם ביהודה? (אפשר לומר שלא משום שכתוב בפסוק ו "עַמּוֹ", היא אינה רואה בעצמה חלק מהעם)
- מה לדעתכם היא מקווה שיקרה בעקבות חזרתה?
נבקש מהתלמידים לכתוב במילים שלהם את הדיאלוג בין נעמי לכלותיה המתואר בפסוקים ז-יח. נדריך את התלמידים לשים לב לטיעונים של נעמי.
- האם נעמי מצליחה לשכנע את כלותיה?
פסוקים ח-י – ניסיון שכנוע ראשון:
לפי מנהג אותם ימים אישה אלמנה או גרושה שאין לה זרע חזרה לבית אביה, וכך מנסה נעמי לשכנע את כלותיה לשוב אל מואב. נקרא את פסוק ח שבו נעמי פונה אל שתי כלותיה ונשאל:
- מדוע הכרחית המילה "שְׁתֵּי", הרי ידוע כבר כי מדובר בשתי כלות? לכאורה יש לנו פה ייתור. מטרת תוספת המילה "שְׁתֵּי" היא להדגיש כי נעמי פונה אל שתי הכלות שלה ובשלב זה של השכנוע הן מתוארות יחד כיחידה אחת, לעומת המשך השיחה שבה נראה הפרדה בין הכלות. בשלב זה הכלות אינן נענות לבקשתה ונשארות עם נעמי.
פסוק יא – ניסיון שכנוע שני: שאלות רטוריות:
נסביר לתלמידים מהי שאלה רטורית ונבקש מהתלמידים דוגמאות לשאלות רטוריות.
נשאל את התלמידים:
- מה נעמי שואלת את כלותיה? (האם יש לי סיכוי ללדת בנים שיוכלו להינשא לכם ולהביא לכן ילדים?)
פסוקים יב-יד – ניסיון שכנוע שלישי:
בניסיון השכנוע השלישי של נעמי ערפה ורות נחלקות לשתי יחידות נפרדות וכבר אינן יחידה אחת: "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ".
- מה קרה?
- מדוע לדעתכם בניסיון זה ערפה נשברת?
- מה הבינה ערפה כעת שעד כה לא הבינה? (אפשר להציע שסוף טענת נעמי היא ששכנעה את ערפה: "כִּי יָצְאָה בִי יַד ה'")
- עם איזו דמות אתם מזדהים?
- האם אתם יכולים להבין את הבחירה של כל אחת מהכלות?
פסוקים טו-יח – ניסיון שכנוע רביעי:
בפסוק טו נעמי מנסה לשכנע פעם נוספת את רות ללכת עם ערפה, אך רות מסרבת. נשאל את התלמידים:
- מה אנחנו יכולים ללמוד על דמותה של רות מתשובתה אל נעמי?
נקרין את הפסוק המלא על הלוח ונשאל:
- נסחו במילים שלכם: מה אומרת רות?
- מה דעתכם על דבריה של רות?
- האם זה מה שהייתם מצפים מרות?
- מדוע לדעתכם רות בוחרת ללכת עם נעמי?
נשים לב שהתנ"ך אינו מספר לנו מדוע רות בוחרת להישאר עם נעמי אלא רק על ההכרעה החד-משמעית שלה נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על הקשר בין רות לנעמי?
- האם זה קשר מצוי בין חמות לכלה?
- האם זה קשר מצוי בין שתי נשים או בין שני אנשים בכלל?
אם פתחנו את השיעור בהגדרה לחסד נחזור אליה כעת. אם לא, נקרין לתלמידים את ההגדרה למושג חסד ונשאל אותם:
- האם המעשה של רות תואם להגדרת המושג חסד? מדוע?
- האם אתם מבינים ומזדהים עם מעשיה של רות?
נבקש מהתלמידים לכתוב את המחשבות של הדמויות בכל שלב בעת הדיאלוג:
- מה לדעתכם עובר לדמויות בראש בזמן השיחה?
- נסחו "סטטוס" של כל אחת מהדמויות בכל אחד מהשלבים.
אפשר להעמיק ולהסביר לתלמידים על דגם שלושה וארבעה בשלב זה (ראו 'אפשר עוד…').
עבודה בזוגות – זיהוי מילה מנחה:
נגדיר לתלמידים את המושג 'מילה מנחה' ונבקש מהם לקרוא את פסוקים ז-יח ולמצוא שתי מילים מנחות בקטע ולחשוב מה המשמעות שלהן וכיצד הן תורמות לקידום מהלך העלילה.
אפשר להקרין על הלוח את הפסוקים ובהם המילים המנחות מסומנות.
- מילה מנחה – שו"ב: לדעת נעמי, השיבה של כלותיה משמעותה הליכתן למואב, ואילו לערפה ורות משמעות השיבה היא הליכה לבית לחם. בסופו של מסע השכנועים של נעמי השיבה של נעמי ורות הופכת להיות משותפת, שתיהן שבות אל בית לחם יהודה בפסוק כב כתוב: "וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (פסוק כ"ב).
- מילה מנחה – הל"כ: המילה מדגישה את המהלך המתרחש בעת ניסיונות השכנוע של נעמי. בתחילה השימוש במילים "לֵכְנָה" ו"תֵלַכְנָה" מדברות על ערפה ורות – הן מוגדרות יחידה אחת. המפנה חל בפסוק טז באמירתה של רות אל נעמי: "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" ופסוק יח המתאר את הכניעה של נעמי בפני רצונה של רות: "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". בנקודה זו רות מחברת את עצמה אל נעמי ועתה הפועל וַתֵּלַכְנָה בפסוק יט מדבר על רות ונעמי כיחידה אחת. רות מנתקת את עצמה מערפה ומתחברת אל נעמי, ורואים זאת בשימוש החוזר בפועל הל"כ. הבחירה של רות לדבוק בנעמי באה לידי ביטוי באופן חזק בחזרה על אותן מילים המסמנות נשים שונות – מעבר מרות וערפה לרות ונעמי בדרכן חזרה לבית לחם.
מבט לחיים
עבודה בקבוצות – הדיאלוג באומנות:
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תתבקש לנתח את התמונות באמצעות מענה על השאלות הבאות (ניתן לאפשר בחירה בין היצירות):
- מה קורה בתמונה? מי הן הדמויות מה מאפיין כל אחת? (גיל, מראה, לבוש מעמד, רגש)
- מה מערכת היחסים בין הדמויות? מה הן אומרות זו לזו? (שימו לב לקומפוזיציה של הדמויות)
- תנו כותרת לתמונה
- איזו אווירה יש בתמונה?
- עם איזו דמות אתם מזדהים?
אפשרות נוספת היא לתת לכל קבוצה לנתח תמונה אחת ולהציג אותה במליאת הכיתה.
לאחר העבודה בקבוצות נדון במליאת הכיתה:
- מה מביעות היצירות?
- איזו פרשנות נתן כל אמן לדמות ולסיפור?
- איזו תמונה מצאה חן בעיניכם ומדוע?
- מה דעתכם על הקשר המיוחד בין רות לנעמי?
- כיצד התמונות מציגות קשר זה?
- האם יש לדעתכם גבולות לחסד?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בחנו את מערכת היחסים בין נעמי לבין כלותיה ואפיינו את דמותה של רות וכיצד היא משתקפת בכתוב במקרא ובאומנות.
מיומנויות: זיהוי ייתור, שאלה רטורית ומילים מנחות, כתיבה יוצרת, מדרש תמונה.
מתודות: חלוקת הפרק לדו-שיח בין הדמויות, ניתוח הדיאלוג בעזרת זיהוי הייתור, שאלות רטוריות, מילים מנחות ומבנה הפרק, כתיבה יוצרת מנקודת מבטן של הדמויות, ניתוח מדרשי תמונה.
דגם שלושה וארבעה:
נכתוב על הלוח את ההגדרה הזאת לדגם:
בשלושה שלבים ראשונים ישנו דמיון ואילו השלב הרביעי שונה ואף מנוגד לשלושת הקודמים. השיא של הדגם הספרותי מתבטא בשלב הרביעי.
נבקש מהתלמידים לחזור אל פסוקים ז-יט ולסמן היכן מתחיל כל אחד מהשלבים. נשאל את התלמידים:
- מה משותף לשלושת השלבים הראשונים? (נעמי אינה מצליחה לשכנע את רות)
- מה המהפך המעניין שמתרחש בשלב השלישי? (רות וערפה מגיבות כל אחד אחרת לניסיון השכנוע של נעמי)
על פי דגם שלושה וארבעה שלושת השלבים הראשונים דומים והרביעי הוא שונה – אם בשלושת השלבים הראשונים נעמי אינה מצליחה לשכנע את רות, מה אנו מצפים שיקרה בשלב הרביעי? (בפרק א יש הפתעה וכישלון. הקורא מצפה כי רות תשוב בעקבות יבמתה ערפה, ואולם היא דבקה בחמותה ואינה מותירה מקום לניסיונות שכנוע נוספים. אנו רגילים בדרך כלל שהניסיון מצליח בפעם הרביעית)
- מה קורה בפועל? (רות מתעקשת להישאר, ונעמי נסוגה ממאמצי השכנוע שלה שנכשלו)
- מה אפשר ללמוד על דמותה של רות בעזרת כישלון הדגם? (ההוכחה הנובעת מהדגם היא עד כמה רות נחושה בדעתה לא לעזוב את נעמי)
כתיבה יוצרת – "וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ":
נקרא יחד את פסוק יח, בתום השיח הארוך בין נעמי לכלותיה נכתב: "וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם נראה המשך הדרך של נעמי ורות יחד?
- האם הן הולכות בשקט?
אפשר לבקש מהתלמידים להמשיך את השיח בין רות לנעמי בדרך לבית לחם, ולכתוב שיחה בין שתי הדמויות או את המחשבות שחולפות בראשה של כל אחת מהדמויות שהולכות יחד בדממה.
