סגור תצוגת כיתה
הפרק

נקמת שמעון ולוי – איפה הנקמה פוגשת אותי?

פרק לד, כד-לא

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נערוך לתלמידים דמיון מודרך:

  • עצמו את העיניים, והתרכזו בנשימה שלכם במשך 2 דקות.
  • (אחרי 2 דקות) נסו להיזכר באירוע שהרגיז אתכם. דמיינו את המקום, את האנשים ואת הסיבה לכעס שלכם. שימו לב לרגש שעולה בכם.
  • (אחרי 2–3 דקות) פקחו את העיניים.
  • כתבו או חשבו איך אתם מגיבים כשאתם כועסים? האם אתם רוצים לפגוע במי שהכעיס אתכם?

ננסה להגדיר את המושג נקמה יחד עם התלמידים ונכתוב את ההגדרה על הלוח. נספר לילדים שעל פי המילון: נקמה היא פגיעה באחר בתגובה לפגיעתו בך.

בפרק שנקרא היום נראה איך נקמו בני יעקב על הפגיעה באחותם.

מבט ראשון

נקרא בקול ובהטעמה את פרק לד פסוקים יג-לא וננסה לעקוב אחרי הסיפור.

מבט שני

בפסוק יג כתוב: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה".

  • איזו מילה מורה שבני יעקב מתכוונים לנקום בשכם ובחמור?

בפסוקים טו-טז כתוב: "אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר, וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד", ובפסוק כה כתוב: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה, אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר".

  • על פי הפסוקים כיצד נקמו שמעון ולוי על המעשה שעשה שכם לדינה?
  • איזה רגש לדעתכם הניע את שמעון ולוי להתנהג כך לחמור, שכם ולבני עירם?

מבט שלישי- התבוננות והעמקה

שמעון ולוי כעסו על שכם בן חמור מכיוון שפגע באחותם.

  • איך אתם הייתם מרגישים לו היו פוגעים בבן משפחה שלכם?
  • האם לדעתכם יש פתרון אחר חוץ מנקמה?

נאסוף מהתלמידים פתרונות אחרים אפשריים.

לאחר נקמת שמעון ולוי יעקב כועס על בניו ואומר להם: "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ" – ביישתם אותי בפני תושבי הארץ.

נבקש מהתלמידים לכתוב דף מיומנו האישי של יעקב:

  • המשיכו את סיפור המעשה ביומנו של יעקב: "יומני היקר, היום שמעון ולוי בני עשו מעשה…"

מבט לחיים

המורה יכניס לסלסלה פתקי מצבים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ויזמין כל פעם תלמיד להוציא פתק, לקרוא אותו בקול לכיתה ולומר כיצד היה מגיב למצב. בכל פעם תזמין ילד. לאחר כל משפט שתלמיד קורא נשאל את שאר הכיתה:

  • כיצד אתם הייתם נוהגים?
  • האם לדעתכם יש פתרון אחר?
  • איך אפשר להתגבר על הכעס ועל הרצון לנקום?

נסכם את המשחק בדיון:
כולנו כועסים ובכולנו לפעמים עולה הצורך לנקום באחר, אבל השאלה היא מה עושים עם הרגש הזה.

  • איך אתם מרגישים אחרי שפגעתם במישהו אחר?
  • האם תמיד נקמה גורמת להרגשה טובה?
  • האם מלבד ההרגשה הטובה וההקלה חשים עוד דברים לאחר נקמה?
  • האם יש פתרון אפשרי אחר חוץ מנקמה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו ולמדנו על מעשה הנקמה של שמעון ולוי ועל תגובתו של יעקב אביהם.
מיומנויות: קריאת פסוקים והבנתם, פרשנות מעמיקה של מהות הפסוקים, שליטה בכעס.
מתודות: משחק סיטואציות, חיבור לכעס האישי שלי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל
בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק דִינָה בַּת יַעֲקֹב נִלְקַחַת עַל יְדֵי שְׁכֶם, בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר, נְשִׂיא הָאָרֶץ. שְׁכֶם...
נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל
"...כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל…" (לד, ז)

ג'יימס טיסו, חטיפת דינה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק דִינָה בַּת יַעֲקֹב נִלְקַחַת עַל יְדֵי שְׁכֶם, בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר, נְשִׂיא הָאָרֶץ.

להמשך קריאה

שְׁכֶם לֹא רַק לָקַח אוֹתָהּ שֶׁלֹא כַּדִין אֶלָא גַם הִתְאַהֵב בָּהּ, וְהוּא מְבַקֵשׁ לְמַסֵד אֶת הַקֶשֶׁר וְלָשֵׂאת אֶת דִינָה לְאִישָׁה. הוּא מְדַבֵּר עַל לִיבָּהּ וּמְבַקֵשׁ מֵאָבִיו חֲמוֹר לִפְעוֹל בָּעִנְיָין. כְּשֶׁהָאַחִים שֶׁל דִינָה שׁוֹמְעִים עַל הַמַעֲשֶׂה שֶׁנַעֲשָׂה לְדִינָה וְעַל בַּקָשַׁת הַנִישׂוּאִים, נֶאֱמַר מִפִּי הַמְסַפֵּר הַמִשְׁפָּט: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל", וְהַכַּוָונָה הִיא שֶׁקָרָה דָבָר נוֹרָא, דָבָר מְתוֹעָב הִתְרַחֵשׁ.

  • בְּאֵיזֶה הֶקְשֵׁר מִשְׁתַמְשִׁים הַיוֹם בִּכְרָזוֹת וּבְמוֹדָעוֹת בָּעִיתוֹנִים בַּבִּיטוּי: "נְבָלָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל"?
  • מָה מַטְרַת הַשִׁימוּשׁ בַּבִּיטוּי?
וידבר על לב הנערה
שְׁכֶם לָקַח אֶת דִינָה שֶׁלֹא כַּדִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְאַהֵב בָּהּ וְרָצָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִישָׁה. מְסוּפָּר...
וידבר על לב הנערה
"וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ." (לד, ג)

איש ואישה, 7pips/shutterstock.com

שְׁכֶם לָקַח אֶת דִינָה שֶׁלֹא כַּדִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְאַהֵב בָּהּ וְרָצָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִישָׁה.

להמשך קריאה

מְסוּפָּר בַּפֶּרֶק שֶׁהוּא דִיבֵּר עַל לִיבָּהּ, כְּלוֹמַר נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ וּלְפַיֵיס אוֹתָהּ. נִרְאֶה כִּי הוּא נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לְהִתְחַתֵן אִיתוֹ. וְאִילוּ מַלְבִּי"ם, פַּרְשַׁן יְמֵי הַבֵּינַיִים, אָמַר בְּפֵירוּשׁוֹ לַפָּסוּק: "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ לְנַחֲמָהּ מִצַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ".

  • וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַעֲרָה – הַאִם כַּוָונַת הַדְבָרִים חִיוּבִית אוֹ שְׁלִילִית?
  • וּלְאַחַר שֶׁקוֹרְאִים אֶת הַבִּיטוּי בְּהֶקְשֵׁרוֹ בַּפֶּרֶק – הַאִם הוּא חִיוּבִי אוֹ שְׁלִילִי? הַסְבִּירוּ.
דינה
הַתְמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה: שְׁכֶם לוֹקֵחַ אֶת דִינָה, צִיוּר מֵהַמֵאָה הַ־17. שִׂימוּ לֵב בַּצִיוּר לָרוֹעֶה הַמְחַלֵל בְּצַד...
דינה
"וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ." (פסוק ב)

צייר אנונימי מאיטליה, שכם לוקח את דינה, המאה ה-17.

כיתוב: מתאוס מריאן, אחי דינה נוקמים את כבודה, המאה ה-17.

הַתְמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה: שְׁכֶם לוֹקֵחַ אֶת דִינָה, צִיוּר מֵהַמֵאָה הַ־17. שִׂימוּ לֵב בַּצִיוּר לָרוֹעֶה הַמְחַלֵל בְּצַד יָמִין, הַמַרְאֶה לָנוּ אֶת הַחַיִים הָאִידִילִיִים וְהַשְׂמֵחִים, לְעוּמַת סִיפּוּר הַחֲטִיפָה מִשְׂמֹאל הַמִתְרַחֵשׁ בְּלִי הַפְרָעָה.

להמשך קריאה

אַחַד הַחַיָילִים מַבִּיט לְאָחוֹר כְּדֵי לִבְדוֹק אִם מִישֶׁהוּ מַבְחִין בַּמַעֲשֶׂה. שְׂפַת הַגוּף שֶׁל דִינָה הַחֲטוּפָה מַבִּיעָה הִתְנַגְדוּת, זְרוֹעָהּ מוּפְנֵית כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲבָל מֵהַשָׁמַיִים לֹא מַגִיעָה עֶזְרָה. כָּל הַדְמוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת בַּצִיוּר עֲסוּקוֹת בְּשֶׁלָהֶן וְאֵינָן מַבְחִינוֹת בַּמִתְרַחֵשׁ. שִׂימוּ לֵב גַם לַצְבָעִים הַחֲזָקִים בַּצִיוּר, הַמַבְלִיטִים אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת וּמְמַקְדִים אֶת תְשׂוּמֶת הַלֵב (הַצֶבַע הָאָדוֹם שֶׁל הַשִׂמְלָה וְהַצֶבַע הַכָּחוֹל שֶׁל מַדֵי הַחַיָילִים), וְגַם לַמִבְנִים בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַצִיוּר – מִבְנִים הָאוֹפְיָינִיִים לִתְקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִים, תְקוּפָתוֹ שֶׁל הַצַיָיר. הַתְמוּנָה הַשְׁנִיָיה: אֲחֵי דִינָה נוֹקְמִים אֶת כְּבוֹדָהּ, תַחְרִיט שֶׁל מַאתְמֵתָאוּס מֵרִיאָן, 1630-1625. דִינָה, הַדְמוּת מִצַד שְׂמֹאל, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַמִבְנֶה וְצוֹפָה בְּמַעֲשֵׂה הַנְקָמָה שֶׁל אַחֶיהָ. הִיא מוּגֶנֶת, וְאוּלַי כְּלוּאָה בֵּין שְׁנֵי הָעַמוּדִים וּשְׁנֵי הַלוֹחֲמִים הָאוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַנְקָמָה מְתוֹאֶרֶת כִּקְרָב רוֹמָאִי מַמָשׁ, וּמִתְרַחֶשֶׁת בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מִחוּץ לַמִבְנֶה. תֵיאוּר הַקְרָב מָלֵא בִּתְנוּעָה, וְגַם הַצִיפּוֹרִים הֶעָפוֹת מוֹסִיפוֹת לַדִינָמִיוּת וְלַתְנוּעָה. בָּרוּר מֵהַתְמוּנָה שֶׁיֵשׁ מְנַצְחִים וְיֵשׁ מְנוּצָחִים.

  • אֵיזֶה רֶגַע בָּחַר כָּל אֶחָד מֵהָאוֹמָנִים לְתָאֵר?
  • אֵיזֶה צִיוּר נֶאֱמָן יוֹתֵר לָאֲוִוירָה בַּפֶּרֶק?
  • מִצְאוּ פְּרָט אֶחָד מְעַנְיֵין בְּכָל אַחַת מֵהַיְצִירוֹת, וְהַסְבִּירוּ כֵּיצַד הוּא מוֹסִיף לְתֵיאוּר הָעֲלִילָה.
משפחת יעקב
הַתְמוּנָה מְאוּזֶנֶת וּמְחוּלֶקֶת לִשְׁנֵי גוּשִׁים מֶרְכָּזִיִים – מִצַד אֶחָד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וּמִצַד שֵׁנִי הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים....
משפחת יעקב
"וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר." (פסוק כב)
כיתוב: פרנססקו הייז, פגישת האחים, 1844. קרדיט: מתוך ויקישיתוף

כיתוב: פרנססקו הייז, פגישת האחים, 1844. מתוך ויקישיתוף

הַתְמוּנָה מְאוּזֶנֶת וּמְחוּלֶקֶת לִשְׁנֵי גוּשִׁים מֶרְכָּזִיִים – מִצַד אֶחָד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וּמִצַד שֵׁנִי הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים.

להמשך קריאה

הַדְמוּיוֹת עַל הַגָמָל יוֹצְרוֹת מַמָשׁ צוּרַת הַר מוּל הָהָר שֶׁנִמְצָא בָּרֶקַע, וְהַדְמוּיוֹת שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יוֹצְרוֹת גַם הֵן צוּרַת הַר. תְנוּחַת הַכְּנִיעָה מְרַמֶזֶת לָנוּ מִי הוּא יַעֲקֹב. עֵשָׂו מְקַבֵּל אֶת הַחִיבּוּק וּמִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָחִיו. שִׂימוּ לֵב לְהַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת, לְרוּבָּן מַבָּט חוֹשֵׁשׁ. הַיְלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיב הָאִימָהוֹת. הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ מִתְבּוֹנֵן עֵשָׂו, חִיבּוּק הָאַחִים מוּל חִיבּוּק הַיְלָדִים וְהָאִימָהוֹת, מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל הַפְּגִישָׁה בֵּין הָאַחִים וְהַפִּיוּס הַמְתוֹאָרִים בְּפֶרֶק לג.

  • קִרְאוּ אֶת הַפְּסוּקִים וְהִסְתַכְּלוּ בַּצִיוּר – כֵּיצַד מְסוּדָרִים הַיְלָדִים בַּצִיוּר? סְבִיב אֵיזוֹ דְמוּת נִמְצֵאת כָּל קְבוּצָה שֶׁל יְלָדִים? מָה מַבִּיעוֹת הַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁלָהֶם? מָה נִיסָה הַצַיָיר לְהַגִיד בְּאֶמְצָעוּת הַסִידוּר שֶׁל הַיְלָדִים בַּצִיוּר?
קבר רחל
מִבְנֵה קֶבֶר רָחֵל נִמְצָא בַּכְּנִיסָה הַצְפוֹנִית לָעִיר בֵּית לֶחֶם, מִדָרוֹם לִירוּשָׁלַיִם. מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת...
קבר רחל
"וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם." (לה, יט)
תמונת קבר רחל בגלויה בהוצאת האחים אליהו מראשית המאה ה-20

תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20. מֵאוֹסֶף גְלוּיוֹת הָאַחִים אֵלִיָהוּ, הַשַׁיָיךְ לְד"ר דַלְיָה אֵלִיָהוּ לֵוִי

מִבְנֵה קֶבֶר רָחֵל נִמְצָא בַּכְּנִיסָה הַצְפוֹנִית לָעִיר בֵּית לֶחֶם, מִדָרוֹם לִירוּשָׁלַיִם.

להמשך קריאה

מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת הַמָקוֹם כַּאֲתָר שֶׁבּוֹ נִקְבְּרָה רָחֵל, וּמִשׁוּם כָּךְ הוּא נֶחֱשָׁב לְמָקוֹם מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, הַנוֹצְרִים וְהַמוּסְלְמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַדוֹרוֹת עָבְרוּ הַמַצֵבָה שֶׁבַּמָקוֹם וְהַמִבְנֶה שֶׁמֵעָלֶיהָ שִׁינוּיִים רַבִּים, שֶׁתוֹעֲדוּ בַּסִפְרוּת עַל יְדֵי הַנוֹסְעִים שֶׁבִּיקְרוּ בַּמָקוֹם. מִבְנֵה הַקֶבֶר הָיָה אַחַד הַסְמָלִים הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הוֹפִיעַ עַל חֶפְצֵי אָמָנוּת יְהוּדִיִים, עַל בּוּלִים וּבְסִפְרֵי קוֹדֶשׁ. כָּאן בַּתְמוּנָה: תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20.

בְּפֶרֶק לה מְסוּפָּר כִּי רָחֵל מֵתָה בַּדֶרֶךְ וְנִקְבֶּרֶת בַּדֶרֶךְ, וְלֹא בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה – נַחֲלַת הַקֶבֶר הָרִשְׁמִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת הָאָבוֹת.

  • מִי קָבוּר בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
  • לְפִי הַמְסוּפָּר בַּפֶּרֶק, מַדוּעַ רָחֵל לֹא נִקְבְּרָה בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
  • אֵילוּ סִיבּוֹת נוֹסָפוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת לִקְבוּרָתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה?
מסע יעקב
לִפְנֵיכֶם מַפָּה הַמַצִיגָה אֶת מַסְעוֹת יַעֲקֹב בִּכְנַעַן לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵחָרָן, הַמְסוּפָּרִים בִּבְרֵאשִׁית פְּרָקִים לא-לה. יַעֲקֹב...
מסע יעקב
"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל…" (לה, כא)
מפת מסעות יעקב בארץ כנען. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר- ראובן, החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.

מפת מסעות יעקב בארץ כנען. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר- ראובן, החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.

לִפְנֵיכֶם מַפָּה הַמַצִיגָה אֶת מַסְעוֹת יַעֲקֹב בִּכְנַעַן לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵחָרָן, הַמְסוּפָּרִים בִּבְרֵאשִׁית פְּרָקִים לא-לה. יַעֲקֹב הִגִיעַ מֵחָרָן וְחָצָה אֶת נַחַל יַבּוֹק (הַמְכוּנֶה הַיוֹם וָאדִי זַרְקָא) בְּמַעֲבַר יַבּוֹק. לְאַחַר שֶׁיַעֲקֹב פָּגַשׁ אֶת עֵשָׂו הוּא הִתְיַישֵׁב בְּסוּכּוֹת, עִיר בְּנַחֲלַת שֵׁבֶט גָד, וּמִשָׁם עָבַר לִשְׁכֶם.

  • קִרְאוּ אֶת פְּסוּקִים ט-כא בְּפֶרֶק לה וְרִשְׁמוּ אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת הַמוּזְכָּרִים בַּפְּסוּקִים. עַכְשָׁיו חַפְּשׂוּ אֶת הַמְקוֹמוֹת בַּמַפָּה – כָּךְ תוּכְלוּ לַעֲקוֹב אַחַר הַדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב וְאַחַר הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עָבַר וְהִתְיַישֵׁב לְאַחַר שֶׁשָׁב לְאֶרֶץ כְּנַעַן. נַסוּ לְהִיזָכֵר מָה הִתְרַחֵשׁ בְּכָל תַחֲנָה בַּדֶרֶךְ.
האַלוֹן והאֵלָה
בָּאָרֶץ יֵשׁ כַּמָה מִינִים נְפוֹצִים שֶׁל עֲצֵי אֵלָה וְשֶׁל עֲצֵי אַלוֹן, וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּיבִים מֶרְכָּזִיִים בַּחוֹרֶשׁ...
האַלוֹן והאֵלָה
"...תַּחַת הָאֵלָה…" (לה, ד)
 Yulia Kreyd/shutterstock.com

אלה ארץ ישראלית. Yulia Kreyd/shutterstock.com

בָּאָרֶץ יֵשׁ כַּמָה מִינִים נְפוֹצִים שֶׁל עֲצֵי אֵלָה וְשֶׁל עֲצֵי אַלוֹן, וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּיבִים מֶרְכָּזִיִים בַּחוֹרֶשׁ הַיַם תִיכוֹנִי.

להמשך קריאה

פְּרִי עֵץ הָאַלוֹן נִקְרָא "בַּלוּט" וְהוּא גָדֵל בְּתוֹךְ מַעֲטֶפֶת שֶׁנִקְרֵאת סַפְלוּל (כִּי הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ סֵפֶל קָטָן). מִינִים אֲחָדִים שֶׁל עֵץ הָאֵלָה מַגִיעִים לְגוֹבַהּ שֶׁל 10 מֶטְרִים וּמִתְאַפְיְינִים בְּמֶשֶׁךְ חַיִים אָרוֹךְ מְאוֹד, מֵאוֹת שָׁנִים, וּבִפְרִיחָה בְּצֶבַע אָדוֹם. הָאֵלָה הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית הִיא חֵלֶק מֵהַחוֹרֶשׁ הַיָם תִיכוֹנִי בָּאָרֶץ, וּמוֹפִיעָה לָרוֹב לְצַד הָאַלוֹן הַמָצוּי. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָעֵצִים – "אַלוֹן" וְ"אֵלָה" – נִיתְנוּ לָהֶם כֵּיוָון שֶׁעֵצִים אֵלֶה שִׁימְשׁוּ לְפוּלְחַן אֱלִילִים וְגַם לְפוּלְחַן ה', וּמִשׁוּם שֶׁהָיוּ נְטוּעִים בְּבֵית הַמִקְדָשׁ.

  • מָה קוֹרֶה תַחַת עֵץ הָאַלוֹן (בְּרֵאשִׁית לה, ח) וּמָה תַחַת עֵץ הָאֵלָה (בְּרֵאשִׁית לה, ד)?
בריתות והסכמים
בְּרִית הִיא חוֹזֶה בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים (אוֹ יוֹתֵר), הֶסְכֵּם. בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא צוּיְנָה הַבְּרִית בְּאֶמְצָעוּת אֲרוּחָה...
בריתות והסכמים
"וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם." (לד, ט)
איור של ברית מילה, מתוך כתב יד רוטשילד

איור של ברית מילה, מתוך כתב יד רוטשילד (MS. 180/51), צפון איטליה 1470 בערך. כתב יד על קלף, עט ודיו ועלה זהב. מתנת ג'יימס א' דה רוטשילד, לונדון. 15.6X10.2X21 ס"מ. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, דוד חריס

בְּרִית הִיא חוֹזֶה בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים (אוֹ יוֹתֵר), הֶסְכֵּם. בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא צוּיְנָה הַבְּרִית בְּאֶמְצָעוּת אֲרוּחָה מְשׁוּתֶפֶת אוֹ טֶקֶס כָּלְשֶׁהוּ.

להמשך קריאה

לְעִיתִים הָיְיתָה מְלוּוָה הַבְּרִית בְּבִיתוּר בְּהֵמָה, וְלָכֵן הִשְׁתָרֵשׁ הַבִּיטוּי: "לִכְרוֹת בְּרִית". מַשְׁמָעוּת הַמִילָה "לִכְרוֹת" הִיא – לַחְתוֹךְ. אֶת הַבְּהֵמָה חָתְכוּ לִנְתָחִים, בָּתְרוּ לִבְתָרִים. (הַשְׁווּ לְ"בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים", בְּרֵאשִׁית טו).

קִרְאוּ אֶת פְּסוּקִים ח-יא וְאֶת פְּסוּקִים טו-טז, וַעֲנוּ:

  • מֵהֶם תְנָאֵי הַהֶסְכֵּם שֶׁמוּצָע בַּפְּסוּקִים?
  • מִי יוֹזֵם הַהֶסְכֵּם?
  • הַאִם הַהֶסְכֵּם הִתְקַבֵּל לְבַסוֹף?