נקמת שמעון ולוי – איפה הנקמה פוגשת אותי?

שְׁכֶם לֹא רַק לָקַח אוֹתָהּ שֶׁלֹא כַּדִין אֶלָא גַם הִתְאַהֵב בָּהּ, וְהוּא מְבַקֵשׁ לְמַסֵד אֶת הַקֶשֶׁר וְלָשֵׂאת אֶת דִינָה לְאִישָׁה. הוּא מְדַבֵּר עַל לִיבָּהּ וּמְבַקֵשׁ מֵאָבִיו חֲמוֹר לִפְעוֹל בָּעִנְיָין. כְּשֶׁהָאַחִים שֶׁל דִינָה שׁוֹמְעִים עַל הַמַעֲשֶׂה שֶׁנַעֲשָׂה לְדִינָה וְעַל בַּקָשַׁת הַנִישׂוּאִים, נֶאֱמַר מִפִּי הַמְסַפֵּר הַמִשְׁפָּט: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל", וְהַכַּוָונָה הִיא שֶׁקָרָה דָבָר נוֹרָא, דָבָר מְתוֹעָב הִתְרַחֵשׁ.

מְסוּפָּר בַּפֶּרֶק שֶׁהוּא דִיבֵּר עַל לִיבָּהּ, כְּלוֹמַר נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ וּלְפַיֵיס אוֹתָהּ. נִרְאֶה כִּי הוּא נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לְהִתְחַתֵן אִיתוֹ. וְאִילוּ מַלְבִּי"ם, פַּרְשַׁן יְמֵי הַבֵּינַיִים, אָמַר בְּפֵירוּשׁוֹ לַפָּסוּק: "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ לְנַחֲמָהּ מִצַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ".

אַחַד הַחַיָילִים מַבִּיט לְאָחוֹר כְּדֵי לִבְדוֹק אִם מִישֶׁהוּ מַבְחִין בַּמַעֲשֶׂה. שְׂפַת הַגוּף שֶׁל דִינָה הַחֲטוּפָה מַבִּיעָה הִתְנַגְדוּת, זְרוֹעָהּ מוּפְנֵית כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲבָל מֵהַשָׁמַיִים לֹא מַגִיעָה עֶזְרָה. כָּל הַדְמוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת בַּצִיוּר עֲסוּקוֹת בְּשֶׁלָהֶן וְאֵינָן מַבְחִינוֹת בַּמִתְרַחֵשׁ. שִׂימוּ לֵב גַם לַצְבָעִים הַחֲזָקִים בַּצִיוּר, הַמַבְלִיטִים אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת וּמְמַקְדִים אֶת תְשׂוּמֶת הַלֵב (הַצֶבַע הָאָדוֹם שֶׁל הַשִׂמְלָה וְהַצֶבַע הַכָּחוֹל שֶׁל מַדֵי הַחַיָילִים), וְגַם לַמִבְנִים בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַצִיוּר – מִבְנִים הָאוֹפְיָינִיִים לִתְקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִים, תְקוּפָתוֹ שֶׁל הַצַיָיר. הַתְמוּנָה הַשְׁנִיָיה: אֲחֵי דִינָה נוֹקְמִים אֶת כְּבוֹדָהּ, תַחְרִיט שֶׁל מַאתְמֵתָאוּס מֵרִיאָן, 1630-1625. דִינָה, הַדְמוּת מִצַד שְׂמֹאל, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַמִבְנֶה וְצוֹפָה בְּמַעֲשֵׂה הַנְקָמָה שֶׁל אַחֶיהָ. הִיא מוּגֶנֶת, וְאוּלַי כְּלוּאָה בֵּין שְׁנֵי הָעַמוּדִים וּשְׁנֵי הַלוֹחֲמִים הָאוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הַנְקָמָה מְתוֹאֶרֶת כִּקְרָב רוֹמָאִי מַמָשׁ, וּמִתְרַחֶשֶׁת בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מִחוּץ לַמִבְנֶה. תֵיאוּר הַקְרָב מָלֵא בִּתְנוּעָה, וְגַם הַצִיפּוֹרִים הֶעָפוֹת מוֹסִיפוֹת לַדִינָמִיוּת וְלַתְנוּעָה. בָּרוּר מֵהַתְמוּנָה שֶׁיֵשׁ מְנַצְחִים וְיֵשׁ מְנוּצָחִים.

הַדְמוּיוֹת עַל הַגָמָל יוֹצְרוֹת מַמָשׁ צוּרַת הַר מוּל הָהָר שֶׁנִמְצָא בָּרֶקַע, וְהַדְמוּיוֹת שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יוֹצְרוֹת גַם הֵן צוּרַת הַר. תְנוּחַת הַכְּנִיעָה מְרַמֶזֶת לָנוּ מִי הוּא יַעֲקֹב. עֵשָׂו מְקַבֵּל אֶת הַחִיבּוּק וּמִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָחִיו. שִׂימוּ לֵב לְהַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת, לְרוּבָּן מַבָּט חוֹשֵׁשׁ. הַיְלָדִים מִתְקַבְּצִים סְבִיב הָאִימָהוֹת. הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ מִתְבּוֹנֵן עֵשָׂו, חִיבּוּק הָאַחִים מוּל חִיבּוּק הַיְלָדִים וְהָאִימָהוֹת, מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל הַפְּגִישָׁה בֵּין הָאַחִים וְהַפִּיוּס הַמְתוֹאָרִים בְּפֶרֶק לג.

מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת הַמָקוֹם כַּאֲתָר שֶׁבּוֹ נִקְבְּרָה רָחֵל, וּמִשׁוּם כָּךְ הוּא נֶחֱשָׁב לְמָקוֹם מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, הַנוֹצְרִים וְהַמוּסְלְמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַדוֹרוֹת עָבְרוּ הַמַצֵבָה שֶׁבַּמָקוֹם וְהַמִבְנֶה שֶׁמֵעָלֶיהָ שִׁינוּיִים רַבִּים, שֶׁתוֹעֲדוּ בַּסִפְרוּת עַל יְדֵי הַנוֹסְעִים שֶׁבִּיקְרוּ בַּמָקוֹם. מִבְנֵה הַקֶבֶר הָיָה אַחַד הַסְמָלִים הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הוֹפִיעַ עַל חֶפְצֵי אָמָנוּת יְהוּדִיִים, עַל בּוּלִים וּבְסִפְרֵי קוֹדֶשׁ. כָּאן בַּתְמוּנָה: תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20.

פְּרִי עֵץ הָאַלוֹן נִקְרָא "בַּלוּט" וְהוּא גָדֵל בְּתוֹךְ מַעֲטֶפֶת שֶׁנִקְרֵאת סַפְלוּל (כִּי הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ סֵפֶל קָטָן). מִינִים אֲחָדִים שֶׁל עֵץ הָאֵלָה מַגִיעִים לְגוֹבַהּ שֶׁל 10 מֶטְרִים וּמִתְאַפְיְינִים בְּמֶשֶׁךְ חַיִים אָרוֹךְ מְאוֹד, מֵאוֹת שָׁנִים, וּבִפְרִיחָה בְּצֶבַע אָדוֹם. הָאֵלָה הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית הִיא חֵלֶק מֵהַחוֹרֶשׁ הַיָם תִיכוֹנִי בָּאָרֶץ, וּמוֹפִיעָה לָרוֹב לְצַד הָאַלוֹן הַמָצוּי. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָעֵצִים – "אַלוֹן" וְ"אֵלָה" – נִיתְנוּ לָהֶם כֵּיוָון שֶׁעֵצִים אֵלֶה שִׁימְשׁוּ לְפוּלְחַן אֱלִילִים וְגַם לְפוּלְחַן ה', וּמִשׁוּם שֶׁהָיוּ נְטוּעִים בְּבֵית הַמִקְדָשׁ.

לְעִיתִים הָיְיתָה מְלוּוָה הַבְּרִית בְּבִיתוּר בְּהֵמָה, וְלָכֵן הִשְׁתָרֵשׁ הַבִּיטוּי: "לִכְרוֹת בְּרִית". מַשְׁמָעוּת הַמִילָה "לִכְרוֹת" הִיא – לַחְתוֹךְ. אֶת הַבְּהֵמָה חָתְכוּ לִנְתָחִים, בָּתְרוּ לִבְתָרִים. (הַשְׁווּ לְ"בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים", בְּרֵאשִׁית טו).