סיכום המכות רגע לפני מכת בכורות
פרק ז, כו- פרק י
הזמנה ללימוד
נבקש מתלמידים מוכשרים בכיתה לשיר את "ראפ עשר המכות", או נקרא עם התלמידים את הטקסט בקצב הראפ יחד (ראו קישור לשיר גם בממערך השיעור).
מבט ראשון
הכרנו כמעט את כל המכות שניתכו על מצרים. כדי לזכור אותן לפי סדרן נלמד את ראשי התיבות שמקורן בהגדה: דצ"ך עד"ש באח"ב (כתוב כי "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים").
נסביר כי כל אות מייצגת את האות הראשונה של המכה ועל הלוח נפרט את סדר המכות: התלמידים יצטרכו להיזכר בשמות המכות לפי ראשי התיבות.
מבט שני
נציין בפני הכיתה שאומנם כל מכה הייתה שונה מקודמתה אך בכולן היו שלבים מסוימים שחזרו על עצמם. התלמידים יתחלקו לזוגות ויצטרכו לסדר את השלבים ברצף הנכון ולשים לב אילו מכות יוצאות מן הכלל ולמה (ראו דף עבודה לזוגות גם בממערך השיעור). הזוג שיסיים ראשון ינצח:
__ פרעה מכביד את ליבו ולא משלח את העם.
__ תיאור המכה שאלוהים מביא על המצרים.
__ אלוהים נענה לפרעה ומסיר את המכה.
__ פרעה מתחנן שהמכה תוסר מן העם המצרי.
__ משה חוזר על בקשתו: "שלח את עמי".
__ משה מתריע בפני פרעה על המכה הצפויה.
נבקש מהתלמידים לחזור לקבוצות שהעמיקו במכות, לחזור ולקרוא את הפסוקים של המכה ולחלק את המכה לשלבים המופיעים בה. (לשיקול דעת המורה האם בשלב זה התלמידים יכולים להתמודד עם הטקסט באופן עצמאי)
כדאי ליצור טבלה שיתופית ובמהלך השיעור למלא אותה עם התלמידים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם את הטבלה עם התלמידים:
- מה משותף לכל המכות ומה שונה ממכה למכה?
- האם יש תהליך התפתחות?
- למה לדעתכם פרעה חוזר בו בכל פעם מההבטחה לשלוח את העם?
התלמידים יציעו הצעות ונכתוב אותן על הלוח (הוא רק רוצה שהמכה תוסר, הוא שוכח את הסבל, הוא חושב שלא תהיה עוד מכה).
נסביר: כאשר המצב קשה מאוד, המצרים מפעילים על פרעה לחץ ולכן הוא כמעט נשבר. לארח שהמכה עוברת עקב הסכמתו לשלח את העם הלחץ יורד מעליו. נסביר שלחץ העם מוסר לאחר שהמכה מסתיימת בתשע המכות הראשונות, אבל במכה העשירית זה משתנה – גם אחרי שהמכה עוברת העם המצרי ממשיך ללחוץ על פרעה. כשנלמד על המכה ההיא נראה מה היה שונה.
מבט שלישי
לסיכום עשר המכות נחלק לתלמידים דף לעבודה אישית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה האישית נבקש מהתלמידים לכתוב בבית פסקה מתוך יומן המתארת את הסיפור מנקודת מבטו של ילד עברי. נעיר את תשומת ליבם לשני הפנים שבמצב הזה: מצד אחד קשה לעברים לראות את הסבל של שכניהם, אך עם זה, מדובר במי שמאיים על חייהם, עם שחוקיו הם להשליך את תינוקות העבריים ליאור, לשעבד אותם בפרך וכן הלאה. נזמין את התלמידים לחשוב בבית איך מרגיש ילד עברי היושב בארץ גושן ועד לכל ההתרחשות הפלאית והמפחידה הזאת.
מבט לחיים
נכתוב על הלוח את הפסוק מספר משלי: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ" (פרק כד פסוק יז)
נשאל את התלמידים:
- מה מבקש הפסוק לומר לנו?
- מדוע אין לשמוח כשהאויב שלנו נכשל ונפגע?
נאזין לשלל התשובות, לא נכריע אם ההנחיה הזאת נובעת מסולידריות אנושית, חמלה, התמקדות בעיקר או כל סיבה אחרת וננסה לדייק: צריך להפריד בין השמחה על ההצלה ועל הצדק שנעשה, ובין השמחה לאיד על התבוסה. אלו שתי שמחות שונות, והן פועלות על הנפש באופנים שונים. נזמין את התלמידים לחשוב בבית אם יצא להם פעם לשמוח שמחה לאיד, כלומר, שמחה על חוסר מזלו או אסונו של מישהו שהם לא אוהבים, ומה הם מרגישים כלפי ההרגשה הזאת במבט לאחור.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: סיכום עשרת המכות (לפני מכת בכורות). עשיית סדר במבנה הקבוע במכות השונות וראיית השוני בין המכות. למידת ראשי תיבות של המכות.
מיומנות: ארגון המכות.
מתודה: ראפ, דפי עבודה, כתיבה אישית.
