סגור תצוגת כיתה
הפרק

סליחה, אפשר להתנחל פה?

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

ניזכר היכן נמצאים בני ישראל כעת, כמה זמן הם כבר שם ולאן מועדות פניהם. (הם הולכים במדבר כבר כמעט 40 שנה, ועתידים להיכנס בקרוב מאוד לארץ)
נקרין על הלוח את מפת ארץ ישראל בתקופת התנחלות השבטים (ראו מפה תחת לשונית "הרחבות" בטקסט המקראי).
נשאל את התלמידים:

  • מי זוכר מה מתוך השטחים האלה כבר נכבש? (עבר הירדן המזרחי. נזכיר שבפרק כא מתואר כיבוש עבר הירדן המזרחי מידי סיחון מלך האמורי – פסוקים כא-ל, ומידי עוג מלך הבשן – פסוקים לג-לה)

נזמין את התלמידים לזהות במפה את עבר הירדן המזרחי ונסביר שעל האזור הזה נדבר בשיעור. נבקש מהתלמידים להקשיב בעת הקריאה ולמצוא באיזה פסוק הוא מופיע בפעם הראשונה בקטע ומהי הבקשה שקשורה אליו שתעמוד במרכז הפרק.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-ה. נקרא את הפסוקים ונבאר מילים קשות. נבקש מן התלמידים לנסח בשפתם את הבקשה של גד, ראובן וחצי המנשה – הם רוצים את הנחלה בעבר הירדן המזרחי, כי זוהי ארץ מקנה, ולהם יש מקנה רב.

מבט שני

נזמין את התלמידים להסתכל בעיון במפת עבר הירדן המזרחי ובתמונה שלו.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם השבטים, שהם רועי צאן, רוצים להתנחל דווקא שם?

נבקש מן התלמידים להסתכל על היתרונות הגיאוגרפים של האזור ונמנה אותם אתם:

  1. האזור מחולק לארבע רמות – כלומר יש בו שטחים גבוהים ורחבים שמתאימים לרעיית צאן.
  2. הנחלים הזורמים מנהר הירדן יוצרים חלוקה טבעית לשלושה אזורים: המישור, הגלעד והבשן (לפי דברים פרק ג).
  3. יש בו מקורות מים רבים שהחשובים בהם הם נחל ארנון, נחל זרד, נחל יבוק והירמוך. מקורות המים יוצרים גם צמחייה רבה ועשירה לצאן
  4. האקלים בעבר הירדן המזרחי יבש ואין בו כמעט גשמים – תנאים מצוינים לחיות שצריכות להיות בחוץ כל יום כמה שעות.

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • אמנם מבחינת התנאים לרעיית צאן, הבקשה של שניים וחצי השבטים מובנת. אבל האם אתם יכולים לחשוב על בעיה בבקשתם זו?
  • לו עמדתם במקום משה, האם הייתם מקבלים את הבקשה או דוחים אותה? (המרחק הפיזי משאר בני ישראל והגבול הטבעי המפריד אותם מבני ישראל, עלול להרחיק אותם מעמם ומאלוהיהם. הם עלולים להפוך לשני עמים נפרדים)

נגלה לתלמידים שבסופו של דבר, למרות הבעיות, משה מחליט לאפשר לשניים וחצי השבטים לגור בעבר הירדן, בתנאים מסוימים שעליהם נלמד בהמשך, אבל כמה מהחששות שלו כמעט מתממשים.
נשאל את התלמידים:

  • איזה ספר בתנ"ך מתאר את הכניסה לארץ ואת כיבושה? (ספר יהושע)

נזמין את התלמידים לקרוא בזוגות את תיאור התנגשות העם עם בני ראובן, גד וחצי שבט המנשה לאחר כיבוש הארץ בספר יהושע פרק כב בדף העבודה ולענות בזוגות על השאלות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נחזור למליאה ונשמע את התשובות מפי הזוגות. נעמוד על כך שאכן הירדן הוא גבול טבעי בין שני העברים, ובקעת הירדן עמוקה ורחבה, והמרחק בין שני הצדדים גדול ולא קל לעבור אותו. המשמעות של כל זה עלולה להיות שגד, ראובן וחצי המנשה לא ירגישו שייכים לעם ישראל ושהמצב הגיאוגרפי ייצור נתק בינם ובין שאר השבטים.

מבט לחיים

בהמשך לחשש של משה מהנתק שייווצר בעקבות המרחק הגיאוגרפי, נשאל את התלמידים:

  • האם אתם יודעים על מקומות נוספים בעולם שבהם גרים יהודים רבים?

נוכל להקרין לתלמידים את הטבלה המפרטת את גודל האוכלוסייה היהודית במקומות שונים בעולם נכון ל-2018 (ראו קישור לטבלה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש היום קשר בין היהודים בארץ ליהודים בחו"ל?
  • עם יהודים מאיזו מדינה הקשר שלנו הוא החזק ביותר? (ארצות הברית)

נוכל לערוך דיון קצר בשאלה זו:

  • איך היהודים בכל העולם יכולים לשמור על הקשר ביניהם ולא להתנתק בגלל המרחק הגיאוגרפי?
  • האם המרחק הפיזי היום גורם לחשש לפגיעה בסולידריות היהודית?

לחלופין, נשאל את התלמידים אם יש להם קרוב משפחה שחי בחו"ל ואיך הם שומרים על הקשר אתו, ונשמע כמה סיפורים בכיתה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בבקשתם של בני גד, ראובן וחצי המנשה להתנחל בעבר הירדן המזרחי בגלל יתרונותיו הגיאוגרפיים של המקום לרעיית צאן, ועסקנו בבעייתיות שבבקשה זו.
מיומנויות: קראנו מפה, התבוננו בתמונה והסקנו מסקנות.
מתודות: סיפרנו על חוויה אישית, למדנו על יהדות התפוצות מתוך כתבה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת עבר הירדן המזרחי ותמונה שלו
מפת עבר הירדן המזרחי ותמונה שלו
"וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה" (פסוק א)

תמונת נוף בעבר הירדן, נחל יבוק, מתוך ויקיפדיה

מפת הירדן מתוך ויקיפדיה

  • למה לדעתכם השבטים, שהם רועי צאן, רוצים להתנחל דווקא שם?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
יהדות התפוצות
לטבלה המפרטת את גודל האוכלוסייה היהודית במקומות שונים בעולם נכון לשנת 2018
עיקר וטפל
בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם...
עיקר וטפל
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. [...] בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ." (פסוקים טז, כד)

צילום: Africa Studio/shutterstock.com

בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם [כספם ורכושם] יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת.
הֵם אָמְרוּ לְמשֶׁה: גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.
אָמַר לָהֶם משֶׁה: עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם.

(מעובד. על פי: מדרש במדבר רבה, פרשה כב פסקה ט)

להמשך קריאה

לפי הפסוק, אנשי גד וראובן ביקשו ממשה מקום שיוכלו להקים בו גדרות לצאן שלהם ולבנות ערים לילדיהם (לטף). המדרש טוען כי משה העביר ביקורת על הסדר של בקשתם.

  • כיצד למדו חז"ל משני הפסוקים (טז, כד) על הביקורת של משה?
    רמז – קראו את הפסוקים בתשומת לב לפרטים.
  • ומה דעתכם – מה העיקר ומה הטפל? מה היה חשוב לבנות קודם ומדוע?
מידה כנגד מידה
  "אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו...
מידה כנגד מידה
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוקים ה-ו)

הגלייה. ציור של אמן תאילנדי, הרבע הראשון של המאה ה-20, מאוסף Walters Art Museum

ציור: גלות . יוליוס שנור פון קרולספלד, המאה ה-19

 

"אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו את המקנה, וישבו להם חוּצָה לארץ ישראל. לפיכך גלו ראשונים מן השבטים, שנאמר: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי…" (דברי הימים א, פרק ה פסוק כו).

(מעובד. על פי: במדבר רבה פרשה כב)

להמשך קריאה

משה אומנם הסכים בסופו של דבר לבקשת בני גד וראובן, אבל הוא העביר עליהם ביקורת. הביקורת כלפי בני גד וראובן בשל בקשתם ממשיכה גם במדרש חז"ל. המדרש קושר בין אירוע עתידי המתואר בספר דברי הימים בתנ"ך – גלות ישראל – לבין האירוע בפרק שלנו, ויש בו גורם של "מידה כנגד מידה".
מידה כנגד מידה – עונש שהוא שווה ערך למעשה השלילי שנעשה.

  • מה היה עונשם של בני גד וראובן בתקופת גלות ישראל?
  • מה הקשר בין ההתנהגות שלהם בפרק שלנו, לבין תיאור הגלות?
  • מדוע אפשר להסביר זאת כ"מידה כנגד מידה"?
להיות נקי
  ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל...
להיות נקי
"וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'." (פסוק כב)

זרזירי-בקר מנקים ג'ירף, צילום: Black Sheep Media/shutterstock.com

חיילים מנקים ספינה. צילום: U.S. Department of Defense Current Photos, מתוך ויקישיתוף

 

ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל יש לו תנאי: שהם ייקחו חלק במלחמת כיבוש הארץ.
אם יעמדו בתנאי, הם יהיו "נקיים". הכוונה לא לכך שלא יהיו מלוכלכים, אלא לכך שלא יהיו מִשְׁקָעִים או חובות בינם לבין העם, ובינם לבין אלוהים.

  • מדוע הבקשה של השבטים ראובן וגד היא בקשה בעייתית?
  • ממה השבטים יהיו "נקיים" אם יעמדו בתנאי?
איש נחלתו
השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם...
איש נחלתו
"לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוק יח)

מפת נחלות השבטים כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.

  • בשפה העברית יש ביטויים נוספים עם המילה "נַחֲלָה", למשל: "אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה", "הִגִּיע אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", "נַחֲלַת אָבוֹת".
    בחרו אחד מהביטויים והסבירו אותו. נסו לקשר את ההסבר גם לנושא של הפרק.
ערב מול הגלעד
את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל...
ערב מול הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.

למילות השיר

  • השבטים גד וראובן רצו להישאר באזור הגלעד משום שהיה בו שפע של מזון מצוין לבעלי החיים שלהם.
    מצאו בשיר של לאה גולדברג, שנכתב שנים רבות אחרי כתיבת התנ"ך, אזכורים לשפע של הטבע שבורך בו אזור הגלעד.
  • במה בעלי החיים ובני אדם דומים, לפי השיר?

קרדיט: אריק סיני – ערב מול הגלעד/מיטב שירי הילדים, 2015

בקשת ראובן וגד
ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים...
בקשת ראובן וגד
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן." (פסוק ה)

ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף

ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.

להמשך קריאה

התחריט שלפנינו אכן מורכב ועשיר מאוד בפרטים. השיירה של בני ישראל הנודדים עצרה באזור הגלעד. הדמות הכהה שפניה אלינו, הנבדלת מהדמויות האחרות הלבושות לבן, היא ככל הנראה דמותו של משה. בחזית נראים ראובן וגד משוחחים, כנראה מתכננים כיצד לגשת למשה ומה לבקש ממנו.

  • מדוע אנו מניחים כי משה הוא הדמות הכהה יותר, שנמצאת בצד שמאל של היצירה?
  • מה יכול לרמוז לנו שזו דמות המנהיג? התייחסו למשל לאופן שבו מתוארת הדמות, למיקום הדמות, לדמויות שסביבה.
  • ייתכן שיש לכם השערה אחרת בנוגע לזהות הדמויות. אם כן, הציגו אותה ונמקו.
הגלעד
  "הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח...
הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

נוף בגלעד, צילום: David Bjorgen, ויקיפדיה באנגלית

מפת אזורים גאוגרפיים. Yanivreg, Israelmap001_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

 

"הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח הממלכה הירדנית. בגבולו הצפוני נמצאת הכינרת ובגבולו הדרומי אזור ים המלח. מימי התנ"ך ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, חיו יהודים באזור זה. 

  • התבוננו במפה. מה הם היתרונות ומה הם החסרונות לכך ששבטים מישראל יחיו בעבר הירדן המזרחי?
עמי גלעד
הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא...
עמי גלעד
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב." (פסוק לג)

מפת דרכים ראשיות במזרח הקדום ובה אזור הגלעד וכנען. קרטוגרפיה: תמר סופר, © סופר מיפוי

הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.

להמשך קריאה

יורדים בו 600-500 מ"מ גשם בשנה ויש בו גידולי חקלאות רבים. עמאן, בירת ירדן, ממוקמת בדרום הרי גלעד.
בפרק שלנו משה נעתר לבקשת ראובן וגד ומאפשר להם לחיות, להתכלכל ולגדל את עדרי הצאן והבקר שלהם באזור הגלעד.

  • קראו את הפסוק, וציינו אילו עמים קדומים חיו לפני כן באזור הגלעד.
גדרות
השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה...
גדרות
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ." (פסוק טז)

הגליל. צילום: Sarit Richerson/shutterstock.com

השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.

  • העלו כמה שיותר השערות – מדוע בעל המקנה צריך לגדר את שטח המרעה?
חלוץ
  בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו...
חלוץ
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה', עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו." (פסוקים כ-כא)

חלוצים במגדל בתקופת העליה השנייה. [Library of Congress Prints and Photographs Division Washington] matpc.02355]]

ליאו מסי החלוץ המפורסם בעולם. By: Archivo Medios Públicos EP at flickr, CC BY 2.0

 

בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו החלוצים שיצאו לכבוש את הארץ. המילה "חלוץ" משמשת בשפה העברית גם היום. 

  • מה פירוש המילה "חלוץ"? אפשר להיעזר בשתי התמונות המדגימות.
  • מדוע לדעתכם דרש משה מאנשי ראובן וגד שיצאו בתור חלוצים לפני המחנה?
נטל או יעד?
ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני...
נטל או יעד?
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוק ו)

ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".

  • הסבירו מדוע כעס משה על השבטים ראובן וגד.
  • מה ההבדל בין "שוויון בנטל" לבין "יעד משותף", באופן כללי ובהקשר של הפרק?

קרדיט: סימנים במדבר פרק לב / 929 תנך ביחד, 2015

מחויבות
השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם...
מחויבות
"וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם, וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוקים יז-יח)

השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015

  • מה הבטיחו למשה אנשי השבטים גד וראובן?

קרדיט: סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015