סליחה, אפשר להתנחל פה?
פסוקים א-ה
הזמנה ללימוד
ניזכר היכן נמצאים בני ישראל כעת, כמה זמן הם כבר שם ולאן מועדות פניהם. (הם הולכים במדבר כבר כמעט 40 שנה, ועתידים להיכנס בקרוב מאוד לארץ)
נקרין על הלוח את מפת ארץ ישראל בתקופת התנחלות השבטים (ראו מפה תחת לשונית "הרחבות" בטקסט המקראי).
נשאל את התלמידים:
- מי זוכר מה מתוך השטחים האלה כבר נכבש? (עבר הירדן המזרחי. נזכיר שבפרק כא מתואר כיבוש עבר הירדן המזרחי מידי סיחון מלך האמורי – פסוקים כא-ל, ומידי עוג מלך הבשן – פסוקים לג-לה)
נזמין את התלמידים לזהות במפה את עבר הירדן המזרחי ונסביר שעל האזור הזה נדבר בשיעור. נבקש מהתלמידים להקשיב בעת הקריאה ולמצוא באיזה פסוק הוא מופיע בפעם הראשונה בקטע ומהי הבקשה שקשורה אליו שתעמוד במרכז הפרק.
מבט ראשון
נקרין על הלוח את פסוקים א-ה. נקרא את הפסוקים ונבאר מילים קשות. נבקש מן התלמידים לנסח בשפתם את הבקשה של גד, ראובן וחצי המנשה – הם רוצים את הנחלה בעבר הירדן המזרחי, כי זוהי ארץ מקנה, ולהם יש מקנה רב.
מבט שני
נזמין את התלמידים להסתכל בעיון במפת עבר הירדן המזרחי ובתמונה שלו.
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם השבטים, שהם רועי צאן, רוצים להתנחל דווקא שם?
נבקש מן התלמידים להסתכל על היתרונות הגיאוגרפים של האזור ונמנה אותם אתם:
- האזור מחולק לארבע רמות – כלומר יש בו שטחים גבוהים ורחבים שמתאימים לרעיית צאן.
- הנחלים הזורמים מנהר הירדן יוצרים חלוקה טבעית לשלושה אזורים: המישור, הגלעד והבשן (לפי דברים פרק ג).
- יש בו מקורות מים רבים שהחשובים בהם הם נחל ארנון, נחל זרד, נחל יבוק והירמוך. מקורות המים יוצרים גם צמחייה רבה ועשירה לצאן
- האקלים בעבר הירדן המזרחי יבש ואין בו כמעט גשמים – תנאים מצוינים לחיות שצריכות להיות בחוץ כל יום כמה שעות.
מבט שלישי
נשאל את התלמידים:
- אמנם מבחינת התנאים לרעיית צאן, הבקשה של שניים וחצי השבטים מובנת. אבל האם אתם יכולים לחשוב על בעיה בבקשתם זו?
- לו עמדתם במקום משה, האם הייתם מקבלים את הבקשה או דוחים אותה? (המרחק הפיזי משאר בני ישראל והגבול הטבעי המפריד אותם מבני ישראל, עלול להרחיק אותם מעמם ומאלוהיהם. הם עלולים להפוך לשני עמים נפרדים)
נגלה לתלמידים שבסופו של דבר, למרות הבעיות, משה מחליט לאפשר לשניים וחצי השבטים לגור בעבר הירדן, בתנאים מסוימים שעליהם נלמד בהמשך, אבל כמה מהחששות שלו כמעט מתממשים.
נשאל את התלמידים:
- איזה ספר בתנ"ך מתאר את הכניסה לארץ ואת כיבושה? (ספר יהושע)
נזמין את התלמידים לקרוא בזוגות את תיאור התנגשות העם עם בני ראובן, גד וחצי שבט המנשה לאחר כיבוש הארץ בספר יהושע פרק כב בדף העבודה ולענות בזוגות על השאלות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונשמע את התשובות מפי הזוגות. נעמוד על כך שאכן הירדן הוא גבול טבעי בין שני העברים, ובקעת הירדן עמוקה ורחבה, והמרחק בין שני הצדדים גדול ולא קל לעבור אותו. המשמעות של כל זה עלולה להיות שגד, ראובן וחצי המנשה לא ירגישו שייכים לעם ישראל ושהמצב הגיאוגרפי ייצור נתק בינם ובין שאר השבטים.
מבט לחיים
בהמשך לחשש של משה מהנתק שייווצר בעקבות המרחק הגיאוגרפי, נשאל את התלמידים:
- האם אתם יודעים על מקומות נוספים בעולם שבהם גרים יהודים רבים?
נוכל להקרין לתלמידים את הטבלה המפרטת את גודל האוכלוסייה היהודית במקומות שונים בעולם נכון ל-2018 (ראו קישור לטבלה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם יש היום קשר בין היהודים בארץ ליהודים בחו"ל?
- עם יהודים מאיזו מדינה הקשר שלנו הוא החזק ביותר? (ארצות הברית)
נוכל לערוך דיון קצר בשאלה זו:
- איך היהודים בכל העולם יכולים לשמור על הקשר ביניהם ולא להתנתק בגלל המרחק הגיאוגרפי?
- האם המרחק הפיזי היום גורם לחשש לפגיעה בסולידריות היהודית?
לחלופין, נשאל את התלמידים אם יש להם קרוב משפחה שחי בחו"ל ואיך הם שומרים על הקשר אתו, ונשמע כמה סיפורים בכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בבקשתם של בני גד, ראובן וחצי המנשה להתנחל בעבר הירדן המזרחי בגלל יתרונותיו הגיאוגרפיים של המקום לרעיית צאן, ועסקנו בבעייתיות שבבקשה זו.
מיומנויות: קראנו מפה, התבוננו בתמונה והסקנו מסקנות.
מתודות: סיפרנו על חוויה אישית, למדנו על יהדות התפוצות מתוך כתבה.