עבודה זרה

נקרין על הלוח את פסוקים טו-כ. נקדים ונאמר שבפרק זה יש כמה מילים קשות ולא מוכרות ונבקש מן התלמידים לכתוב במחברת במהלך הקריאה מילים שאינם מבינים.

נקרין על הלוח את פסוקים יז-יח: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם, פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: 'שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי, כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה'".
ראשית נסביר את משמעות המילים הקשות:

• פֹּרֶה – יוצא;
• רֹאשׁ (רוש) – צמח רעיל ;
• לַעֲנָה – פרי מר;
• הָאָלָה – הקללה;
• בִּשְׁרִרוּת לִבִּי – לפי מה שהלב שלי רוצה ולא לפי מה שאלוהים ציווה;
• סְפוֹת – להוסיף;
• הָרָוָה – רווי, כלומר מלא עד כלות.

ולאחר מכן נסביר את משמעות הפסוק כולו: אדם ששמע את הקללות מהפרק הקודם וחושב שהן לא נוגעות אליו, ומחליט ללכת לפי מה שמתחשק לו בשרירות ליבו, נקרא "שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה" – שורש שמוציא פרי רעיל.
לאחר שהסברנו את הפסוק הזה נבקש מהתלמידים לענות במחברת על שאלות ההבנה האלה:

• מה יעשה אלוהים לאיש שירצה לעבוד עבודה זרה? (ימחה אותו מעל פני האדמה)
• כאשר יראו הגויים את כעסו של אלוהים השורף את האדמה, מה הם ישאלו? (על מה אלוהים כועס כל כך שכך הוא מגיב?)
• מה תהיה התשובה שיקבלו הגויים? (עם ישראל שכח את אלוהיו והפר את הברית עמו לטובת אלוהים אחרים, למרות כל מה שאלוהיו עשה בשבילו)
• מה יעשה אלוהים לעם ישראל אם יפרו את הברית? (יגרש אותם מעל אדמתם לארץ אחרת בכעס גדול)

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם אלוהים מפרט בהדרגה: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט"?
• מה מסוכן כל כך באיש אחד שחוטא?

נכתוב על הלוח את הפתגם: 'די בתפוח רקוב אחד לקלקל את כל השאר' ונשאל את התלמידים:

• למה הכוונה בפתגם?

כמו שריקבון מתפשט ומדביק את שאר הפירות, כך גם אדם חוטא אחד יכול להחטיא את משפחתו ומשם את כל השבט, וכך נוצר לחץ חברתי שלילי שמתפשט בכל עם ישראל. לכן אלוהים מגיב בחומרה רבה לחוטא יחיד – השפעתו עלולה להיות הרסנית לכל סביבתו.
אפשר לערוך בכיתה מסע פרסום נגד עבודה זרה כדי שהציבור לא יתפתה ללכת אחרי מי שמחטיא אותו. בראשית הפעילות נסער את מוחותינו בשאלות אלה:

• מה מסוכן בעבודה זרה?
• מה יכול לדרדר אדם לעבודה זרה?
• ממה צריך להזהיר אותו?

נוכל להציע לתלמידים לבסס את הפרסומות שלהם על פרסומות קיימות שמטרתן להניא אדם מלעשות דבר רע כדי שלא ישפיע גם על סביבתו: עישון סיגריות, מכירת אלכוהול לקטינים, נהיגה מסוכנת וכן הלאה. התלמידים יתחלקו לקבוצות של ארבעה ויכינו כרזות המזהירות מהחטא, מהחטאת אחרים ומהעונש הצפוי. נתלה את הכרזות בכיתה.
בסיום הפעילות נקרין על הלוח את פסוק כח: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינו, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם ההבדל בין הנסתרות ובין הנגלות?

נסביר שיש עבירות שאדם עובר בגלוי, ויש עבירות שהוא עובר בסתר בלי שאף אחד רואה, והן בינו לבין אלוהים. נסביר שלפי פסוק כח לציבור יש אחריות על העבירות שנעשות בגלוי – בנוכחות הציבור. על חטאים שאדם עושה בסתר – אלוהים יעניש את האדם, ולכן הציבור אינו צריך וגם לא יכול להתערב.

נלמד את פירושו של בעל הכלי יקר למילים: "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה".
על פי פירוש הכלי יקר הביטוי הוא משל מתחום החקלאות: לגנן יש ערוגות רבות, בכל ערוגה יש צמחים מסוג אחר. יש צמחים שצורכים יותר מים ונעשים צמאים מהר יותר, בעוד צמחים אחרים צורכים פחות מים ונשארים רווים (רווה = ההפך מצמא). כשהגנן משקה את הגינה, הוא אינו מבחין בין הערוגות, אלא אם רוב הערוגות צמאות הוא משקה את כל הערוגות – גם את הרוות; הוא מוסיף את הערוגה הרווה על הערוגה הצמאה ומשקה את שתיהן.
בנמשל, הגנן הוא אלוהים, המים הם ברכותיו של האל, והערוגות הן בני ישראל. הברכות והקללות שנזכרו בדברים כח מובטחות לכלל עם ישראל ולא ליחידים. איש או אישה ששומעים את הברכות והקללות עלולים לחשוב: מה הטעם להתאמץ ולקיים את המצוות? אני אעשה מה שאני רוצה, ומכיוון שרוב עם ישראל יקיימו את התורה – אלוהים ייתן את הברכות לכולם, וגם לי אתם – "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה".
נשאל את התלמידים:

• מי היא הרווה לפי הפירוש? (הרשעים שאינם שומעים את דברי אלוהים)
• מי היא הצמאה לפי הפירוש? (הצדיקים שצמאים לדברי אלוהים, ומחכים לשמוע אותם)

נבקש מהתלמידים להסביר את הפירוש לפסוק בקצרה במילים שלהם במחברת.

אפשרות ראשונה – טלפון שבור:
נשחק את המשחק 'טלפון שבור' ונשאל את התלמידים:

• מה הקשר בין הלקח מהמשחק למה שלמדנו בשיעור?(טעות אחת של מישהו או התנהגות לא ראויה של אדם אחד משפיעה לרעה על הכול, וכולם נפגעים ממנה. לכל אחד יש אחריות על התנהגותו ועל המילים שלו וההתנהגות של כל אחד מאתנו משפיעה על השאר)

אפשרות שנייה – מלך האריות:
נצפה בקטע מהסרט 'מלך האריות' ונדון בשאלות בעקבותיו.
נסו להיזכר במקרים שבהם בחירה שלכם לנהוג בדרך מסוימת השפיעה על הסביבה הקרובה לכם.

• האם בחרתם בהתנהגות שהתאימה לכם באותו רגע או בהתנהגות שהייתה טובה לסביבתכם?
• האם תמיד מה שטוב לכם טוב גם לסביבה?

נבקש מהתלמידים להציע רעיונות כיצד נוכל לזכור תמיד לחשוב גם על ההשפעות של המעשים שלנו על הסביבה, ולא רק על עצמנו.

תוכן: למדנו את החלק בנאום הברית שבו אלוהים מזהיר את העם מפני עבודה זרה ומפרט את העונש הצפוי לעובדי עבודה זרה. התמקדנו בכך שגם חוטא אחד הוא מסוכן מאוד כי הוא עלול להחטיא את מי שסביבו.
מיומנויות: ענינו על שאלות הבנה מתוך הפסוקים, הרחבנו את אוצר המילים והביטויים שלנו ולמדנו פרשנות מסורתית.
מתודות: הכנו קמפיין פרסום, צפינו בסרטון בנושא אחריות חברתית או שיחקנו 'טלפון שבור'.