בפרק ב פונה ירמיהו אל עם ישראל, ובייחוד אל ההנהגה, בדברי תוכחה על כפיות הטובה ועל חוסר הנאמנות של העם לה'. נעמוד על משמעותו של חסד הנעורים של העם בדור המדבר כרקע להבנת הדימויים הקשים של ירמיהו המשקפים את מעשי עם ישראל בדורו ובדורות הקודמים לו. נבחן את הביקורת של הנביא על הפנייה של ממלכת יהודה לעזרת מעצמות אזוריות ואת הרלוונטיות שלה למציאות הפוליטית של ימינו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – הכרת הטוב:
נזמין את התלמידים לחשוב על אדם שעשה למענם משהו או שעזר להם באופן שלא ישכחו לעולם.

מיהו האדם?
מה הוא עשה?
מדוע המעשה הזה היה משמעותי כל כך בעיניכם?
האם חשבתם אי פעם לגמול לו על מעשיו? אם כן – כיצד? אם לא – מדוע?

אפשרות שנייה – נורית:
נאזין לשיר 'דני גיבור' מאת מרים ילן שטקליס (ראו קישור גם בממערך השיעור). נעיין במילות השיר ונדון בהן לפי השאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שלישית – רדיוס ללא קהל:
נציג בכיתה את הידיעה על עונש שניתן לקבוצת בית"ר ירושלים (ראו קישור גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה:

מי יודע מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש זה?
במי פוגע העונש הזה? מי השמיע קריאות הגזעניות? (בקבוצה ובכלל האוהדים; מיעוט)
האם זה עונש צודק ולגיטימי, לדעתכם? מדוע? (לא צודק, כי לא כולם השתתפו במעשה, או אולי צודק כי האחריות היא על כל האוהדים ועל הקבוצה)
איזו בעיה מוסרית עשויה להיות כאן?
נסו לחשוב על דוגמאות נוספות (מהתנ"ך, מבית הספר, מהחיים) לענישה קולקטיבית.
האם היא לגיטימית? מתי כן מתי לא?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון:
נקרא פסוקים א-ג ונשאל בכיתה:

אל מי מופנית נבואת ירמיהו?
איזו תקופה מקראית מוזכרת בנבואה בפסוק ב?
מה מאפיין את היחסים בין ה' וישראל בתקופה הזאת לפי הנבואה? (ימי המדבר אחרי צאת ישראל ממצרים; נאמנות ואידיליה)

נפנה את התלמידים לעיין בדברי משה לבני ישראל בדברים פרק ט פסוקים כא-כד:

בפסוקים כא-כג משה מזכיר חמישה אירועים מימי הנדודים במדבר. מה משותף לכולם?
עד כמה תואם תיאור היחסים בין ה' וישראל בפסוק ב את תיאור קורות עם ישראל במדבר בתורה? איך לדעתכם אפשר להסביר את הפער? (בתורה מתוארים חטאים רבים של עם ישראל בימי המדבר. הפער נובע אולי מנוסטלגיה רומנטית שמייפה את המציאות, או שמלבד החטאים הספורים האלה התאפיינו ימי המדבר בנאמנות מלאה של עם ישראל לה')
מדוע בפסוק ג מכונה עם ישראל בנבואת ירמיהו "ראשית תבואתו"? מדוע הוא נחשב לקודש? (הוא העם הראשון שהלך אחריו והוא יקר לו, הוא קודש במובן שאסור ל"אכלו" – כלומר לפגוע בו. ה' מגן עליו)
מהי מערכת היחסים בין ה' לישראל לפי המטפורה הזאת? (ה' מגן על עם ישראל כמו על בנו בכורו, בלי תלות במעשי הבן)

לפני השלב הבא נעצור ונשאל בכיתה:

נסו לשער, במה תעסוק הנבואה בהמשך? בהנחה שהפסוקים שקראנו הם הקדמה, מה עשוי להיות תוכן הנבואה?

שלב שני:
נזמין את התלמידים לקרוא בשקט את פסוקים ד-ח ולבחון את ההשערות שהעלו. נשאל:

במה עוסק המשך הנבואה? מהו הקשר בין פתיחת הנבואה לתוכנה? (בגידה של עם ישראל בה', הפתיחה מדגישה את הניגוד בין ימי המדבר לבין דורו של ירמיהו ואת האכזבה של ה')
מהו ה"הבל" שעם ישראל הלך אחריו? מדוע הוא מכונה הבל? (הבעל, מכונה כך מכיוון שהוא חסר קיום ומשמעות כמו הבל פה)
מהו הביטוי החוזר בפסוקים ב וה? כיצד הוא מדגיש את הניגוד בין ימי המדבר לבין דורו של ירמיהו? (ללכת אחרי, פעם אחרי ה' ופעם אחרי ההבל)

נזמין תלמידים שונים לקרוא קריאות דרמטיות שונות של פסוקים: בכעס, בעצב, בפליאה, באכזבה ועוד.
נדון בכיתה:

מהו לדעתכם הטון המתאים ביותר לקריאת פסוקים אלו? מדוע? מה הוא מבטא?
האם תוכלו למצוא בסיס לתשובתכם בפסוקים? בדקו למשל את פסוק ב ופסוק יב.

למורה: הנבואה מכילה ביטויים קשים ונוקבים כלפי עם ישראל, אך בהתחשב בפסוקים הראשונים של הפרק (ב-ג), ייתכן מאוד שאינם נאמרים בניכור ובנוקשות אלא ברגשות מעורבים. ריבוי השאלות הרטוריות והביטוי "שומו שמיים" עשויים ללמד למשל על טון של פליאה. אפשר להסביר זאת בכיתה כמונולוג של הורה על ילדו, שוודאי מעורבות בו חיבה וקרבה.
– להרחבה נוספת בעניין ראו מאמרה של מירה רגב באתר 929.

שלב שלישי – המדבר:

בפסוקים ה-ו שוב מוזכר המדבר. השוו בין פסוקים ה-ו לפסוק ב: מהו ההבדל בין שני האזכורים של המדבר? כיצד ה' מתייחס לתקופת המדבר וכיצד התייחסו אליה אבותיהם של בני דור ירמיהו? (ה' זוכר את התקופה היטב והאבות מתעלמים ממנה לחלוטין)
מה עשה ה' למען עם ישראל על פי הנבואה? (פסוקים ו-ז) (העלה אותו ממצרים, הוליך אותו במדבר ובשממה והוביל אותו לארץ ישראל הפורייה)
מה עשו מנהיגי העם ומה נמנעו מלעשות על פי הנבואה? (פסוקים ו, ח) (התעלמו מה' ומהחסדים הגדולים שעשה לעם ישראל בראשית דרכו, הלכו אחרי הבעל וחטאו)
מהי הטענה המרכזית של ה' כלפי עם ישראל בקטע זה? (פסוקים ט-יב) (אף עם בהיסטוריה לא החליף את אלוהיו, ועוד מדובר באלוהי שווא. עם ישראל עזב את אלוהיו והלך אחרי אלוהי שווא)
מדוע לדעתכם פנו ישראל אחרי אלים אחרים? מה קיוו לקבל מזה?

שלב רביעי:
נקרא פסוקים יג-כח ונבקש מהתלמידים להיעזר בפירוש שטיינזלץ על הפרק (להלן) כדי לאתר את המטאפורות בפסוקים ולעמוד על משמעותן (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נדון בכיתה:

מהו חטאו העיקרי של עם ישראל כפי שהוא משתקף במטפורות אלה? (הבגידה בה', המתבטאת בכך שפנו לעזרת עמים אחרים ועבדו אלילים)
מה עשוי היה להוביל את עם ישראל למעשים אלו, לדעתכם? (תשובה אפשרית: עם ישראל לוקה בחוסר ביטחון ואמונה ביכולת של עצמו לעמוד מול אויבים)
האם גם בעיניים מודרניות המעשים שאליהם מתייחסת הנבואה נתפסים כחטא? מדוע? (לכאורה לא, כי התפיסה המדינית-צבאית איננה דתית ואיננה קשורה בנאמנות לאלוהים, אבל ייתכן שאפשר לראות בנבואה זו שאיפה לעצמאות מדינית-צבאית ונאמנות לזהות לאומית של עם ישראל, במקום להסתמך על הסכמי עזרה וחסות עם מעצמות)

נסכם – נבואת ירמיהו בפרק רצופה דברי תוכחה על חוסר הנאמנות וכפיות הטובה של עם ישראל ביחס לה', שמוצגים כאובדן דרך וחוסר כבוד עצמי. רעיון הנאמנות לאל הלאומי וההתנגדות לקבלת חסות של מעצמות על-אזוריות עשוי להיות מקביל לרעיון הזהות העצמית של מדינת ישראל המודרנית והעצמאות הצבאית והמהותית שלה.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – בגידה וכפיות טובה:
נדון בכיתה:

מה נחשב לבגידה בין בני אדם?
במה שונה בגידה מפגיעה אחרת של אדם באדם אחר?
האם אפשר לסלוח על מעשה בגידה?
מה נדרש לשם כך?
האם נתקלתם פעם בהתנהגות כפוית טובה כלפיכם?
מה גרם לזה?
האם הרגשתם פעם נבגדים?
מה גרם לזה?
האם סלחתם על הבגידה? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק א פסוקים א-כח. עמדנו על הביקורת הקשה שמטיחה הנבואה בעם ישראל ועל ההבטחה של ה' לא לעזבו למרות הכול.
מיומנויות: עמדנו על השימוש האומנותי במוטיב המדבר, זיהינו מטאפורות רבות בנבואה ועמדנו על משמעותן.
מתודות: פתחנו בדיון אקטואלי או בדיון אישי חופשי או על בסיס שיר ילדים, שעוסק בשאלות שעולות בפרק, השווינו בין חלקי הפרק ולמדנו לעומק את הפסוקים.

אפשר עוד...

זיכרון העבר:
נעיין במאמרו של עדיאל זמרן 'תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה'' באתר מכללת הרצוג.

מה הוביל את עם ישראל לשכוח את ה' ולפנות לאחרים לפי המאמר?
מהם האירועים החשובים של עם ישראל שאותם חובה עלינו לזכור, לדעתכם?

תורת הגמול:
נרחיב את הבנת תורת הגמול המקראית בעזרת המאמר של אמנון בזק 'פרק י"ח: שני יסודות בתורת הגמול' מאתר ישיבת הר עציון.

מהו הפתגם העומד בבסיסו של המאמר? כיצד מתמודדים איתו יחזקאל וירמיהו?
מהו גמול לדורות במקרא? האם הוא מוסרי לדעתכם? מדוע?

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

דני גיבור

לשמיעת השיר ומילותיו האם מעשיה של נורית בשיר פסולים בעיניכם? מדוע? האם לדעתכם נורית הייתה...

מדרשים דני גיבור

עונש לקבוצת ביתר ירושלים

לקריאת הידיעה מי יודע מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש זה? במי פוגע...

מדרשים עונש לקבוצת ביתר ירושלים

דפי עבודה והעשרה לשיעור

הכי טוב בבית

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש....

מדרשים הכי טוב בבית

"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר, וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר."
(ב, יח)

וריאציה מאת לואיס הג על יצירתו של דייוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [LC-USZC4-3438]]

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש. החלק הראשון של המדרש הוא פתיחה, ובה דרשות של פסוקים מחוץ למגילת איכה, המתאימים לתוכן הקינות על החורבן.

לקריאת המדרש

אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל – אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלּוֹחַ שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים. עַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְּרָת שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִין וּסְרוּחִין, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר" (ירמיה ב, יח).

(איכה רבה, פתיחתא יט)

לפי הפרק, ירמיהו מאשים את בני ישראל על שהם מעדיפים את הטובות שמציעות הארצות השכנות על פני ארץ ישראל.
לפי המדרש לפסוק, הנביא מתאר את עונשם של ישראל – הם שותים את מימי נהר הפרת במקום לשתות את מימי ירושלים.
מה הקשר בין המדרש לפסוק בהקשרו?

אוי לי עלייך אמי ציון

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר...

מדרשים אוי לי עלייך אמי ציון

"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ."
(א, י)

סבסטיאנו קונצ'ה, הנביא ירמיהו, 1718, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר על חורבן האהוב עליו מכול?

לקריאת המדרש

אמר ירמיהו: אומַר לכם לְמה אני דומה, לכהן גדול שעלה גורלו להשקות מים המרים וקרבו את האשה אצלו ופרע את שערה. נטל הכוס להשקותה, נסתכל בה שהיא אמו, התחיל צווח ואומר: אוי לי אמי שהייתי משתדל מכבדך והריני מבזך. כך היה ירמיה אומר: אוי לי עלייך אמי ציון שהייתי סבור שאני מתנבא דברים טובים וניחומים והריני מתנבא עלייך דברי פורענות.

(פסיקתא רבתי כו, ויהי בעת שסרחה)

המדרש משווה את תפקידו של ירמיהו לתפקידו של הכוהן הגדול בטקס של חשד לאישה סוטה (במדבר ה, יא- לא).
מה הדמיון בין הנביא לבין הכוהן הגדול לפי המדרש?

זכרתי לך חסד נעורייך

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ...

ניבים וביטויים זכרתי לך חסד נעורייך

"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
(ב, ב)

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הוא מתאר את היחסים בין העם לאלוהיו באמצעות דימוי מחיי הזוגיות, מימי ראשית הקשר, עת האהבה ניבטת מהעיניים והתמימות וההתמסרות בשיאם. ירמיהו מזכיר את המדבר כמקום נישואיהם של עם ישראל עם ה', ומתכוון לברית בהר סיני.
מאז הפכו הדברים לביטוי של מסירות ואהבה אידאלית.

"כשהיינו צעירים, את זוכרת, אז פרחה האהבה…" או במילות הנביא ______________.
חפשו עוד ביטויים ומשפטים משירים בעברית הממחישים את דברי הנביא.

קרדיט: זכרתי לך חסד / אמיר דדון, 2012

שומו שמיים

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ...

ניבים וביטויים שומו שמיים

"שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת, וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם ה'."
(ב, יב)

צילום: pexels.com

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (פסוק ב). אבל כעבור כמה פסוקים אכזבתו של האל מעמו ניצבת במרכז. עיקר טענתו: העם שהעליתי ממצרים זנח אותי לטובת ה"הבל". על כְּפיות הטובה הזו אומר הנביא (או משתמש בלשון ציווי, לדעת חלק מהפרשנים): "שומו שמיים".

להמשך קריאה

מה משמעות המילה "שומו"? חלק מהפרשנים סבורים כי הכוונה מדובר בפליאה על כפיות הטובה, פליאה שאותה יביעו השמיים. אחרים פירשו את המילה מלשון "שממה", ולפי סברתם הנביא קורא לשמיים להתייבש.
בימינו קיבל הביטוי הזה משמעות אחרת, בעיקר של קריאת צער וחרדה.

הנביא קורא לשמיים להתייבש, בגלל חוסר הנאמנות של בני ישראל לה'.
מה הקשר בין הנאמנות לה' לבין מצב השמיים?

גלות

בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493,...

תרבות ואומנות גלות

הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור...

תרבות ואומנות הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

"וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ, לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ."
(א, יח)

הנביא ירמיהו. פרט מתוך ציור קיר מאת מיכלאנג'לו (איטליה 1475–1564) בקפלה הסיסטינית ברומא. מתוך ויקישיתוף

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור שבוותיקן. הקפלה מעוטרת בציורי קיר שיצרו אומנים איטלקים בתקופת הרנסנס (המאה ה -16). את ציור הקיר של ירמיהו צייר האמן האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו.

להמשך קריאה

שימו לב לדמותו של ירמיהו ביצירה – מבע פניו מהורהר ואולי אף מביע אכזבה ועצב, רגליו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו וזקנו. גופו שפוף וניכר כי תפקידו גורם לו סבל.

האם כך דמיינתם את דמותו של נביא החורבן ירמיהו?
האם התמונה ממחישה את הצו האלוהי לירמיהו להיות לעיר מבצר, לעמוּד ברזל ולחומות נחושת?

מצפון תיפתח הרעה

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם...

סיפורו של מקום מצפון תיפתח הרעה

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ."
(א, יד)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן.

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.

התבוננו במפה ושערו – מדוע דווקא מצפון תפתח הרעה? מה היא החולשה של הצפון?

במדבר בארץ לא זרועה

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי...

סיפורו של מקום במדבר בארץ לא זרועה

צילום: shutterstock.com

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי הספר יחזרו שוב ושוב תיאורי הנוף המדברי, דימויים הלקוחים מתנאי החיים הייחודיים של הסביבה הזאת.

להמשך קריאה

נאום הניצחון של מנחם בגין לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977, שבו הליכוד ניצח לראשונה את המערך, מהדהד את נבואת ירמיהו:

היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימינו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום.

עתה אני אבקש להשמיע תודה. תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: "וזכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים".

(תל אביב, 17 במאי 1977)

השוו בין דברי בגין בנאומו לבין דברי ירמיהו.

איזה שינוי שתל בגין בדברי הנביא ירמיהו, ומדוע?
על איזו "ארץ" דיבר ירמיהו ועל איזו "ארץ" בגין?

שקידתו של השקד

ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד. ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל...

ריאליה מקראית שקידתו של השקד

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה."
(א, יא)

סיר נפוח

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:...

ריאליה מקראית סיר נפוח

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה, וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה."
(א, יג)

פרי הסירה הקוצנית בעל מראה סיר נפוח. צילום: shutterstock.com

סיר בישול מתקופת הברזל. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:
סיר בישול המעלה עשן, כמראה סירי הבישול האופיינים לימי בית ראשון, שהיו עגולים ונפוחים בבסיסים ביחס לפיה הצרה שלהם;
פרי הסירה הקוצנית שצורתו מזכירה את מראה סיר הבישול;
ערמה של קוצי הסירה הקוצנית שהונחה ליד פתח הבית לשם הסקה בחורף, והתעופפה ברוח.

כיצד מדגים הסיר הנפוח (על שלושת פירושיו) את נבואת החורבן? היעזרו בפירוש לפרק א מסדרת "עולם התנ"ך".

מי אתה, ירמיהו הנביא?

ירמיהו הנביא פעל במשך 40 שנים, באחת התקופות הסוערות והקשות ביותר של עם ישראל. הוא...

סרטונים מי אתה, ירמיהו הנביא?

"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ, מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן."
(א, א)

ירמיהו - הסרט

ירמיהו מוקדש לנבואה עוד בהיותו בבטן אימו. בנבואת ההקדשה הוא אינו מוכן לקבל את השליחות...

סרטונים ירמיהו - הסרט

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי."
(א, ו)