סגור תצוגת כיתה
הפרק

עקדת יצחק באומנות הפלסטית, בספרות ובשירה

פסוקים א-יט

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

עקדת יצחק היא סיפור דרמטי ומכונן שבו בוחר המקרא לנקוט לשון מצומצמת שמאפשרת ומזמינה גישות ופרשנויות רבות ומגוונות. במהלך הוראה זה יתחלקו התלמידים לקבוצות לפי עניין ויעסקו בפרשנויות לסיפור העקדה בכמה ערוצים אומנותיים. בסיום המהלך יגישו התלמידים עבודה קצרה ויתכוננו להצגתה לכיתה. מהלך הוראה זה עמוס ומרובה באפשרויות, אפשר כמובן להשתמש רק בכמה מהאפשרויות.

הזמנה לקריאה

המקרא נוקט מילים מצומצמות בסיפור העקדה ומאפשר למגוון פרשנויות להיכנס. התלמידים יתחלקו לקבוצות לימוד העוסקות בפרשנויות אומנותיות לעקדת יצחק – ציור (שתי קבוצות), צילום, פיסול, פיוט, עבודה ויזואלית עם טקסט, ושירה (אם צריך אפשר ששתי קבוצות ידונו בכל נושא). מומלץ לקחת את הכיתה לספרייה או למקום שבו יש גישה למחשב, שם יוכלו להעמיק את המחקר ולחפש מקורות מידע נוספים אם יצטרכו.
כל נושא בכרטיסיות העבודה בעל מבנה זהה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

  • היכרות עם יצירות האומנות – ניתוח, השוואה, העמקה והבנה.
  • השוואה בין הטקסט המקראי ליצירות השונות, הדומה השונה, והמשמעות הנובעת מכך – הבחנה: האם היצירה מצדדת באברהם העוקד את בנו או יוצאת נגד מעשה זה?
  • תגובה של התלמידים באופן יצירתי (בחירה בין שתי אפשרויות).
  • הכנת פרזנטציה הנותנת טעימה לכיתה מתהליך הלימוד.

בסיום המהלך יתבקשו התלמידים להציג לכיתה חלק מהנושא שלמדו ולהגיש מיני פרויקט ובו:

  • דפי העבודה על הדמויות מהתחנות של השיעור הראשון.
  • חיבור תגובה לשאלות על היצירות ועל הפרשנות בהשוואה לטקסט המקראי.
  • תגובה יצירתית משלהם לעקדה.

להלן תקציר למורים על כל כרטיסיות העבודה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: חלוקת התלמידים לקבוצות לימוד העוסקות בפרשנות עקדת יצחק באמצעות ערוצי אומנות שונים. במהלך הלימוד הכירו התלמידים יצירות אומנות, ניתחו והשוו לסיפור המקראי, לאחר מכן הם הגיבו לעקדה באופן יצירתי, והתכוננו להצגת טעימה מהלימוד לכיתה.
מיומנויות: אינטר-טקסטואליות, מדרש תמונה, מדרש שיר, ניתוח יצירה, ציטוטים אומנותיים, תגובה אישית.
מתודות: שירה עכשווית, פיוט, פיסול, פרשנות לטקסט, ציור.

אפשר עוד...
  • לקריאה נוספת על הפיוט "עת שערי רצון" מתוך אתר 'הזמנה לפיוט'.
  • לקריאה נוספת על ההשוואה בין השירים 'ירושה' ו'יצחק' – לנצח אנגנך, המקרא בשירה העברית החדשה – עיון, מלכה שקד, עמודים 132-117.
  • לקריאה נוספת על יצירתו של האמן עדי נס מתוך אתר 'מפגשים מהסוג החזותי'.
  • לקריאה על היצירות:
    מספר 1, אברהם ויצחק, מתוך אתר מקראנט.
    מספר 2, ללא כותרת, מתוך אתר קולך.
    מספר 3, ללא כותרת, מתוך קטלוג תערוכה שנערכה בבית חנקין בכפר יהושע.
  • לקריאה נוספת על 'הנני': עקדת יצחק- 'הנני', שיעור המבוסס על גיליונות נחמה להוראת הנושא, מרים בלומנטל, פורסם באתר מקראנט.
  • לקריאה נוספת על עקדת יצחק באמנות הישראלית, אורנה סילברמן, מתוך אתר מקראנט.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
להט האמונה
"ויאמר אל תשלח ידך"וסכין היכן היה?נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ונהרס הסכין.אמר לו: אחנקנו!אמר לו:...
להט האמונה
"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי." (פסוק יב)

מציורי התנ"ך של אבל פן. עקדת יצחק, פסטל, 1943. באדיבות המשפחה

"ויאמר אל תשלח ידך"
וסכין היכן היה?
נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ונהרס הסכין.
אמר לו: אחנקנו!
אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער!
אמר לו: אוציא ממנו טִפת דם!
אמר לו: אל תעש לו מאומה, אל תעש לו מום.

(עיבוד לבראשית רבה, פרשה נו, פסקה ז)

  • כיצד מסבירים חז"ל את הכפילות: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" בדברי המלאך לאברהם?
  • כיצד מצטיירת דמותו של אברהם במדרש זה?
אברהם והשטן
"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ".קִדְּמוֹ שָׂטָן בַּדֶּרֶךְ וְנִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת זָקֵן.אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל.אָמַר לוֹ:...
אברהם והשטן
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. (פסוק ג)

אנתוני ואן דייק, אברהם ויצחק, 1617, מאוסף הגלריה הלאומית בפראג, מתוך ויקישיתוף

"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ".
קִדְּמוֹ שָׂטָן בַּדֶּרֶךְ וְנִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת זָקֵן.
אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל.
אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל, לָמָּה אֵשׁ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ וְעֵצִים עַל כְּתֵפוֹ?
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְנִשְׁחַט, וְנֹאפֶה, וְנֹאכַל.

להמשך המדרש

אָמַר לוֹ: זָקֵן, לֹא שָׁם הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ"? זָקֵן, אָבַד לִבְּךָ! בֵּן שֶׁנָּתַן לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁחֳטוֹ!
אָמַר לוֹ: עַל מְנַת כֵּן.
אָמַר לוֹ: וְאִם מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכֵּן אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד?
אָמַר לוֹ: וְיָתֵר עַל כֵּן.
אָמַר לוֹ: לְמָחָר אוֹמֵר לְךָ "שׁוֹפֵךְ דָּם אַתָּה", שֶׁשָּׁפַכְתָּ דָּמוֹ שֶׁל בִּנְךָ.
אָמַר לוֹ: עַל מְנַת כֵּן.

מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • דמות השטן העולה מהמדרש היא לאו דווקא דמות "קלאסית" של שטן. הסבירו מדוע.
  • מה בכל זאת שטני בדמותו של השטן כפי שהיא עולה מהמדרש?
  • כיצד אברהם מצטייר במדרש מול השטן?
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר
לאחר שאברהם עקד את בנו, כלומר קשר אותו כדי להקריב אותו, פנה אליו המלאך בקריאה:...
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר
"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי." (פסוק יב)

לורן דה להיר, עקדת יצחק , 1650, מאוסף Museum of Fine Arts, Reims. מתוך ויקישיתוף

לאחר שאברהם עקד את בנו, כלומר קשר אותו כדי להקריב אותו, פנה אליו המלאך בקריאה: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר", על מנת שלא יקרב את המַאֲכֶלֶת (סכין חדה מאוד) אל יצחק.
אפשר להשתמש בביטוי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" במשמעות דומה גם כיום, כדי לומר: אל תפגע בו לרעה, אל תזיק לו.

  • כתבו פסקה קצרה שמשובץ בה הביטוי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".
הנני
בסיפור עקדת יצחק חוזר אברהם על המילה "הִנֵּנִי" כמה פעמים בהקשרים שונים. משמעותה של המילה...
הנני
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (פסוק א)

מיכאל סגן-כהן, הנני, דפוס בלט, צבע אקריליק על נייר ומסגרת, 36X27 ס"מ, 1978. אוסף פרטי, ירושלים. באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן.

בסיפור עקדת יצחק חוזר אברהם על המילה "הִנֵּנִי" כמה פעמים בהקשרים שונים. משמעותה של המילה היא: הינה אני. אברהם רוצה לומר שהוא כאן, מוכן ומזומן, האמירה החוזרת מורה על נוכחות ועל מעורבות פעילה של האומר אותה.

  • מי אומר למי את המילה "הִנֵּנִי" בסיפור?
  • מה אפשר ללמוד מן המופעים השונים של המילה "הִנֵּנִי" בסיפור?
אֲנִי לֹא אַקְרִיב בְּכוֹרִי לְעוֹלָה
  לפניכם שיר שכתבה רעיה הרניק (ילידת 1933) – סופרת, משוררת ופעילה חברתית. הרניק שכלה...
אֲנִי לֹא אַקְרִיב בְּכוֹרִי לְעוֹלָה
"וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ." (פסוק י)

כריכת הספר: רעיה הרניק, שירים לגוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1983. © כל הזכויות שמורות להוצאה

רס"ן גוני (גיורא) הרניק ז"ל

 

לפניכם שיר שכתבה רעיה הרניק (ילידת 1933) – סופרת, משוררת ופעילה חברתית. הרניק שכלה את בנה, רב-סרן גוני, בקרב על הבופור בתחילתו של מבצע שלום הגליל.

למילות השיר

אֲנִי לֹא אַקְרִיב
בְּכוֹרִי לְעוֹלָה.
לֹא אֲנִי.

בַּלֵּילוֹת אֱלֹהִים וַאֲנִי
עוֹרְכִים חֶשְבּוֹנוֹת
מַה מּגִּיעַ לְמִי.

אֲנִי יוֹדַעַת וּמַכִּירָה
תּוֹדָה.
אֲבָל לֹא אֶת בְּנִי
וְלֹא
לְעוֹלָה.

רעיה הרניק, שירים לגוני, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ"ג, עמ' 9. © כל הזכויות שמורות למחברת.

  • כיצד מציג השיר את נקודת המבט האימהית/הנשית שנעדרת מסיפור העקדה?
עקדה
נער במדים שוכב ומביט אל אימו (כנראה בדמות האומנית עצמה), שפניה משתקפות מן הראי. בשל...
עקדה
"וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים." (פסוק ט)

חוה ראוכר, עקדה, שמן על בד, 1996

נער במדים שוכב ומביט אל אימו (כנראה בדמות האומנית עצמה), שפניה משתקפות מן הראי. בשל השימוש בראי, נדמה ששניהם מביטים לכיוון הצופה.

להמשך קריאה

ביצירה של חוה ראוכר לא מתואר הסיפור המקראי, וממבט ראשון אפשר למצוא בה אפילו שלווה, אך שם היצירה קושר אותה לסיפור ומשנה לחלוטין את אופן ההסתכלות שלנו עליה ואת מה שאנחנו מחפשים בה – הוא יוצק בה משמעויות הרות גורל.
הבעת פניו של החייל נראית לפתע מתוחה אך גם נחושה. פניה של האם מבטאים לפתע מועקה, המקבלת חיזוק מהפורמט הצר והדחוס של הציור.

  • מדוע חוה ראוכר קושרת את הציור לסיפור עקדת יצחק? מה היא מוסיפה על הסיפור המקראי ומה היא משמיטה ממנו?
  • מה המסר שהאם והבן מנסים להעביר במבטיהם לצופים בתמונה?
דווקא האיל כן
פסלו של האומן הישראלי מנשה קדישמן, שאותו יצר בשנים 1985-1982. הפסל נמצא ברחבת מוזיאון תל...
דווקא האיל כן
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ." (פסוק יג)

פסלו של האומן הישראלי מנשה קדישמן, שאותו יצר בשנים 1985-1982. הפסל נמצא ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, והוא עשוי מפלדה חלודה.

להמשך קריאה

קדישמן, בַּחֵרוּת האומנותית השמורה לאומנים, משנה עבורנו את מיתוס העקדה מתחילתו ועד סופו – עלילה, דמויות ומסר. בפסל שלו יש שלושה חלקים, המסמלים את שלושת גיבורי הסיפור מבחינתו:

  1. האיל – האיל של קדישמן, בעל העיניים המרושעות/זועמות, הופך מהדמות השולית בסיפור לדמות הגדולה והמרכזית.
  2. יצחק – יצחק של קדישמן, המיוצג בפנים ילדותיות המוטלות על הקרקע, הוא יצחק מת.
  3. הנשים המקוננות – דמויות שלא היו בסיפור התנ"כי, שכן הסיפור התנ"כי לא הסתיים במותו של יצחק.

דווקא דמותו של אברהם, הדמות הראשית של הסיפור, נעדרת מן הפסל. וההיעדר הזה כמוהו כצעקה גדולה.

  • מהו המסר שביקש קדישמן להביע באמצעות החומר שבו השתמש, באמצעות שינוי פרטי העלילה ובאמצעות הדמויות שאותן בחר להציג (או להעלים)?
עיר האבות
העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות. באר שבע מופיעה לראשונה...
עיר האבות
"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע." (פסוק יט)

תל שבע המקראית, צילום: רון פלד

העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות. באר שבע מופיעה לראשונה בספר בראשית בסיפור גירוש הגר, והיא התחנה הראשונה שאליה הגיע אברהם לאחר עקדת יצחק.

להמשך קריאה

ההסבר לַשֵׁם "באר שבע" ניתן בסיפור הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר, ולפיו "שבע" מלשון שבועת נאמנות.
עם השנים הפכה באר שבע לעיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי של ממלכת ישראל (כפי שמעיד הביטוי המקראי "מדן ועד באר שבע").

  • בסיפור העקדה העיר באר שבע היא נקודת היציאה והנקודה שאליה חוזרים, מעין מעטפת סיפורית. שערו – מה השתנה באברהם וביצחק לאחר העקדה? היעזרו בפסוק יט.
היכן הייתה עקדת יצחק?
איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר המוריה. על פי המסורת, ההר נמצא בירושלים, במקום שבו...
היכן הייתה עקדת יצחק?
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה." (פסוק יד)

ירושלים, צילום: ClimaxAP/shutterstock.com

איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר המוריה. על פי המסורת, ההר נמצא בירושלים, במקום שבו בנה שלמה את בית המקדש: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה…" (דברי הימים ב, ג, א).

להמשך קריאה

בסיפור העקדה מסופר שאברהם הלך במשך שלושה ימים מבאר שבע להר המוריה. ואכן, המרחק בין באר שבע לירושלים הוא כ- 90 ק"מ, מרחק שאפשר לעבור בשלושה ימי הליכה.
לטענת השומרונים הר המוריה הוא הר גריזים, ההר המקודש להם.
על פי חז"ל, בהר המוריה נמצאת "אבן השתייה", אבן היסוד (התשתית), ש"ממנה הושתת (נוסד) העולם". על פי האמונה, אבן זו הייתה על הקרקע של בית המקדש השני בירושלים ועליה עמד ארון הקודש.
כיום מכונה הר המוריה "הר הבית", על שם בית המקדש. במרכזו של הר הבית, מעל "אבן השתייה", ניצב היום מסגד "כיפת הסלע".

מבוסס על גלי דינור, שוש עייש ואורה שמאי, מזהות אישית לזהות לאומית: סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל, 2004. © מטח.

  • מדוע לדעתכם נוצרה זהות בין מקומו של בית המקדש לבין המקום שבו התרחשה עקדת יצחק?
הקרבת בנים בעולם העתיק
בתנ"ך מוזכר פעמים אחדות פולחן הקרבת ילדים לאלים שונים, כחלק מעבודה זרה שעליה חל איסור...
הקרבת בנים בעולם העתיק
"וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ."
(פסוק י)

קרתגו. צילום: מתוך ויקישיתוף

בתנ"ך מוזכר פעמים אחדות פולחן הקרבת ילדים לאלים שונים, כחלק מעבודה זרה שעליה חל איסור מוחלט. הפולחן יועד לאלים שונים, כגון מולך, כמוש, אדרמלך וענמלך. בפרק ז בירמיהו נאמר כי היו גם מי שהקריבו את בניהם לאלוהי ישראל. יש מחלוקות מה בדיוק כלל הפולחן למולך: האם אנשים אכן שרפו את בניהם כקורבן והאם עשו כך דרך קבע או רק בעיתות צרה, או שמדובר רק בפולחן סמלי של העברת הבן במסלול אש?

להמשך קריאה

בחפירות בקרתגו, עיר האימפריה שבצפון אפריקה, נמצא מתחם גדול של קבורה מן המאה השמינית לפני הספירה ובו אלפים רבים של כדי קבורת אפר. קרתגו נוסדה בידי הכנענים, ומכאן שמנהג זה הוא מנהג כנעני שהיה נהוג באזורנו. בין שרידי העצמות שנמצאו היו שרידים של אלפי ילדים קטנים, מבני חודשים אחדים ועד בני ארבע, כולם שרופים באש. מן הכתובות שעל גבי הכדים עולה כי הקרבת הבנים נתפסה כמילוי הבטחה ונדר לאל.

  • מהי עמדת המקרא בנוגע להקרבת בנים לאל, כפי שעולה מסיפור עקדת יצחק?
על המזבח
מזבח הוא מבנה פולחני שעליו מקריבים קורבנות או מתיזים את דם הקורבן. ראשיתו של המזבח...
על המזבח
"וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים." (פסוק ט)

מזבח הוא מבנה פולחני שעליו מקריבים קורבנות או מתיזים את דם הקורבן. ראשיתו של המזבח בעולם הקדוּם – באבן שהתקדשה מפני שהאמינו ששוכנים בה כוחות אלוהיים, ולכן התבצעה עליה פעילות פולחנית. את המזבחות נהגו לבנות מאדמה, מאבנים או מנחושת.
מעניין לציין כי המזבח שימש גם מקום מקלט לנרדפים, שהגן עליהם מפני מוות. מכאן גם מקור הביטוי "נאחז בקרנות המזבח".

מבוסס על מקרא גשר. © גשר מפעלים חינוכיים

  • חפשו מופעים נוספים של המזבח בסיפורי אברהם בתנ"ך.
    למה משמשים המזבחות בסיפורים אלה? מה ניתן ללמוד מכך על המזבח בסיפור העקדה?
שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו
שיחה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאי ירון לונדון, בהנחיית רות קלדרון – אשת חינוך...
שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (פסוק א)

שיחה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאי ירון לונדון, בהנחיית רות קלדרון – אשת חינוך ותקשורת וח"כית לשעבר – על הניסיון האלוהי בסיפור עקדת יצחק.

  • כיצד רואים משתתפי השיחה את הניסיון האלוהי בעקדת יצחק?

קרדיט: עקדת יצחק/ תכנית החדר – רות קלדרון, מטח

אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ
לפניכם סרט אנימציה קצר ששמו "את בנך את יחידך", של היוצרים אבי פרידמן ושחר תל...
אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ
"וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." (פסוק ב)

לפניכם סרט אנימציה קצר ששמו "את בנך את יחידך", של היוצרים אבי פרידמן ושחר תל דן, הקושר בין סיפור עקדת יצחק לבין מות חיילים בצבא. הסרטון הוקרן בערב מיוחד בסינמטק ירושלים, שבו הוקרנו כמה סרטים שהמכנה המשותף שלהם הוא העיסוק במוות, במסגרת הכנס השישי של המחלקה להיסטוריה ולתאוריה ב"בצלאל".

  • כיצד יוצרי הסרטון קושרים בין עקדת יצחק לבין מותם של חיילים בצבא?
    האם לדעתכם נכון ליצור קשר זה?
  • קולה של שרה נעדר מסיפור העקדה. כיצד הסרטון מאיר את דמותה של שרה בסיפור?

קרדיט: שחר תל דן, אבי פרידמן, המחלקה לאמנויות המסך, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים