שיעבוד מצרים ויציאת מצרים

המסע במדבר ומעמד הר סיני

ערל שפתיים

פרק ו, י-יג

שיעור שלישי מתוך ארבעה

*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכתוב על הלוח את הביטוי "ערל שפתיים" ונציג את התמונה.

נקרא את פסוק יב:
יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: 'הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?'

נשאל את התלמידים אם הם יודעים מה פירוש הביטוי "ערל שפתיים". אפשר גם לנסות לנחש. ננסה לפרק את הביטוי למרכיביו: את המילה "שפתיים" כולם מכירים, אבל המלה "ערל" היא קשה.עורלה היא כיסוי או שכבה האוטמת דבר מה.
נשאל את התלמידים:

איך מרגיש "ערל שפתיים"? (קשה לו לדבר)
באיזה ביטוי השתמש משה קודם כשטען שקשה לו לדבר? ("כבד פה וכבד לשון")

נציע לתלמידים לנסות לשוחח בזוגות כמו ערלי שפתיים או כבדי פה, לדבר כאילו השפתיים שלהם אטומות או כאילו הלשון שלהם נפוחה, ולבדוק אילו עיצורים קשה במיוחד להגות. נסביר ש"ערל שפתיים" ו"כבד פה וכבד לשון" , בלשון המקרא, הם כינויים למגמגם המתקשה בדיבור.

נשאל לקראת הקריאה:

הקשיבו לפסוקים וגלו: מי מתקשה לדבר, ואל מי?

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים ט-יג, והתלמידים יעקבו אחרי הקריאה.
נענה על השאלה שהצגנו לקראת הקריאה: משה חושש שיתקשה לדבר אל בני ישראל ואל פרעה.

מבט שני - דיבור ושמיעה

נחלק לתלמידים את הפסוקים (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), ונבקש מהם להדגיש מילים מהשורש ד.ב.ר או ש.מ.ע.

נשאל את התלמידים:

מה נושא הקטע ומה הרעיון המרכזי? איך המילים החוזרות עוזרות לנו לזהות אותו? (נושא הקטע: דיבור ושמיעה. הרעיון המרכזי (מה נאמר על הנושא): אם העם לא שמעו לי כי אני מדבר לא ברור, איך פרעה ישמע לי כשאדבר? המילים החוזרות עוזרות לזהות את הנושא)

נשמע את תשובותיהם ונסכם: הדיבור הוא קודם כול בקשה להישמע. אם משהו בדיבור לא עובר טוב, הקושי והתסכול גדולים מאוד. לכן הצירוף של דיבור ושמיעה מופיע כאן כמה פעמים.

נבקש מהתלמידים, לאור ההבנה הזו, להסביר את הפסוקים במילים שלהם.

מה אלוהים מבקש ממשה? ומה משה משיב לו?

מבט שלישי - הפנמה

נתמקד בפסוק יב.
יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: 'הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?'

נשאל את התלמידים:
מה מפחיד את משה בעמידה מול פרעה? (הוא פוחד שפרעה יבוז לו, שיצחק עליו, שיחשוב שאינו מתאים להנהיג בגלל חריגותו)

אלוהים מצרף למשה את אהרון, כך שלא יעמוד לבדו מול פרעה. נשאל: מה אתם חושבים על הפתרון שמופיע בפסוקים שלנו? מה טוב בו? (עבודת צוות, אחווה, השלמה, יכולת ומוכנות לקבל סיוע)
מה עשוי להיות בעייתי בפתרון כזה? (יצירת תלות, מתן אישור שלילי למשה שהוא אכן לא יכול למלא את השליחות לבד)

נחזור אל הזוגות, ונזמין כל זוג להציע פתרונות יצירתיים חדשים למצוקה של משה. נדון יחד בשאלה: איזה פתרון הוא המוצלח ביותר מאלו שהוצעו בכיתה?

צירופו של אהרון הוא פתרון המבוסס על עבודת צוות ועל השלמה. אהרון משלים את משה במקומות שהוא נזקק להשלמה. אך יש גם חסרונות לפתרון כזה, כפי שציינו. כמו שהתלמידים המחישו בהמחזותיהם, יש הרבה דרכים להתמודד עם קושי, נכות, או חסר, וחשוב לראות מה כל פתרון מעלה או מוריד.

לסיכום הדיון נשאל: לאור כל מה ששוחחנו עליו יחד בשיעור, מה מיוחד בבחירה של אלוהים דווקא במשה כמנהיג ושליח? (אלוהים מזהה שבמשה גלום פוטנציאל להיות מנהיג דגול, והוא לא מוכן לוותר עליו בגלל קושי ספציפי שיש לו אלא רואה את המכלול. נדגיש שמשה נבחר לתפקיד הדובר אף שזה מה שהכי קשה לו לעשות: המום שלו נעשה התפקיד שלו. יש בכך היפוך מעורר תקווה והשראה)

מבט לחיים

נשאל את התלמידים מתי הם מתקשים בדיבור.
אפשר לקרוא יחד את השיר "כשמישהו מעליב אותי" מהספר "הילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס. אם קראנו את השיר, נשאל את התלמידים:

למה הילד בשיר לא הצליח להגיד מה שרצה באותו רגע? מה הפריע לו לבטא את עצמו? אם לא קראנו, נשאל את אותן שאלות לגבי הסיפורים שתלמידים שיתפו בכיתה.

האם אתם יכולים לחשוב על עוד מצבים שבהם קשה לאדם לבטא את עצמו? (בארץ שלא מכירים את השפה שלה, במקום חדש, כשאנחנו לא מרגישים בטוחים, כשמתרגשים, כשעומדים מול קהל)
מה יכול לסייע לאנשים להצליח לבטא את עצמם בקלות ובלי פחד?

נסביר: כמו שמשה הצליח להיעזר באלוהים ובאהרון כדי להיות מנהיג, כך גם אנחנו יכולים לא לוותר, ולהתגבר אף שאנחנו מפחדים שלא יבינו אותנו או שנהיה שונים. כמו שמשה הצליח להתגבר על הפחד שלו והפך למנהיג שעשה למען עם ישראל את הדבר הכי חשוב והוציא אותו מעבדות לחירות, כך גם כשאנחנו מתגברים על קושי אנחנו הופכים להיות קצת יותר חופשיים.

אפשרות נוספת – ערלי שפתיים:
נצפה יחד בכתבה על ויקטוריה חנה, ונספר לתלמידים שבחיים היומיום היא "ערלת שפתיים", מגמגמת.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בקושי הגדול של משה להיות מנהיג ערל שפתיים, ובאופן כללי יותר בדרכים להתמודדות והעצמה מתוך חסרים ו"מומים" שלנו.
מיומנויות: זיהנו מילים מנחות בתוך הטקסט, ונעזרנו בהן כדי להעמיק את הבנתנו.
מתודות: עבודה בזוגות, הצענו פתרונות אחרים למצוקתו של משה, והבענו את העמדה שלנו על הפתרון שמציע אלוהים.

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

תמונה

Dim Tik / shutterstock.com

מדרשים תמונה

דפי עבודה והעשרה לשיעור

'כשמישהו מעליב אותי' - יהודה אטלס

כשמישהו מעליב אותי או עושה לי משהו רע תמיד אני רוצה לתקוע לו בחזרה להגיד...

מדרשים 'כשמישהו מעליב אותי' - יהודה אטלס

כתבה על ויקטוריה חנה

קרדיט: ויקטוריה חנה כתבה ערוץ 1, פורסם ב-2015

מדרשים כתבה על ויקטוריה חנה

הכניסה לארמון פרעה

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאוּ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה לְכַבְּדוֹ,וְהֵבִיאוּ...

מדרשים הכניסה לארמון פרעה

"וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר." (פסוק א)

איור: shutterstock.com

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאוּ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה לְכַבְּדוֹ,
וְהֵבִיאוּ מַתָּנוֹת וְהָיוּ מְעַטְּרִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּלָכִים.
מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ הָיוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל פֶּתַח אַרְמוֹן פַּרְעֹה.
נִכְנְסוּ עֲבָדָיו וְאָמְרוּ: שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח.
אָמַר לָהֶם: יַעֲלוּ.
וְאַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים הָיוּ לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה,
וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים, חַיּוֹת רָעוֹת,
וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁיָּכֹל לִכָּנֵס שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם בָּשָׂר.
וּכְשֶׁבָּאוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם, סוֹבְבִים וּמְלַקְּקִים רַגְלֵיהֶם,
וְהִתְחִילוּ לְלַוּוֹתָם עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה.

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה ה)

תארו את הפתחים של ארמון פרעה על פי התיאור שלהם במדרש.
במה שונה כניסתם של משה ואהרן לארמון מכניסתם של המנהיגים האחרים?

משה ואהרון אצל פרעה

כְּשֶׁנִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְנֶעֶמְדוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, הָיָה יוֹשֵׁב פַּרְעֹה וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם,שֶׁמָּא יַעֲנִיקוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אוֹ...

מדרשים משה ואהרון אצל פרעה

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ." (פסוק ב)

איור: shutterstock.com

כְּשֶׁנִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְנֶעֶמְדוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, הָיָה יוֹשֵׁב פַּרְעֹה וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם,
שֶׁמָּא יַעֲנִיקוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אוֹ שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ מִכְתָּבִים,
וְהם אַפילו לֹא שָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ.
אָמַר לָהֶם: מִי אַתֶּם?
אָמְרוּ לוֹ: שְׁלוּחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ.
שאל: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?
אָמְרוּ לוֹ: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – שַׁלַּח אֶת עַמִּי".
כָּעַס וְאָמַר: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל",
לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִשְׁלֹחַ לִי מַתָּנוֹת, אֶלָּא בִּדְרִישׁוֹת וּבִתְבִיעוֹת אַתֶּם בָּאִים עָלַי –
"לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ".

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה ה פסקה יד)

לפי המדרש – מדוע פרעה הגיב כמו שהגיב?

מה מסריח?!

בני ישראל התלוננו בפני משה ואהרן שהם "הבאישו את ריחם" בעיני פרעה, או יותר נכון...

מדרשים מה מסריח?!

"וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ". (ה, כא)

Bildagentur Zoonar GmbH/shutterstock.com

בני ישראל התלוננו בפני משה ואהרן שהם "הבאישו את ריחם" בעיני פרעה, או יותר נכון – באפו של פרעה. "להבאיש" הכוונה להעלות ריח רע, פועל שמקורו בשם החיה "בואש". לבואש יש דרך מיוחדת להרחיק ממנו טורפים – יש לו יכולת להדיף מפי הטבעת (הטוסיק) ריח מסריח מאוד. עד כדי כך מסריח, שהריח מבריח גם חיות גדולות שמאיימות לטרוף אותו.

המדרש מסביר את נושא הריח, בדברי בני ישראל למשה ולאהרן.

לקריאת המדרש

רַבִּי חִיָּא אָמַר מָשָׁל לִנְבֵלָה [פגר של חיה מתה שיש לו ריח רע] שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּזָוִית וְעָפָר מְכֻסֶּה עָלֶיהָ וְאֵין רֵיחָהּ עוֹלֶה, וּבָא אַחֵר וְגִלָּה אוֹתָהּ וְהָלַךְ [התפזר ונגלה] רֵיחָהּ. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמשֶׁה, משֶׁה, רֵיחַ הָיָה בְּיַד מִצְרַיִם שֶׁאֲנַחְנוּ עֲתִידִין לִגָּאֵל, וּבָאתֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ.

(מדרש שמות רבה)

הסבירו במילים שלכם: במה מאשימים בני ישראל את משה ואהרון?

מדרש על תפקידם החברתי של השוטרים

מדרש תנחומא (מדרש אגדה ארץ ישראלי) מהמאה התשיעית לספירה. מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל...

מדרשים מדרש על תפקידם החברתי של השוטרים

"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם". (ה, יד)

מדרש תנחומא, מאוסף הספרייה הלאומית

מדרש תנחומא (מדרש אגדה ארץ ישראלי) מהמאה התשיעית לספירה.

לקריאת המדרש

מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשּׁוֹטְרִים נִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם: "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים" (פרק ה, פסוק ז), הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים [המצרים] בָּאִים וּמוֹנִים [סופרים] הַלְּבֵנִים; [אם] נִמְצְאוּ חֲסֵרוֹת, הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים מַכִּים אֶת הַשּׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מֻכִּים עַל יֶתֶר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָם בְּיַד הַנּוֹגְשִׂים. אָמְרוּ: מוּטָב לָנוּ לִלְקוֹת [לקבל מכות], וְלֹא יִכָּשֵׁל יֶתֶר הָעָם. (תנחומא כג)

כיצד הקריבו את עצמם השוטרים מישראל בעבור העם?
קראו את חלקו השני של המדרש:
לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶה: "אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ" (במדבר יא, טז), אָמַר מֹשֶה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי.
אָמַר לוֹ: "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו" (מדרש תנחומא כג)
בהמשך הנדודים, בתקופת המדבר, אלוהים הנחה את משה לבחור את האנשים הראויים ביותר. מי נבחרו ומדוע? הסבירו את הקשר בין החלק הראשון של המדרש לחלקו השני.

קוצר רוח

בני ישראל עבדים במצרים. משה מבטיח להם כל כך הרבה דברים טובים… חירות, ארץ משלהם...

ניבים וביטויים קוצר רוח

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". (ו, ט)

נרפים!

פרעה מלך מצרים אינו מעוניין שבני ישראל ישתפו פעולה עם משה ואהרן ועם הרעיון שלהם...

ניבים וביטויים נרפים!

"וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַה'" (ה, יז)

פרעה מלך מצרים אינו מעוניין שבני ישראל ישתפו פעולה עם משה ואהרן ועם הרעיון שלהם לצאת לזבוח במדבר (ואולי לצאת בכלל ממצרים).

להמשך קריאה

הוא מחליט להקשות עוד יותר את עבודתם. הוא מעניש את בני ישראל ומעוניין "לחנך" אותם. איך? הוא לא יספק להם תבן להכנת הלבנים, והם יצטרכו לקושש אותו בעצמם. הוא מאשים אותם בעצלנות, לועג להם וקורא להם "נרפים!" ומכאן בא הביטוי "נרפים אתם, נרפים".

מהי המילה הנרדפת בעברית מודרנית ל"נרפים"? רמז: התבוננו בסרטון.

קרדיט: עצלן – נבחרת הופ! בספארי/ערוץ הופ, 2012

דבר יום ביומו

כשהנוגשים המצריים אומרים "דבר יום ביומו" הם מתכוונים שעל העבריים להמשיך לספק את העבודה כהרגלם-...

ניבים וביטויים דבר יום ביומו

"וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן." (פסוק יג)

שלח את עמי

יציאת מצרים הייתה בשלושת אלפי השנים האחרונות השראה לתנועות שחרור וחירות בכל העולם. הביטוי "שלח...

ניבים וביטויים שלח את עמי

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי." (פסוק א)

יציאת מצרים הייתה בשלושת אלפי השנים האחרונות השראה לתנועות שחרור וחירות בכל העולם.
הביטוי "שלח את עמי" ובאנגלית "let my people go" הפך למוטיב המרכזי בסיפור מצרים, ולא רק בקהילה היהודית.
ד"ר מרטין לותר קינג, מנהיג מאבקם של השחורים בארה"ב נגד האפליה, קרא בנאומו המפורסם לפני כרבע מיליון איש את מילותיו של משה רבינו: let my people go.

למילות השיר

שלח את עמי / תרגום: אפרים דרור
מַהֵר, מֹשֶׁה, צַו אֶת פַּרְעֹה:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
מִצְוַת הָאֵל אֱמֹר נָא לוֹ:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
קוּמָה, לֵךְ נָא
אֶל כְּבַד הַלֵּב הָרַע,
צַו לוֹ בִּשְׁמִי:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!

מְסֹר, מֹשֶׁה, אֶת דְּבַר שַׁדַּי
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!

וָלֹא, אַכֶּךָ בְּמַכּוֹתַי
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
שְׁמַע נָא, זֹאת הִיא
מִצְוַת הָאֵל
הָבָה, שְׁלַח נָא
אֶת יִשְׂרָאֵל.

הִגִּיעַ יִשְׂרָאֵל לַיָּם
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
טָבְעוּ מִצְרַיִם עִם רִכְבָּם
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
זֶה הוּא
כְּבַד הַלֵּב הַהוּא
כָּכָה כֵּן
תָּמִיד יֹאבְדוּ.
נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

הקשיבו לשיר ועקבו אחרי המילים באנגלית והתרגום לעברית.
סמנו אילו מילים בשיר הן מתוך הפסוקים.

קרדיט: שלח את עמי ביצוע: יעל אילת LET MY PEOPLE GO/Yael Eilat, 2010

עבדים היינו

נחום גוטמן (1898–1980), הסופר והצייר הישראלי, שאייר וכתב את "שביל קליפות התפוזים" ואת "לובנגולו מלך...

תרבות ואומנות עבדים היינו

"וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן". (ה, יג)

מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933. 33X21.2 ס"מ, דיו ופחם על נייר.

נחום גוטמן (1898–1980), הסופר והצייר הישראלי, שאייר וכתב את "שביל קליפות התפוזים" ואת "לובנגולו מלך זולו", היה מראשוני הציירים בארץ. נחום גוטמן שהיה מראשוני המאיירים של ספרי הילדים יצר גם סדרת איורים בהשראת התנך. התמונה שלפנינו מתארת את שעבוד ישראל במצרים ואת אכזריות המצרים.

איזה סיפור לדעתכם התמונה מספרת?
מה מלמדת שפת הגוף של העבד שבמרכז התמונה על הרגשתו?
בצד שמאל של התמונה נראים העבדים כמו גוש. למה לדעתכם בחר נחום גוטמן לצייר אותם כך?

יציאת מצרים

מצרים איה כורם ואדם בן אמיתי כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמִּצְרַיִם זָחַלְתִּי עַל גְּחוֹנִי אַרְבָּעִים יָמִים וְלַיְלָה לֹא...

תרבות ואומנות יציאת מצרים

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים". (ו, ו)

למילות השיר

מצרים
איה כורם ואדם בן אמיתי

כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמִּצְרַיִם
זָחַלְתִּי עַל גְּחוֹנִי
אַרְבָּעִים יָמִים וְלַיְלָה
לֹא יָדַעְתִּי מִי אֲנִי

כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמִּצְרַיִם
לֹא יָדַעְתִּי עוֹד לְאָן
הַמִּדְבָּר הַזֶּה יִקַּח אוֹתִי
יִקַּח אוֹתִי מִכָּאן

וּמֵאָז אֲנִי לֹא עוֹצֶמֶת עַיִן
הַלֵּילוֹת כָּאן חֲשׁוּכִים
וּמֵאָז אֲנִי לֹא עוֹצֶמֶת עַיִן
מֵהַפַּחַד שֶׁמִּצְרַיִם הִיא עֲדַיִן בְּתוֹכִי.
עֲבָדִים הָיִינוּ. הָיִינוּ עֲבָדִים.
עֲבָדִים עֲדַיִן. עֲדַיִן עֲבָדִים.

שָׁם בֶּחָרָבָה הֵבַנְתִּי
בֵּין קִירוֹת יָם גּוֹעֲשִׁים
לְכָל אִישׁ יֶשְׁנָהּ מִצְרַיִם
אַף אֶחָד הוּא לֹא חָפְשִׁי

וְיָצָאתִי מִמִּצְרַיִם
וְחָצִיתִי אֶת הַיָּם
וְאוּלַי גַּם זֹאת מִצְרַיִם
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי שָׁם

וּמֵאָז אֲנִי לֹא עוֹצֶמֶת עַיִן
מֵהַפַּחַד שֶׁמִּצְרַיִם הִיא עֲדַיִן בְּתוֹכִי.
עֲבָדִים הָיִינוּ. הָיִינוּ עֲבָדִים.
עֲבָדִים עֲדַיִן. עֲדַיִן עֲבָדִים.

וְהִגַּדְתִּי בְּלַחַשׁ,
וְצָעַקְתִּי אֲלֵיכֶם
אֱלוֹהִים הַזֶּה שָׁכַח אוֹתִי
וְהוּא לֹא יַצִּיל אֶתְכֶם

וְהִשְׁאַרְתִּי בְּמִצְרַיִם
אֶת לִבִּי וְאֶת כְּבוֹדִי
וְיָצָאתִי מִמִּצְרַיִם
אָז לְגַמְרֵי לְבַדִּי

השיר מתאר יציאת מצרים "פרטית" ואישית. כיצד האירוע הגדול של יציאת מצרים יכול להיות חוויה פרטית, עכשווית?

קרדיט: איה כורם – מצר ים/ חינוכית מוזיקה, 2017

משה ואהרן בבית פרעה

הציור של נחום גוטמן מתאר את משה ואהרן העומדים לפני פרעה ובשליחות האל דורשים ממנו...

תרבות ואומנות משה ואהרן בבית פרעה

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה." (פסוק א)

משה ואהרן

אברהם ישכיל, צייר. נולד בצ'נסטחוב, פולין 1894. ב-1934 עלה לארץ והשתקע בחיפה. בשנות ה-40...

תרבות ואומנות משה ואהרן

אברהם ישכיל, משה ואהרון, 1950 בערך, מתוך: דמויות מן התנ"ך, הדפסי יד במהדורה חד-פעמית ממוספרת וחתומה בידי האמן. באדיבות משפחת האמן

אברהם ישכיל, צייר. נולד בצ'נסטחוב, פולין 1894. ב-1934 עלה לארץ והשתקע בחיפה. בשנות ה-40 הקים את המוזיאון הראשון לאמנות פלסטית בנוה שאנן בחיפה.
בסידרה דמויות מהתנ"ך שמשה ואהרון היא אחת מהעבודות בה, בחר האמן להביע את עצמו בסגנון עכשיוי.
בשיטת ההדפס של העבודה מועברים הציורים מקרטון לנייר צבעוני באופן שמאפשר הדפסת שכבות מרובות.

מי מהדמויות היא משה ומי היא אהרן לדעתכם?
כיצד שותפות הגורל של השניים באה לידי ביטוי ביצירה?

סיפורו של מקום מדבר סיני

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר." (פסוק א)

כנען

בני ישראל צריכים להגיע לארץ כנען. למה לא לארץ ישראל? ובכן, למעשה מדובר על...

סיפורו של מקום כנען

"וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ". (ו, ד)

דרכים ראשיות בכנען בעת העתיקה. קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

מפת ארץ ישראל מהמאה ה־19. מתוך ויקישיתוף

בני ישראל צריכים להגיע לארץ כנען. למה לא לארץ ישראל? ובכן, למעשה מדובר על אותו המקום. לארץ ישראל קראו "ארץ כנען" לפני שבני ישראל הגיעו אליה. מדוע? כי חיו שם עמי כנען, צאצאיו של חם (הבן של נח מסיפור המבול).

לארץ ישראל היו עוד שמות לאורך ההיסטוריה. התבוננו במפה המודרנית יותר, מהמאה ה־19, התקופה שבה שלטו בארץ הטורקים. התבוננו בכיתוב על המפה – מה היה שמה של ארץ ישראל – "כנען" – בתקופת השלטון הטורקי?

זיכרון שהוא גם מתוק

צבעה של החרוסת הקלסית צריך להיות חום כמו הבוץ בנילוס ותערובת הבוץ והתבן שעימם עבדו...

ריאליה מקראית זיכרון שהוא גם מתוק

מצות פסח עם חרוסת.
hadasit/shutterstock.com

צבעה של החרוסת הקלסית צריך להיות חום כמו הבוץ בנילוס ותערובת הבוץ והתבן שעימם עבדו בני ישראל במצרים. בדיוק כמו החרוסת במתכון הזה:

למתכון החרוסת

רכיבים:
500 גרם תמרים מגולענים בוואקום (לא בגביע)
150 גרם אגוזי מלך קצוצים
חצי כפית קינמון
מעט אגוז מוסקט
גרידת לימון
חצי כוס יין מתוק כגון פורט, מדרה או יין קידוש טוב

אופן ההכנה:
מניחים בסיר את התמרים, האגוזים, התבלינים, גרידת הלימון והיין. מבשלים על אש קטנה, תוך ערבוב מתמיד עד לקבלת עיסה רכה ואדים חמים המתנדפים מן העיסה. אם העיסה סמיכה מדי, אפשר להוסיף תוך ערבוב מעט מים רותחים, עד לקבלת המרקם הרצוי.

מתי אוכלים אותה?
מה יש בחרוסת שמכינים בבית שלכם?
האם אתם יודעים לזכר מה אוכלים חרוסת? רמז: הציצו שוב בפרק.

דרכי הבנייה במצרים העתיקה

עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. הפרמידיות מתאורכות לאלף ה- 4 לפנה"ס ...

ריאליה מקראית דרכי הבנייה במצרים העתיקה

"וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם." (פסוק ח)

בנייה בבוץ – עשו זאת בעצמכם

אז מה צריך כדי להכין לבני בוץ? קחו חול, טין וחרסית. ערבבו אותם יחד. למה...

ריאליה מקראית בנייה בבוץ – עשו זאת בעצמכם

" לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן." (פסוק ז)

לבנים עשויות בוץ לבנייה מסורתית.
Sinn P. Photography/shutterstock.com

אז מה צריך כדי להכין לבני בוץ?
קחו חול, טין וחרסית. ערבבו אותם יחד. למה לא רק חרסית? מפני שחרסית לבדה תיסדק ותתפורר כאשר היא תתייבש. היא חשובה מאוד מפני שהיא חומר פלסטי וגמיש ולכן היא משמשת מעין דבק בין כל החלקיקים.

להמשך קריאה

הוסיפו תבן, קש או סיבים דקים אחרים. אלה יפחיתו את הסכנה לסדקים ויחזקו את החומר (כמו פלדה בבטון). ערבבו את כל אלה במים, לושו את החומר (הכי טוב ברגליים, הבהונות עושות עבודה מצוינת) והכניסו אותו לתבניות מלבניות הפתוחות מלמעלה ומלמטה. הסירו בעדינות את התבניות והשאירו את הלבנים לייבוש. ועכשיו אפשר לבנות בתים, ערים ואפילו ערי מסכנות.
חומר הגלם ששימש את אבותינו בבנייה היה חומר הסחף הבוצי שהביאו שיטפונות הנילוס והניחו בגדות הנהר. את הקש והתבן הביאו מן השדות הסמוכים אל גדת המים. הכנת התערובת ויצירת הלבנים היא עבודה קשה, בייחוד למי שאינו מיומן ומצרִים נוגשים בו. אם הוא גם צריך ללכת אל השדות להביא את התבן אל הבוץ בגדת הנהר, העבודה הופכת קשה עוד יותר, ממש עבודת פרך.
בנייה בבוץ הייתה נפוצה מאוד בעבר בכל רחבי העולם באזורים שבהם יש נהרות המובילים סחף בוצי או במקומות שבהם מצויה החרסית במסלע המקומי. אך לא רק בעבר – גם היום ממשיכים כפריים לבנות את בתיהם בבוץ – באפריקה, בהודו ובפקיסטן, במזרח הקרוב ובאזורים רבים בעולם. וכמו כל דבר שהיה טוב פעם גם הבנייה בבוץ הפכה לטרנד עכשווי של בנייה ירוקה. אילו בני ישראל ידעו על כך אז…
(מתוך אתר 929, כתבה: בילי סביר)

ועכשיו – רוצים לבנות עיר מסכנות בעצמכם? רוצים להבין מדוע זה טוב לכדור הארץ? בבקשה, הנה כל ההנחיות.

שוטר לפניך!

בני ישראל היו עבדים לפרעה, אבל פרעה לא היה אחראי לכל אחד באופן ישיר. הפסוק...

ריאליה מקראית שוטר לפניך!

"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם. וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ". (ה, יד–טו)

השחקן הישראלי שייקה אופיר בתפקיד השוטר אזולאי מתוך הסרט "השוטר אזולאי". Themadchopper, GFDL

בני ישראל היו עבדים לפרעה, אבל פרעה לא היה אחראי לכל אחד באופן ישיר.
הפסוק שלפנינו מתאר את ההיררכייה (סדר התפקידים) במנגנון העבדות.
יש העבדים, הנוגשים – מנהלי העבודה המצריים מטעם פרעה ושוטרי ישראל – אנשים מתוך עם ישראל שאחראים לעבדים.

סדרו את בעלי התפקידים לפי סדר האחריות והתפקידים במצרים – מה"נמוכים" ביותר עד ל"גבוהים" ביותר: בני ישראל העבדים, פרעה, הנוגשים, שוטרי ישראל.
אילו דילמות יכולות לעלות בפני שוטרי ישראל?
שאלת בונוס: מה התפקיד של משה ואהרן ומה המיקום שלהם במבנה שכתבתם בתשובה לשאלה 1?

פרעה

כמעט את כל הדמויות מסיפורי התנך אפשר רק לדמיין, אבל את פרעה, שהוא כנראה...

ריאליה מקראית פרעה

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר". (ה, א)

מקדשי אבו סימבל, מצרים. צילום Than217, ויקיפדיה האנגלית

פסל רעמסס השני. y.kuma.guys/shutterstock.com

כמעט את כל הדמויות מסיפורי התנך אפשר רק לדמיין, אבל את פרעה, שהוא כנראה המלך רעמסס השני, אפשר לראות. לא אותו ממש, כמובן, אלא פסלים וציורים שבהם הוא מופיע.

להמשך קריאה

רעמסס השני מָלַך במצרים לפני יותר מ־3000 שנה. הוא היה מֶלֶך חזק מאוד שמלך במשך 66 שנים, ולכן הוא גם מכונה "רעמסס הגדול". פירוש השם רעמסס הוא זה שהאל רע ילד אותו (רע הוא האל המרכזי במצרים).
במקדשי "אבו סימבל" שבמצרים יש מקדש של רעמסס השני, ובו יש פסלי ענק בדמותו של פרעה.

מה לדעתכם מרגיש אדם שעומד מול פסל ענקי כל כך?
מדוע הפסלים נמצאים במקדש? מה זה מלמד על המעמד של פרעה במצרים?
חשבו כעת על משה ואהרן עומדים מול פרעה ואומרים לו" "שלח את עמי". כיצד המידע שלמדתם עוזר לכם להבין יותר טוב את הסיטואציה?

שחמט מצרים

צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות. כתבו את...

סרטונים שחמט מצרים

"וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." (פסוק י)

התוכנית האלוהית

אלוהים שלח את משה ואת אהרן לשחרר את בני ישראל, אבל התוכנית לא מצליחה! בני...

סרטונים התוכנית האלוהית

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ". (ה, כב–כג)

אלוהים שלח את משה ואת אהרן לשחרר את בני ישראל, אבל התוכנית לא מצליחה!

להמשך קריאה

בני ישראל לא מוכנים להקשיב למשה ולאהרן, ורואים בהם אשמים במצבם שהורע, ופרעה מצידו לא מוכן לשחרר את בני ישראל. הסרטון מסביר את התרחשות העניינים הלא מוצלחת, כחלק מ"תוכנית אלוהית".

הסבירו את "התוכנית האלוהית"
בפסוק משה שואל את אלוהים שאלה. כיצד הסרטון עוזר לכם לענות על השאלה של משה?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – שמות פרקים א–ה / תנך ביחד 929, 2015

מי אשם?

קראו את הפסוק ואת פירוש המילים לפסוק: וַיִּפְגְּעוּ – פגשו הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ – ביטוי...

סרטונים מי אשם?

"וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ". (ה, כ–כא)