ערל שפתיים
פרק ו, י-יג
הזמנה ללימוד
נכתוב על הלוח את הביטוי "ערל שפתיים" ונציג את התמונה.
נקרא את פסוק יב:
יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: 'הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?'
נשאל את התלמידים אם הם יודעים מה פירוש הביטוי "ערל שפתיים". אפשר גם לנסות לנחש. ננסה לפרק את הביטוי למרכיביו: את המילה "שפתיים" כולם מכירים, אבל המלה "ערל" היא קשה.עורלה היא כיסוי או שכבה האוטמת דבר מה.
נשאל את התלמידים:
- איך מרגיש "ערל שפתיים"? (קשה לו לדבר)
- באיזה ביטוי השתמש משה קודם כשטען שקשה לו לדבר? ("כבד פה וכבד לשון")
נציע לתלמידים לנסות לשוחח בזוגות כמו ערלי שפתיים או כבדי פה, לדבר כאילו השפתיים שלהם אטומות או כאילו הלשון שלהם נפוחה, ולבדוק אילו עיצורים קשה במיוחד להגות. נסביר ש"ערל שפתיים" ו"כבד פה וכבד לשון" , בלשון המקרא, הם כינויים למגמגם המתקשה בדיבור.
נשאל לקראת הקריאה:
- הקשיבו לפסוקים וגלו: מי מתקשה לדבר, ואל מי?
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים ט-יג, והתלמידים יעקבו אחרי הקריאה.
נענה על השאלה שהצגנו לקראת הקריאה: משה חושש שיתקשה לדבר אל בני ישראל ואל פרעה.
מבט שני - דיבור ושמיעה
נחלק לתלמידים את הפסוקים (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), ונבקש מהם להדגיש מילים מהשורש ד.ב.ר או ש.מ.ע.
נשאל את התלמידים:
- מה נושא הקטע ומה הרעיון המרכזי? איך המילים החוזרות עוזרות לנו לזהות אותו? (נושא הקטע: דיבור ושמיעה. הרעיון המרכזי (מה נאמר על הנושא): אם העם לא שמעו לי כי אני מדבר לא ברור, איך פרעה ישמע לי כשאדבר? המילים החוזרות עוזרות לזהות את הנושא)
נשמע את תשובותיהם ונסכם: הדיבור הוא קודם כול בקשה להישמע. אם משהו בדיבור לא עובר טוב, הקושי והתסכול גדולים מאוד. לכן הצירוף של דיבור ושמיעה מופיע כאן כמה פעמים.
נבקש מהתלמידים, לאור ההבנה הזו, להסביר את הפסוקים במילים שלהם.
- מה אלוהים מבקש ממשה? ומה משה משיב לו?
מבט שלישי - הפנמה
נתמקד בפסוק יב.
יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: 'הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?'
נשאל את התלמידים:
מה מפחיד את משה בעמידה מול פרעה? (הוא פוחד שפרעה יבוז לו, שיצחק עליו, שיחשוב שאינו מתאים להנהיג בגלל חריגותו)
- אלוהים מצרף למשה את אהרון, כך שלא יעמוד לבדו מול פרעה. נשאל: מה אתם חושבים על הפתרון שמופיע בפסוקים שלנו? מה טוב בו? (עבודת צוות, אחווה, השלמה, יכולת ומוכנות לקבל סיוע)
- מה עשוי להיות בעייתי בפתרון כזה? (יצירת תלות, מתן אישור שלילי למשה שהוא אכן לא יכול למלא את השליחות לבד)
נחזור אל הזוגות, ונזמין כל זוג להציע פתרונות יצירתיים חדשים למצוקה של משה. נדון יחד בשאלה: איזה פתרון הוא המוצלח ביותר מאלו שהוצעו בכיתה?
צירופו של אהרון הוא פתרון המבוסס על עבודת צוות ועל השלמה. אהרון משלים את משה במקומות שהוא נזקק להשלמה. אך יש גם חסרונות לפתרון כזה, כפי שציינו. כמו שהתלמידים המחישו בהמחזותיהם, יש הרבה דרכים להתמודד עם קושי, נכות, או חסר, וחשוב לראות מה כל פתרון מעלה או מוריד.
לסיכום הדיון נשאל: לאור כל מה ששוחחנו עליו יחד בשיעור, מה מיוחד בבחירה של אלוהים דווקא במשה כמנהיג ושליח? (אלוהים מזהה שבמשה גלום פוטנציאל להיות מנהיג דגול, והוא לא מוכן לוותר עליו בגלל קושי ספציפי שיש לו אלא רואה את המכלול. נדגיש שמשה נבחר לתפקיד הדובר אף שזה מה שהכי קשה לו לעשות: המום שלו נעשה התפקיד שלו. יש בכך היפוך מעורר תקווה והשראה)
מבט לחיים
נשאל את התלמידים מתי הם מתקשים בדיבור.
אפשר לקרוא יחד את השיר "כשמישהו מעליב אותי" מהספר "הילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס. אם קראנו את השיר, נשאל את התלמידים:
למה הילד בשיר לא הצליח להגיד מה שרצה באותו רגע? מה הפריע לו לבטא את עצמו? אם לא קראנו, נשאל את אותן שאלות לגבי הסיפורים שתלמידים שיתפו בכיתה.
- האם אתם יכולים לחשוב על עוד מצבים שבהם קשה לאדם לבטא את עצמו? (בארץ שלא מכירים את השפה שלה, במקום חדש, כשאנחנו לא מרגישים בטוחים, כשמתרגשים, כשעומדים מול קהל)
- מה יכול לסייע לאנשים להצליח לבטא את עצמם בקלות ובלי פחד?
נסביר: כמו שמשה הצליח להיעזר באלוהים ובאהרון כדי להיות מנהיג, כך גם אנחנו יכולים לא לוותר, ולהתגבר אף שאנחנו מפחדים שלא יבינו אותנו או שנהיה שונים. כמו שמשה הצליח להתגבר על הפחד שלו והפך למנהיג שעשה למען עם ישראל את הדבר הכי חשוב והוציא אותו מעבדות לחירות, כך גם כשאנחנו מתגברים על קושי אנחנו הופכים להיות קצת יותר חופשיים.
אפשרות נוספת – ערלי שפתיים:
נצפה יחד בכתבה על ויקטוריה חנה, ונספר לתלמידים שבחיים היומיום היא "ערלת שפתיים", מגמגמת.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בקושי הגדול של משה להיות מנהיג ערל שפתיים, ובאופן כללי יותר בדרכים להתמודדות והעצמה מתוך חסרים ו"מומים" שלנו.
מיומנויות: זיהנו מילים מנחות בתוך הטקסט, ונעזרנו בהן כדי להעמיק את הבנתנו.
מתודות: עבודה בזוגות, הצענו פתרונות אחרים למצוקתו של משה, והבענו את העמדה שלנו על הפתרון שמציע אלוהים.