פנים אל מול פנים

פרק י בספר דברים. בפרק הקודם משה מספר על שבירת לוחות הברית. הוא יורד מהר סיני ורואה את עם ישראל עסוקים בחטא העגל: "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם".
ומה עכשיו? זהו, אין לוחות? הן הרי סמל וזכרון לברית בין אלוהים ועם ישראל!
"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים… וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ".
איזו הקלה, יש לוחות, יש ברית. הכל כבראשונה. זה נכון אבל רק כמעט.

ולפני שממשיכים שאלה:

יצא לכם פעם לדבר באופן ישיר עם מנהל/ת בית הספר? עם ראש/ת העיר? (נכון שלא תמיד קל להגיע ישירות אליהם? צריך קודם לפנות דרך המורה או דרך העוזר האישי…)

ואיך זה קשור לפרק אתם בטח שואלים…

"בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
שבט לוי מקבל מעמד מיוחד, הוא נושא (מרים) את ארון הברית בו מונחות הלוחות בעת המסעות. הוא משרת את אלוהים במשכן מצד אחד, ומברך את ישראל בשם אלוהים מהצד השני.
חטא העגל החמור לא הפריד בין ישראל לאלוהים. הברית והקשר ביניהם נשמרים. אבל עכשיו יש "מתווכים" – הלווים.
להבנתכם, הלוויים מחברים או מפרידים בין ישראל לאלוהים?
בעקבות ההבדלה בין שבט לוי לשאר השבטים, מחליט אלוהים לא לתת לו נחלה (=אדמה השייכת לו) בארץ: "ה' הוּא נַחֲלָתוֹ".

לדעתכם, שבט לוי הרוויח או הפסיד מהעסקה הזו?

ומה אתם חושבים על הלוחות? אפשר לתקן מה שנשבר? מתי כן? מתי לא?

נשבר לכם פעם חפץ יקר? הצלחתם לתקן? החפץ המתוקן היה דומה לחפץ המקורי?

פרק ו בספר דברים, משה ממשיך בנאום הסיכום והפרידה, מכין את העם למעבר מהנדודים במדבר לכניסה לארץ.

והפרק מופיע אחד הפסוקים המוכרים והמשמעותיים ביותר באמונה היהודית:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ."

מכירים?

הנה כמה סיבות שהפסוק יכול להשמע לכם מוכר (ועכשיו אתם גם יודעים את המקור שלו):

• אנשים דתיים נוהגים לומר פסוק זה כחלק מ"קריאת שמע", תפילה הנאמרת בבוקר (בשחרית) בערב (בערבית) וגם בלילה לפני השינה.
• במוצאי יום כיפור הפסוק הזה הינו חלק מתפילת הנעילה.
• הביטוי עצמו "שמע ישראל" נכנס כמטבע לשון, שאנשים רבים משתמשים בו במצבים של בהלה או פחד.

הפסוק הזה חשוב בדת היהודית ובבשורה שהיא מביאה לעולם. הוא מייצג את האמונה באל אחד (דת מונותאיסטית). עם ישראל באתה תקופה, נמצא בחברה ובתרבות, בה העמים אשר מסביבו מאמינים באלים רבים (פוליתאיזם). משה מדגיש בפרק הזה שוב ושוב את הייחוד הזה ואת החשיבות של הצמדות האמונה לאל אחד.

איך הוא עושה את זה לדעתכם? מה יעזור לו לשכנע אותם לא לסטות מהדרך?

איך המבוגרים שמסביבכם משכנעים אתכם לעשות דברים שמאוד חשובים? כמו למשל – לחצות רק במעבר חציה או לא להיות יותר מידי שעות מול מסך.

משה, מצד אחד, מפחיד אותם מאוד:

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח… כִּי אֵל קַנָּא ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה…"

אם לא תשמרו על החוקים – יקרה לכם משהו רע.

ומהצד השני הוא מצ'פר אותם מאוד:

"וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ…לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת…"

אם כן תשמרו על החוקים – יקרו לכם דברים טובים מאוד.

ומה עוזר לשמור על החוקים ולא לשכוח אותם? שגרות. הרגלים קבועים. כמו לשים פתק על הדלת  – "לא לשכוח לכבות את המזגן". אין סיכוי שתפספסו אותו כשאתם יוצאים מהבית, נכון?

"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

בדיוק מה שאומר הפסוק הזה, למי שבוחר ללכת בדרכו של האלוהים ולשמור על חוקיו – זה התפקיד של התפילין ושל המזוזה.

הצירוף "שמע ישראל" עבר את מחוזות התפילה ומצא עצמו ביצירות שונות בתרבות הישראלית. אחד מהיוצרים שהקליט אלבום שלם בשם זה הוא מוקי. והצירוף נמצא גם בשורה הראשונה של השיר "החיים". מוזמנים להאזין:

מוקי בעצם שואל את עצמו בשיר מה חשוב לו בחיים. מה חשוב לכם? חשבתם על זה פעם?