קריעת ים סוף וגורלם של המצרים
בכמה מילים
בשיעור זה נלמד את סיפור קריעת ים סוף ומשמעותו בתהליך גאולת עם ישראל. לאחר מכן נתבונן בעונשם של המצרים ונדון בשאלה כיצד ראוי להגיב למפלת אויב או פושע.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: שאלה
נבקש מהתלמידים לחשוב על דמות של דיקטטור מהעבר או מהווה. אפשר למשל לצפות בעלייתו ונפילתו של שליט עיראק, סדאם חוסיין (ראו עזר הוראה: סדאם חוסיין).
נשאל את התלמידים:
- האם צריך לשמוח בנפילתו או להצטער על מותו?
אפשרות שנייה: שמחה לאיד
נשאל את התלמידים:
- מהי שמחה לאיד?
- האם זכורה לכם סיטואציה שבה שמחתם לאידו של מישהו או שמישהו שמח לאידכם?
- האם זוהי שמחה ראויה?
- ממה היא נובעת לדעתכם?
הזמנה לקריאה
נכתוב או נקרין על הלוח את שירו שלר' אברהם אבן עזרא "ארבעה עמדו עלהים" (ראו דף עבודה: ארבעה עמדו על הים / ר' אברהם אבן עזרא).
נבקש מהתלמידים לפצח את החידה ולהסביר מיהם הארבעה שעמדו עלהים ומה מעשיהם.
צור -אלוהים (שמכונה "צור ישראל", "צור משלואכלנו")
ציר- משה (ציר -שליח, נציג)
צאן- עם ישראל (שנמשל לצאן)
צר- פרעה (צר -אויב, רע)
בתחילת פרק יד (פסוקים א-יד) מתואר כיצד הציק הצר (פרעה) לצאן, כיצד צעק הצאן לציר (למשה) וכיצד התחנן הציר לפני הצור.
הפסוקים שנלמד היום מתחילים בתיאור הציווי של צור לציר ולצאן.
שלב ראשון: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"
נקרא את פסוקים טו-יח ונשאל:
- מהם שני הדברים שציווה אלוהים את משה בפסוקים טו-טז? (לומר לבני ישראל להתחיל להתקדם לתוך הים, לנטות את מטהו על הים ולבקוע אותו לשניים)
- האם משהו מפתיע אתכם בסדר הציוויים? מדוע? (היינו מצפים שקודם אלוהים יצווה על בקיעת הים ורק אחר כך יורה לבני ישראל להתקדם לכיוונו)
- חשבו: כיצד אפשר להסביר את הסדר הזה? (אולי אלוהים רוצה לבחון את ביטחונם של בני ישראל בו, אולי אין זמן להתמהמה ולכן הדברים צריכים להיעשות בה בשעה)
- מה מגלה אלוהים למשה לגבי פרעה ומצרים בפסוקים יז-יח? (שאלוהים יחזק את לב פרעה ויגרום לו לרדות את ישראל בתוך הים)
שלב שני: עמוד הענן
נקרא פסוקים יט-כא ואת ביאור שטיינזלץ לפסוק כ (ראו דף עבודה: שמות פרק יד פסוקים יט-כ).
נבקש מהתלמידים לצייר במחברת או על הלוח את המתואר בפסוקים אלה.נבקש לצייר את פריטים אלה בציור במקומם: ישראל, מצרים, מלאךאלוהים, עמודענן, עמוד אש, ים.
נכתוב על הלוח את הסדר העולה מן הפסקים:
צבא מצרים— מלאך אלוהים—עמוד ענן (חשוך)—עמוד אש (מאיר)— עם ישראל — ים.
נשאל את התלמידים:
- מה עמוד הענן והאש מעניקים לישראל לפי ביאורו של הרב שטיינזלץ? (הגנה ותאורה)
שלב שלישי: "בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"
נקרא את פסוקים כב-כט ונשאל:
- הפסוק הפותח של קטע זה (כב) והפסוק הסוגר (כט) כמעט זהים. מהו הרעיון החוזר בשני הפסוקים?
נסו לחשוב:
- מה עשויה להיות המשמעות של החזרה הזאת? (מעין מסגרת לקטע, הדגשת הנס, הדגשת הפער בין מצרים שנסים וטובעים לבין ישראל שממשיכים בדרכם)
נתבונן בשימוש בשורשים חז"ק וכב"ד שחוזר לאורך מכות מצרים ובקריעת ים סוף (ראו דף עבודה: השורשים חז"ק וכב"ד. הערה:השורשים מופיעים עוד כמה פעמים, בדף העבודה מובא רק מדגם קטן).
- מה פירוש "וַיֶּחֱזֵּק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה"? (פרעה מקשיח את עמדתו ואינו מוותר לעם ישראל)
- מה קורה לפרעה ולמצרים בשל אותה התחזקות והכבדת הלב?(מידה כנגד מידה: מול כובד הלב האנושי, האטימות לסבלם של בני ישראל ותאוות הכוח של פרעה ניצבת היד החזקה של אלוהים, שכבודו מתגלה בהשפלת המצרים המשעבדים והגאים. פרעה, המלך הגאה שהכביד את ליבו, מושפל וחסר אונים לחלוטין- מרכבותיו מתנהלות בכבדות, והוא נלכד בלב הים)
נעיין בדבריו של קובי אוז ברשומתו באתר 929 (ראו דף עבודה: האנטי־יאור – קובי אוז).
- מהי ההקבלה ההפוכה בין היאור ובין חציית ים סוף, לדברי אוז? (היאור הוא פס של מים באמצע המדבר היבש ובחציית ים סוף היה פס של חרבה באמצע הים)
- כיצד בא לידי ביטוי עקרון "מידה כנגדמידה" בדברי אוז? (מול פרעה שמצווה להשליך את הבנים ליאור בפרק א, הקב"ה מנער את פרעה וכל חילו בים ומטביע אותם)
שלב רביעי: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"
נעיין בסיום הפרק- בפסוקים ל-לא – ובמבנה שהם יוצרים (ראו דף עבודה: שמות פרק יד פסוקים ל-לא).
נשאל את התלמידים:
- מה השורש שלה מילה "וַיַּרְא" ומה השורש של "וַיִּירְאוּ"? (רא"ה, יר"א)
- מה ההבדל לדעתכם בין הראייה של ישראל את מצרים מתו בין הראייה השנייה של ישראל – ראיית היד הגדולה? מה שונה בין שתי הראיות? (ראייה פיזית חזותית של המצרים המתים מול ראייה שכלית פנימית והבנה עמוקה שאת כל מה שאירע במצרים גרם אלוהים)
- מהו הדירוג שיוצרים הפעלים המודגשים? איזה תהליך הם מדגישים? (הראייה הפיזית הובילה לראייה שכלית וזו הובילה ליראה ולאמונה)
מבט לחיים
על פי המדרש (תלמוד בבלי, סנהדרין דף לט עמודב) כאשר החלו המלאכים לשיר בתגובה לנס ההצלה של קריעת ים סוף פנה אליהם אלוהים בכעס ואמר: "מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!"
- מהי כוונת דברי אלוהים עלפי המדרש? (אין לשמוח במות המצרים. גם הם בני אנוש - מעשה יד יאלוהים)
- עם איזו תפיסה אתם יותר מזדהים – "מידה כנגד מידה" (אדם רע מקבל את אשר מגיע לו) או "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" – (אין לשמוח במפלת האחר אפילו הוא רשע)?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בסיפור קריעת ים סוף ובמשמעותו וביחס לעונשם של המצרים.
מיומנויות: מידה כנגד מידה, דמיון בין מילים.
מתודות: סרטון, חידה ודיון.
תפקידי הענן
לסיכום וחזרה אפשר לסקור את תפקידיו השונים של הענן בהופעותיו ביחידת הפסוקים שלמדנו: הנחיה, נוכחות, הדרכה, שמירה והגנה. דרך שלוש הופעות הענן אפשר לסכם את הנושאים המרכזיים בפרק- היציאה ממצרים וההליכה בנתיב לא צפוי; ההגעה לים וצבא מצרים שמתקרב; וטביעת פרעה וצבאו בים.
דף עבודה – "מעשה ידיי טובעים בים"
ראו דף העבודה: "מעשה ידיי טובים בים"להרחבה בנושא זה.
מאמרים
- כתבה העוסקת בתהליך הרגשי של הכבדת הלב של פרעה.
- האם פרעה מת בים סוף? א' שנאן מציע תשובה מפתיעה.
