על היראה ועל הראייה
בכמה מילים
בשיעור נתמקד ברגעי האימה של בני ישראל ובצעקתם למשה כשהם לכודים בין מצרים לבין הים. נעקוב אחר המילים המנחות בפרק ונראה כיצד הבחירה בשורשים רא"ה ויר"א, והשימושים השונים שלהם, מעידים על המהפך שעברו בני ישראל מאימה וחרדה לפני קריעת הים, לאמונה ושחרור מפחד המצרים לאחר מכן.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: שאלה לדיון
נערוך היכרות כללית עם סיפור קריעת ים סוף:
- כיצד לדעתכם הרגישו בני ישראל כאשר עמדו על הים רגע לפני קריעת ים סוף? וכיצד הרגישו לאחר קריעת ים סוף?
אפשרות שנייה: תמונה
נקרין לתלמידים את התמונה "חציית הים האדום" שצוירה ב־1640 בירוסלב שברוסיה (ראו עזר הוראה: חציית הים האדום) ונדון בשאלות שבעזר ההוראה.
אפשרות שלישית: סרטון
נצפה בסרטון קצר המתאר את המרדף של המצרים אחרי בני ישראל (ראו עזר הוראה: קטע מהסרט "עשרת הדיברות". נצפה מדקה 0:28 ועד דקה1:04).
נשאל את התלמידים:
- איך בני ישראל מרגישים ברגעים האלו?
- אילו מחשבות מתרוצצות בראשם?
- מה נדרש ממשה ברגעים אלו כמנהיג?
בלימוד היום נראה איך הפסוקים מעבירים לנו בעזרת בחירת מילים מדוקדקת את הרגשות של בני ישראל על הים.
הזמנה לקריאה
הצעקה על הים – מצעקה לצעקה, פסוקים י-טז
נקרא את פסוקיםה – טז ונסביר אותם בקיצור:
ננחה את התלמידים לערוך רשימה של האירועים לפי סדר ההתרחשותם בפסוקים:
- פרעה שומע שעם ישראל ברח והוא אוסף את צבאו ויוצא למרדף אחריהם.
- מצרים רודפים אחרי בני ישראל ומגיעים אליהם על חוף הים.
- בני ישראל, שמוצאים את עצמם לכודים בין הים לבין צבא מצרים, צועקים אל משה ואומרים לו שהם מעדיפים לחזור למצרים מלמות במדבר.
- משה אומר לעם שלא יפחדו, ושתכף תגיע גאולת ה'.
- אלוהים אומר למשה שלא יצעק אליו אלא ירים את מטהו, והים ייבקע וכך בני ישראל יוכלו לעבור בו.
נקרא את פסוקים י-יד ונשאל את התלמידים:
- מה הביקורת של העם וכיצד עונה לה משה?
- האם הוא עונה לטענותיהם?
נבקש מהתלמידים לקרוא את תלונת העם למשה (פסוקים יא-יב) בטון המתאים.
- האם יש כאן כעס, פחד, ביקורת או התנשאות?
- באיזה טון עונה משה? (מנחם, מתנצל, מרגיע או מתגונן?)
נשים לב שמשה אינו עונה כלל לטענות שמעלה כלפיו העם. הוא אומר להם: "אַלתִּירָאוּ"– כלומר, מזהה מאחורי הדברים שלהם פחד ומנסה להרגיע אותם, במקום להיכנס איתם לדיון.
נקרא את פסוקים טו-טז – מענה ה' למשה
- מה ההבדל בין דברי ה' למשה לבין דברי משה לישראל? (משה מנסה להרגיע את העם בהבטחות בנוגעלגדולת ה', ה' נותן למשה הוראות פרקטיות, אומר לו שאין זה זמן לנאומים)
- מה פירוש המילים "מַה תִּצְעַק אֵלָי"?
נקרין על הלוח את דעות הפרשנים בנוגע לפסוק זה (ראו דף עבודה: פרשנים לפסוק טו) ונשאל את התלמידים:
- כיצד הגיב משה לצעקת העם, לפי כל דעה? (לפי רש"י, משה לא ענה לעם, אלא התפלל לה'. לפי ספורנו, משה צעק בחזרה על העם ונזף בהם, כי פחד שלא יקשיבו לו ולא ייכנסו לים)
נשאל את התלמידים:
- מתי ראינו כבר את בני ישראל צועקים בסיפור יציאת מצרים? (שמות פרק ב פסוק כג)
- מה לדעתכם עשוי להיות הקשר בין הצעקות? (למשל, חוסר האונים של בני ישראל כעבדים, התלות המוחלטת שלהם בקב"ה)
- מדוע עכשיו, באירוע הסיום של יציאת מצרים, שוב מופיעה הצעקה? (אולי הצעקה רומזת לנו לעונש שהמצרים עתידים לקבל, כאות לכך שהצדק הולך להיעשות)
נשים לב כי יש כאן חזרה על מוטיביםשהופיעו בתחילת סיפור יציאת מצרים: הצעקה לאלוהים (שמות פרק ב פסוק כג) והשימוש במטה כדי לחולל נס במקור מים (שמות פרק ז פסוק יט). קריעת ים סוף היא המאורע המסיים את סיפור יציאת מצרים והיא סוגרת מעגל לתחילתו. אנו נראה כעת שמתרחש בה גם שחרור של בני ישראל מן הפחד ממצרים.
נעבור לעבודת כיתה בעקבות המילים המנחות בפרק יד. בדף העבודה: הפחד והאומץ, בעקבות המילים המנחות בפרק יד נעקוב אחר כמה מילים מנחות ונראה כיצד הן תורמות למשמעות הטקסט.
לאחר העבודה בדף העבודה נדון בנקודות אלה במליאה:
- דבריה של נחמה לייבוביץ' הן דוגמה מצוינת למגוון המשמעויות, שיכולות אף לסתור זו את זו, שאפשר להעניק לאותה מילה מנחה באותו קטע. הפרשנות היא בעיני הקורא.
- מתוך המדרש על נחשון נסב את תשומת לב התלמידים לכך שחז"ל מתארים שלמרות התרחשות הנס, (או לפני הנס לפי חלק מהמדרשים) היה צריך למשוך את עםישראל לתוך הים, ומה ששבר את הפחד הוא האומץ של אדם אחד, נחשון, שקפץ לתוך הים.
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם העם פחד? ממה הם חששו? (למשל, מההליכה אל הלא ידוע, הליכה בין שני קירות של מים עלולה להיות מפחידה)
- מה המשמעות של להיות ראשון? (הראשון מוכן להתנסות בלאידוע כאשר אין מישהו אחר שאפשר לסמוך עליו. הראשון נושא באחריות, מרגיע את האחרים ומראה להם שלא קרה לך כלום)
היראה והראייה – מפחד לאמונה
נקפוץ לפסוקים ל-לא החותמים את הפרק, ונבין בעזרת המילים המנחות שפגשנו את התהליך שעובר עם ישראל בקריעת ים סוף – מיראה מהמצרים לראיית אלוהים ויראה ממנו. מפחד של עבדים מאדוניהם לאמונה באל.
נכתוב על הלוח את המילים "ראה" ו"ירא" (חשש, פחד).
- מה הקשר בין הראייה ליראה?
- מתי מופיע כל אחד מן השורשים?
- מתי הגלגל מתהפך?
- מה המשמעות של זה?
- מה נובע ממה? (הראייה החיצונית מובילה לפחד פנימי, אך גם פחד יכול להוביל אותנו לשים לב דווקא לדברים מסוימים ולא לאחרים)
הנס המוחשי של קריעת ים סוף חולל שינוי בראייה של בני ישראל: בני ישראל יראים בהתחלה ממצרים. משה אומר להם "אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'".(פסוק יג). לאחר נס קריעת הים כתוב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". הראייה החיצונית מובילה את עם ישראל לשינוי פנימי ושחרור פנימי.
- מהו התהליך הזה? (לפני הנס עם ישראל עדיין חוששים ממצרים ומתנהגים כמו עבדים שמפחדים מאדונם שרודף אחריהם. הנס והתבוסה של מצרים משחרר אותם מהפחד ממצרים, והם כעת מאמינים בה' ויראים ממנו, ולא מבשר ודם. יש כאן תהליך נפשי של שחרור מהפחד והכרה במנהיגות אלוהים)
מבט לחיים
נזמין את התלמידים לעצום עיניים ולהיזכר במקרה שמראה מסוים גרם להם פחד:
חשבו על מקרים שבהם הראייה גרמה לכם לפחד וההפך- שהפחד גרם לכם לראות משהו מסוים ולא את התמונה המלאה.
- האם עצימת עיניים מסייעת לכם להתגבר על פחד או מעצימה אותו?
נאזין עם התלמידים לשיר "אל תפחד" של אהוד בנאי (ראו עזר הוראה: אל תפחד).
נשאל אותם:
- על איזה פחד הכותב מדבר?
- כיצד הוא מרגיע את מי שמפחד?
- מה הוא מציע כדי להתגבר?
- האם חשתם פעם יראה כלפי משהו או מישהו? מתי? מה גרם לזה?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בצעקת בני ישראל על הים הסוגרת מעגל לצעקת בני ישראל על שעבוד מצרים. לאחר מכן, דרך העיון במילה מנחה, דנו ברגעי היראה ממצרים המתחלפים ברגעי אמונה והודיה למראה הנס הגדול שעשה ה' לעם ישראל.
מיומנויות: איתור מילים מנחות ודיון במשמעויותיהן, לימוד מדרש, דיון ושיתוף אישי.
מתודות: שיעור זה עשיר בערוצי למידה ויזואליים- בסרט ובתמונה. נוסף על כך נעשה בו שימוש בדיון ושיח כיתתי ואישי
- עיון רחב ומעמיק בהופעותיה השונות של המילה המנחה במקרא, ובדרכה של נחמה ליבוביץ' בפענוח משמעויותיה.
- השורשים רא"ה ויר"א חוזרים באופן בולט גם בסיפור עקדת יצחק. המדרש קושר בין סיפור עקדת יצחק לפרקנו, ובמאמרו של א' שי על עקדת יצחק וקריעת ים סוף נמצא פירוש יפה על הקשר בין הסיפורים.
- מצגת עם יצירות אמנות רבות העוסקות בקריעת ים סוף.
