שאול, דוד ורוח ה'
פסוקים יד-כג
בכמה מילים
במהלך הוראה זה ננתח את השינוי החד שמתרחש לאחר משיחתו החשאית של דוד למלך – רוח ה' עוזבת את שאול ונוחתת על דוד – נבחן את ההשפעות של המעבר הזה על שאול ועל דוד. בתוך כך נשים לב להתנהלותו הפסיבית של שאול לעומת עבדיו, ולתחושה כי יש בפרק הכוונה מגבוה שהיא מעבר ליד המקרה.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה-מה עושים כשאין מצב רוח?
אין בעולם אדם שהוא רק שמח כל הזמן. טבעו של האדם הוא לחוות עליות ומורדות רגשיות – ככה אנחנו בנויים. נשאל את התלמידים:
- האם קורה לכם ש"אין לכם מצב רוח"? איך זה מתבטא? מה אתם מרגישים?
- מה משפיע על מצב הרוח שלכם?
- מה אתם נוהגים לעשות כשאתם נקלעים למצב כזה? מה עוזר לכם לצאת מזה?
אפשרות שנייה-אלהים איתנו:
נבקש מהתלמידים לחשוב ולהעלות ביטויים מחיי היומיום (כולל סלנג) בהם מוזכר אלהים. נערוך רשימה על הלוח. דוגמאות לביטויים: "בעזרת השם", "יש אלהים", "אלהים שונא אותי" וכו'. נדון:
- לפי הביטויים שראינו – מה גורם לאנשים לחוש ש"אלהים איתם"? האם אתם חושבים שזה נכון?
- האם אתם מאמינים שאלהים מתערב בחיי היומיום שלנו?
נסכם – היום השאלות שהעלינו נוגעות לאמונה האישית של כל אחד ואחד, אולם התפיסה בתנ"ך היא שאלהים אכן מתערב ומשפיע על המתרחש ולעתים גם על החיים של אנשים ספציפיים, כפי שנראה בפרק.
הזמנה לקריאה
נקרא פס' יג-כג. נכתוב על הלוח את פס' יד לצד חלק מפס' יג ונשווה. לטובת המשך המהלך מומלץ לייחד חצי אחד של הלוח (ורצוי – צבע טוש אחר) לדוד וחצי שני לשאול.
"וַתִּצְלַח רוּחַ ה' אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה" (פס' יג)
"וְרוּחַ ה' סָרָה מֵעִם שָׁאוּל | וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת ה'" (פס' יד)
- מה בעצם אומרים הפסוקים?
- איזה מעבר מתואר בשני הפסוקים הללו?
- מהי רוח רעה? מהי רוח ה'?
משימה- רוח ה' ומנהיגי עם ישראל:
עיינו במראי המקום הבאים ורשמו בקצרה במילים שלכם מה מתואר בכל פסוק. חפשו מילים וביטויים שחוזרים על עצמם: במדבר כז פס' יח, שופטים ג פס' ט-י, שופטים יא פס' כט.
- מה משותף לכל הפסוקים המוזכרים וגם לפרק שקראנו?
- מי הם האנשים המוזכרים בקטעים ומה תפקידם?
רוח ה' מוזכרת פעמים רבות בהקשר של מנהיגי עם ישראל – נראה כי במקרים רבים רוח ה' שורה על מנהיגי העם ומסייעת להם בתפקידם – להושיע את עם ישראל ולהוביל אותו בבטחה. מהשוואה זו ניתן להסיק כי ל"מעבר" של רוח ה' משאול לדוד יש משמעות רבה, יתכן והיא מסמלת את מעבר "שרביט המנהיגות" משאול לדוד.
אפשרות להרחבה: מדרש חז"ל מוסיף זווית נוספת על מעברי המנהיגות בעם ישראל (ראו ב"אפשר עוד").
"רוח-רעה מאת ה'":
- מהי לדעתכם "רוח רעה"? כיצד היא משפיעה על שאול?
לא לגמרי ברור מהי הרוח הרעה שנחה על שאול וכיצד היא משפיעה על התנהגותו ותחושותיו, אך ברור שהרוח הרעה איננה דבר טוב, וכי היא מייסרת את שאול. זו בעצם הבעיה המרכזית בחלק הזה של הפרק.
נכתוב על הלוח בצד של שאול: הבעיה – על שאול נחה רוח רעה.
נקרא פס' טו-כג: מי "מאבחן" את הבעיה של שאול ומציע לה פתרון? כיצד שאול מגיב להצעות של עבדיו בפסוקים טז ו-יח? מה ניתן ללמוד מכך על דמותו של שאול בפרק?
נכתוב על הלוח: האבחנה – "רוח-אלהים רעה" פוגעת בשאול.
נכתוב (בצד הלוח של דוד): הפתרון – דוד מנגן בכנור וגורם לשאול להרגיש טוב.
- מה גרם לשאול לבחור בדוד לנגן לו?
- חשבו – מדוע דווקא דוד מצליח לגרום לשאול להרגיש טוב יותר? האם יש כאן קשר למעבר של רוח ה'?
משימה- רוח ה' ו"יד מכוונת":
התלמידים יקראו שוב את הפסוקים יד-כג וינסו למצוא לפחות רמז אחד למעורבות של רוח ה'/ יד מכוונת שמובילה את ההתרחשות בפרק לכיוון הנכון.
תשובות אפשריות: העובדה שדוד הוא "במקרה" זה שמגיע לשרת קרוב לשאול, התכונות החדשות שמתגלות בדוד בפס' יח ועוד.
למורה: בפרק יש יד מכוונת/השגחה עליונה שמובילה את מהלך העניינים ומביאה אותנו בסוף הפרק למצב שבו דוד (המלך הבא שכבר נמשח בחשאי) מנגן בפני שאול (המלך הנוכחי שגורלו כבר נגזר) ומקל על ייסוריו. פסוק כג מתאר תמונה יפה ושלווה, שאיננה מסגירה את היחסים הסוערים הצפויים בין דוד ושאול בהמשך הדרך. להרחבה בעניין ההשגחה העליונה עיינו ב"אפשר עוד".
מבט לחיים
נסכם את ההתרחשויות בפרק במשימה אישית של כתיבה יצירתית ועיבוד החומר הנלמד.
אפשרות ראשונה:
כל תלמיד יבחר את אחת מהדמויות בפרק ויתאר את מהלך ההתרחשות בפרק מנקודת מבט של הדמות בגוף ראשון.
- דוד – איך הוא מרגיש עם הכבוד הזה שנפל עליו? האם הוא מבין את משמעות המשיחה? האם הוא חושב שיש קשר בין המשיחה לבין הגעתו בפני שאול? על מה הוא חושב כשהוא משרת את שאול?
- שאול – איך זה מרגיש כאשר פתאום הוא מתחיל להרגיש רע בתוך עצמו ולא ממש יודע להסביר למה? מה הוא מרגיש כשהוא פוגש את דוד?
- עבדי שאול – כיצד הם מרגישים אל מול השינוי הפתאומי שחל בשאול? איך הם מסבירים אותו לעצמם? מה הם אומרים על שאול כאשר הם מדברים בינם לבין עצמם?
אפשרות שנייה:
השליכו את המתרחש בפרק למציאות של היום ולשפה של היום. תארו מצב מקביל – מנהיג חדש עולה, מעמדו של מנהיג ותיק מתערער וכו'. ניתן לכתוב את התיאור בצורת כתבה לעיתון, שיחה בין חברים, פוסט במדיה החברתית וכו'.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: משיחת דוד מובילה לשינוי ברור כאשר רוחו של ה' עוברת משאול לדוד. שאול נרדף על ידי רוח אלוהית רעה, והדבר היחיד שעוזר לו הוא דווקא נגינתו של דוד.
מיומנויות: השוואה בין פסוקים והסקת מסקנות, קריאה עצמית ומענה על שאלה, קריאת קטע ממאמר.
מתודה: דיון במליאה, כתיבה בגוף ראשון, עבודה עצמית.
- רוח ה' ומנהיגי עם ישראל: מדרש חז"ל שופך אור נוסף על סוגיית מעברי ההנהגה בעם ישראל – נושא שנדון במהלך ההוראה השני.
"עד שלא השקיע [שקעה] שמשו של משה, הזריח [זרחה] שמשו של יהושע… עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז… עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל…" (בראשית רבה נח ב).
המדרש מוסיף לדיוננו את תפיסת חז"ל – שמדמה את המנהיגות לשמש שוקעת ושמש עולה. שקיעה של מנהיג תמיד באה, אך עוד טרם השקיעה מתחילה זריחה של המנהיג הבא. על מנת שמנהיג חדש לעם יעלה (תזרח שמשו) יש צורך שהמנהיג הקודם ירד ממעמדו (שמשו תשקע). מכך ניתן להסיק כי על מנת לאפשר לדוד לעלות למנהיגות וגדולה – שאול חייב לרדת ממעמדו. - להרחבה בנושא ההשגחה העליונה בפרק, וכן בנושאים אחרים הקשורים לרוח ה' מומלץ לעיין במאמרו של אמנון בזק ["פרק טז – הרוח הרעה על שאול", הרב אמנון בזק, בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון]
- "וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר" (פס' כג): ניתן להעמיק את הדיון על הקשר בין דוד לבין מוזיקה ושירה. מעניין לשאול – כיצד מוזיקה ושירה משתלבים עם דמותו של דוד כמנהיג גדול וכגבור מלחמה?
