שבים לציון

שלב ראשון – שיר המעלות:
תהלים קכו, כמו פרקי תהילים רבים, נפתח בכותרת. נציג את ההסבר לכותרת 'שיר המעלות'.

שיר המעלות – ביטוי המופיע בפתיחה לחמישה עשר מזמורים קצרים בתהילים (ממזמור קכ ועד מזמור קלד). המילה 'מעלות' פירושה 'מדרגות', ולפיכך יש המפרשים כי ביטוי זה מעיד על המקום שבו נהגו הלוויים לשיר את המזמור – על מדרגות בית המקדש (לקסיקון לתרבות ישראל).

היו מפרשים שהציגו הצעות אחרות לפירוש המילה מעלות – מפני שנאמרו בקול גבוה (רס"ג); או מפני שנאמרו מפי עולי הרגל ועוד. נקרא את פסוק א במזמור קכו ונחשוב יחד.

• איזו פרשנות נוספת תוכלו להציע לכותרת 'שיר המעלות', לאור תוכנו של המזמור? (אפשר אולי מעלות מלשון עלייה לארץ; מעלות – שלבי הגשמת החלום; מעלות – התייחסות לדרך)

שלב שני – ביאור ומילים מנחות:
נקרא את כל הפרק ונבאר אותו, נשים לב שהפרק נחלק לשניים: פסוקים א-ג – תחושת השבים לארץ; פסוקים ד-ו – בקשות לעתיד, נחפש מילים מנחות (שוב, רינה), נקרין את הפרק ונסמן אותן באתר.

• מהם שני חלקי המזמור שנפתחים בשורש המנחה שו"ב?
• מה מאפיין כל חלק? (חלק ראשון: פסוקים א-ג, חלק שני: פסוקים ד-ו. עבר-עתיד; חלום-מציאות; ה'-אדם)
• על איזו תקופה מדבר המזמור? מי הדוברים? (שיבת ציון, השבים)
• מהם הרגשות שבאים לידי ביטוי במזמור? מיהם השמחים ומיהם הבוכים? (שחוק, רינה, שמחה, דמעה, רינה, בכייה. הבוכים והשמחים הם השבים – הם בוכים בתקופת הזריעה ושמחים בתקופת הקציר)
• מהו הדימוי החוזר בפסוקים ה-ו? מה הוא מלמד על תחושות הדוברים במזמור? (עבודת השדה, אולי מלמד על תחושות של תהליך שסופו אינו ידוע)
• מה עשויה להיות הסיבה למעבר מלשון רבים ללשון יחיד בפסוק ו? מדוע נבחר דווקא דימוי מעולם העבודה חקלאית? (רבים משבי ציון באותה תקופה התמודדות עם העבודה החקלאית הקשה. בעוד לשון רבים מתארת משאת נפש, לשון היחיד מתארת התרחשות שהייתה מנת חלקם של השבים לארץ. המעבר ללשון יחיד נותן מקום גם לתפילת היחיד)

נסכם ונקשר בין התשובות ובין המילים המנחות – שיבת ציון מעוררת בקרב הדוברים שמחה רבה לצד תקווה להשלמת תהליך הגאולה בפעולות ארציות.

שלב שלישי:
נזכיר מהם כתיב וקרי ונבקש מהתלמידים לחפש היכן הם קיימים במזמור.

• מה מבקשים הדוברים בפסוק ד לפי גרסת הכתיב, ומה הם מבקשים לפי גרסת הקרי? (תוכלו להיעזר בדבריהם בפסוק א) (קרי: מבקשים שישיב, יחזיר אותם לארץ; כתיב: מבקשים שיישב אותם בארץ)
• מדוע הם מבקשים זאת, לדעתכם? איך ייתכן שהם מבקשים זאת לאחר ששיבת ציון כבר התרחשה? (מבקשים שהחלום יתגשם בכל מאודו)
• מה מיוחד ב"אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" לעומת נחלים אחרים? מה משמעות הביטוי הזה? (האפיקים הם נחלי מים במדבר המאפשרים צמיחה במקום צחיח, נחלים שזורמים בעוז. שיבת ציון הייתה אטית, המשורר מבקש ששיבת ציון תתרחש בעוז כפי שזורמים אפיקים בנגב)

כדי להבין את הביטוי אפשר לצפות יחד עם התלמידים בסרטון של שיטפון בנגב.

• מה הייחוד של הזרימה הזאת? (זרימה חזקה ומפתיעה)

שלב רביעי – רקע ממקורות מקראיים אחרים:
כדי להבין את מצב העולים בימי שיבת ציון נעיין בספר נחמיה ובנבואת חגי.
מספר העולים בראשית שיבת ציון מתועד בנחמיה פרק ז פסוק סו: "אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים".

• כיצד מסביר נתון זה את בקשתם של הדוברים בתהילים פרק קכו פסוק ד? (מבקשים עלייה מסיבית יותר)

חגי הנביא ניבא בתקופת שבי ציון. בתקופתו היושבים בארץ סבלו מהתנכלויות העמים השכנים, ממצב כלכלי רע, ובית המקדש לא היה בנוי. חגי בנבואותיו מעורר את העם לבנות את בית המקדש ולהאמין ששיבת ציון אפשרית.

נעיין בדברי ה' בחגי פרק א פסוקים ה-ו וננסה בעזרתם להעמיק את ההבנה של מזמור קכו:
"וְעַתָּה, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: 'שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל-צְרוֹר נָקוּב".

• מהו המסר של ה' לשבי ציון בפסוקים אלה? מה הוא מלמד על מצבם הכלכלי? (צריך להשקיע בבניית בית המקדש. המצב הכלכלי הקשה קשור להשקעה בבתים הפרטיים לפני בית המקדש)
• כיצד מסייע המידע העולה מפסוקים אלה להבנת השימוש בדימוי מן העולם החקלאי בתהילים פרק קכו פסוקים ה-ו? (הזורעים בדמעה מתאר את קשיי ההתחלה, והמשורר מבקש שבסופו של דבר התהליך יצליח כך שיזכו לשאת את האלומות)

לאחר שעמדו משתאים ושמחים נוכח התגשמות חלום שיבת ציון בחלקו הראשון של המזמור, בחלקו השני פונים שבי ציון להתמודד עם קשיי המציאות: מיעוט עולים ועוני.

• כלפי מי לדעתכם מפנים שבי ציון את דבריהם בפסוקים ה-ו? (כלפי הגולים שלא שבו / כלפי עצמם / כלפי ה' / כלפי הגויים)
• מהו המסר שהם מבקשים לבטא בדבריהם?

נחזור לפתיחת השיעור – ניזכר באפשרויות השונות שראינו לביטוי 'שיר המעלות' ונשאל שוב: לאור לימוד המזמור מה לדעתכם הפירוש המתאים ביותר לפתיחת מזמור זה?

נציג בכיתה את הפרוכת שכיסתה את ארונו של הרצל בשעה שהועבר לקבורה בהר הרצת, ונספר את סיפורה המיוחד (אפשר להיעזר בכתבה זו). נשאל את התלמידים:

• מהו הפסוק ממזמור קכ"ו שנכתב על הפרוכת? למה הוחלט לכתוב משפט זה, לדעתכם?

בשעה שהועבר לקבורה בהר הרצל ואת סיפורה המיוחד.

• מהו הפסוק ממזמור קכו שנכתב על הפרוכת?
• למה הוחלט לכתוב את פסוק זה, לדעתכם?

נקרא את דברי הרצל בספרו 'מדינת היהודים' ונדון בכיתה:

• אם "היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה", מהו החידוש של הרצל?
• במה דומה חלומו של הרצל לחלומם של שבי ציון? במה הוא שונה ממנו?
• האם בהתגשמות חלומו של הרצל התגלו בעיות דומות לבעיותיהם של שבי ציון המקראיים? מהן? כיצד התגברו עליהן?

תוכן: עסקנו ברגשות השמחה של שבי ציון לצד החששות שלהם ותקוותם להשלמת תהליך הגאולה העולים בפרק קכו בתהילים. נעזרנו במקורות מקראיים נוספים כדי ללמוד על הקשיים שעמדו בפני שבי ציון ומתוך השוואה בין חלום שיבת ציון לחלומו הציוני של הרצל למדנו על התמודדות עם מציאות מורכבת בהתגשמות החלום.
מיומנויות: הכרנו את כותרת המזמור ומשמעה, זיהינו אמצעים להדגשה ולהבעת רעיון – מילים מנחות, כתיב וקרי, דימויים ושינוי גוף. נוסף על כך ערכנו השוואה בין מקורות מקראיים.
מתודות: פתחנו בתמונה או בשיר שמעוררים שאלה ודיון, המשכנו בלימוד צמוד של הכתובים ועיון באמצעים האומנותיים הרבים במזמור וסיימנו בדיון אקטואלי.