סגור תצוגת כיתה
הפרק

שיעור הרחבה – סצנת המפגש הראשון

רות ב ובראשית כד, י-כז

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אישה מגיעה מארץ רחוקה אל שדה של איש נדיב ועשיר. מתברר שהוא קרוב משפחה שלה, הוא רואה את מצוקתה, מזמין אותה לאכול ולשתות, עוזר לה בעת צרה והסוף ידוע. הסצנה הזאת, בשינויים קלים, מזכירה סיפורים מקראיים אחרים המתארים מפגש ראשוני בין זוגות. במהלך הוראה זה נבחן את מאפייני "סצנת הדפוס" כפי שהם מתממשים במפגש של בעז ורות בשדה, לאחר מכן נראה כיצד הכתוב קושר אותנו לסיפור המפגש של עבד אברהם לרבקה ונדון במשמעותו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שאלה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע שהזדמן להם באקראי, ובגלל מעשה שלהם או של מישהו אחר האירוע האקראי נעשה לרב ערך בעבורם (לדוגמה: מפגש באוטובוס שהפך לחברות ארוכה, היכרות בקורס שהובילה לשותפות מקצועית וכו'). נשמע דוגמה או שתיים וננסה להבין:

  • מה הפך את האירוע מאקראי לרב ערך?

נרשום את הדברים על הלוח, ובסוף השיעור נחזור אליהם.

אפשרות שנייה – שיר:
נשמיע לתלמידים את השיר 'מטרייה בשניים' של נעמי שמר ונדון בשאלות המובאות אחריו.
בשיעור נראה איך מפגש אקראי, באמצעות מעשה חסד נעשה למפגש רב ערך.

אפשרות שלישית – סרטון:
נצפה בפרק בסדרה של יאיר אגמון ואלעד שוורץ 'הטרמפיסטים' – זוהי סדרת רשת דוקומנטרית על האנשים שבצידי הדרך ובשולי התודעה.
לפני ההקרנה נקדים ונספר לתלמידים כי במהלך הסדרה היוצרים אוספים באופן אקראי טרמפיסטים ומשוחחים אתם, והסדרה מתמקדת בחיבור בין האקראיות מצד אחד לעניין הרב שהדמויות והמפגשים יוצרים מצד אחר. לאחר מכן נצפה בפרק שבו היוצרים מסיעים אדם אילם וחירש. בפרק זה כמעט ואין שיחה בין הדמויות, אך המפגש האנושי חזק ומרגש. בשיעור נראה כיצד מפגש אקראי בין דמויות באמצעות מעשה חסד נעשה למפגש רב ערך.

הזמנה לקריאה

רות ובעז נפגשים בשדה, בעז עוזר לרות, ואנו יודעים שמפגישה אקראית זו יתפתח מאוחר יותר קשר זוגי וחתונה. נשאל את התלמידים:

  • האם האירוע הזה של זוג שנפגש באופן מקרי בחוץ ובסופו של דבר מתחתן מוכר לכם מסיפורים אחרים במקרא? (יעקב ורחל, משה וציפורה)

נכיר לתלמידים את המושג 'סצנת דפוס' – אירוע שחוזר על עצמו ושפרטיו קבועים באופן מסוים.
ניזכר בקצרה בסיפור יעקב ורחל או במשה וציפורה, מה שיותר מוכר וזכור לתלמידים, וננסה לחלץ את המודל הבסיסי של סצנת המפגש הראשון במקרא. נשאל:

  • מי הדמויות בסיפור?
  • מה קורה במפגש?

נכתוב על הלוח את מאפייני סצנת המפגש הראשון:

  • הגבר יוצא למסע לארץ רחוקה;
  • המפגש קורה ליד הבאר;
  • ליד הבאר ישנה אישה צעירה במצוקה;
  • הגבר עוזר לאישה;
  • הגבר מוזמן לבית האישה, ומתברר שהוא קרוב משפחה רחוק;
  • הגבר והאישה מחליטים להתחתן.

נשים לב כי מודל הפגישה האקראית מכיל כמה מאפיינים שחוזרים במגוון אופנים, והחריגות הן אלו שנושאות את המסר של העלילה.
נחלק את התלמידים לזוגות לעבוד יחד על דף העבודה, בדף יחפשו התלמידים את המאפיינים של סצנת המפגש הראשון בסיפור בעז ורות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

מאפייני סצנת המפגש הראשון המופיעים בסיפור הפגישה בין רות לבעז: רות מגיעה מארץ רחוקה, רות ובעז קרובי משפחה, רות נמצאת במצוקה ובעז מגיש עזרה. בסיפור רות ובעז המפגש הוא בשדה ולא ליד באר, עם זה בסיפור מוזכרים המים כאשר בעז מזמין את רות לשתות, וכן כמו הבאר גם השדה בעת קציר החיטים היה מקום המפגש העיקרי.
נאסוף את התשובות ונשאל:

  • מה החריגה המרכזית? מה משמעותה? (במגילת רות הדמות שמגיעה מארץ רחוקה היא אישה ולא גבר, והאישה מוזמנת לשדה של הגבר ולא להפך – הגבר מוזמן לבית האישה. אפשר לומר שכאן רות היא גיבורת הסיפור, היא זו שמחפשים לה בן זוג, בעז רק משלים את רות, אך את מורשתה ושושלתה של רות רוצים להנציח, ואכן בסופו של דבר היא שנקראה 'אמה של מלכות')

מתוך כל סצנות המפגש הראשון, סיפור רות ובעז בשדה מתכתב במיוחד עם סצנת המפגש בין עבד אברהם לרבקה על הבאר בחרן. הקשר החזק בין סיפורים אלו מתבטא בהרמזים מקראיים.
נקרין על הלוח את הפסוקים בבראשית פרק כד פסוקים י-כז. טרם הקריאה נזכיר כי אברהם שולח את עבדו לחפש אישה ליצחק בארם נהריים, ונבקש מהתלמידים לשים לב לנקודות האלה:

  • אילו מאפיינים של 'סצנת הדפוס' אפשר לראות בסיפור?
  • האם אתם מזהים ביטויים שמוכרים להם ממגילת רות?

נקיף בעיגול את מאפייני הסצנה שחוזרים בטקסט בבראשית – העבד הגיע מארץ רחוקה, מתרחש מפגש אקראי ליד באר, רבקה מושיעה את העבד, רבקה מתגלה כקרובת משפחה רחוקה של יצחק, והמפגש מוביל לשידוך. אם התלמידים מצאו ביטויים דומים למגילת רות נסמן גם אותם.
לאחר מכן נקרין את הביטויים הדומים שבין שני הסיפורים על הלוח.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע הכתוב מחבר בין שני הסיפורים האלו? מה משותף להם? (אפשר לומר שהאקראיות ומעשה החסד הם המשותפים לסיפורים. בשני הסיפורים יש מפגש אקראי בין אנשים, כמו מאות מפגשים שיש כל יום, אך פעולת החסד שנהגו הדמויות זו עם זו היא שמינפה את המפגש לאירוע מכונן, שבסופו נישואין. המקרה מזמן את הסיטואציה, והחסד מגלגל את הסיטואציה הלאה לישועה ולגאולה)

מבט לחיים

הציעו לתלמידים משימה לבית:

  • בשבוע הקרוב שימו לב לאירועים ולמפגשים אקראיים שיקרו לכם. נסו לשנות את תפיסתכם אותם ולהפוך אותם למפגשים רבי ערך.

את השיעור הבא אפשר לפתוח בשניים-שלושה סיפורים שקרו לתלמידים השבוע.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו מהי סצנת דפוס וראינו את מאפייני סצנת המפגש הראשון במקרא וכיצד היא באה לידי ביטוי בסיפור המפגש של רות ובעז בשדה. שמנו לב לחריגה בדפוס ולהיותה של רות מרכז הסיפור כאן. לאחר מכן עמדנו על הדמיון בין סיפורנו לסיפור המפגש של עבד אברהם ורבקה ליד הבאר, וראינו כיצד החסד של רבקה עם העבד ושל בעז עם רות הוא שהעניק את המשמעות למפגשים האקראיים.
מיומנויות: סצנת דפוס – מאפיינים וחריגות, הרמז.
מתודות: שיר, סרטון, דף עבודה.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מטרייה בשניים
איך יציאה לקולנוע הפכה לדילוג זוגי בגשם? האם זה אך ורק בגלל מזל? קרדיט: 'מטרייה בשנים'...
מטרייה בשניים

  • איך יציאה לקולנוע הפכה לדילוג זוגי בגשם?
  • האם זה אך ורק בגלל מזל?

קרדיט: 'מטרייה בשנים' שכתבה והלחינה נעמי שמר, ושרה להקת הנח"ל. פורסם על ידי Adi Kadmon ב-1 בספטמבר 2013.

הטרמפיסטים
אף שכמעט ואין שיחה במהלך הפרק, מה האווירה במכונית? מה לדעתכם יצר את האווירה הזאת?...
הטרמפיסטים

  • אף שכמעט ואין שיחה במהלך הפרק, מה האווירה במכונית?
  • מה לדעתכם יצר את האווירה הזאת?

קרדיט: 'הטרמפיסטים', עונה 1 פרק 8, יוצרים: יאיר אגמון ואלעד שוורץ. פורסם בערוץ כאן – תאגיד השידור הישראלי ב-29 במאי 2017.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הרמז
רבקה ועבד אברהם – בראשית פרק כד רות ובעז – רות פרק ב "הַקְרֵה נָא...
הרמז
רבקה ועבד אברהם – בראשית פרק כד רות ובעז – רות פרק ב
"הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם" (פסוק יב) "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ" (פסוק ג)
"וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר: 'גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת'" (פסוק יט) "וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה: 'גַּם כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין עַד אִם כִּלּוּ אֵת כָּל הַקָּצִיר אֲשֶׁר לִי'" (פסוק כא)
"וַיֹּאמֶר: 'בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי'" (פסוק כז) "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: 'בָּרוּךְ הוּא לה' אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים'" (פסוק כ)
  • מדוע הכתוב מחבר בין שני הסיפורים האלו? מה משותף להם?
רות בעיני חז"ל
  "ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא...
רות בעיני חז"ל
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים, לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת." (פסוק ה)

מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה־19. הציור מתאר את המסופר במגילת רות. גוסטב דורה, מתוך סדרת ציורי התנ"ך

 

"ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא כיוָן שראתה [ראה אותה] נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה. 

להמשך קריאה

כל הנשים שוחחות [מתכופפות וכך נחשף חלק מגופן] ומלקטות, וזו יושבת ומלקטת, כל הנשים מלקטות בין הָעֳמָרִים [חבילות התבואה שנקצרה] וזו מלקטת מן הַהֶפְקֵר [ממה שנותר על הארץ בשדה], כל הנשים משחקות [מתלוצצות] עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה – "ותשב מצד הקוצרים" ולא בתוך הקוצרים. שתי שִׁבֳּלִים לוקטת, שלושה – אינה לוקטת [בהתאם להלכה ששתי שיבולים הן בבחינת "לקט" המגיע לעניים, אך לא שלוש ויותר].

(מדרש רות רבה ד, ט, ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג עמוד ב. ביאור לפי ספר האגדה) 
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • חז"ל מתייחסים לשני מאפיינים עיקריים של רות, מה הם?
  • מה ניתן ללמוד מהמדרש של חז"ל על נקודת מבטם על נשים בכלל ועל רות בפרט?
מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר...
מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ." (פסוק יג)

אבל פן, "ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה", 1934 בקירוב. © באדיבות משפחת האמן

"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר לה: חס ושלום, אין את מן הָאֲמָהוֹת [שפחות, מהמילה אָמָה] אלא מן הָאִמָהוֹת [שרה, רבקה, רחל ולאה].

(רות רבה, ה, ה. ביאור לפי ספר האגדה)
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • מה ניתן ללמוד מההשוואה של רות לאימהות האומה?
  • קִראו את פסוק יא. יש שיאמרו כי על פי פסוק זה בועז אף משווה את רות לאבי האומה, לאברהם. על מה מתבססת טענה זו?
תמול שלשום
רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר...
תמול שלשום
"...וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק יא)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר לא ידעה "תמול [אתמול] שלשום", כלומר קודם לכן. רות בעצם פותחת דף חדש, אך גם גוזרת על עצמה חיים של עוני וזרות.

להמשך קריאה

"תמול שלשום" הוא גם שמו של הרומן שהוציא ש"י עגנון ב-1945 ולימים זכה למעמד של יצירת מופת. הרומן מספר על חייו של הגיבור, יצחק קומר, מעלייתו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה ועד מותו.

  • "כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העליה השניה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהִבנות ממנה." כך נפתח הרומן של עגנון. משפט פתיחה זה טומן בחובו רמז על בחירתו של הסופר להעניק לספר את השם "תמול שלשום".
    מהו אותו רמז המשותף לרות ולגיבור הרומן של עגנון – יצחק קומר?
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה...
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

צילום: אורי קולקר

בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה זו חוזרת פעמים אחדות במקרא, כגון בדברי המשורר הפונה אל אלוהים ואומר: "ובצל כנפך אחסה" (תהילים נז, ב) או הבטחתו למאמין: "ותחת כנפיו תחסה" (שם, צא, ד) ועוד.

להמשך קריאה

מילים אלו זוכות לתשומת לב מיוחדת במדרש פסיקתא דרב כהנא:
אמר רבי אבון: גדול כוחן של גומלי חסדים שאינן חוסין… לא בצל כנפי הכרובים [=מין ממיני המלאכים] ולא בצל כנפי החיות [=חיות הקודש, אף הם יצורים שמימיים] ולא בצל כנפי שרפים. ובצל מי הם חוסים? בצילו של הקב"ה.
בפרק ג' רות תהיה זו שתשתמש במליצה דומה, כאשר תבקש מבועז "ופרשת כנפך על אמתך" (ג, ט).

גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 82. © משכל

  • מה משמעות הביטוי "לחסות תחת כנפיו" היום?
מנוחת הקוצרים
היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת...
מנוחת הקוצרים
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי." (פסוק ח)

ז'אן-פרנסואה מילה, מנוחת הקוצרים, 1853-1851, מתוך ויקישיתוף, מאוסף Museum of Fine Arts, Boston

היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת לאסם התבואה של צרפת. גם תמונה זו, כמו המלקטות (ראו: רות א), מעידה על מחאה חברתית מעודנת. בשנות ה-50 של המאה ה-19 צרפת הכפרית נשלטת יותר ויותר ע"י אצילים נפקדים שרצו למקסם רווחים ולא דאגו לרווחת עובדיהם. 

להמשך קריאה

הצרור העלוב של הקוצרים בחזית התמונה, עומד בניגוד חריף לערמות החיטה הענקיות שבמישור האחורי. בועז של מייה אינו בעל הקרקע העשיר מהמקרא, אלא חוֹכֵר שעובד אדמה של איש אחר.
ביצירה זו, כמו ברבות אחרות, מייה מבטא הערכה לעבודה הקשה ולכבוד העצמי של הקיום הצנוע. התמונה דומה בדרך התיאור לתמונת המלקטות, אך שונה באופייה. בשונה מהמלקטות הדחויות, רות עומדת וידיה מלאות אלומות, ובועז מכניס אותה בתנועה רחבה ומזמין אותה "אל התמונה" ואל חבורת הקוצרים.

  • דרך האומנות שלו והשימוש בסיפור של מגילת רות, האומן הצרפתי מייה מבקש להעביר מסרים חברתיים. מהי הביקורת החברתית המבוטאת ביצירה?
הכניסיני תחת כנפך
ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג...
הכניסיני תחת כנפך
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג לשלב ביצירותיו מוּבָאוֹת רבות מתוכו. כך בשירו "לבדי": "כולם נשא הרוח, כולם סחף האור… ואני גוזל רך נשתכחתי מלֵב תחת כנפֵי השכינה". השכינה – הנוכחות האלוהית, המהות האלוהית הנשית מדומה לציפור המגינה על גוזליה בעזרת כנפיה. בשיר אחר, "הכניסני", ביאליק מבקש מדְמוּת אהובה, אם ואחות, לחסות תחת כנפיה.

למילות השיר

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ / חיים נחמן ביאליק 

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

  • בשיריו של ביאליק "לבדי" ו"הכניסני" הוא משתמש במוטיב הכניסה מתחת לכנף ומציאת מחסה שם. במה המוטיב של ביאליק דומה למופיע בפרק ובמה הוא שונה?

קרדיט: אריק איינשטיין – הכניסיני תחת כנפך/מוזיקה ישראלית, 2011

מואב
  על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו...
מואב
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

Jacob van Oost the Younger, לוט ובנותיו נמלטים אל המערה בה אירע המעשה, המאה ה 17-18, מתוך ויקישיתוף

מפת מואב, קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו נראה מכובד, יש טעם לפגם, שכן מוצא המואבים הוא ממפגש מיני בין לוט לבין בתו הבכורה: "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם" (בראשית יט, לו-לז).
מעשיה האציליים של רות לאורך המגילה עומדים אל מול ההתנהגות המינית המופקרת המיוחסת למואבים במספר מקומות במקרא (וראו: במדבר כה, א).

  • לאורך הפרק רות מכונה בכינויים שונים המלמדים על היחס אליה: בתי, כלתה, נערה.
    מתי היא נקראת "הַמּוֹאֲבִיָּה"? שערו מדוע?
בית לחם
  בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה....
בית לחם
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה'." (פסוק ד)

מפת בית לחם, 1899, מתוך ויקישיתוף. מאוסף הספריה הבריטית

מפת בית לחם כפי שדמיין אותה צ'רו, 1760. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

 

בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" לבית לחם ("בית לחם יהודה" – כך מופיע ברות א) נועד כדי להבדילה מיישוב נוסף בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

בפרק ב מתואר שבועז יוצא מהעיר בית לחם אל חלקת השדה, כנראה כדי לפקח על הפועלים ולדרוש בשלומם.

  • לפי הפסוקים, היכן מצויה חלקת השדה ביחס לעיר?
ארוחת פועלים במקרא
בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל...
ארוחת פועלים במקרא
"וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקֹּצְרִים וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר." (פסוק יד)

יאן ויקטורס, בועז ורות, המאה ה-17, מאוסף הגלריה הלאומית של דנמרק, מתוך ויקישיתוף

בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל ועושה וצובט לה קלי – כלומר מגיש לה את המזון בידיו שלו.
הפסוקים מלמדים אותנו על ארוחת הפועלים באותה העת, שכללה לחם ומטבל כלשהו. יש שיגידו שהכוונה ב"חומץ" היא ללַבַּנֶה, גבינה חמוצה. יש שיגידו שמדובר במאכל העשוי מצמח החִמְצָה, הלוא הוא החומוס האופייני למטבח המזרח-תיכוני.

עיבוד. על פי: גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 86. © משכל

  • מה ניתן ללמוד מתיאור הסעודה על דמותו של בועז, בעל השדה?
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר...
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
"וַתָּקָם לְלַקֵּט וַיְצַו בֹּעַז אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ." (פסוק טו)

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר מעט מיבולם בשביל העניים, האלמנות, היתומים והגרים (הזרים) היושבים בתוכם.

להמשך קריאה

לקט, שכחה ופאה הם שלוש צורות של שיירים שהשאירו מן היבולים. לקט (ויקרא יט, ט) הוא השיבולים הנופלות מידי הקוצר בזמן הקצירה; שכחה (דברים כד, יט) היא עומר שנשכח בשדה; פאה (ויקרא יט, ט) היא התבואה שחייבים להשאיר בשולי השדה. כל אלה שייכים לעניים ולנצרכים, ואין לאסוף אותם ולאחסן אותם בגורן.

אילנה שמיר (עורכת), אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער – כרך 10

  • בועז מצווה על עובדיו לאפשר לרות ללקט גם "בֵּין הָעֳמָרִים", כלומר בין האלומות שכבר נאספו, ולהימנע מלהעליב אותה על כך – "וְלֹא תַכְלִימוּהָ". מה ניתן ללמוד מכך על מעמדו של העני הנזקק ללקט בשדה? כיצד נהגו בו לרוב?
גילוי של חסד
מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד...
גילוי של חסד
"וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ." (פסוק יח)

מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?
עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד המתוארים במגילה.

  • מדוע מעשה של חסד הוא מעשה גדול כל כך?

קרדיט: עודד הרוש על מגילת רות, מעשי חסד ויציאה מאזור הנוחות/כאן-תאגיד השידור הישראלי, 2017

מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי...
מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי וטוב.

  • במגילת רות, לפי המשוררת אגי משעול: "הטבע מחובר אל הדמויות. הטבע הוא לא רק אִילוּסְטְרַצְיָה (הַמְחָשָׁה), יש לו עלילה מקבילה לדמויות".
    ציינו נקודת חיבור בין תיאור הטבע לבין פועלן של הדמויות במגילה.

קרדיט: מקראנט, מטח