דמותו של בעז

לאורך הפרק נפגוש במידע חדש על בעז ונראה תכונות שלו שעולות ומתגלות, נחלק לתלמידים טבלה ריקה שבה הם צריכים לאסוף פרטי מידע על בעז ותכונות אופי שלו במהלך השיעור (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בסוף השיעור נאסוף את המידע שעלה.

חלק א – בעז מגיע לשדה:
נקרין את פסוקים א-ז על הלוח ונקרא אותם.
פסוק א:

• מה אפשר ללמוד מפסוק זה על דמותו של בעז?
• "וּלְנָעֳמִי מוֹדָע לְאִישָׁהּ" – האם מודע הוא קרוב משפחה או חבר? ומה המשמעות של זה לגבי הציפיות מהופעתו של בעז בסיפור? (רות זוטא: חבר; רש"י: קרוב משפחה. לקרבת משפחה במקרא מלווה גם אחריות, בשונה מקרבה חברית. אם פירוש המילה 'מודע' הוא קרוב משפחה, עולה ציפייה שבעז ינהג באחריות לקרובי משפחתו. נוסף על כך, הקישור המשפחתי הוא לאלימלך ולא לנעמי, שכן רק למשפחת הגבר יש אחריות ומחויבות לתמיכה באלמנות)
• "אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל" – באיזה הקשר במקרא לרוב מופיע הכינוי 'גיבור חיל'?
• האם הכינוי מתאים להקשר של האירועים במגילה?
• איזו משמעות נוספת יכולה להיות לביטוי?

כדי לענות על השאלות נקרא את פירושי המלבי"ם ורש"י.
הכינוי גיבור חיל מופיע לרוב כתיאור של עוצמה צבאית, דבר שאינו בא כל כך לידי ביטוי במגילה, אולי כרמז לגבורתו של דוד שעתיד לצאת מבעז ורות.
מלבי"ם מפרש את הביטוי כבעל מידות טובות, נדיבות ושנאת בצע ורש"י מפרשו: איש עשיר ועצמאי.

• מי עוד נקרא 'איש' עד כה במגילה?
• מה משמעות ההשוואה בין האנשים לדעתכם? (אלימלך גם נקרא איש. נראה שהפסוקים יוצרים השוואה בין בעז לאלימלך ובכך מציבים את בעז כאיש חיל לעומת האכזבה מאלימלך)

פסוק ד:

• מדוע בעז מגיע לשדה באמצע הקציר? (ייתכן שבא לבדוק את התקדמות העבודה, מה שמעיד על חריצותו הרבה. יש לשים לב שהוא אינו שואל דבר על המלאכה, אלא פותח בברכה לקוצריו)
• אפשר ללמוד רבות על דמות מהמילים הראשונות שלה – בשם מי מברך בעז את קוצריו ובשם מי הם עונים לו? מה אפשר ללמוד מכך על דמותו של בעז? (בעז מברך בשם ה', וכך עונים לו קוצריו, ניכר שבעז הוא איש ששם אלוהים שגור על פיו)
  נקרא את פסוקים ה-ז ונשאל:
• מה בעז שואל? ("לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?")
• נסו לשאול את השאלה בכמה דרכים. היעזרו באינטונציה שונה בזמן קריאת השאלה. לדוגמה: שאלה מתוך סקרנות, שאלה המעבירה ביקורת, שאלה תוקפנית.
• מה הנער האחראי עונה לשאלתו של בעז? (הנער אינו מציין את שמה של רות אלא את מוצאה, ולאחר מכן מוסיף דברים שכלל לא נשאל עליהם)
• האם רות היא הנערה היחידה בשדה?
• מדוע בעז שם אליה לב?

נקרא את פירושיהם של רש"י ושל אבן עזרא לשאלתו של בעז "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?".
ייתכן שבעז זיהה שהיא אינה מבנות המקום, או שהייתה שונה בלבושה ובמראה כפי שמפרש אבן עזרא או שהייתה חריגה באופן שבו ליקטה שיבולים כפי שמפרש רש"י. בין כך ובין אחרת נשים לב כי עד עתה רות הייתה "שקופה", ואף אחד לא ראה אותה. גם בסוף פרק א, כשרות חזרה מבית לחם עם נעמי, כולם דיברו על נעמי ואף אחד לא שאל על רות, מי היא ומה מעשיה. בעז הראשון שרואה את רות.
נשים לב כי הנער מצטט את רות, ואומר מה היא חושבת.

• האם זה באמת מה שרות אמרה?

נשווה בין דברי רות בפסוק ב לדברי הנער בפסוק ז.
אפשר לשים לב בפסוקים לפער בין דברי רות לדברי הנער. הפרשנות הקלסית אינה רואה הסתייגות בדברי הנער – הליקוט הוא חלק ממצוות שכחה (על פי רש"י), או הסבר לדרך איגוד העומר של רות (על פי המלבי"ם). ואולם לעומת הפרשנות הקלסית, פרופ' יונתן גרוסמן רואה בדברים הסתייגות – רות מצטיירת בעיני הנער כנערה ענייה ומואבייה שרוצה לאסוף כמה שיותר תבואה בכמה שפחות עבודה. בעוד רות בדבריה מלקטת שיבולים ומחפשת למצוא חן, הנער מתאר את הדברים אחרת. האיסוף שרות עושה היא פעולה גסה יותר מליקוט, היא רוצה לקחת עומרים שהם קבוצות שיבולים שהקוצרים כבר קצרו ולא רק שיבולים בודדות.

חלק ב – מפגש בין רות לבעז
נלמד את הדו-שיח בין רות לבעז בזוגות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). 
נשווה בין שני הדברים שבעז אומר ובין תגובותיה של רות. נראה כי בעז אינו מתייחס לרות כמו הנער הניצב על הקוצרים (על פי הפרשנות של גרוסמן) הוא מכנה אותה "בִּתִּי", מה שמעיד על תשומת ליבו המיוחדת ועל החסד שהוא נוטה לה. הוא מציע לה עזרה חומרית, להיות מלקטת קבועה בשדהו, ויתרה מזו, הוא מספר לה שהוא יודע על החסד שעשתה. בתגובה לעזרה החומרית רות שואלת לפשר החסד, ולאחר הסברו של בעז היא אומרת שבעז ניחם אותה. בעז לא רק עוזר לרות ברמה החומרית, אלא הוא אף מכיר בה, ובכך הוא גואל אותה מזרות ואנונימיות והופך את כינוי הגנאי "מואבייה", לכינוי של מעלה. בעז רואה ברות, האישה הזרה והמואבייה, אישה אמיצה שעשתה שינוי דרמטי בחייה, גמלה חסד עם יקיריה ובאה לחסות תחת כנפי השכינה.
נאסוף את עיקרי הדברים מדף העבודה ונשאל את התלמידים:

• איזה חסד גדול יותר לדעתכם – העזרה הכלכלית שבעז נותן לרות או ההכרה של בעז במעשים של רות? מדוע?

נקרא את פסוקים יד-טז ונשאל:

• איזה עוד טובה גומל כאן בעז עם רות? (הוא מזמין אותה לאכול עם הנערים)
• מה מוסיף ואומר בעז לנערים בקשר לרות? (שיאפשרו לה ללקט גם עומרים, ואפילו מבקש מהם להשיל בכוונה שיבולים שקושרות יחד – צבתים – כדי שתלקט)

נסכם ונראה כיצד דמותו של בעז נבנית לאורך הפרק ונשאל את התלמידים:

• אילו תכונות של בעז עולות מהפסוקים?

נאסוף את התשובות שליקטו התלמידים במהלך השיעור ונכתוב אותן על הלוח:

• איש גיבור חיל – עשיר, מידות טובות, צנוע, אינו תלוי באחרים;
• קרוב משפחה או חבר של אלימלך – יכול לתמוך באלמנה ממשפחתו;
• דואג לנכסיו, חרוץ, ומנהל אותם בתבונה ושם לב לפרטים – מגיע לביקור בשדה וכן מבחין ברות;
• אדם מאמין – "ה' עמכם";
• אדם צנוע שאינו מתנשא על עובדיו;
• גומל חסד – מזמין את רות להיות מלקטת קבועה בשדה, לשתות ולאכול;
• רואה את הזולת ומתייחס לאדם כאדם, הכרת האחר.

• חשבו על דמות בחייכם שלא רואים אותה. חשבו כיצד אתם יכולים לראות אותה אחרת ולהתנהג אליה בשונה מהסביבה. נאסוף כמה תשובות מתלמידים שרוצים לשתף.

נזכיר כי מבעז ורות עתיד לצאת זרע המלוכה.

• איזו תכונה לדעתכם, מתכונותיו של בעז, חשוב שתהיה למנהיג?

תוכן: בשיעור זה למדנו על דמותו של בעז. ראינו את תכונותיו העולות מהפסוקים, תחילה מאופן הצגתו, לאחר מכן מהדרך שבה הוא מנהל את שדהו ואת עובדיו, ולבסוף מהמפגש וממעשה החסד שנקט בעז ברות המואבייה.
מיומנויות: השוואת פסוקים, בניית דמות, השוואת סצנות, פרשנות.
מתודות: דיבוב תמונה, אקטואליה, קריאה בכמה אינטונציות.