שמות הדמויות
פסוקים יט-כב
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שם ומשמעות:
נעשה סבב בכיתה ובו כל תלמיד יספר את המשמעות של השם שלו. אפשר גם לבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק את הסיבה לבחירת שמו בלי לציין אתת השם ולאחר מכן לקרוא בקול את הפתקים, והתלמידים יצטרכו לנחש באיזה תלמיד מדובר. נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם יש לשם משמעות?
- האם אפשר ללמוד על חייו של אדם מהשם?
נכתוב על הלוח את סוגי המשמעויות שעלו בכיתה.
הצעה שנייה – לכל איש יש שם:
נשמיע לתלמידים את השיר 'לכל איש יש שם' שכתבה זלדה מישקובסקי ושרה חווה אלברשטיין, נציג את המילים לתלמידים ונשאל את השאלות המובאות לאחר מכן.
הצעה שלישית – טקסט ודיון:
נציג לתלמידים קטע מתוך מדרש תנחומא. נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם השם החשוב ביותר? מדוע?
- מהי לדעתכם משמעות המילים "קונה לעצמו"?
הזמנה לקריאה והעמקה
כתיבה יוצרת – ההגעה לבית לחם:
נקרא עם התלמידים את תיאור ההגעה של נעמי ורות לבית לחם בפסוק יט ונסביר את המילה "וַתֵּהֹם" – רעשה. נשאל את התלמידים:
- מה שואלות נשות העיר? ("הזאת נעמי?")
- מדוע לדעתכם נשאלת שאלה זו? (הנשים אינן מזהות אותה, עבר זמן והיא הזדקנה מאז שהייתה בפעם האחרונה בבית לחם. היא יצאה עם איש, בנים ורכוש, וחזרה חסרת כול)
נבקש מהתלמידים לבחור דמות: נעמי, רות או אחת מנשות העיר ולכתוב מנקודת מבטה על רגע ההגעה של נעמי ורות חזרה לעיר. תלמידים ישתפו בכתיבתם.
פעילות בקבוצות – השמות במגילה:
נכתוב על הלוח את ההגדרה למדרש שם. נשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים עוד מדרשי שם בתנ"ך?
נחלק את התלמידים לזוגות, כל זוג יקבל מראה מקום המדגים מדרש שם בתנ"ך ויתבקש לכתוב בקצרה את משמעות השם ואלו הם מראי המקום: בראשית פרק ג פסוק כ; בראשית פרק יח פסוקים י-יג; בראשית פרק כא פסוקים ב-ג; בראשית פרק כה פסוקים כד-כו; בראשית פרק כט פסוק לה; ושמות פרק ב פסוקים ה-י.
נחלק את הכיתה לקבוצות: רות, ערפה, מחלון וכליון, אלימלך. כל קבוצה תקבל מקור המסביר את שם הדמות שלה ותצטרך לכתוב את ההסבר במילים שלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). לאחר מכן ניצור קבוצות חדשות ובכל קבוצה יהיה נציג של שם אחר ונלמד למידת עמיתים על השמות בפרק א.
שימו לב, הקבוצה שתקבל את השם של אלימלך אמורה להיות מופתעת מניתוח שמו של האדם עקב פעולותיו, המדרש משנה את הקריאה של "אלי" במקום אלוהים שלי – אליי (להרחבה בנושא ראו מאמרה של יעל ציגלר 'מה יש בשם? שיעורים במגילת רות').
מדרש השם של נעמי:
נכתוב על הלוח את השם נעמי ונבקש מהתלמידים להעלות אסוציאציות שעולות להם מהשם.
נקרא את פסוקים כ-כא ונשאל:
- מה נעמי מבקשת לעשות? (לשנות את שמה למרא ומסבירה את רצונה בשינוי השם)
אפשר להציג לתלמידים את הפסוקים המפורשים.
בפסוקים כ-כא נעמי משנה את שמה נשאל את התלמידים.
- מה משמעות מדרש השם שנעמי עושה בפרק זה? (בשיחתה עם נשות העיר בעת שובה לבית לחם היא מבקשת לשנות את שמה מנעמי, שם המסמל נועם וטוב, למרא מלשון מר. בדרך זו היא מסכמת את מר גורלה)
נכתוב על הלוח את המשפט שנעמי אומרת לנשות בית לחם: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'", ונשאל את התלמידים:
- אילו דברים היו לנעמי בעבר ועתה חסרים לה?
מצבה של נעמי – השוואה:
נבקש מהתלמידים להשוות בין פסוק א לבין פסוק כב בקריטריונים האלה: המצב בבית לחם ומצבה של נעמי.
נקרין על הלוח לתלמידים תמונה המתארת את אלימלך ונעמי בעת יציאתם מבית לחם לשדה מואב. ונבקש מהם לצייר במחברות את נעמי ורות מגיעות חזרה לבית לחם (באילו צבעים יבחרו התלמידים לצייר? מהי האווירה בכל אחת מהתמונות?).
נקרא יחד את פסוק כב. הפרק מסתיים בחזרה של רות ונעמי לבית לחם ומצוין הן חזרו בתחילת קציר שעורים – כלומר, בתקופה שאחרי חג הפסח שבה מתחילים לקצור את השעורים, ועל כן קל בה יותר למצוא אוכל. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתם הפרק מסתיים בקציר השעורים? (סיום הרעב שבו נפתח הפרק. רמז להמשך, ההתחלה של התקופה החקלאית החדשה יכולה לסמן תקופה חדשה בחייהן של נעמי ורות)
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם השמות שלנו מגדירים אותנו?
- האם יש לכם כינויים או שמות חיבה שמשתמשים בהם במקומות שונים?
- האם יש קשר בין המעגל שבו אתם נמצאים לבין השם שקוראים לכם בו?
- האם אתם מכירים אנשים ששינו את שמם?
- האם בכך הם ויתרו על חלק מאישיותם או נתנו פתח להתחלה חדשה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בשינוי שמה של נעמי בעת הגעתה חזרה לבית לחם, ומה אפשר ללמוד משמות הדמויות במגילה וכיצד מדרש השמות תורם לעלילה.
מיומנויות: כתיבה יצירתית, מדרש שם, מדרשים.
מתודות: עיסוק בשאלה של שמות ומשמעויות, ניתוח מדרש השם של נעמי, עבודה בקבוצות על שמות הדמויות במגילה דרך מדרשים ומאמר.
