סגור תצוגת כיתה
הפרק

שמחה מוצדקת לעומת שמחה לאיד

פרק טו, כ-כא

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח את התמונה מעזר ההוראה: שמחה לאיד ונספר לתלמידים: הילד הזה קיבל מתנה שהוא ממש לא רוצה. נשאל את התלמידים:

  • מה הילדה עושה? (מצביעה עליו וצוחקת)

נזמין את התלמידים להמחיז את התמונה, והפעם להוסיף משפט שהילדה אומרת לו. למשל "מגיע לך" או "איזה מתנה גרועה קיבלת".
נסביר – מה שהילדה הזאת עושה נקרא 'שמחה לאיד' – שמחה כשקורה דבר רע לאחר.
היום נלמד על מלאכי השרת שהיו שמחים לאידם של המצרים ואיך אלוהים הגיב להתנהגות הזאת שלהם.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים כ-כא. נזכיר שלמדנו את שירת הים, שהיא שיר תודה של עם ישראל לאלוהים על שהמצרים טבעו בים והם ניצלו. נשאל:

  • מי זוכר מה כל הדברים הרעים שהמצרים עשו לעם ישראל? (העבדות הקשה, הציווי להשליך את התינוקות הזכרים ליאור, הרדיפה אחריהם והרצון להרוג אותם לאחר שכבר יצאו ממצרים)

נקרין על הלוח את פסוקים כ-כא, נקרא אותם בקול ונסביר אותם בעת הקריאה.
נשאל את התלמידים:

  • למה מרים והנשים רוקדות ומתופפות? (בהמשך לשירת הים, גם הן שמחות מאוד על הצלת עם ישראל)

נדגיש שיש לעם ישראל סיבה טובה ומוצדקת לשמוח – הרי המצרים היו רעים אליהם כל כך שטבעי שהם ישמחו בטביעתם כי אחרת המצרים היו הורגים אותם.

בשיעור זה נלמד מדרש חשוב שנכתב על קריעת ים סוף ומוסיף לנו עוד נקודת מבט מעניינת.
נקרין על הלוח את המדרש.

מבט שני - התבוננות

נציג לתלמידים שאלות הבנה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), וננחה אותם לקרוא שוב את המדרש בזוגות ולענות במחברת.
לאחר שהתלמידים יענו על השאלות, נבדוק את תשובותיהם בכיתה. נשאל:

  • מה אפשר ללמוד מהתגובה של אלוהים? (אלוהים נוזף במלאכי השרת על שמחתם)
  • למה אלוהים לא נזף בבני ישראל כשהם שרו ורקדו? למה במלאכים כן?

לעם ישראל יש סיבה טובה לשמוח, אך לא כך למלאכי השרת, הם לא חלק מהסיפור, המצרים לא איימו עליהם בשום שלב ולכן השמחה שלהם בעייתית. נזכיר את התמונה מתחילת השיעור ונסביר – זו שמחה לאיד – כששמחים על דבר רע שקרה למישהו אחר, אף שהוא לא אויב שלנו ולא רוצה להרע לנו.
אלוהים מצפה ממלאכי השרת להבין שיש בהטבעת המצרים גם עצב – כשלא נשאר שום פתרון אחר הוא חייב להעניש יצורים שהוא בעצמו ברא.

מבט שלישי

נמחיז בכיתה את השיחה בין אלוהים למלאכי השרת: כמה תלמידים יהיו מלאכי השרת (מומלץ להביא מראש תחפושת של מלאכים), ויסתכלו מלמעלה על המצרים הטובעים ויגידו דברים כמו "מגיע להם", ואז ייכנס אלוהים, ינזוף בהם ויסביר להם למה הוא כועס על ההתנהגות שלהם ומה פסול בה, ויספר להם על הצער שהוא חש על מות המצרים.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם כתבו את המדרש הזה? מה התפקיד שלו?

פעמים רבות יש למדרש תפקיד חשוב לאזן את נקודת המבט ולהציג עוד צד של הסיפור.
נשאל:

  • מה ההבדל בין תגובת אלוהים על שמחת עם ישראל לעומת תגובתו על שמחת המלאכים? (על המלאכים הוא כועס כדי להדגיש שיש כאן מצב מורכב: במות האויבים טבעי לשמוח, אבל יש גם מקום לצער כללי על שאנו חיים במציאות שבה לפעמים אין ברירה אלא להרוג את האויב)

מבט לחיים

נכתוב על הלוח כל מיני מצבים מחיינו ונבקש מהתלמידים להחליט בהצבעה כללית מתי זו שמחה טבעית ומובנת ומתי זו שמחה לאיד, להלן המצבים:

  • אחד התלמידים מנסה לעשות תרגיל בשיעור ספורט ונופל, וכולם צוחקים עליו.
  • תלמיד חזק מרביץ לתלמיד חלש ממנו ומקבל עונש, התלמיד החלש שמח.
  • תלמידה שתמיד מקבלת ציונים גבוהים נכשלת במבחן ועצובה. התלמידה שיושבת לידה שמחה שהיא נכשלה.
  • שתי קבוצות משחקות כדורגל, והקבוצה המנצחת שמחה על הניצחון.
  • שתי קבוצות משחקות כדורסל והקבוצה המנצחת קוראת לקבוצה המפסידה "לוזרים".

אפשר לבקש מהתלמידים לשתף סיפורים שבהם הם נתקלו בשמחה לאיד – אפשר גם דוגמאות מסדרת טלוויזיה או מהפייסבוק או מהחדשות, ולחשוב אם אפשר היה להתנהג אחרת במצב הזה ולוותר על השמחה לאיד לטובת פעולות אחרות פוגעניות פחות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את המדרש "מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". התמקדנו בקבלה של אלוהים את שמחת העם לעומת כעסו על מלאכי השרת, והראינו את מורכבות המצב: טבעי לשמוח על מות האויב, אך יש גם צער כללי על המציאות שבה אנו נאלצים להילחם ולהרוג זה את זה.
מיומנות: למדנו מדרש על הפרק.
מתודות: ערכנו הצגה וחיפשנו דוגמאות מחיינו לנושא הנלמד במדרש.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שמחה לאיד
By andras_csontos, shutterstock.com
שמחה לאיד

By andras_csontos, shutterstock.com

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?
באותה שעה (לאחר טביעת המצרים) ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר...
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?

באותה שעה (לאחר טביעת המצרים) ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר הקדוש ברוך הוא (אלוהים): 'מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?'

(תלמוד בבלי סנהדרין לט ע"ב)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
קפיצה נחשונית
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה...
קפיצה נחשונית
"...וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'." (יד, י)

קפיצת נחשון בצופים, כיתה ד, אילוסטרציה. צילום: Jodie Nash/shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים – קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
להמשך המדרש

אמר לו (לרבי מאיר) רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים ומתווכחים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו, עמוד ב)

לפי המדרש, נחשון בן עמינדב היה הראשון שהעז לרדת למים עוד לפני שים סוף נבקע לשניים, ולכן במהלך השנים הוא הפך להיות סמל לראשוניות ולהֶעָזָה.

  • בתנועת הצופים מקובל שהחניכים קופצים קפיצה מעל אש, הנקראת "קפיצת נחשון", ולאחריה הם מקבלים את התואר "נחשונים".
  • מדוע לדעתכם נקראת קפיצה זו "קפיצת נחשון"?
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב: "… בקשו מלאכי השרת לומר שירה...
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'..." (טו, א)

ג'יימס טיסו, שירת השמחה, מאוסף המוזיאון היהודי בניו-יורק

במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב:

"… בקשו מלאכי השרת לומר שירה באותו לילה של יציאת מצרים, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?"

(מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י עמוד ב, ומסכת סנהדרין, דף לט עמוד ב).

  • על פי המדרש, מה חשב אלוהים על השירה ששרו בני ישראל?
  • בעקבות קריאת המדרש, מה אתם חושבים על השירה?
  • מה דעתכם, האם זה בסדר לשמוח כשהאויב שלך נופל?
מה קרה לפרעה?
מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות. אנחנו מייחסים לאברי...
מה קרה לפרעה?
"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ." (יד, ה)

איור לב. Roman Borodaev/shutterstock.com

מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות.
אנחנו מייחסים לאברי גוף שונים רגשות מסוימים.
שימו לב כמה ביטויים וצירופים יש לנו עם המילה "לב":
מכל הלב, רוחב לב, בחפץ לב, איש כלבבי, אחד בפה אחד בלב, דברים שבלב, לב ים.

אתם מוזמנים להוסיף… יש עוד המון!

  • על פי הביטויים, מה הם הרגשות שאנחנו מייחסים ללב?
  • חפשו את הצירוף עם המילה "לב" המופיע בפרק. חִשבו – מה המשמעות שלו?
קשה כקריעת ים סוף
בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. בפרק יד מסופר...
קשה כקריעת ים סוף
"...וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

.GoodStudio/shutterstock.com

בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.
בפרק יד מסופר על קריעת ים סוף – הנס שקרה לבני ישראל. הים נחלק לשניים, ובני ישראל עברו בו ביבשה בלי לטבוע.

להמשך קריאה

הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מופיע בתלמוד. כאשר רצו חז"ל לתאר קשיי פרנסה אמרו – "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".
ובהקשר של גברים ונשים נאמר – "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", כלומר קשה לשדך וליצור זוגיות.
גם היום משתמשים בביטוי לתיאור משימה קשה וממושכת, לדוגמה: לימוד השפה העברית קשה כקריעת ים סוף.

  • מדוע השוו חז"ל בין שידוך בין בני זוג לבין קריעת ים סוף ובין פרנסתו של האדם לקריעת ים סוף?
חציית הים
איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות....
חציית הים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

איוואן אייווזובסקי, חציית ים סוף, 1891, מתוך ויקישיתוף

איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות. הציור הזה, כמו יתר ציורי הים שלו, דרמטי מאוד.

להמשך קריאה

מצד אחד הוא רֵאָלִיסְטִי (גלי הים נראים כמו במציאות, ממש כמו צילום) ומצד שני יש בו אווירה של אגדה, אווירה מכושפת ומכַשפת את המתבונן.
האומן מצליח להעביר אלינו את גודל המעמד, את העוצמה שלו, את היותו אירוע מלא הוד אך גם מפחיד. המפגש בין ניגודים – שמיים ומים, אור וחושך – מעצים את הדרמה. האומן ממחיש לנו אירוע שחורג מחוקי הטבע הרגילים, שמזכיר את סוף העולם וגם את בריאת העולם, שבה האל הבדיל בין השמיים למים ובין האור לחושך.

  • מה הרגש הכי חזק העולה מהציור לדעתכם?
הנשים בחציית הים
האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות....
הנשים בחציית הים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות. פלק צייר בסגנון שנקרא "נָאִיבִי".

להמשך קריאה

אומנות נָאִיבִית מתאפיינת בצבעים עזים, במבט ילדותי ותמים על העולם, בכנות ובהומור, ומקרינה שמחה ושלווה.
בציור הזה בחר האומן להעמיד במרכז את הסצנה של שירת מרים והנשים. שלוש דמויות הנשים, האוחזות תוף, כלי מיתר ומצילתיים, תופסות מקום נכבד משטח היצירה. בחלק השמאלי אנו רואים את ההתרחשות שבדרך כלל תופסת מקום מרכזי – פרעה ופרשיו טובעים בים סוף.

  • התבוננו בציור. כיצד רצה האומן לתאר את חציית ים סוף? מה הוא רצה להדגיש?
איפה חצו בני ישראל?
נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש...
איפה חצו בני ישראל?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם." (יד, ב)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש הטוענים כי בני ישראל חצו את הים באזור הדלתא של מצרים, כלומר שחצו בשפך נהר הנילוס או באזור האגמים, לאורך הנהר, ולא בים עצמו.

להמשך קריאה

אחרים סבורים שבני ישראל חצו דווקא בצפון הים האדום, באזור ים סוף המוכר לנו כיום. ויש שאינם מחפשים את המיקום המדויק של מיקום החצייה כי אינם מאמינים שהוא חשוב להבנת הסיפור השלם.

  • התבוננו במפה ומִצאו על גביה את שמות המקומות הנזכרים בפרק.
  • לפי מקומות אלו, הציעו טענה משלכם על המקום שבו חצו בני ישראל את הים, והסבירו מדוע.
ים סוף בימינו
הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי....
ים סוף בימינו
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם." (יד, כט)

הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ (תעלה שחפרו בין השנים 1869-1859 כדי להקל על שינוע סחורות בים).

להמשך קריאה

הים האדום הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות רבות נוספות על שם צבעים. האחרים הם: הים השחור, הים הלבן והים הצהוב. הים האדום נקרא כך עוד מהעת העתיקה, ויש השערות רבות בנוגע למקור שמו.
המליחות הגבוהה של המים והטמפרטורה הקבועה אפשרו למינים רבים של דגים ובעלי חיים אחרים להתפתח בו, ורִיף האלמוגים שלו עשיר ומגוון.

  • מִצאו מידע על בעל חיים או דג שנמצאים בים סוף ולא שמעתם עליהם לפני כן, ולמדו את חבריכם.

קרדיט: שונית אילת מדברת / עיריית אילת, 2014

תוף מרים
  מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים". תוף מרים הוא התוף...
תוף מרים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

צלמית (דמות קטנה) עשויה חרס מנגנת בתוף. תקופת הברזל, המאה ה-8 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים".

תוף מרים הוא התוף העתיק והבסיסי בעולם. גרסתו הראשונית הייתה עשויה ממסגרת עץ עגולה שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים: עז, כבש ואפילו דג. הגרסה המוקדמת ביותר של תוף מרים המוכרת לנו, בת 3,500 שנה, נמצאה בעיראק.

  • מִצאו תמונות של תופים מהעולם הדומים לתוף מרים.
רוח קדים
מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא...
רוח קדים
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם." (יד, יג)

מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא שגרם לכך? בפרק מוזכרת רוח חזקה מאוד שנשבה כל הלילה – רוח קדים.

להמשך קריאה

רוח קדים היא רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר, היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע תאוריות שונות למה יכול לגרום לים לסגת ולבני אדם ללכת בתוכו, אחת מהן היא הרוח החזקה.

  • מִצאו את הפסוקים בפרק הרומזים על מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בזמן קריעת ים סוף.
  • לפי הפרק, מי גרם לקריעת הים? מִצאו הוכחה בפסוקים.

קרדיט: רוח חזקה/maor golian, 2017

שירו לה' כי גאֹה גאָה
על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף? קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד...
שירו לה' כי גאֹה גאָה
"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ..." (טו, ו)

  • על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף?

קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד 929 2015

קריעת הים
הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים...
קריעת הים
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם." (טו, יט)

הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים המצליחים בכל הזמנים. הסרט זכה בפרס האוסקר על האפקטים המיוחדים שבו, בימים שבהם עדיין לא היו אפקטים ממוחשבים.

  • צפו בהמחשה של קריעת ים סוף מתוך הסרט, וכתבו את המילה הראשונה שעולה בראשכם בעקבות הצפייה.

קרדיט: Moses Parts the Sea – The Ten Commandments (6/10) Movie CLIP (1956) HD/Movieclips, 2011