שמחה מוצדקת לעומת שמחה לאיד
פרק טו, כ-כא
הזמנה ללימוד
נקרין על הלוח את התמונה מעזר ההוראה: שמחה לאיד ונספר לתלמידים: הילד הזה קיבל מתנה שהוא ממש לא רוצה. נשאל את התלמידים:
- מה הילדה עושה? (מצביעה עליו וצוחקת)
נזמין את התלמידים להמחיז את התמונה, והפעם להוסיף משפט שהילדה אומרת לו. למשל "מגיע לך" או "איזה מתנה גרועה קיבלת".
נסביר – מה שהילדה הזאת עושה נקרא 'שמחה לאיד' – שמחה כשקורה דבר רע לאחר.
היום נלמד על מלאכי השרת שהיו שמחים לאידם של המצרים ואיך אלוהים הגיב להתנהגות הזאת שלהם.
מבט ראשון
נקרין על הלוח את פסוקים כ-כא. נזכיר שלמדנו את שירת הים, שהיא שיר תודה של עם ישראל לאלוהים על שהמצרים טבעו בים והם ניצלו. נשאל:
- מי זוכר מה כל הדברים הרעים שהמצרים עשו לעם ישראל? (העבדות הקשה, הציווי להשליך את התינוקות הזכרים ליאור, הרדיפה אחריהם והרצון להרוג אותם לאחר שכבר יצאו ממצרים)
נקרין על הלוח את פסוקים כ-כא, נקרא אותם בקול ונסביר אותם בעת הקריאה.
נשאל את התלמידים:
- למה מרים והנשים רוקדות ומתופפות? (בהמשך לשירת הים, גם הן שמחות מאוד על הצלת עם ישראל)
נדגיש שיש לעם ישראל סיבה טובה ומוצדקת לשמוח – הרי המצרים היו רעים אליהם כל כך שטבעי שהם ישמחו בטביעתם כי אחרת המצרים היו הורגים אותם.
בשיעור זה נלמד מדרש חשוב שנכתב על קריעת ים סוף ומוסיף לנו עוד נקודת מבט מעניינת.
נקרין על הלוח את המדרש.
מבט שני - התבוננות
נציג לתלמידים שאלות הבנה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור), וננחה אותם לקרוא שוב את המדרש בזוגות ולענות במחברת.
לאחר שהתלמידים יענו על השאלות, נבדוק את תשובותיהם בכיתה. נשאל:
- מה אפשר ללמוד מהתגובה של אלוהים? (אלוהים נוזף במלאכי השרת על שמחתם)
- למה אלוהים לא נזף בבני ישראל כשהם שרו ורקדו? למה במלאכים כן?
לעם ישראל יש סיבה טובה לשמוח, אך לא כך למלאכי השרת, הם לא חלק מהסיפור, המצרים לא איימו עליהם בשום שלב ולכן השמחה שלהם בעייתית. נזכיר את התמונה מתחילת השיעור ונסביר – זו שמחה לאיד – כששמחים על דבר רע שקרה למישהו אחר, אף שהוא לא אויב שלנו ולא רוצה להרע לנו.
אלוהים מצפה ממלאכי השרת להבין שיש בהטבעת המצרים גם עצב – כשלא נשאר שום פתרון אחר הוא חייב להעניש יצורים שהוא בעצמו ברא.
מבט שלישי
נמחיז בכיתה את השיחה בין אלוהים למלאכי השרת: כמה תלמידים יהיו מלאכי השרת (מומלץ להביא מראש תחפושת של מלאכים), ויסתכלו מלמעלה על המצרים הטובעים ויגידו דברים כמו "מגיע להם", ואז ייכנס אלוהים, ינזוף בהם ויסביר להם למה הוא כועס על ההתנהגות שלהם ומה פסול בה, ויספר להם על הצער שהוא חש על מות המצרים.
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם כתבו את המדרש הזה? מה התפקיד שלו?
פעמים רבות יש למדרש תפקיד חשוב לאזן את נקודת המבט ולהציג עוד צד של הסיפור.
נשאל:
- מה ההבדל בין תגובת אלוהים על שמחת עם ישראל לעומת תגובתו על שמחת המלאכים? (על המלאכים הוא כועס כדי להדגיש שיש כאן מצב מורכב: במות האויבים טבעי לשמוח, אבל יש גם מקום לצער כללי על שאנו חיים במציאות שבה לפעמים אין ברירה אלא להרוג את האויב)
מבט לחיים
נכתוב על הלוח כל מיני מצבים מחיינו ונבקש מהתלמידים להחליט בהצבעה כללית מתי זו שמחה טבעית ומובנת ומתי זו שמחה לאיד, להלן המצבים:
- אחד התלמידים מנסה לעשות תרגיל בשיעור ספורט ונופל, וכולם צוחקים עליו.
- תלמיד חזק מרביץ לתלמיד חלש ממנו ומקבל עונש, התלמיד החלש שמח.
- תלמידה שתמיד מקבלת ציונים גבוהים נכשלת במבחן ועצובה. התלמידה שיושבת לידה שמחה שהיא נכשלה.
- שתי קבוצות משחקות כדורגל, והקבוצה המנצחת שמחה על הניצחון.
- שתי קבוצות משחקות כדורסל והקבוצה המנצחת קוראת לקבוצה המפסידה "לוזרים".
אפשר לבקש מהתלמידים לשתף סיפורים שבהם הם נתקלו בשמחה לאיד – אפשר גם דוגמאות מסדרת טלוויזיה או מהפייסבוק או מהחדשות, ולחשוב אם אפשר היה להתנהג אחרת במצב הזה ולוותר על השמחה לאיד לטובת פעולות אחרות פוגעניות פחות.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את המדרש "מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". התמקדנו בקבלה של אלוהים את שמחת העם לעומת כעסו על מלאכי השרת, והראינו את מורכבות המצב: טבעי לשמוח על מות האויב, אך יש גם צער כללי על המציאות שבה אנו נאלצים להילחם ולהרוג זה את זה.
מיומנות: למדנו מדרש על הפרק.
מתודות: ערכנו הצגה וחיפשנו דוגמאות מחיינו לנושא הנלמד במדרש.