שמע ישראל

נקרא עם התלמידים את פסוקים ד-ט ונשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם פסוקים אלו חשובים ובעלי משמעות רבה כל כך בעם ישראל? (תשובה אפשרית: יש בהם הצהרה של אמונת הייחוד "ה' אחד", שעומדת בבסיסה של היהדות)
• נסו לחשוב: האם הניסוח של פסוק ד הוא ניסוח מונותאיסטי מובהק, או שאפשר להבין אותו אחרת? כיצד? (ההבנה המקובלת היא שאלוהינו הוא אחד, ואין אלוהים אחרים)

נחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תעבור בין ארבע תחנות בכיתה (בכיתות גדולות אפשר גם להכפיל את התחנות). כל תחנה תעסוק בסוגיה שקשורה לקריאת שמע. כל קבוצה מתחילה בתחנה אחת ולאחר כרבע שעה עוברים לתחנה הבאה וכן הלאה (כמובן הזמנים גמישים, לפי אופי הכיתה).

תחנה ראשונה:
נקרא את מדרש דברים רבה ב' ל"ה ונשאל את השאלה שמובאת בממהלך השיעור.
תשובה למורה:

• מקור הפסוק בברכת יעקב לבניו לפני מותו. על פי המדרש בני יעקב אומרים את המשפט לאביהם.

תחנה שנייה:
נקרא את הטקסט בממערך השיעור ונשאל את השאלה שמובאת אחריו.
תשובות למורה:

• הפסוק המהותי לדעתו הוא פסוק ה.
• (שאלה למחשבה)
• לאור דבריו יש להבין את האמונה כחוויה מוחלטת ומקיפה שאין בלתה. יש להאמין בכל הלב והנפש.

תחנה שלישית:
נקרא את משנה ברכות פרט ט משנה ה ונענה על השאלה המובאת בממערך השיעור.
תשובה למורה:

• בכל הלב שלך – ללב שני חדרים / חלקים. לכן השימוש במילה בכל מדגישה שמדובר בשניהם. המשנה מעניקה לכל אחד מחלקי הלב יצר אחר. אהבת אלוהים בשני היצרים מתבטאת בכך שאדם מברך גם על הדברים הטובים וגם על הדברים רעים בחייו.

תחנה רביעית:
נקרא את גמרא ברכות דף ס"א עמוד ב ונענה על השאלות המובאות בממערך השיעור.
תשובות למורה:

• התלמידים מופתעים לראות שגם רגע לפני מותו, כאשר מענים אותו למוות, הוא אינו מוותר על קריאת שמע.
• תשובתו של ר' עקיבא היא שרק בזמן הזה הוא יכול למלא את המצווה של "בכל נפשך", כלומר לאהוב את ה' אפילו כאשר הוא נמצא על סף מוות.

נאסוף את התשובות במליאה ונסכם: כל המקורות שעסקנו בהם התמקדו דווקא בפסוק ה ובכך שהאדם נדרש לרכז את כל האהבה, את כל הנפש ואת כל מאודו באותו אל אחד. נסביר כי זהו אם כך הקשר בין פסוק ד לפסוק ה: ריכוז המשאבים הנפשיים מתאפשר לנוכח קיומו של אל אחד בלבד.
נקרין על הלוח את פסוקים ו-ט ונשאל את התלמידים:

• מה הן הדרישות המופיעות בפסוקים ו-ט? (שדברי אלוהים ומצוותיו יהיו על לבבך, שינון המצוות והעברתן לבנים, עיסוק במצוות בכל זמן ובכל מקום ותזכורות מוחשיות – טוטפות ומזוזות)
• האם אפשר היה לומר את המסר של פסוקים אלו בקצרה? למה ההרחבה והפירוט? (להדגיש שהאהבה כלפי אלוהים צריכה להיות בכל עת ובהתמסרות מוחלטת)
• מה הן הפעולות המופיעות בפסוקים? (שיננתם, דיברת, בלכתך, בשכבך ובקומך קשרתם, כתבת)
• אם הדרישה היא לאהוב את אלוהים, מדוע לדעתכם זקוקים לפעולות? (כיוון אפשרי – צריך לגבות את אהבה במעשים, לא די באמונה. היהדות בנויה על מצוות והיא דת מעשית, ולכן גם רעיון רוחני של אהבה ואמונה צריך להיות מגובה בפעולות)
• באילו ממדים נדרשת ההתמסרות של האדם? (דורות – ושיננת לבניך; זמנים – בשכבך ובקומך; מצבים – בשבתך בביתך, בלכתך בדרך; מקומות – על ידך, בין עיניך, על מזוזות ביתך ובשעריך)
• מה אפשר ללמוד מכך? (לאמונה ולעבודת אלוהים יש השפעה על כל ממדי החיים. היא איננה במקום מסוים – בבית הכנסת או בית המקדש, ולא בזמן ספציפי כגון שבת ומועדים. היא נוכחת ומחייבת בכל מקום ובכל זמן, כי אלוהים הוא אחד)

פגשנו בלימוד הפרק דרישה להתמסרות מוחלטת לאמונה ולאלוהים. נשאל את התלמידים:

• האם זוהי דרישה אפשרית?
• האם יש מקומות בחיים שאנחנו נדרשים להתמסר?
• איפה בחיים שלכם נדרשתם להתמסר?
• מה האתגר בכך?

תוכן: בחנו מדוע פסוקי קריאת שמע במקרא תפסו מקום מרכזי בתרבות היהודית ולאורך ההיסטוריה של עם ישראל. סקרנו מגוון מקורות שעוסקים בפירוש לפסוקים, שנאמר בהם בין היתר כי זוהי הצהרה מונותאיסטית ודרישה להתמסרות מוחלטת של האדם כלפי אלוהים.
מיומנויות: מדרש, פרשנות ימי הביניים, השוואה, פירוט והרחבה.
מתודות: דיון, עבודה בקבוצות.