סגור תצוגת כיתה
הפרק

שנאה מקלקלת את השורה

פסוקים ז-כא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נצטייד מראש בחבל ארוך. נזמין שתי קבוצות של חמישה תלמידים, שקולות בכוחותיהן, לתחרות משיכת חבל.
בסיום המשחק נדון:

  • האם התחרות הוכרעה בקלות?
  • מדוע נמשך החבל פעם לכאן ופעם לכאן?

בשיעור שעבר קראנו על בלעם שמוזמן ללכת לקלל את ישראל. גם הוא מיטלטל בין כוחות מכמה כיוונים. נקרא את הפסוקים וניזכר מה הוא מחליט לעשות.

מבט ראשון - מפגש עם הפסוקים

נזכיר לתלמידים את תחילת הפרק – בלק מלך מואב שולח מלאכים אל בלעם כדי להיעזר בקסמיו בהתמודדות עם איום בני ישראל. נבחר תלמידים שיקראו בקול את פסוקים ז-כא לפי תפקידי הדמויות: בלעם, אלוהים, משלחת ראשונה, משלחת שנייה וקריין.

מבט שני - הסבר ושאלות הבנה

נצטייד מראש במאזניים לשקילה (אולי מחדר מדעים), בקוביות עץ זהות (או בכפיסי קפלה או דומינו וכדומה) ובמדבקות לבנות חלקות. נסמן מראש בצד אחד של המאזניים 'בעד' ובצד האחר 'נגד'. אם אין מאזניים, אפשר להציג מעין מאזניים בעזרת שתי הידיים ולהטות אותן לכיוון הנדרש.

נדון עם התלמידים:

  • בלעם מצהיר שהוא יכול לעשות רק מה שה' מצווה אותו. האם על סמך הכתוב אפשר לשער את רצונו האישי של בלעם? (אפשר להסיק שבלעם משתוקק לקלל את ישראל ולזכות בעושר ובכבוד. הוא מקווה שבפעם השנייה יוּתר לו להצטרף אל שרי בלק)

נבקש מהתלמידים לדלות מהטקסט את השיקולים (מהשורש שק"ל) בעד הצטרפות לשרים ונגד ההצטרפות ונכתוב כל טיעון על מדבקה שתודבק על קובייה. אפשר להיעזר במאגר תשובות מוכן מראש: פנייה ממלך / אלוהים אמר: " לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" / אלוהים אמר שעם ישראל מבורך / פנייה חוזרת ממלך / הבטחת המלך לכבוד / הבטחת המלך לעושר / אלוהים אמר: " קוּם לֵךְ אִתָּם" / רצונו של בלעם.

נזמין תלמידים להניח את הטיעונים במקומות המתאימים במאזניים ונתרשם מה מטֶה את הכף.
נשאל את התלמידים:

  • האם כל הטיעונים אכן שווי משקל?
  • אם רצון האל הוא בעל המשקל הרב ביותר, מדוע הלך בלעם עם השרים אף שהוא דיבר עם האל ומאמין בו? (רצונו של בלעם לקלל ולהתעשר היה גדול כל כך שהיטה את הכף בעד ללכת עם המשלחת)

נוסיף קוביות ונטה את המאזניים "בעד".

  • שערו מה יקרה כשבלעם ייגש לקלל את ישראל? איך אפשר לדעת זאת? (נוכל לאמת את ההשערות בקריאת הפרק הבא)

מבט שלישי - התבוננות

ניצור על הלוח "תעודת זהות" לבלעם ונבקש מהתלמידים למלא אותה על סמך עיון בפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

לשם הכנת תעודת הזהות נדון במקצועו של בלעם ובאופיו.
כדי שהתלמידים יבינו היכן גר בלעם נסביר להם את משמעות ה' המגמה בפסוק ה: "פְּתוֹרָה" – אֶל פתור.
כדי לזהות את מקצועו נצטרך לעיין בכמה מקורות. נשאל את התלמידים:

  • האם בפסוקים שקראנו מצוין מקצועו או תפקידו של בלעם?
  • מה בכל זאת אפשר ללמוד עליו מפסוקים אלו?

נכתוב על הלוח ציטוט מספר יהושע פרק יג פסוק כב: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב".

  • מהו מקצועו של בלעם לפי הפסוק?

נקרין על הלוח את הסברו של ר' יצחק אברבנאל בעניין, נקרא את הפרשנות ונסביר אותה.

נסכם: קיימות כמה דעות: יש הגורסים כי בלעם היה קוסם בלבד; יש שלדעתם היה נביא; ואחרים שסבורים שהוא היה קוסם ונביא בזמנים שונים.

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לתאר במחברותיהם בציור או בכתב התלבטות שחוו כשרצו לעשות דבר מה אך ידעו שהוא אסור.

  • מה היו השיקולים לכאן ולכאן?
  • מה בחרו?
  • מה הייתה התוצאה?
  • האם ינהגו כך גם בהזדמנות אחרת?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בלעם דוחה את המשלחת הראשונה של בלק בשל איסור אלוהים לקלל את ישראל. לאחר פניית המשלחת השנייה אלוהים מצווה על בלעם להצטרף אליהם.
מיומנויות: איתור מידע בטקסט, שיפוט טיעונים, הבנת פירוש.
מתודות: משיכת חבל, הקראה לפי תפקידים, שקילת טיעונים במאזניים, ארגון מידע ב"תעודת זהות".

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תפקידו של בלעם, מדרש
אבל היה אמת הדבר הזה, שבראשונה היה קוסם וחכם גדול במשפטי הכוכבים ויודע לעשות כפי...
תפקידו של בלעם, מדרש

אבל היה אמת הדבר הזה, שבראשונה היה קוסם וחכם גדול במשפטי הכוכבים ויודע לעשות כפי השעות טלסמאות (קמעות) להוריד השפע מהעליונים לטובה או לרעה על התחתונים […] והנה הקדוש ברוך הוא, כשרצה לזכות את ישראל בכיבוש הארץ הקדושה וירושתה, ראה לשפוך רוח נבואתו על בלעם, כדי שינבא הדברים העתידים להיות מהצלחות ישראל. וכל זה כדי שידעו כל הגויים.

פירוש האברבנאל על התורה, במדבר פרק כב פסוק ב

למה לא על סוס?
שאלו שרי מואב את בלעם: מה טעם אין אתה רוכב על סוס, שהוא ראוי לך...
למה לא על סוס?
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב." (פסוק כא)
"וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, וַיֹּאמֶר לֹא." (פסוק ל)

Callipso / Shuttestock.com

Authentic travel / Shuttestock.com

שאלו שרי מואב את בלעם:
מה טעם אין אתה רוכב על סוס, שהוא ראוי לך יותר?
אָמַר להם: באחו הנחתי אותו, את הסוס, לרעות, ולכן אני רוכב על חמור.
מִיָּד: "וַתּאמֶר הָאָתוֹן אל בלעם, הֲלֹא אָנכִי אֲתֹנְךָ" (במדבר כב, ל) שאתה משתמש בי כל הזמן.

(תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד, עמוד ב, באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

  • התבוננו בתמונות וקראו את המדרש. מדוע חשבו שרי מואב שראוי יותר שבלעם ירכב על סוס?
  • קראו במדרש את תשובת האתון. איזו תכונה והיבט של מערכת היחסים בינה לבין בלעם היא מציגה בתשובתה לשרי מואב ולבלעם?
חוצפה!
אמר רב נחמן: חוצפה, אפילו כלפי אלוהים – מועילה. בהתחלה כתוב: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" ולבסוף...
חוצפה!
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא." (פסוק יב)
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה." (פסוק כ)

STUDIO GRAND OUEST / Shutterstock.com

אמר רב נחמן:
חוצפה, אפילו כלפי אלוהים – מועילה.
בהתחלה כתוב: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" ולבסוף כתוב: "קוּם לֵךְ אִתָּם".
אמר רב ששת:
חוצפה היא כמו מלכות בלי כתר.

(לפי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א)

  • סמנו בפסוקים את הציטוטים שמביא רב נחמן במדרש
  • כיצד הגיע רב נחמן למסקנה שחוצפה מועילה?
  • מה דעתכם על הקביעה של רב ששת?
  • ספרו על מקרים שבהם חוצפה יכולה להועיל, ועל מקרים שבהם חוצפה יכולה להזיק.
יצאתם גדולים!
לפעמים נדמה לנו שאפשר "לחפף", "להחליק", לעשות משהו אסור בלי שישימו לב. אנחנו מנסים להקטין...
יצאתם גדולים!
"וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה." (פסוק יח)

Maryna Pleshkun / Shutterstock.com

לפעמים נדמה לנו שאפשר "לחפף", "להחליק", לעשות משהו אסור בלי שישימו לב.

להמשך קריאה

אנחנו מנסים להקטין את המעשה ואומרים לעצמנו: "בקטנה". ובכן, אתם לא הראשונים להשתמש בביטוי הזה. גם בלעם הרגיש שיש עבירה שהיא "גדולה" ויש עבירה שהיא "קטנה".

  • האם בלעם מרגיש שהוא יכול להמרות את פי אלוהים – בדבר קטן או בדבר גדול?
  • הסבירו במילים שלכם את דבריו.
ותפתח האתון את פיה
האתון (הנקבה של החמור) היא דמות חשובה בסיפור, אפילו שאין לה שם. האתון רואה יותר...
ותפתח האתון את פיה
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים." (פסוק כח)

מתחם שרק באולפני יוניברסל, לוס אנג'לס, 2015 Anton_Ivanov / Shutterstock.com

האתון (הנקבה של החמור) היא דמות חשובה בסיפור, אפילו שאין לה שם. האתון רואה יותר מבלעם ומבינה את ההתרחשות טוב ממנו, ולכן גם סופגת ממנו מהלומות. אבל אז אלוהים פותח את פיה ומאפשר לה לדבר בשפת בני האדם ולנזוף בבלעם על התהגותו כפויית הטובה אליה. הסיפור מציג את האתון כדמות נוגעת ללב, ואת בלעם כמי שאינו רואה ואינו מרחם.
השימוש בביטוי "ותפתח האתון את פיה" נפוץ היום, אך משתמשים בו באופן הפוך מכוונתו המקורית. בעוד הסיפור התנ"כי מעורר כבוד כלפי האתון המדברת, היום השימוש בביטוי נועד ללעוג לאדם שמדבר, על כך שלכאורה אינו אומר דברי טעם או במילים אחרות: תראו מי שמדבר!
  • כיצד הדמות של האתון מדגישה לנו את העיוורון של בלעם ואת החסרונות שלו כנביא?
ותפתח האתון את פיה
גם אצלכם אומרים לפעמים: "ויפתח החמור את פיו ויאמר…" או "ותפתח האתון את פיה ותאמר…"...
ותפתח האתון את פיה
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים." (פסוק כח)

Eric Isselee / Shutterstock.com

גם אצלכם אומרים לפעמים: "ויפתח החמור את פיו ויאמר…" או "ותפתח האתון את פיה ותאמר…" ואז מי שמדבר יצא חמור או אתון?

להמשך קריאה

אז מסתבר שלא המצאתם שום דבר. הביטוי הזה לקוח מפה.
*אגב, מעניין לדעת שבניגוד למה שמקובל לחשוב, החמור והאתון הם דווקא חיות חכמות.

  • היום הביטוי הזה הוא ביטוי גנאי ודרך להקניט זה את זה. האם כך גם בביטוי המקורי?
האתון של רמברנדט
  רמברנדט היה אומן הולנדי שחי במאה ה-17. הוא היה צייר מפורסם, שהזמינו אצלו ציורים...
האתון של רמברנדט
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ." (פסוק כג)

רמברנדט, "בלעם ואתונו", 1626, שמן על לוח עץ. מאוסף Musée Cognacq-Jay, מתוך ויקישיתוף

רמברנדט, "דיוקן עצמי", 1640, שמן על בד. מאוסף המוזיאון הלאומי, לונדון. מתוך ויקישיתוף

 

רמברנדט היה אומן הולנדי שחי במאה ה-17. הוא היה צייר מפורסם, שהזמינו אצלו ציורים רבים בכסף רב, אך בסוף ימיו ירד מעמדו החברתי והוא איבד את נכסיו. הוא המשיך לצייר, ויש אומרים שציוריו הגדולים ביותר הם דווקא מתקופה זו.

להמשך קריאה

"בלעם ואתונו" היא יצירה בסגנון הבארוק, הסגנון האומנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18, ושרמברנדט היה אחד מאבותיו. סגנון הבארוק התאפיין בפאר, בתנועה, בדרמטיות ובהדגשת ניגודים. את המאפיינים הללו אפשר למצוא בקלות ביצירה. שלוש הדמויות הראשיות – בלעם, המלאך והאתון – יוצרות משולש של תנועות גוף מובלטות והנפות (חרב ומקל). היצירה מדגישה את הקשר בין המלאך לאתון – כנפי המלאך בצבע גופה של האתון, וזווית הנפת החרב כמעט זהה לזווית ראשה של האתון. מצד שני מודגשים הניגודים:
הניגוד בין בלעם למלאך – המלאך לבוש בלבן, צבע שמסמל טוהר וקדושה, לעומת בלעם שלבוש באדום, צבע שמסמל יצריוּת.
הניגוד בין בלעם לאתון – באופן סמלי, בלעם, שאמור להיות נביא וקוסם, פיו סגור ועיניו מוצללות, ואילו האתון עיניה פקוחות לרווחה וכך גם פיה.
הניגוד בין בלק, בלעם והמלאך – בלעם רכוב על אתון שמסרבת לזוז. בלק נראה מאחוריו (מעליו), רכוב על סוס לבן אציל, ואילו למלאך יש כנפיים משלו.

  • זהו את הדמויות המופיעות בציור. תארו את התנועות שבציור – מי נראה מוביל ומי מוּבל?
בלעם ואתונו
הרמן שטרוק היה צייר ואומן הדפסים יהודי, אשר נולד בברלין בסוף המאה ה-19 ונפטר בחיפה...
בלעם ואתונו
"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ." (פסוק כב)

הרמן שטרוק 1938. מתוך ויקיפדיה העברית

הרמן שטרוק, "בלעם נלחם במלאך", 1929, תחריט

הרמן שטרוק היה צייר ואומן הדפסים יהודי, אשר נולד בברלין בסוף המאה ה-19 ונפטר בחיפה באמצע המאה ה-20.

להמשך קריאה

הוא היה גם פעיל ציוני והשתתף בכמה כינוסים של הקונגרס הציוני והיה בוועד המנהל של הקרן הקיימת לישראל. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא תחריט של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה.
בתחריט שלפנינו, שנראה כמעט כמו סקיצה ראשונית, הדמות הריאליסטית ביותר היא של האתון. אנו יכולים לראות בבירור את פיה ואת עיניה הפקוחות. דמותו של המלאך, לעומת זאת, מתעתעת – נראית ולא נראית, נדמה שהיא חלק מהרקע, מהעננים.

בציור שלוש דמויות: בלעם, האתון ומלאך ה'.

  • נסו לדרג – איזו דמות נראית הכי אנושית? איזו הכי פחות?
  • בעזרת אילו אמצעים אומנותיים נוצרו תחושות אלו?
  • מהי לדעתכם עמדתו של האומן על המפגש בין השלושה?
ויחנו ב...
בני ישראל הולכים ומתקרבים לארץ כנען. הם פוגשים את הכנענים, את האמורים ואת אנשי הבשן,...
ויחנו ב...
"וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ." (פסוק א)

בני ישראל הולכים ומתקרבים לארץ כנען. הם פוגשים את הכנענים, את האמורים ואת אנשי הבשן, והמפגשים לא תמיד פשוטים. בני ישראל זקוקים למקום לחנות בו ולמקום לעבור דרכו, והעמים לא תמיד שמחים לעזור.

  • לפי הפסוק – היכן חנו (הקימו מחנה) בני ישראל? בשטח של איזה עם?
  • האם בני ישראל חנו בעבר המזרחי של הירדן או בעברו המערבי?
אל העיר פתור
המיקום המדויק של העיר פתור אינו ידוע. משערים שהיא נמצאת על יד נהר פרת, לא...
אל העיר פתור
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ, לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי." (פסוק ה)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

המיקום המדויק של העיר פתור אינו ידוע. משערים שהיא נמצאת על יד נהר פרת, לא רחוק מהעיר כרכמיש.

  • מה המרחק בין מואב לבין פתור (כרכמיש)?
  • מדוע לדעתכם קרא בלק לקוסם ממקום כל כך רחוק? האם לא היו קוסמים במואב?
כתובת בלעם
בשנת 1967 נמצאה בחפירות בירדן כתובת דיו על טיח, כנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, הכתובה...
כתובת בלעם
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ, לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי." (פסוק ה)

כתובת בלעם, 800 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזיאון ירדן, עמאן. באדיבות אתר Livius.org

בשנת 1967 נמצאה בחפירות בירדן כתובת דיו על טיח, כנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, הכתובה בשפה שהיא שילוב בין ארמית לכנענית.

להמשך קריאה

הכתובת הייתה קטועה מאוד, אך למרות זאת הצליחו החוקרים לפענח כמה שורות:
ספר בלעם בר בעור, איש חוזה אלוהין הוא. ויאתו (=ויבואו) אליו אלוהין בלילה, ויחז מחזה כמשא אל. ויאמרו לבלעם בר בעור: כה יפעלו… איש לא ראה מה שמעת.
ויקם בלעם מן מחר… ולא יאכל, ובכה יבכה. ויעל עמו אליו ויאמרו לבלעם בר בעור: לם (=למה) תצום ותבכה? ויאמר להם: שבו אחווכם מה שדין יפעלו, ולכו ראו פעולת אלוהין.

כן! בלעם מהסיפור שלנו מופיע בכתובת הקדומה, ומסופר עליו שהוא ניבא אסון גדול, שאפשר היה להינצל ממנו באמצעות הקמת מקדש.

  • אילו נקודות דמיון אתם מוצאים בין הסיפור המופיע בתנ"ך לבין הכתוב בכתובת?
  • האם לדעתכם זו הוכחה שבלעם אכן היה קיים? נמקו את עמדתכם.
אתון
נעים מאוד, האתון. תעודת זהות: שם: אתון מין: נקבה שם הזכר: חמור שם משפחה: בהמה...
אתון
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב." (פסוק כא)

Sun_Shine / Shtterstock.com

נעים מאוד, האתון. תעודת זהות:
שם: אתון
מין: נקבה
שם הזכר: חמור
שם משפחה: בהמה ממשפחת הסוסיים
צליל: נְעָרָה (אִי אָה)
זמן היריון: 12 חודשים
מספר צאצאים: ולד אחד בכל המלטה
שם הצאצא: עַיִר
תוחלת חיים: 50-20 שנה.
מזון: צמחוני
מאפיינים גופניים: אורך כ-2 מטרים, משקל כ-250 קילו, ראש גדול, אוזניים זקופות ורעמה דלילה.

להמשך קריאה

החמור והאתון סובלים מדימוי שלילי, מקובל לחשוב שהם עקשנים וטיפשים, אך זה לא נכון! הם בעלי חיים בעלי כושר סיבולת והתמדה, יכולת נשיאת משאות כבדים ובכלל לא טיפשים.

  • אילו תכונות ומאפיינים של האתון מצאתם באתון של בלעם?
הפוך...
בסרטון תיאור מקוצר של אירועי פרק כב – בלק בן צפור, מלך מואב, שמע על...
הפוך...
"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ." (פסוק כב)

בסרטון תיאור מקוצר של אירועי פרק כב – בלק בן צפור, מלך מואב, שמע על המלחמה בין ישראל לבין סיחון מלך האמורי, ועל הניצחון של ישראל. הוא נבהל והחליט לקרוא לבלעם בן בעור, נביא וקוסם, כדי שיקלל את עם ישראל.

  • המלך בלק שכר את שירותיו של הקוסם המפורסם בלעם כדי שיקלל את בני ישראל, אבל התוכנית לא הצליחה. מדוע?

קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר יט- כג / 929 תנך ביחד