תהליך של חורבן
פרק כה, א-כא
בכמה מילים
צדקיהו מלך יהודה הומלך בידי נבוכדנצר מלך בבל. צדקיהו מחליט למרוד בבבל ובתגובה נבוכדנצר יוצא ב-586 לפנה"ס למסע מלחמה נגד יהודה שתוצאותיו חורבן יהודה, ירושלים והמקדש והגליה של רוב העם לבבל. נבחן את התהליך של החורבן, מה היו נקודות המפנה בתהליך ומה המשמעות של האירוע בתולדות ההיסטוריה.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה- שאלת פתיחה:
נשאל את התלמידים:
- האם יש חשיבות בזיכרון קולקטיבי של אירועים מהעבר?
- באילו דרכים אנו זוכרים אירועים כאלה?
הצעה שנייה- סיפור ודיון:
נקרא עם התלמידים את הסיפור על נפוליאון (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים:
- מה החשיבות של "לחיות את ההיסטוריה"?
- איזו משמעות יש לזיכרון של אירוע מלפני אלפיים שנה?
הצעה שלישית- איפה הכול התחיל? איפה היה אפשר לשנות?
נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע שהתוצאה שלו הייתה קשה ושלו יכלו לחזור בזמן היו עושים דברים אחרת, ולכתוב אותו במחברת. לאחר שהם כותבים את האירוע נבקש מהתלמידים לצייר ציר כרונולוגי של האירועים שהובילו לתוצאה הקשה.
הצעה רביעית- מה זוכרים ואיך זוכרים?
נפזר על הלוח תמונות או כותרות של אירועים מההיסטוריה של עם ישראל. נבקש מכל תלמיד לבחור אירוע שלדעתו חשוב לזכור. תלמידים שירצו יוכלו לשתף בבחירה שלהם. לאחר מכן נשאל את התלמידים:
- האם מציינים או זוכרים את האירוע בצורה כלשהי?
- האם יש חשיבות לזיכרון של אירוע? מדוע?
הזמנה לקריאה
נכתוב על הלוח ארבעה תאריכים (י בטבת, יז בתמוז, ט באב וג בתשרי). נשאל את התלמידים:
- מה משותף לתאריכים אלו? (כל הצומות האלו קשורים לחורבן)
קריאת הפרק וחלוקה לראשי פרקים:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-כא ולחלק את הפרק לראשי פרקים (לפי רמת הכיתה אפשר להחליט אם לתת לתלמידים מראש את הכותרות ולבקש שיתאימו את הפסוקים הרלוונטיים – ראו דף עבודה אותו תמצאו גם בממערך השיעור; או לחלופין לתת לתלמידים לעבוד באופן עצמאי עם הטקסט; או לקרוא יחד ולהסביר).
נחזור אל התאריכים שרשמנו על הלוח ויחד עם התלמידים נתאים בין הצום לבין האירוע שהוא בא להזכיר ובין הפסוקים הרלוונטיים בפרק (נזכיר לתלמידים שמניין החודשים במקרא מתחיל בניסן).
- י בטבת – תחילת המצור על ירושלים: פסוקים א-ב.
- יז בתמוז – הבקעת חומות העיר: פסוקים ג-ד.
- ט באב – חורבן בית המקדש: פסוק ט.
- ג בתשרי – צום גדליה: פסוקים כב-כו.
עונשו של צדקיהו ובניו:
נקרא עם התלמידים את פסוקים ו-ז: צדקיהו הועמד למשפט על הפרת הברית שלו עם מלך בבל. עונשו היה שחיטת בניו לפניו ועקירת עיניו, לאחר מכן הובל כבול אזיקי נחושת לבבל.
תיאור ופירוט חורבן ירושלים:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ט-י ולכתוב את סדר ההרס (בית המקדש בית המלך ירושלים בתים חשובים החומה). אפשר לשים לב שהחשיבות של המבנים פוחתת. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתם ההרס מתואר כך?
- מה המטרה בהרס החומות והבתים? (המטרה היא למנוע מירושלים לחזור להיות עיר בעלת חשיבות)
פסוקים יג-יז מתארים את חורבן בית המקדש. נקרא יחד עם התלמידים את הפסוקים ונשאל אותם:
- האם אפשר היה לכתוב תיאור קצר יותר של החורבן?
- מה מטרת התיאור שלו?
היציאה לגלות:
נשאל את התלמידים:
- האם כל העם יצא לגלות אחרי חורבן ירושלים?
נקרא עם התלמידים פסוקים יח-כא: נאמר לנו שנבוזראדן מגלה את חשובי העם לבבל. בפסוקים הבאים (כב-כו) אנו שומעים על גדליה בן אחיקם שממונה לנציב על שארית הפליטה (המעטים והדלים שנשארו בארץ לאחר החורבן) ולאחר רציחתו שארית הפליטה, שככל הנראה חששו שהבבלים יראו בהם מורדים וינקמו בהם,, בורחים לגלות מרצון למצרים, וכך לא נותר עוד זכר לממלכת יהודה בארץ.
מבט לחיים
פרק כה הוא פרק הסיום של ספר מלכים, סופה של תקופה. מה המשמעות של החורבן הזה היום? אנחנו קוראים את הטקסט הזה לאחר יותר מ-2,000 שנה, כבר הספקנו להקים בית מקדש ולהחריב גם אותו, יצאנו לגלות וחזרנו לארץ ישראל והקמנו את מדינת ישראל.
- האם עדיין יש לדעתכם משמעות לזיכרון של החורבן?
- באילו דרכים כדאי ורצוי לזכור את החורבן?
אפשר לקרוא עם התלמידים את דבריה של עינת ברזילי מתוך אתר 929 (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור).
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו במשמעות של ימי זיכרון ושאלנו האם חשוב לזכור ומדוע חשוב לזכור. עברנו על תהליך החורבן וכיצד התיאור מבטא את החשיבות של האירוע ואת המקום שהוא תופס בתולדות ההיסטוריה של העם. שאלנו שאלות על חורבן ועל נקודות בחירה והשפעה בהשתלשלות של אירועים וכיצד גם מחורבן אפשר לראות תקווה.
מיומנויות: חלוקה לראשי פרקים וזיהוי הייתור.
מתודות: דיברנו על משמעות הזיכרון, קראנו את הפרק וזיהינו את התהליך המתואר בכתוב, צפינו בסרטון ודנו בשאלות על מעשים והחלטות בעת התהליך.