תחושת ביטחון

נקרא את המזמור כולו ברצף ואחר כך נתמקד בתחילת פסוק א ("מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' רֹעִי") ונשאל את התלמידים:

• כיצד מתואר אלוהים? (כרועה צאן)
• מה תפקידו של רועה הצאן? (להוביל את הצאן, לדאוג להם)
• מי לדעתכם הצאן? (ייתכן שכל העם וייתכן שהדובר בלבד)

נבקש מהתלמידים לעיין במקורות האלה (אפשר לחלק לכל קבוצת תלמידים שניים-שלושה מקורות, או להציג רק שניים-שלושה מקורות במהירות):
תהילים פרק עד פסוק א; תהילים פרק עט פסוק יג; תהילים פרק פ פסוק ב; תהילים פרק צה פסוק ז; תהילים פרק ק פסוק ג; יחזקאל פרק לד פסוק יב; ישעיהו פרק מ פסוק יא.
אחרי העיון בפסוקים נשאל בכיתה:

• מה ההבדל בין השימוש במונח רועה במקורות שסקרנו לבין פסוק א אצלנו? (בכל המקורות האלו הרועה מתואר כמנהיג את הרבים – עם ישראל מתואר כצאן מרעיתו של אלוהים הרועה. בתהילים פרק כג פסוק א כינוי השייכות של הרועה הוא בלשון יחיד – "רֹעִי" – הרועה מנהיג כבשה אחת, המשורר המתפלל)
• מה יכולה להיות הסיבה לכך? (יש פה הבעה של קשר אישי ואינטימי בין הדובר לבין אלוהים)

למורה: אפשר בשלב זה להראות את הדמיון לבראשית פרק מח פסוקים טו-טז. בפסוקים אלה גם יעקב פונה אל אלוהים ומכנה אותו רועה בפנייה אישית.
נמשיך את קריאת הפסוק ("לֹא אֶחְסָר") ונשאל את התלמידים:

• מה רועה הצאן צריך לספק לצאן? (אוכל, מים, הגנה, מקום לינה)
• מה הנמשל? אילו דברים לדעתכם אלוהים צריך לספק לאדם?
• מה האדם לא חסר? (לא נאמר. יש הטוענים שחוסר הפירוט מה חסר מדגיש את הרעיון שדבר אינו חסר)

נחלק לתלמידים דפים לבנים ונבקש מהם לקרוא את פסוקים ב-ה בזוגות. נזמין כל זוג לצייר את התיאורים: אחד יצייר את משל הרועה (פסוקים ב-ד); והאחר יצייר את משל המארח (פסוק ה). לחלופין נציע לתלמידים ללמוד בזוגות את המזמור, והמעוניינים יכולים להיעזר בפירוש הרב שטיינזלץ.
נמשיך בזוגות, התלמידים יציגו את התמונות זה לזה וידונו בשאלות האלה (גם התלמידים שלמדו בחברותא ידונו בשאלות אלה):

• מהם הצרכים המסופקים לדובר בכל אחת מהתמונות המתוארות במזמור?
• מדוע לדעתכם לא הסתפק בעל המזמור במטפורה אחת והשתמש גם במטפורה של רועה וצאן, וגם במטפורה של מארח הפותח שולחן? נסו לחשוב על ההבדל בין שתי המטפורות וגעו בתשובתכם בנקודות האלה: סוג הדימוי בכל מטפורה, המקום, היחס בין הנותן למקבל, סוג הצרכים המסופקים וכדומה.
• מה משותף לשתי התמונות? (ההכרה בשפע שאלוהים נותן, והיכולת להכיר בשפע גם כשהמצב אינו בטוח ושלו, גם בזמנים קשים הדובר מרגיש את הביטחון שאלוהים משרה עליו)

נחזור למליאת הכיתה ונדון בתשובות של התלמידים.
לאחר מכן נשאל בכיתה:

• באיזה מצב נמצא הדובר בשיר, לדעתכם? האם הוא שר מתוך הצרה או לאחר שנחלץ ממנה? איך אפשר לדעת?

נקרא את דעותיהם של רש"י ורד"ק ונראה כיצד הם עונים על השאלה (רש"י – בשעת הצרה עצמה, רד"ק – לאחר היחלצות מצרה).

• עם איזו פרשנות אתם נוטים להסכים? מדוע?
• האם העיתוי של המזמור משנה את משמעותו? במה? (אם נאמר בעת הצרה, הוא מעיד על אמונה גדולה ואולי מביע קריאה לעזרה או תפילה; אם נאמר לאחר הצרה, כנראה מביע הודיה)

נקרין את הפסוקים על הלוח ונבחן יחד אם הם נאמרו בעת צרה או דווקא בזמן שלווה.
נבקש מהתלמידים להוכיח את עמדתם מתוך הפסוקים עצמם. (פסוקים שנראה שנאמרו בשעת הצרה עצמה – פסוק ד: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת", פסוק ה – שולחן ובו יושבים צוררים; פסוקים שנראה שנאמרו לאחר היחלצות מצרה – פסוק ג: "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב", פסוק ב: "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי")
נקרא את פירושו של הרש"ר הירש.
נשאל את התלמידים:

• מדוע הרש"ר הירש מדבר על נחמה בפירושו לפרק? היכן בפרק מוזכרת נחמה? (פסוק ד: "הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי")
• אם כן, כיצד הוא מפרש את הביטוי "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ"? (שבט הייסורים ומשענת העידוד – הצרות והעזרה)
• מה מנחם את הדובר לפי הרש"ר הירש? (הידיעה שאלוהים הוא מקור הטוב והרע גם יחד, ויש לדברים סיבה, הם לא שרירותיים)
• האם לדעתכם הכרה בכך שגם הצרות באות מאלוהים עשויה לנחם?
• האם גם אתם חשים כך?

נקרא יחד את פסוק ו ואת פירושו של הרב שטיינזלץ לפסוק.
נשאל את התלמידים:

• לאור הפרק שקראנו, האם לדעתכם הדובר בוטח בה' רק כאשר הוא מאושר? הוכיחו את טענותיכם מתוך הפסוקים. (ישנם תיאורים של שלווה ומנוחה אך גם תיאורים של סכנות. ייתכן שהדובר מביע בפרק את הבנתו שגם כשקשה וגם כשטוב חשוב לראות את הטוב ואת החסד).

אפשרות ראשונה – דיון:
נזמין את התלמידים לשתף:

• האם ביטחון באלוהים תופס מקום בחייכם?
• מה מקומו בחייכם?
• מה גורם לכם לתחושת ביטחון?
• מה יכול להקנות לאדם שאינו מאמין ביטחון הדומה לתחושה שמרגישים המאמינים באל – מה עשוי להחליף אותו?

אפשרות שנייה – דיון:
נדון בכיתה:

• האם ביטחון מוחלט באלוהים יכול להשפיע גם באופן שלילי על האדם? כיצד?

תוכן: בחנו את היחסים בין האדם לבין האלוהים המתוארים בשני משלים: הרועה והמארח הנדיב. ראינו כיצד אלוהים מעניק לאדם ביטחון ועל אילו צרכים הוא עונה וכיצד כתוצאה מכך האדם חש בקרבת אלוהים הם בזמנים הטובים הן בזמנים קשים.
מיומנויות: מדרש, פרשנות ימי הביניים, שירים.
מתודות: דיון, מדרש תמונה, דף עבודה.