תקנות חברתיות
פרק יט
הזמנה ללימוד
נפתח את השיעור בחלוקת בריסטולים ובהטלת משימה על התלמידים (המלצתנו היא לחלק את הכיתה לקבוצות, לפי שיקול הדעת של המורה. עדיף ארבעה תלמידים בקבוצה, שזהו מספר תלמידים המאפשר סיעור מוחות מַפְרֶה וחלוקת נטל שיתופית).
אפשרות ראשונה: (מומלץ אם טרם נכתב על ידי התלמידים תקנון כיתתי)
נבהיר לתלמידים: יש לכם הזדמנות להחליט כעת על החוקים החברתיים של הכיתה. חשבו על הכיתה שלנו וכתבו על גבי גיליונות הבריסטול את הכללים הנוגעים לפן החברתי של הכיתה, שתרצו לחוקק. (שימו לב: מומלץ להקדיש לדיון בכך זמן מוגבל כך שלא יימשך לאורך כל השיעור). חשבו על השאלות:
- מהי ההתנהגות שאתם דורשים מכל אחד מבני הכיתה?
- כיצד ירגישו כל אחד ואחת מתלמידי הכיתה שהם מוגנים ובטוחים?
אפשרות שנייה:
נבהיר לתלמידים: אתם מקימים כעת תנועת נוער או תנועה חברתית חדשה לבני גילכם. חשבו וכתבו על גבי גיליונות הבריסטול את הכללים שתרצו לחוקק עבור התנועה החדשה. חשבו על השאלות:
- מהי ההתנהגות שאתם דורשים בתנועה?
- כיצד ירגישו כל אחד ואחת מהחברים בתנועה שהם מוגנים ובטוחים?
נתלה בכיתה את הבריסטולים עם התקנונים והחוקים השונים, נזמין את התלמידים לשתף, ונדון יחד:
- מדוע יש צורך בקביעת כללי התנהגות משותפים? האם חֶברה יכולה להתקיים ללא חוקים? נמקו את עמדתכם.
מן הדיון הכללי נשוב לחוקים שנכתבו בכיתתנו:
- האם יש מאפיין משותף לחוקים שנכתבו על ידי התלמידים בקבוצות השונות? נסו להגדירו.
ספר ויקרא הוא הספר השלישי בתורה. בניגוד לשאר הספרים, שבהם הסיפורים תופסים חלק נרחב – ספר ויקרא, רובו כולל מצווֹת וחוקים.
שמו של הספר נקבע על פי המילה שהספר פותח בה – ויקרא. ניתן להבין את הקריאה הזאת כהזמנה פנימה, לדיבור ולשמיעת המצוות והחוקים. שם נוסף לספר ויקרא הוא "תורת כוהנים", כנראה בשל העובדה שחלק נכבד מהספר עוסק בתפקיד הכוהנים ובקורבנות.
בפרק יט, שנקרא היום, נפגוש כמה מן הציפיות החברתיות וכן את החוקים והכללים שניתנו לעם ישראל במדבר. נקרא את הפרק ונבדוק האם ובמה הכללים המופיעים בו דומים לחוקי התקנונים שכתבתם זה-עתה בכיתה או שונים מהם.
מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים
חלוקת הדפים ובהם פסוקי הפרק, או הקרנת הדף בכיתה (ראו גם פתרון למורה. דף העבודה נמצא גם בממערך השיעור)
נסביר לתלמידים: אנחנו עומדים לקרוא יחד פרק שאינו עלילה סיפורית אלא רצף חוקים. את חלקם אתם מכירים ואילו את האחרים תפגשו כעת לראשונה. חלקם יהיו מובנים לכם כלשונם, ואת האחרים תצטרכו להתאמץ להבין. בואו נקרא אותם יחד: נפגוש את המקור לביטויים שאנחנו מכירים, ונכיר חוקים רבים נוספים.
נקרא (המורים) את הפסוקים. לאחר הקריאה ננחה את התלמידים להשתמש בשני צבעים כדי:
- בצבע אחד להדגיש, או לסמן, חוק אחד בפסוקים שדיבר אל ליבם, או כלל שהיה נכון או יפה בעיניהם. (למורה: פסוק המדבר אל הלב וכלל נכון ויפה, אינם אותו הדבר. מוצע כאן מרחב המאפשר לכל תלמיד לבחור בקטגוריה המתאימה לו).
- בצבע אחר להדגיש, או לסמן, משפט אחר בפסוקים: משפט שהם לא הבינו את מילותיו או את משמעותו. אפשר לתת לתלמידים לסמן אצלם בדף, ולאחר מכן כמה תלמידים יציעו איזה פסוק ימורקר על ידי המורה בברקו מול כולם.
מבט שני- הסבר הטקסט ושאלות הבנה
אפשרות ראשונה:
לאחר שהתלמידים סימנו בטקסט פסוק או כלל, נערוך סבב שבו כל תלמיד ותלמידה ישתפו בטקסט שסימנו, ויסבירו מדוע מצא חן בעיניהם. לאחר מכן נסביר את המילים והביטויים שהיו פחות מובָנים לתלמידים. בכל פעם נתלה על הלוח את הפסוק או את הכלל הנבחר, ונסביר אותו. הלוח יהיה במבנה של טבלה בעלת שתי עמודות:
| הפסוק/הכלל | הפירוש שלו |
אפשרות שנייה:
נחלק את הטבלה בדף עבודה, שבו ישלימו התלמידים: לעתים הפסוק יהיה גלוי להם והם ינסו לפרשו, ולעתים להפך: הם יאתרו את מילות הפסוק לפי תרגומן (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
מבט שלישי- התבוננות/ העמקה נוספת/ צלילה פנימה
דיון בכיתה:
הזכירו לתלמידים כי בפתיחת הפרק מופיע פסוק המשמש מעין כותרת כללית לכל הפרטים המובאים אחריו – "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ!", ושאלו:
- מהי משמעותה של הכותרת הזאת? מהי, לדעתכם, קדוּשה? וכיצד יכולה חברת בני אדם לשאוף לקדוּשה? הנחו את התלמידים לחזור לפסוקים שקראנו ולחוקים שהסברנו בטבלה. בקשו מהתלמידים:
- בחרו חוק אחד והדגימו באמצעותו כיצד שומר החוק, לדעתכם, על חברה אנושית נעלה.
למורה: אפשר להסביר לתלמידים את הפער בין השפה המדוברת לבין המשמעות המקראית של המילה "קדוש". בעברית המודרנית המילה "קדוש" מתפרשת בהקשר דתי, ואילו פרשני המקרא מפרשים את המילה קדוש כ"נבדל". ניתן לחבר זאת לעולמם של התלמידים בעזרת השאלה: ממה צריך לפרוש? כיצד "נבדל" הוא קדוש? ממה כדאי, לדעתכם, להתרחק במטרה ליצור חברה צודקת?
לאחר הדיון בכיתה ובעקבותיו נעבור לכתיבה יוצרת (אישית):
עם ישראל נמצא במדבר, בדרכו הארוכה ממצרים לארץ ישראל. בפרק שלפנינו העם מקבל חוקים חדשים.
אפשרות ראשונה:
בחרו דמות אחת, בעם ישראל או מחוצה לו, דמיינו את תגובתה למצוות המופיעות בפרק וכתבו את הדברים מנקודת מבטה:
- כיצד הדמות שבחרתם מגיבה לחוקים החדשים? איזה מהכללים משמח אותה, ואיזה מהכללים מאתגר לגביה? מה חשוב, לדעתה, ומדוע? (דוגמאות לדמויות שתוכלו לתאר את נקודת מבטן: משה; מישהו ממשפחתו של משה; מישהו מהעם – איש/ה מהעם או ילד/ה, נער/ה או קשיש/ה; מישהו מעם אחר, ששמע על החוקים; או כל רעיון אחר).
אפשרות שנייה:
בחרו חוק אחד מתוך החוקים שלמדנו עליהם, שבעיניכם הוא חשוב ביותר לחברה כיום, וכתבו אותו בשפת היום-יום. חשבו על דרכים יצירתיות שונות לפרסם ולחזק את החוק (לדוגמה: כרזות, שירים ועוד).
מבט לחיים
אפשרות ראשונה:
בעקבות לימוד הפרק, נסגור מעגל עם פתיחת השיעור ונשוב לתקנונים שהתלמידים יצרו בראשיתו. נבקש מכל קבוצה לחזור אל התקנון שכתבה, התלוי בכיתה, ולהוסיף בו חוק אחד מפסוקי הפרק המתאים, לדעתה, לתקנון הכיתה.
אפשרות שנייה:
בעקבות הלימוד, נערוך הצבעה ונבחר את חמשת החוקים המתאימים לכיתתנו מתוך הפרק שלמדנו. ניצור תקנון נוסף, כיתתי-מקראי, שילווה את התקנונים שנוצרו בראשית השיעור ויוסיף עליהם.
לסיכום- מה היה לנו?
תוכן: במערך ההוראה הזה התמקדנו במהותו של פרק יט בספר ויקרא, כאוסף חוקים ומצוות.
מיומנות: זיהוי עיקר בפסוקים, הבנת הפסוקים.
מתודה: הכנת תקנון כיתה; סימון פרטים בתוך הפסוקים; הסברת הפסוקים בהגדרות קצרות המתרגמות את העברית המקראית לעברית המודרנית; דיון ושיח כיתתי; כתיבה יוצרת אישית.
