משה איש המשפחה, מדרשי שם

נקרין על הלוח את פסוקים א-יב, נקרא את הפסוקים בקול ונבאר מילים קשות בעת הקריאה:

• וַיִּחַדְּ (פסוק ט) – וישמח (מלשון חדווה);
• זָדוּ (פסוק יא) – התנהגו בצורה עוינת, היו אויבים.

נסביר את הביטוי "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ" (פסוק ב) – נזכיר שהפעם האחרונה שבה פגשנו את ציפורה ובניו של משה הייתה בסיפור ברית הדמים (פרק ד פסוק כו), ולאחר מכן ככל הנראה ציפורה ובניה נשלחו למדיין לגור אצל סבא וסבתא, כדי שלא יצטרכו לעבור את תלאות העם במצרים.

נשאל את התלמידים:

• מי בא לבקר את משה במדבר?
• מהיכן הם באים?

נבקש מהם לסמן בצבע את כל הפעמים שבהן מופיעות מילים המתארות קשר משפחתי (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• מה זה חותן? (חותן הוא אבא של האישה שאתה הגבר התחתן, או האבא של הבעל מבחינת האישה. יתרו הוא חותן משה)

כדי לוודא הבנה נשאל את התלמידים:

• מי החותן של אבא שלכם ומי החותן של אימא שלכם?

נמשיך לשאול שאלות הבנה את התלמידים:

• לפי הכתוב, איך נראית המשפחה של משה?

נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם למלא את התרשים מתוך הכתוב בפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נקרין על הלוח את פסוק יח ונשאל:

• איך קוראים לתופעה שבה מובא בתנ"ך הסבר לשם שמישהו מקבל? ההסבר יכול להיות קשור לאירוע, למקום או לנסיבות הולדתו. (מדרש שם)
• אתם זוכרים מדרשי שם נוספים? (יעקב – נולד "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו" – בראשית פרק כה פסוק כו, משה – "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" – שמות פרק ב פסוק י, ועוד)

נבקש מן התלמידים למלא את דף העבודה שבו יכתבו את מדרשי השם המופיעים בפסוק בלשון הפסוקים ובמילים שלהם (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע את התשובות בכיתה ונשאל את התלמידים:

• אילו מסקנות אפשר להסיק מן התשובות? שהמשותף לשני השמות הוא נקודת מוצא של קושי. גרשם – קושי בזרות. אליעזר – קושי בשעבוד והצלה.מבט שלישי

משה בוחר לקרוא לבניו על שם שני אירועים קשים – הזרות והרדיפה והשעבוד של פרעה. בשמו של אליעזר טמונה גם הצלת אלוהים מרדיפת פרעה. נכתוב על הלוח: להיות זר, ואלוהים עוזר להשתחרר מהעבדות.נבקש משני תלמידים לבוא ללוח ולסמן את כל מילה (או צמד) באימוג'י שמח או עצוב. נוכל לראות שכל המשפט הראשון הוא עצוב, והמשפט השני מורכב – חצי שמח וחצי עצוב.
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם משה מחליט לקרוא לבנים שלו על שני אירועים שיש בהם גם הרבה תוכן עצוב, שלילי?
• מה הוא רוצה לעשות בזה? (הוא רוצה שהבנים שלו יזכרו את ההיסטוריה שלהם, הוא רוצה להזכיר לעצמו, הוא רוצה לזכור מה לא כדאי לעשות לאחרים)

נשמע אפשרויות שונות בכיתה.
נקרא עם התלמידים קטע מתוך מאמר שכתבה רינה לבנון באתר 929 בעריכה מותאמת גיל.
נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

• לפי הקטע שקראנו מה הסיבה שמשה קרא כך לבניו?
• האם לדעתכם זאת סיבה טובה?
• האם נכון לקרוא לילד על שם דברים שקרו להורים שלו?
• האם משה בחר לדעתכם את האירועים הנכונים להנציח בשמות בניו?
• אילו רגשות לדעתכם מרגישים הילדים כלפי השם הזה?

בשלב זה אפשר להפנות את השיעור לשני כיוונים שונים:

אפשרות ראשונה – מדרשי שם: 
נבקש מהתלמידים להתבונן בשמותיהם ולכתוב את מדרש השם שלהם או להסביר לכיתה מדוע קראו להם בשם זה, או לחלופין לחשוב על מישהו מבני משפחתם שיש לו מדרש שם מעניין שאפשר לספר עליו (אפשר גם חיית מחמד).

אפשרות שנייה – שמירת הזיכרון ההיסטורי:
נמשיך את הדיון ברעיון של רינה לבנון: למשה חשוב להזכיר לבניו את השעבוד לפני הכניסה לארץ, כדי שבארצם החדשה הם וצאצאיהם לעולם לא יהיו משעבדים של עם אחר. נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם אנחנו עומדים בתקווה הזאת של משה?
• האם אנחנו יכולים לעזור לו לשמר את התקווה ואת הזיכרון כך שבארץ ישראל תמיד יתייחסו יפה לגר ולחלש?

נחשוב על מדרשי שם או על כל דרך אחרת להנציח את זיכרון הגרות והשעבוד. למשל נבקש מהתלמידים להציע שם חלופי לבית הספר או לרחוב שלהם, שם שמזכיר לנו שאסור לנו להתאכזר אל הגר והחלש.

תוכן: למדנו על ביקורם של יתרו, ציפורה ושני בניו של משה במדבר סיני אחרי ששמעו על הצלת עם ישראל מידי מצרים ועל קריעת ים סוף.
מיומנות: מילאנו תרשים זרימה.
מתודות: קראנו טקסט וערכנו דיון.