גאולה

רות פרק ג

מבט מלמעלה

פרק ג במגילת רות טומן בחובו שינוי מרגש בעלילת הסיפור ובמצבן של הדמויות. הפרק מורכב מתוכנית ומביצועה – רעיון ומימושו. ראשיתו בהנחיות נעמי לרות, וסיומו בחזרת רות לחמותה. ובתווך, בין הפתיחה לחתימה, מפגש לילי בין רות לבעז בגורן. גבר ואישה בשדה בלילה – סיפור של אומץ ופחד, זרות ואינטימיות, רגע של סיכון וסיכוי.

תצוגת כיתה הורדת היחידה

מידע כללי

ספר רות
יחידת הפרקים פרק ג
קבוצת גיל כיתה י
נושאים מרכזיים ביחידה חסד ועזרה תרומה לחברה ותיקונה חצות הלילה – משמעויות הזמן מפגשים בין-אישיים
מספר שיעורים מומלץ 2
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש פברואר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

הסיפור על פי הכתיב

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי...

מדרשים הסיפור על פי הכתיב

"וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

נעמי ספיירס, רות ונעמי, פסל ארד

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי הגורן"? כתיב! שאמרה נעמי לרות: זכותי תרד עימך. לכן הכתיב "וירדתי הגורן".

(עיבוד. מדרש תנחומא ורשא, פרשת בהר, סימן ג)

נעמי מנחה את רות בפירוט כיצד להתכונן לקראת המפגש בגורן עם בועז. המדרש מתייחס לקרי ולכתיב*, ושם לב כי בפסוק נעמי לא רק מסבירה לרות, אלא גם מכלילה את עצמה בסיפור – "וירדתי הגורן".
כיצד פותר זאת המדרש? ומה ההסבר שלכם לדבריה של נעמי?

*קְרֵי וּכְתִיב – במאות מקומות במקרא הַמָסוֹרָה מציינת צורת קריאה (קְרֵי) שונה מן המילה הכתובה (כְּתִיב), ויכולות להיות לכך כמה סיבות.

אשת חַיִל מי ימצא

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה,...

מדרשים אשת חַיִל מי ימצא

"וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

איור: אור ליבנה

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה, שנכנסה תחת כנפי השכינה. "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שם, ל) – שהניחה רות את אמה ואבותיה ועושרה, ובאה עם חמותה וקיבלה על עצמה את כל המצוות, ולפיכך זכתה שיצא ממנה דוד, שֶׁרִבָּה לקדוש ברוך הוא בְּשִׁירוֹת ובתשבחות, כפי שנאמר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).

(עיבוד. מדרש משלי, לא כט)

המזמור "אשת חיל", החותם את ספר משלי (לא י-לא), מהלל את האישה האידאלית. לפי המדרש, רות היא דוגמה לאשת חיל. מה הם המעשים שבזכותם זכתה למחמאה שכזו?

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת...

ניבים וביטויים וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

"וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה... וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוקים ז-ח)

אשת חַיִל

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי...

ניבים וביטויים אשת חַיִל

"...כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

נחמה גולן, אשת חיל, 2004, מתוך המיצב "אהל משלה", הגלריה האחרת, מכללת תלפיות.

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי עוסק בקשר בין המופעים האלה של הביטוי. המזמור המוכר "אשת חיל" נכלל מאז המאה ה-17 בסידורי התפילה של עדות רבות, והוא מושר בתחילת סעודת ליל שבת. יש הרואים בו שיר הלל לשבת, לתורה או לשכינה, אך מקובל יותר לראות בו שיר תודה והלל של הגבר לכבוד רעייתו, בעלת הבית, על טרחתה במהלך השבוע בכלל ולקראת השבת בפרט.

מבוסס על מגילת רות – פירוש ישראלי חדש עמ' 118-117.

הביטוי "אשת חיל" נפוץ גם היום. האם יש לדעתכם מדדים מוסכמים לקביעה מי היא "אשת חיל"? אם כן, מה הם?

רות ונעמי / עדי נס

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על...

תרבות ואומנות רות ונעמי / עדי נס

"וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם." (פסוק יח)

רות ונעמי, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על אדמה שאינה אדמת שדה, אלא אזור של שוק או מחסן. זוהי לא אדמה שאפשר לעבד אותה כדי להצמיח פירות וירקות. את הפירות ואת הירקות יש לקנות בכסף.

להמשך קריאה

האומן יצר למעשה ניגוד בין הסיפור המקראי, שבו רות ונעמי נהנות ממתנות העניים הניתנות על ידי החברה ומה"לקט" שמשאיר בעל השדה עבור אנשים במצבן, לבין המציאות בימינו שבה יש פעמים רבות התעלמות של החברה ממצב העניים.
רות ונעמי יושבות על הקרקע, ספק פועלות במנוחה ספק קבצניות, פניהן קודרות. הקִרבה ושותפוּת הגורל ביניהן מורגשות – נעמי פונה לכיוון רות, ברכיהן נוגעות זו בזו. אך למרות מצבן, שתי הנשים נראות חזקות ובעלות כבוד עצמי.

התצלום המבוים של עדי נס מאתגר את התפיסה המקובלת של מגילת רות כסיפור על אהבה וטבע. מדוע בחר האומן להציג את הדמויות בצורה זו?

רות ובועז

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו. כף ידו המונחת...

תרבות ואומנות רות ובועז

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)

ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו.
כף ידו המונחת על פיו מדגישה את מבוכתו מהסיטואציה הלא צפויה.
היצירה כמעט מוֹנוֹכְרוֹמָטִית, כולה בגוונים של אפור-שחור ולבן-צהבהב.

להמשך קריאה

פניה של רות מוסתרות מעינינו, המתבוננים ביצירה, שכן היא שוכבת בגבה אלינו. גם את פניו של בועז כמעט שאיננו רואים, הן מוסתרות בין הצללים ומאחורי כף ידו. אורו הקלוש של הירח מאיר עליהם, צובע את בגדיהם ואת ערמת התבואה שביניהם באותו הצבע ובעצם מחבר ביניהם כמו ביריעה לבנה רציפה.

מה לדעתכם רצה טיסו לומר על הקשר בין בועז לרות? באילו אמצעים אומנותיים השתמש לשם כך?
אמצעים אומנותיים שתוכלו להתייחס אליהם – שימוש בצבע, אור וצל, כיוון משיכות המכחול, מיקום ביצירה (מי במרכז? מה מול מה?).

מה שקורה בגורן

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום...

סיפורו של מקום מה שקורה בגורן

"...וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

עבודה בגורן, גבעת עדה עמותת דורות ארכיון המושבה, מתוך אתר פיקוויקי

גורן, נאות קדומים. צילום: פארק נאות קדומים

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום הדיש, השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל.

להמשך קריאה

מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף "חצי גורן" משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.

המפגש בין בועז לרות התרחש באופן פרטי בגורן, אך עדיין היה חשש שדבר המפגש ייוודע ברבים. הוכיחו זאת בהתבסס על פסוק יד.

גאולה

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי...

ריאליה מקראית גאולה

"לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר." (פסוק יג)

כרזה: לע"מ.

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי שבעקבותיו נאלצת המשפחה למכור את השדה, יש זכות לקרוב משפחה (וגם ציפייה ממנו) לגאול את השדה, כלומר לקנות אותו בחזרה (פרטים בספר ויקרא כה, כה-כח).

להמשך קריאה

עוד חוק מקראי שקשור לסיפור הוא חוק הייבום: כאשר אישה נותרת אלמנה ללא ילדים, יש ציפייה מאחיו של המת לשאת אותה לאישה. הילד שייוולד מנישואים אלה הוא דרך להקים בית לאח, שמת ללא צאצאים (פרטים בספר דברים כה, ו-י).

בסיפור של רות נקשרת גאולת שְׂדה המשפחה אל הנישואים. הסבירו את הקשר.

העבודה בגורן - דיש וזרייה

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה: כדי...

ריאליה מקראית העבודה בגורן - דיש וזרייה

"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

כלי עיבוד מסורתיים לעונת הקציר. מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב.

מורג במוזיאון ימי התנך בעין כרם, צילום: י.ש, 2007, מתוך ויקישיתוף

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה:

כדי להפריד בין הבַּר (גרגירי תבואה) לבין התֶבֶן (קש וחלקי גבעולים קצוצים) והמוֹץ (קליפת הגרגירים), הזורה משליך את התבואה באוויר.

להמשך קריאה

ראשון נופל הבר (הכבד מן התבן והמוץ) בקרבת מקום. התבן מורחק על ידי הרוח, ואילו המוץ הקל מתעופף הרחק לכל עבר. הזרייה נעשית כשנושבת הרוח המערבית בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפנות ערב. ייתכן שהמילה "הלילה" המופיעה בפסוק מכוונת לשעות הערב, שבהן מנשבת הרוח.

בעברית נמצא כמה ביטויים הקשורים בהשאלה לפעולות החקלאיות הללו, למשל "לחזור ולדוש בדבר", "להפריד תבן מן הבר", "כמוץ לפני הרוח". בחרו אחד מהביטוים והסבירו את משמעותו.