סיפור גנבת הברכות דרמטי מאוד משום שיש בו עלילה מותחת, מזימה מתוחכמת, יחסים מורכבים בין בני משפחה, ברכה מובטחת, יריבות קשה בין שני אחים ורגשות מתפרצים. ביחידה זו ניכנס עם משפחתו של יצחק אל תוך ביתה, נכיר את הקואליציות במשפחה ואת התנהלותה הבעייתית.
לאורך הסיפור נעשה שימוש בכל החושים וביחידה נבקש מהתלמידים גם להפעיל את כל חושיהם.
לאורך כל חלקי היחידה נוכל להיווכח עד כמה גדול הוא כוחה של המילה – באמצעותה אפשר לברך, להבטיח ולהתחייב, ומהמילה שנאמרה אין לסגת. אך לצד זאת נראה כי מילים יכולות לשמש גם כדי לרמות ולגרור בעקבותיהן אפילו ניסיון לרצח.
מַדּוּעַ כָּתוּב: "וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ"? הֲרֵי גַם עֵשָׂו הָיָה בְּנָהּ.
מִשּׁוּם שֶׁיַעֲקֹב הָיָה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וְאִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ" (בראשית כח, ז), וְאִלּוּ עֵשָׂו הָיָה שׁוֹמֵעַ רַק בְּקוֹל אָבִיו. לָכֵן מֻדְגָּשׁ: "יַעֲקֹב בְּנָהּ".
- מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מֵהַמִדְרָשׁ עַל מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים שֶׁל רִבְקָה עִם בְּנָהּ עֵשָׂו?
זֶה יָצָא וְזֶה נִכְנַס. כֵּיצַד הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?
אֶלָּא מִי שֶׁנָּתוּן בָּאוֹרָה אֵינוֹ רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בַּחֲשֵׁכָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא נָתוּן בַּחֲשֵׁכָה רוֹאֶה לְמִי שֶׁנָּתוּן בָּאוֹרָה.
עֵשָׂו בָּא מִן הַשּׁוּק וְלֹא רָאָה לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת. אֲבָל יַעֲקֹב רָאָה אוֹתוֹ מִבִּפְנִים וְהִסְתַּתֵּר אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו יָצָא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ.
(עיבוד על פי: מדרש תנחומא, תולדות יא:א)
- הַמִדְרָשׁ מוּטְרָד וְשׁוֹאֵל כֵּיצַד קָרָה שֶׁיַעֲקֹב וְעֵשָׂו לֹא הִבְחִינוּ זֶה בָּזֶה – כֵּיצַד מַסְבִּיר הַמִדְרָשׁ אֶת הָעוּבְדָה שֶׁיַעֲקֹב לֹא פָּגַשׁ בְּעֵשָׂו?
הַבִּיטוּי הַלָקוּחַ מֵהַפֶּרֶק בָּא לְהַבִּיעַ תְמִיהָה עַל סְתִירָה הַקַיֶימֶת בְּדָבָר מְסוּיָם שֶׁנִרְאֶה בְּצוּרָה אַחַת אַךְ מַשְׁמָעוּתוֹ שׁוֹנָה. זֶהוּ בִּיטוּי הַמְשַׁמֵשׁ לְתֵיאוּר מַעֲשֵׂה הַטְעָיָה אוֹ דְבָרִים סוֹתְרִים.
"… הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (פָּסוּק כב) – פִּתְגָם הַבָּא לְהַבִּיעַ תְמִיהָה עַל סְתִירָה הַקַיֶימֶת בְּדָבָר מְסוּיָם שֶׁנִרְאֶה בְּצוּרָה אַחַת אַךְ מַשְׁמָעוּתוֹ שׁוֹנָה, כִּינוּי לְמַעֲשֵׂה הַטְעָיָה אוֹ דְבָרִים סוֹתְרִים.
- מָה הַבִּיטוּי (מִבְּרֵאשִׁית פֶּרֶק כז) הַמִסְתַתֵר בַּתְמוּנוֹת?
- מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּיטוּי בְּיָמֵינוּ?
…וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב… (בראשית כה, כו)
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי… (בראשית כז, לו)
הִתְבּוֹנְנוּ בַּסִרְטוֹן, וְגַם בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים מִפֶּרֶק כה וּמִפֶּרֶק כז.
- מָה פֵּירוּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב?
- הַסְבִּירוּ אֶת הַבִּיטוּי: וַיַעְקְבֵנִי זֶה פַּעֲמַיִים.
קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל / תנך ביחד 929, 2015
גִ'יוֹרְדָנוֹ לוּקָה, הָיָה צַיָיר אִיטַלְקִי שֶׁחַי בַּשָׁנִים 1705-1634, הוּא מְתָאֵר בְּצִיוּר אֶת הָרָצוֹן שֶׁל רִבְקָה לִדְחוֹק בִּבְנָהּ לִזְכּוֹת בַּבְּרָכָה וְאֶת הַצוֹרֶךְ שֶׁל יִצְחָק לְהֵיעָזֵר בְּחוּשָׁיו כְּדֵי לְהָבִין אֵיזֶה בֵּן נִיצַב מוּלוֹ.
- תַאֲרוּ אֶת הַמְתוֹאָר בַּתְמוּנָה לִפְרָטֵי פְּרָטִים, שִׂימוּ לֵב לִלְבוּשׁ הַדְמוּיוֹת, לַתְאוּרָה בַּצִיוּר וּלְמַרְאֵה הַדְמוּיוֹת.
- אֵיזֶה פָּסוּק מֵהַפֶּרֶק מַתְאִים כְּכוֹתֶרֶת לַתְמוּנָה?
"הַגָדַת סָרָיֵיבוֹ" הִיא הַגָדָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁנִכְתְבָה כְּכָל הַנִרְאֶה בְּבַּרְצְלוֹנָה שֶׁבִּסְפָרַד בִּשְׁנַת 1350, וְהִיא נֶחְשֶׁבֶת לַהַגָדָה הָעַתִיקָה בְּיוֹתֵר שֶׁנִשְׁמְרָה עַד הַיוֹם.
הַהַגָדָה מוּצֶגֶת בַּמוּזֵאוֹן הַלְאוּמִי שֶׁל מְדִינַת בּוֹסְנִייָה וְהֶרְצֵגוֹבִינָה, שֶׁנִמְצָא בָּעִיר סָרָיֵיבוֹ. הַהַגָדָה נִכְתְבָה וְאוּיְרָה בַּיָד עַל עוֹר מוּלְבָּן, וְהִיא מְעוּטֶרֶת בְּזָהָב וּבְכֶסֶף.
זַהוּ בָּאִיוּר כָּל אַחַת מֵהַדְמוּיוֹת בַּסִיפּוּר.
- הַאִם לְדַעְתְכֶם הַפָּסוּק שֶׁבַּכּוֹתֶרֶת מַתְאִים כְּכוֹתֶרֶת לָאִיוּר? אִם לֹא, הַצִיעוּ פָּסוּק אַחֵר.
- הִתְבּוֹנְנוּ בַּמַפָּה מִתוֹךְ גוּגֶל מַפּוֹת. כַּמָה זְמַן יִיקַח לְיַעֲקֹב לָלֶכֶת מִכְּנַעַן לְחָרָן? כַּמָה זְמַן הָיָה לוֹקֵחַ לוֹ אִם הָיָה נוֹסֵעַ בְּרֶכֶב?
- הִתְבּוֹנְנוּ בַּמַפָּה הַשְׂמָאלִית מִתוֹךְ אֲתַר "מִקְרָאנֶט" – זוֹכְרִים מִי עוֹד מֵהָאָבוֹת עָבַר בְּחָרָן?
- בּוֹנוּס: הִיכָּנְסוּ לְגוּגֶל מַפּוֹת, וְגַלוּ מָה תוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּחָרָן אִם תַגִיעוּ אֵלֶיהָ הַיוֹם.
בַּעַל הַחַיִים "מִתְחַפֵּשׂ" לַסְבִיבָה שֶׁבָּהּ הוּא חַי, כְּדֵי לְהִיטָמַע וּלְהֵיעָלֵם בָּהּ.
הַצוֹרֶךְ בְּהַסְוָואָה נוֹבֵעַ מֵעֶקְרוֹן "הַבְּרֵירָה הַטִבְעִית": כְּכָל שֶׁבַּעַל חַיִים מוּתְאָם יוֹתֵר לִסְבִיבָתוֹ, כָּךְ גְדֵלִים סִיכּוּיֵי הִישָׂרְדוּתוֹ (בְּאוֹפֶן אִישִׁי כִּפְרָט) וְאִיתָם סִיכּוּיֵי הָרְבִיָיה שֶׁלוֹ (כְּלוֹמַר הִישָׂרְדוּת בְּנֵי הַמִין שֶׁלוֹ). בְּ"תַחְפּוֹשֶׂת" הַהַסְוָואָה מִשְׁתַמְשׁוֹת גַם חַיוֹת טוֹרְפוֹת וְגַם חַיוֹת נִטְרָפוֹת. הַטוֹרֵף מַסְוֶוה אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לְהִיטָמַע בִּסְבִיבָתוֹ כָּךְ שֶׁהַטֶרֶף לֹא יַבְחִין בּוֹ וְיִבְרַח, וְהַנִטְרָף מַסְוֶוה אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לְהִיטָמַע בִּסְבִיבָתוֹ כָּךְ שֶׁהַטוֹרֵף לֹא יַבְחִין בּוֹ. הַהַסְוָואָה הִיא צוּרַת הַהֲגָנָה וְהַהַתְקָפָה הַפָּסִיבִית בְּיוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁהִיא דוֹרֶשֶׁת מְנוּחָה מוּחְלֶטֶת שֶׁל הַגוּף. תַחְפּוֹשֶׂת נוֹסֶפֶת שֶׁאִימְצוּ בַּעֲלֵי הַחַיִים הִיא הַהִתְחַזוּת. בַּעַל הַחַיִים מִתְחַפֵּשׂ לַעֲצָמִים מֵהַסְבִיבָה שֶׁלוֹ אוֹ לְבַעַל חַיִים אַחֵר. לְעִיתִים בַּעַל חַיִים מִתְחַפֵּשׂ לְבַעַל חַיִים אַחֵר, גָדוֹל מִמֶנוּ אוֹ אַרְסִי, וּבְכָךְ הוּא מַרְתִיעַ טוֹרְפִים הַמְנַסִים לָצוּד אוֹתוֹ.
- הִסְתַכְּלוּ עַל שְׁתֵי הַתְמוּנוֹת שֶׁלִפְנֵיכֶם וְזַהוּ בְּאֵיזֶה סוּג שֶׁל תַחְפּוֹשֶׂת נָקְטוּ הַחַיוֹת? הַאִם הֵן מַסְווֹת אֶת עַצְמָן אוֹ שֶׁהֵן מִתְחַזוֹת לְבַעַל חַיִים אַחֵר?
- מִי הִתְחַפֵּשׂ בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק כז? לְמָה נוֹעֲדָה הַתַחְפּוֹשֶׂת שֶׁלוֹ?
צְפוּ בְּסִרְטוֹן מֵהַתוֹכְנִית "פַּרְפַּר נֶחְמָד" הָעוֹסֵק בַּחֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים.
- מָהֵם חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים?
- כָּעֵת מִצְאוּ אֶת הַחוּשִׁים הַמִסְתַתְרִים בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק כז – בְּאֵילוּ חוּשִׁים נֶעֱזַר יִצְחָק?
קרדיט: פרפר נחמד – חמשת החושים, חינוכית ראשונים בעולם
- הַאִם אֶפְשָׁר לִגְנוֹב בְּרָכָה שֶׁמְיוֹעֶדֶת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר?
- הַאִם אֶפְשָׁר לִגְנוֹב בְּכוֹרָה שֶׁל מִישֶׁהוּ?
קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב ועשיו וברכת יצחק / חינוכית ראשונים בעולם, 2014
הַקְשִׁיבוּ לְשִׁירוֹ שֶׁל טוּבְיָה צָפִיר.
- לְפִי הַשִׁיר, מָה הַיְחָסִים בֵּין בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה: יִצְחָק, רִבְקָה וּבְנֵיהֶם עֵשָׂו וְיַעֲקֹב?
- מִי אוֹהֵב אֶת מִי וּמַדוּעַ?
קרדיט: סבא טוביה – סיפורי התנ"ך – יעקב ועשיו / סבא טוביה, 2012