יחידה זו עוסקת בניסוחו של "אני מאמין" דתי-מוסרי של עם ישראל היושב בארצו. ביטוי המפתח "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (פרק יט פסוק ב) מצביע על קשר מובהק בין מוסריות ובין קדושה. אלוהים מנחה את העם כיצד להתקרב אל הקדושה באמצעות מצוות וחוקים ערכיים ומוסריים.
מצוות הקשורות ליחסים בין אדם לחברו, מצוות הקשורות באיסור עבודה זרה, מצוות השבת חוזרת פעמיים בהנחיות שונות: בפעם הראשונה היא מובאת בהקשר של כבוד ההורים ובפעם השנייה בהקשר של קדושת המקדש.
איך הקדושה קשורה למצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו? נעמיק במצוות שבין אדם לאלוהיו.
פרק יטמהן המצוות החברתיות? למי הן דואגות? ולמה האחריות מוטלת על החזקים בחברה?
פרק יט, (ט-י), (לב-לד)מצוות הקשורות לחקלאות
פרק כה, א-יגנבקש מהתלמידים לחפש עם בני משפחתם עוולות שנעשות לחלשים בסביבתנו ולחשוב יחד על חוקים שיכולים לעזור לחברה.
איך הקדושה קשורה למצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו? נעמיק במצוות שבין אדם לאלוהיו.
פרק יטמהן המצוות החברתיות? למי הן דואגות? ולמה האחריות מוטלת על החזקים בחברה?
פרק יט, (ט-י), (לב-לד)מצוות הקשורות לחקלאות
פרק כה, א-יגנבקש מהתלמידים לחפש עם בני משפחתם עוולות שנעשות לחלשים בסביבתנו ולחשוב יחד על חוקים שיכולים לעזור לחברה.
קרדיט: shutterstock.com
הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.
המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון:
לא תשנא את אחיך בלבבך. למוד מהשבטים, אחיו של יוסף, שלפחות לא דיברו אחת בפה ואחת בלב. שנאמר: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד), רצה לומר כי שונאים את יוסף היו, ולא היו יכולים לדבר עִמוֹ בפה לשלום מאחר שהלב שונא. והזהירה אותך התורה שלא תשמור את השנאה בלבבך ואתה מדבר בפה רכות, אלא העבר את השנאה, וֶהֱוִי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום.
(מעובד. על פי: מדרש אגדה, ויקרא יט, יז:א)
דרור על ענף עץ. Sharon Day/shutterstock.com
דְּרוֹר הַבַּיִת (שם מדעי: Passer domesticus; בתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר), מין בסוג דרור, הוא ציפור השיר השני בתפוצתו בישראל לאחר יונת הסלע.
צבעו של זכר הדרור הוא חום־אפור, ואילו נקבת הדרור אפורה. הדרור מאופיין בכושר הסתגלותו לחיים בקרבת בני האדם, ובדרך כלל נצפה כשהוא עף בלהקות גדולות וקולניות.
כריכת הספר. כריכת הספר: דבורה עומר, הבכור לבית אב"י, 1967,הוצאת עם עובד.איור: מיכאל פאוסט © כל הזכויות שמורות
הבכור לבית אב"י (הבכור לבית אליעזר בן יהודה) מתאר את סיפור חייו של איתמר בן אב"י, בנו של מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה.
דבורה עומר כתבה את הספר לאחר מחקר מעמיק ובשיתוף משפחת בן יהודה. הקטע שלפנינו מתאר כיצד מגיע איתמר בן אבי לבית הספר ואף אחד לא מדבר איתו. הוא מגלה שעושים עליו חרם בגלל אביו ולא מבין מדוע. הוא רץ לאביו, אשר מנסה להסביר לו מדוע מחרימים אותו.
ציור מעשה ידי רפאל (1508) המתאר אלגוריה של ה"צדק" על תקרת חדרי רפאל במוזיאון הוותיקן שבקריית הוותיקן.
מאוסף מתוך ויקישיתוף, The Yorck Project
כדי לתאר את הצדק באומנות המציאו לו האומנים דימוי. הם יצרו דמות שמתארת את הרעיון של הצדק ושל כל מה שקשור בו: הגינות, רחמים, היגיון וחוכמה.
בעברית 'צדק' היא מילה ממין זכר, אבל בתרבות המערב הוא נחשב לתכונה טובה ולכן הוא מתואר כנקבה-אישה יפהפייה. בידה האחת דמות הצדק מחזיקה מאזניים ועליהם נשקלות עובדות ומתקבלת החלטה – מה צודק.
בידה השנייה הדמות מחזיקה חרב – סמל לעונש שיגיע, בצדק, למי שעשה מעשה רע.
על פי המיתולוגיה היוונית, הייתה אלת הצדק, דיקה, בתו של זאוס, מלך האלים. היא ישבה לצידו בשעה שהוא שפט כדי שהחלטותיו יהיו טובות, נכונות ובעיקר צודקות.
(מתוך מגזין "עיניים" בנושא צדק)
כי תבואו אל הארץ
כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאֶרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה,
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
על פי ויקרא, פרק יט, פסוק כג
שיר עד – כי תבואו אל הארץ – מהמקורות | נחום נרדי | בביצוע מרים יעקבי – Ki Tavo'u El ha'Aretz / שיר עד, 2015
משמעות השורש שמ"ט היא לזרוק, להטיל, ובהשאלה – להפסיק.
השם "שמיטה" אמוּר על חוקי הפסקת עיבוד הקרקע – שמיטת קרקעות, ועל ביטול חובות – שמיטת כספים, אשר מתרחשים בכל שבע שנים.
השמיטה נזכרת בחוק המקראי בפרק כה בספר ויקרא וגם בפרק כג בספר שמות, ונרמזת בספרים ההיסטוריים של המקרא.
בסרטון תוכלו להבין מהם האתגרים המודרניים הנוצרים בעקבות הציווי על השמיטה, וכיצד קרן קיימת לישראל מתמודדת עם אתגרים אלו.
קרדיט: קק"ל בשנת השמיטה תשע"ה / KKLJNFISRAEL, 2014
שופר. David Cohen 156/shutterstock.com
בימי קדם היה השופר כלי תקשורת שהשתמשו בו כדי להודיע הודעות, כדי לכנס את העם או כדי לצאת למלחמה, התקיעה בשופר שימשה גם לתפילה כפי שעושים גם בימינו.
קרדיט: סיכום שבועי 929: ויקרא כא- כה / 929 תנך ביחד, 2015
צפו בסרטון והיכנסו לאתר של 'שמיטה ישראלית'.
קרדיט: שמיטה ישראלית, 2014
פרק כה בספר ויקרא. אם תחפשו טוב בטלפון של אבא ואמא תמצאו כפתור עליו כתוב: "שחזור הגדרות יצרן". אל תלחצו עליו.
הפעולה עליה הוא אחראי היא החזרת כל הגדרות המכשיר למצב הראשון. התמונות יימחקו, האפליקציות יוסרו, הצלצול יחזור להיות כמו בהתחלה וכו'.
את היצרן של הטלפון לא כל כך מעניין אם נעשה שימוש בכפתור או לא.
גם לארץ יש הגדרות יצרן.
היצרן לפי התורה הוא אלוהים.
כשבני ישראל ייכנסו לארץ הם יחלקו אותה לשבטים ולנחלות. ומבחינת ההגדרות, זה המצב ההתחלתי.
במהלך השנים אדמות נמכרות. למשפחות אחרות, לשבטים אחרים. ואחת לחמישים שנה, בשנת היובל, לוחצים על "שחזור הגדרות היצרן". הכל חוזר לנקודת ההתחלה. "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ". למה?
בניגוד ליצרן הטלפונים, היצרן של הארץ נותן לנו את הזכות להשתמש בארץ אך היא תמיד תמיד נשארת שלו. "כִּי לִי הָאָרֶץ", יש בעל בית לעולם. ייתכן וזו לא רק שליטה, אלא אמירה מוסרית גדולה: יש מקום בארץ גם למי שאינו בעל אמצעים והוא נאלץ למכור את נחלתו. שהרי אם היה לו כסף הוא היה קונה אותה כבר קודם, או לא מוכר אותה בכלל.
אגב, את היובל אנחנו סופרים בעזרת השמיטה. שנה בה לא עובדים את האדמה אלא נותנים לה לנוח. וגם נותנים לכל מי שחפץ בכך לאכול מן התבואה. השמיטה מתרחשת כל שבע שנים, ואחרי כל שבע שמיטות מגיעה שנת היובל.
מי הם ה"מרוויחים" משנת היובל (וגם משנת השמיטה)? ומי המפסידים?
האם, לדעתכם, חוקי שנת היובל הוגנים?
