יחידות לימוד לכיתה ו

ספר יהושע

ספר שופטים

פילגש בגבעה

שופטים יט, כ

מבט מלמעלה

נעסוק באחת מהפרשיות הנוראיות המתוארות בתנ"ך – אונס אכזרי שמסתיים ברצח ובמלחמת אחים. נראה מהי ההתנהלות שאפשרה מצב כזה במשפחה מסוימת, בשבט מסוים ובעם כולו.
יש הטוענים שסיפור פילגש בגבעה אירע בתחילת תקופת השופטים ויש הטוענים שהסיפור אירע בסוף התקופה בהתאם למקומו בספר. בין כך ובין כך הסיפור חותם את ספר שופטים כדי להראות את המחיר הנורא במצב שבו "אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" – המילים שבהן נפתח ונחתם הסיפור, והוא מציב הקדמה לספר שמואל.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר
יחידת הפרקים פרק יט,פרק כ
קבוצת גיל כיתה ו
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 3
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש יוני

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

שלום בית

אמר רב חסדא: לעולם אַל יטיל אדם אֵימָה יְתֵרָה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל...

מדרשים שלום בית

"וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים."
(יט, ב)

לקרוא או לא לקרוא

בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית,...

מדרשים לקרוא או לא לקרוא

"וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ, וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר."
(יט, כה)

איור: shutterstock.com

בתקופה שבה נכתב התלמוד (הגְּמָרָא) מרבית האנשים לא ידעו עברית, כי השפה המדוברת הייתה ארמית, ולכן היה צורך לתרגם את הכתוב בתנ"ך מעברית לארמית. המדרש דן בשאלה אם יש לתרגם לארמית את סיפור פילגש בגבעה, כיוון שזהו סיפור המתאר אלימות קשה.

לקריאת המדרש

יֵשׁ נִקְרָאִין וּמִתַּרְגְּמִין, נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין… מַעֲשֵׂה פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה – נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.

(תוספתא, מסכת מגילה, פרק ג, לא-לג)

האם לדעתכם צריך היה להשאיר בתנ"ך את סיפור פילגש בגבעה, או שצריך היה להוציאו בגלל תוכנו הקשה? נמקו את עמדתכם.

ומלך אין בישראל

הביטוי "וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" חוזר שלוש פעמים בסוף ספר שופטים, ומתאר את המצב בישראל לפני...

ניבים וביטויים ומלך אין בישראל

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה."
(יט, א)

בני בלייעל

"בְנֵי בְלִיַּעַל" – כינוי לאנשים רעים, רשעים, בעלי תכונות מוסריות שליליות. פרשן ימי הביניים רש"י...

ניבים וביטויים בני בלייעל

"הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ."
(יט, כב)

ותיפול פתח הבית

ג'יימס טיסו נולד בצרפת, והתגורר בבריטניה מרבית שנותיו כאומן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19...

תרבות ואומנות ותיפול פתח הבית

"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר."
(יט, כא)

גבעה

העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע...

סיפורו של מקום גבעה

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו: לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה."
(יט,יב)

ארמון חוסיין בתל אל פול. צילום: Eli.berckovitz, מתוך ויקישיתוף

העיר "גִּבְעָה" מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.

להמשך קריאה

עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו.
על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. באתר נמצאו שכבות מארבע תקופות התיישבות שונות.

מבוסס על גליה סמו, "העיר גבעה", מקראנט, 2005. © מטח.

העיר גבעה קשורה לשמו של המלך שאול.
באיזה אור מעמיד הקשר לעיר זו את דמותו של שאול?

בית לחם יהודה

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון...

סיפורו של מקום בית לחם יהודה

מפה ובה העיר הקדומה בית לחם. קרטוגרפיה: מטח

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה.
מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, שהגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה, כמסופר במגילת רות.

בתחילת הפרק מפורט אירוח למופת בבית לחם יהודה, העיר שבה גר אבי הפילגש וגם עיר הולדתו של דוד המלך. בהמשך הפרק מתואר האירוח בעיר גבעה, העיר שבה עצרו האיש והפילגש, שהיא גם עיר הולדתו ובירתו של שאול המלך.
על איזו משמעות יכולה לרמז העובדה שדווקא שתי הערים האלה נזכרות בסיפור?

פילגש

בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת...

ריאליה מקראית פילגש

חוקי חמורבי , קובץ חוקים בבלי קדום שבו עשרות חוקים הנוגעים לתחומי חיים שונים, וביניהם חוקים הנוגעים למעמדה של הפילגש. Musée du Louvre, Atlas database: entry 24656, Code of Hammurabi, CC BY-SA 3.0

בתקופה המתוארת בסיפור היה מקובל לשאת יותר מאישה אחת, בשונה מימינו, שבהם מקובל לשאת אישה אחת בלבד. הפילגש הייתה אישה נוספת, שמעמדה לא היה כמעמד האישה הרשמית. בדרך כלל התגוררה הפילגש בבית בעלה, ולעיתים במקום אחר, שבו היה בעלה מבקר אותה.

האם הבעל בסיפור מתייחס לפילגש כאל אישה נחותה? נמקו את תשובתכם.

אירוח בעת העתיקה

הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים...

ריאליה מקראית אירוח בעת העתיקה

"וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ וַיָּבָל לַחֲמוֹרִים וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ."
(יט, כא)

רחיצת רגלים לאורח. צילום: Gino Santa Maria/shutterstock.com

ילדים רוחצים ידיים ליד באר בפארק נאות קדומים. בעבר נהגו לרחוץ ידיים ורגליים לאורחים שבאו מדרך רחוקה. צילום: פארק נאות קדומים

הכנסת אורחים כללה פעולות שונות, כמו רחיצת רגלי האורחים והגשת מזון ושתייה. הכנסת האורחים בימי קדם שונה מהכנסת האורחים המוכרת לנו היום. היום אנחנו רגילים לארח קרובי משפחה או חברים, לאחר שקבענו מועד נוח ומתאים לכל הצדדים.

להמשך קריאה

לא כך היה בעולם העתיק. בימים ההם הכנסת אורחים הייתה הכנסת אדם זר לביתך, באופן לא מתוכנן. לרוב, הכנסת האורחים נבעה מכך שלא היו מלונות או פונדקים. אדם שאירח ביום אחד, יכול היה להיות האורח ולהזדקק להכנסת אורחים ביום אחר. הכנסת זר לתוך הבית שלך העידה על נדיבות ועל מוסריות.