סגור תצוגת כיתה
הפרק

בית-שדה-בית

פרק ב

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

רות יוצאת לשדה ללקט שיבולים, שם היא פוגשת בהיררכיה נוקשה – בראש עומד בעל השדה, אחריו הנער הניצב על הקוצרים, מתחתיו הקוצרים-הנערים, ולבסוף רות – נערה מואבייה. בואו של בעז והחסד שהוא נוקט כלפי רות מפרים את ההיררכיה ומקנים לרות אוכל והגנה. במהלך הוראה זה נתבונן על הפרק כיחידה אחת הבנויה משלוש מערכות: בית, שדה, בית. נלמד על מצוות לקט וייבום, נעמוד על השינוי במעמדה של רות בשדה, ונראה כיצד האירוע בשדה שינה את פני הבית.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שאלה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרויקט שעבדו עליו הרבה וברגע האחרון שבו 'קוצרים את הפירות' הם נדרשו לשחרר ולאפשר לאנשים אחרים ליהנות ממנו או להשתתף בו. (לדוגמה: למדו כל השנה, ולקראת המבחן נדרשו לעזור למישהו שלא למד; הכינו ארוחה שגם מי שלא עזר נהנה, וכן הלאה). נשאל את התלמידים:

  • מה הרגשתם במצב הזה?
  • איזו פעולה נפשית נדרשת בשביל לתת ולשתף אחרי עבודה קשה כל כך?

אפשרות שנייה – מדרש תמונה:
נקרין לתלמידים את התמונה 'המלקטות' של פרנסואה מילה.
על התמונה: בקדמת היצירה שלוש נשים בשלבים שונים של כריעה מלקטות שיבולים; ברקע עובדי השדה עורמים אלומות על עגלות, ובעל השדה מפקח על המלאכה רכוב על סוס; באופק מאחור בתי הכפר. על אף מעמדן הנמוך של הנשים והפעולה הלכאורה בזויה שהן עושות – ליקוט שיבולים שנותרו לאחר הקציר – האומן בוחר לתאר אותן באופן מכובד: בגדיהן יפים ובלי קרעים והן כורעות בשלווה, ואף יש מעין הילה של קדושה ורכות במעשה הליקוט.

אפשרות שלישית – שיר:
נאזין לשיר 'האומנם' שכתבה לאה גולדברג בימי מלחמת העולם השנייה ושרה חוה אלברשטיין.
על השיר: השדה הוא מקום של חסד וחמלה אבל גם של סכנות, שרפות ואימה. המשוררת מייחלת למציאות שבה ההליכה בשדה היא אפשרית ותמימה. בשיעור נראה כיצד השדה הוא מקום שמבטיח מזון וחיים, וסליחה וחסד יכולים להתקיים בו, אך גם מקום שבו יש סכנות וניכור.

הזמנה לקריאה

פרק ב מתחלק לשלושה חלקים: הוא מתחיל בבית ומסתיים בבית, ובאמצע – הסצנה מרכזית המתרחשת בשדה. לפני שנעמיק בכל חלק נקרא את כל הפרק.

סצנה ראשונה – בית – נעמי, רות ובעז – אקספוזיציה:
נקרא את פסוקים א-ב ונשאל:

  • מי הדמויות המופיעות בפסוקים ומה אנו יודעים עליהן? (רות – מואבייה, נעמי – אלמנה וענייה, לעומתם בועז גיבור חיל, איש חזק או איש עשיר, קרוב משפחה של אלימלך)
  • מה רות רוצה לעשות?
  • האם מותר לבוא לאסוף שיבולים משדה של מישהו אחר?

מצוות לקט: נקרין על הלוח את הפסוק על מצוות לקט.
בעל השדה מצווה להשאיר חלק מהשדה לעניים – מצוות 'פאה', ואת השיבולים הנופלות בעת הקציר במקום לאסוף לאפשר לעניים ללקט אותן – מצוות 'לקט'. אפשר להכיר לתלמידים גם את מצוות 'שכחה' מתוך דברים פרק כד פסוק יט. בשונה מצדקה רגילה שבה אדם נותן ממה שיש לו לפי ראות עיניו, כאן בעל השדה אינו נותן ממה שכבר יש לו, אלא ממה שעדיין לא אצלו. הדבר דורש פעולה נפשית שונה, לשחרר את השליטה, להיות נדיב, לוותר על הרצון למקסם את הרווחים ולתפוס הכול ולתת לעניים חלק קטן מהתוצרת.
נעיין שוב בדברי רות בפסוק ב: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" נתמקד במילה "בְּעֵינָיו".

  • בעיני מי?
  • האם רות ידעה למי היא הולכת או לא?

נקרא את פירוש האבן עזרא לפסוק.
נשאל:

  • בעיני מי רות רוצה למצוא חן?
  • מהן שתי האפשריות לפי אבן עזרא? – אפשרות ראשונה – רות רוצה למצוא חן בעיני בעז; אפשרות שנייה – רות רוצה למצוא חן בעיני כל בעל שדה.

בפסוק ג כתוב: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז".
נשאל:

  • איזו אפשרות פסוק זה מחזק? – פסוק ג מחזק את האפשרות הראשונה.

סצנה שנייה – שדה:
נחזור לפסוקים ונלמד אותם בזוגות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
במהלך הלימוד בדף העבודה נשים לב לדמויות המופיעות בשדה ולקשרים ביניהן – בעז בעל השדה, מתחתיו הנער הניצב על הקוצרים – אחראי משמרת, אחריו הקוצרים, אחריהם הנערות, ולבסוף רות, מואבייה ונוכרייה. בעז מפתיע בפנייתו אל רות. לכאורה אין זו פנייה צפויה. בעז פונה לרות וקורא לה "בִּתִּי", מזמין אותה ללקט בשדהו באופן קבוע, לשתות כאשר תצמא, מזהיר את הנערים לבל יפגעו בה ולאחר מכן אף מזמין אותה לאכול עם הקוצרים ומורה לקוצרים לאפשר לה ללקט עומרים ולא רק שיבולים.
לאחר דף העבודה נחזור ונדון במליאת הכיתה בשאלה זו:

  • מדוע בעז מקרב את רות כל כך? (בפסוקים יא-יב בעז מכיר במעשה החסד של רות, ונוהג עמה גם בחסד. קשה לטעון שבעז מתנהג כך ממניעים רומנטיים, מכיוון שבסוף הפרק אפשר לראות שרות ממשיכה ללקט בשדה עד סוף העונה ולא נוצר שום קשר זוגי בין השניים)

סצנה שלישית – בית:
נקרא את פסוקים יח-כג ונשאל את התלמידים:

  • כיצד נעמי מגיבה למשמע שם האיש שגמל חסד עם רות? (מברכת את ה' שגומל חסד עם החיים ועם המתים ומציינת שבעז הוא גואל)
  • מהו החסד עם החיים ומהו החסד עם המתים שבעז יכול לעשות? (חסד עם החיים: לספק אוכל, ואולי גם לגאול את שדות המשפחה. חסד עם המתים: ייבום)
  • מהו גואל?

נקרין על הלוח את הפסוקים העוסקים במצוות ייבום.
כאשר אדם נשוי נפטר בלי ילדים, על אחיו, אם הוא רווק, להינשא לאשת המת, והבן הבכור שיהיה מעין המשך זרעו של המת. לא דנו כאן בחליצה ובמה קורה כאשר האח או האישה אינם רוצים להתחתן זה עם זה, ראוי לציין שהדבר אינו חובה, והיום לא עושים ייבום.

נחזור לפסוקים ונשאל:

  • מהי תקוותה של נעמי? מה החסד עם המתים שבעז יכול לעשות? (ייתכן שנעמי מקווה שבעז יפרוס את חסותו על רות וכך יהיה המשך למשפחה)
  • כיצד רות מגיבה לדבריה כי בעז הוא גואל? (רות אינה מגיבה, ייתכן שהיא אינה מבינה את פוטנציאל הזוגיות שנעמי כבר רואה)

נסכם בהתבוננות על הבית שממנו יצאה רות בבוקר, בתחילת הפרק, והבית שאליו היא חוזרת בערב, בסוף הפרק, לאחר השהייה בשדה.

  • מה ההבדל בין נעמי של הבוקר לנעמי של הערב? (רות יוצאת מבית נעמי הענייה בלי אוכל, וחוזרת אל הבית ובפיה בשורה של תקווה והצלה למצוקת הרעב. נעמי מתרגשת, שהיא רואה את פוטנציאל הישועה הגדול – הרחבה בנושא ב'אפשר עוד…')

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם קרה לכם שמישהו הפר את ההיררכיה החברתית בעבורכם? או שאתם עשיתם זאת בעבור מישהו אחר? איך זה גרם לכם להרגיש?

נקרין לתלמידים את תמונת המלקטות של עדי נס ונשאל את השאלות המובאות בעזר ההוראה.
על התמונה של עדי נס: התמונה מתוך סדרת 'סיפורי התנ"ך' של עדי נס. בסדרת הצילומים שלו הוא קורא ליצירות על שם דמויות מקראיות, אך למעשה מתאר דמויות משולי החברה הישראלית ומקביל אותן לגיבורי התנ"ך. כאן מתכתב האומן עם היצירה 'המלקטות' של מילה, בשתיהן נשים שפניהן מוסתרות כורעות ללקט שאריות של אוכל, אצל מילה שיבולים וכאן בצלים. אך בעוד אצל מילה הנשים בשדה הפתוח, במקום פסטורלי ויפה, כאן הנשים במקום עירוני ומוזנח, שנראה כמו שוק בשעות הערב לאחר הסגירה. בתמונה של נס אין כבוד ויופי בפעולת הליקוט.

אפשר לחשוב על פעולות ליקוט נוספות אקטואליות כמו איסוף בקבוקי זכוכית או פחיות בירה, שגם הן נתפסות מלאכות בזויות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את הפרק כיחידה אחת הבנויה משלוש מערכות. בבית נפגשנו בדמויות המרכזיות, ציינו את מצבם החברתי ולמדנו על מצוות לקט. בשדה הכרנו את הדינמיקה החברתית בשדה וראינו כיצד בועז מפר את היררכיית המעמדות הנוקשה. ולבסוף, בחזרה לבית, למדנו על מצוות ייבום וראינו כיצד פוטנציאל הגאולה הכניס תקווה לבית.
מיומנויות: מבנה פרק, אפיון דמויות, הבנת טקסט ודיאלוג.
מתודות: מדרש תמונה, שיר, דף עבודה.

אפשר עוד...

נעמי:
אפשר להרחיב על דמותה של נעמי ולהפנות את התלמידים להשוות בין כמות המילים של נעמי בתחילת הפרק ובסוף הפרק, ומתוך כך לנסות להבין באיזה מצב נעמי שרויה בתחילת הפרק ובסוף הפרק: בתחילת הפרק נעמי כמעט ואינה מדברת, היא רק נענית ליוזמה של רות בשתי מילים "לְכִי בִתִּי", ונראית פסיבית ואולי אף משלימה עם גורלה. בשונה מנעמי של סוף הפרק שמכבירה במילים, מברכת, רואה את פוטנציאל הישועה המגולם בבעז ונותנת עצות לרות כיצד להתנהל.

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
המלקטות
המלקטות, פרנסואה מילה, 1857 פורסם בוויקיפדיה התבוננו ביצירה ונסו לזהות את הדמויות ביצירה ואת תפקידיהן....
המלקטות

המלקטות, פרנסואה מילה, 1857 פורסם בוויקיפדיה

התבוננו ביצירה ונסו לזהות את הדמויות ביצירה ואת תפקידיהן.

  • מה מעמדן החברתי של הנשים ביצירה?
  • כיצד בחר האומן לתאר אותן?
האומנם
איזו מורכבות יש בתיאור השדה בשיר? למה המשוררת מייחלת? קרדיט: 'האומנם' ששרה חווה אלברשטיין, כתבה לאה...
האומנם

  • איזו מורכבות יש בתיאור השדה בשיר?
  • למה המשוררת מייחלת?

קרדיט: 'האומנם' ששרה חווה אלברשטיין, כתבה לאה גולדברג והלחין חיים ברקני. פורסם בערוץ משירי ארץ ישראל הישנה והטובה ב-26 באפריל 2011.

לקט
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר...
לקט

"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם. אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כב)

  • מה מצווה בעל השדה בעת הקציר?
  • במה שונה מצוות לקט ממצוות צדקה רגילה?
אבן עזרא לפסוק ב
"אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" – יש אומרים כי הוי"ו שב אל בעז הנזכר, והטעם...
אבן עזרא לפסוק ב

"אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" – יש אומרים כי הוי"ו שב אל בעז הנזכר, והטעם אולי יהיה. ולפי דעתי שהוי"ו שב אל בעל השדה, ואם לא נזכר בעבור ויקר מקרה טעמו כן הוקרה.

  • בעיני מי רות רוצה למצוא חן?
  • מהן שתי האפשריות לפי אבן עזרא?

בפסוק ג כתוב: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז"

  • איזו אפשרות פסוק זה מחזק?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ייבום
כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם, וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה...
ייבום

כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם, וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים כה, ה-ו)

  • מה המצב המתואר?
  • מה מטרת הנישואין?
עדי נס
עדי נס, ללא כותרת (רות ונעמי מלקטות), הדפסת צבע, 2006, פורסם בוויקיפדיה עם איזו יצירה...
עדי נס

עדי נס, ללא כותרת (רות ונעמי מלקטות), הדפסת צבע, 2006, פורסם בוויקיפדיה

  • עם איזו יצירה האמן מתכתב?
  • השוו בין שתי היצירות, מה דומה ומה שונה?
  • חשבו על אנשים שמלקטים היום שאריות של דברים, כיצד אתם מתייחסים אליהם?
רות בעיני חז"ל
  "ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא...
רות בעיני חז"ל
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים, לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת." (פסוק ה)

מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה־19. הציור מתאר את המסופר במגילת רות. גוסטב דורה, מתוך סדרת ציורי התנ"ך

 

"ויאמר בועז… למי הנערה הזאת" (רות ב, ה) – וכי לא היה מַכִּירָהּ? אלא כיוָן שראתה [ראה אותה] נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה. 

להמשך קריאה

כל הנשים שוחחות [מתכופפות וכך נחשף חלק מגופן] ומלקטות, וזו יושבת ומלקטת, כל הנשים מלקטות בין הָעֳמָרִים [חבילות התבואה שנקצרה] וזו מלקטת מן הַהֶפְקֵר [ממה שנותר על הארץ בשדה], כל הנשים משחקות [מתלוצצות] עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה – "ותשב מצד הקוצרים" ולא בתוך הקוצרים. שתי שִׁבֳּלִים לוקטת, שלושה – אינה לוקטת [בהתאם להלכה ששתי שיבולים הן בבחינת "לקט" המגיע לעניים, אך לא שלוש ויותר].

(מדרש רות רבה ד, ט, ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג עמוד ב. ביאור לפי ספר האגדה) 
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • חז"ל מתייחסים לשני מאפיינים עיקריים של רות, מה הם?
  • מה ניתן ללמוד מהמדרש של חז"ל על נקודת מבטם על נשים בכלל ועל רות בפרט?
מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר...
מחמאה מפי בועז
"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ." (פסוק יג)

אבל פן, "ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה", 1934 בקירוב. © באדיבות משפחת האמן

"וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי… וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (רות ב, יג) – אמר לה: חס ושלום, אין את מן הָאֲמָהוֹת [שפחות, מהמילה אָמָה] אלא מן הָאִמָהוֹת [שרה, רבקה, רחל ולאה].

(רות רבה, ה, ה. ביאור לפי ספר האגדה)
מתוך ספר האגדה מבית סנונית

  • מה ניתן ללמוד מההשוואה של רות לאימהות האומה?
  • קִראו את פסוק יא. יש שיאמרו כי על פי פסוק זה בועז אף משווה את רות לאבי האומה, לאברהם. על מה מתבססת טענה זו?
תמול שלשום
רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר...
תמול שלשום
"...וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק יא)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

רות עוזבת את הוריה, את ארצה ואת מולדתה ומחליפה את היציב ואת המוכר בעולמה באשר לא ידעה "תמול [אתמול] שלשום", כלומר קודם לכן. רות בעצם פותחת דף חדש, אך גם גוזרת על עצמה חיים של עוני וזרות.

להמשך קריאה

"תמול שלשום" הוא גם שמו של הרומן שהוציא ש"י עגנון ב-1945 ולימים זכה למעמד של יצירת מופת. הרומן מספר על חייו של הגיבור, יצחק קומר, מעלייתו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה ועד מותו.

  • "כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העליה השניה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהִבנות ממנה." כך נפתח הרומן של עגנון. משפט פתיחה זה טומן בחובו רמז על בחירתו של הסופר להעניק לספר את השם "תמול שלשום".
    מהו אותו רמז המשותף לרות ולגיבור הרומן של עגנון – יצחק קומר?
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה...
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנפָָיו
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

צילום: אורי קולקר

בתארו את הצטרפותה של רות לעם ישראל ולאלוהיו משתמש בועז במילים "לחסות תחת כנפיו". מליצה זו חוזרת פעמים אחדות במקרא, כגון בדברי המשורר הפונה אל אלוהים ואומר: "ובצל כנפך אחסה" (תהילים נז, ב) או הבטחתו למאמין: "ותחת כנפיו תחסה" (שם, צא, ד) ועוד.

להמשך קריאה

מילים אלו זוכות לתשומת לב מיוחדת במדרש פסיקתא דרב כהנא:
אמר רבי אבון: גדול כוחן של גומלי חסדים שאינן חוסין… לא בצל כנפי הכרובים [=מין ממיני המלאכים] ולא בצל כנפי החיות [=חיות הקודש, אף הם יצורים שמימיים] ולא בצל כנפי שרפים. ובצל מי הם חוסים? בצילו של הקב"ה.
בפרק ג' רות תהיה זו שתשתמש במליצה דומה, כאשר תבקש מבועז "ופרשת כנפך על אמתך" (ג, ט).

גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 82. © משכל

  • מה משמעות הביטוי "לחסות תחת כנפיו" היום?
מנוחת הקוצרים
היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת...
מנוחת הקוצרים
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי." (פסוק ח)

ז'אן-פרנסואה מילה, מנוחת הקוצרים, 1853-1851, מתוך ויקישיתוף, מאוסף Museum of Fine Arts, Boston

היצירה מציגה הפסקת צהריים של איכרים בני זמנו של האמן במחוז CHAILLY, שנחשב באותה עת לאסם התבואה של צרפת. גם תמונה זו, כמו המלקטות (ראו: רות א), מעידה על מחאה חברתית מעודנת. בשנות ה-50 של המאה ה-19 צרפת הכפרית נשלטת יותר ויותר ע"י אצילים נפקדים שרצו למקסם רווחים ולא דאגו לרווחת עובדיהם. 

להמשך קריאה

הצרור העלוב של הקוצרים בחזית התמונה, עומד בניגוד חריף לערמות החיטה הענקיות שבמישור האחורי. בועז של מייה אינו בעל הקרקע העשיר מהמקרא, אלא חוֹכֵר שעובד אדמה של איש אחר.
ביצירה זו, כמו ברבות אחרות, מייה מבטא הערכה לעבודה הקשה ולכבוד העצמי של הקיום הצנוע. התמונה דומה בדרך התיאור לתמונת המלקטות, אך שונה באופייה. בשונה מהמלקטות הדחויות, רות עומדת וידיה מלאות אלומות, ובועז מכניס אותה בתנועה רחבה ומזמין אותה "אל התמונה" ואל חבורת הקוצרים.

  • דרך האומנות שלו והשימוש בסיפור של מגילת רות, האומן הצרפתי מייה מבקש להעביר מסרים חברתיים. מהי הביקורת החברתית המבוטאת ביצירה?
הכניסיני תחת כנפך
ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג...
הכניסיני תחת כנפך
"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." (פסוק יב)

ליבו של ביאליק היה קרוב אל "ארון הספרים היהודי" (שם כולל לספרות התורנית), והוא דאג לשלב ביצירותיו מוּבָאוֹת רבות מתוכו. כך בשירו "לבדי": "כולם נשא הרוח, כולם סחף האור… ואני גוזל רך נשתכחתי מלֵב תחת כנפֵי השכינה". השכינה – הנוכחות האלוהית, המהות האלוהית הנשית מדומה לציפור המגינה על גוזליה בעזרת כנפיה. בשיר אחר, "הכניסני", ביאליק מבקש מדְמוּת אהובה, אם ואחות, לחסות תחת כנפיה.

למילות השיר

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ / חיים נחמן ביאליק 

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.
וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,
שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?
וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:
נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

  • בשיריו של ביאליק "לבדי" ו"הכניסני" הוא משתמש במוטיב הכניסה מתחת לכנף ומציאת מחסה שם. במה המוטיב של ביאליק דומה למופיע בפרק ובמה הוא שונה?

קרדיט: אריק איינשטיין – הכניסיני תחת כנפך/מוזיקה ישראלית, 2011

מואב
  על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו...
מואב
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

Jacob van Oost the Younger, לוט ובנותיו נמלטים אל המערה בה אירע המעשה, המאה ה 17-18, מתוך ויקישיתוף

מפת מואב, קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר ראובן

 

על פי המקרא, המואבים הם צאצאי לוט, בן אחי אברהם. בייחוס הנ"ל, שעל פניו נראה מכובד, יש טעם לפגם, שכן מוצא המואבים הוא ממפגש מיני בין לוט לבין בתו הבכורה: "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם" (בראשית יט, לו-לז).
מעשיה האציליים של רות לאורך המגילה עומדים אל מול ההתנהגות המינית המופקרת המיוחסת למואבים במספר מקומות במקרא (וראו: במדבר כה, א).

  • לאורך הפרק רות מכונה בכינויים שונים המלמדים על היחס אליה: בתי, כלתה, נערה.
    מתי היא נקראת "הַמּוֹאֲבִיָּה"? שערו מדוע?
בית לחם
  בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה....
בית לחם
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה'." (פסוק ד)

מפת בית לחם, 1899, מתוך ויקישיתוף. מאוסף הספריה הבריטית

מפת בית לחם כפי שדמיין אותה צ'רו, 1760. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

 

בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" לבית לחם ("בית לחם יהודה" – כך מופיע ברות א) נועד כדי להבדילה מיישוב נוסף בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

בפרק ב מתואר שבועז יוצא מהעיר בית לחם אל חלקת השדה, כנראה כדי לפקח על הפועלים ולדרוש בשלומם.

  • לפי הפסוקים, היכן מצויה חלקת השדה ביחס לעיר?
ארוחת פועלים במקרא
בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל...
ארוחת פועלים במקרא
"וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקֹּצְרִים וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר." (פסוק יד)

יאן ויקטורס, בועז ורות, המאה ה-17, מאוסף הגלריה הלאומית של דנמרק, מתוך ויקישיתוף

בועז מזמין את רות להצטרף לסעודת הצהריים של הקוצרים, דבר לא מובן מאליו. הוא מגדיל ועושה וצובט לה קלי – כלומר מגיש לה את המזון בידיו שלו.
הפסוקים מלמדים אותנו על ארוחת הפועלים באותה העת, שכללה לחם ומטבל כלשהו. יש שיגידו שהכוונה ב"חומץ" היא ללַבַּנֶה, גבינה חמוצה. יש שיגידו שמדובר במאכל העשוי מצמח החִמְצָה, הלוא הוא החומוס האופייני למטבח המזרח-תיכוני.

עיבוד. על פי: גילה וכמן, מגילת רות : פירוש ישראלי חדש : הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו, 2018, עמ' 86. © משכל

  • מה ניתן ללמוד מתיאור הסעודה על דמותו של בועז, בעל השדה?
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר...
מתנות בתבואה - לקט שכחה ופאה
"וַתָּקָם לְלַקֵּט וַיְצַו בֹּעַז אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ." (פסוק טו)

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

צילום: יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר עציון

לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה – מן המצוות החברתיות החשובות במקרא. התורה ציוותה על עובדי האדמה להשאיר מעט מיבולם בשביל העניים, האלמנות, היתומים והגרים (הזרים) היושבים בתוכם.

להמשך קריאה

לקט, שכחה ופאה הם שלוש צורות של שיירים שהשאירו מן היבולים. לקט (ויקרא יט, ט) הוא השיבולים הנופלות מידי הקוצר בזמן הקצירה; שכחה (דברים כד, יט) היא עומר שנשכח בשדה; פאה (ויקרא יט, ט) היא התבואה שחייבים להשאיר בשולי השדה. כל אלה שייכים לעניים ולנצרכים, ואין לאסוף אותם ולאחסן אותם בגורן.

אילנה שמיר (עורכת), אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער – כרך 10

  • בועז מצווה על עובדיו לאפשר לרות ללקט גם "בֵּין הָעֳמָרִים", כלומר בין האלומות שכבר נאספו, ולהימנע מלהעליב אותה על כך – "וְלֹא תַכְלִימוּהָ". מה ניתן ללמוד מכך על מעמדו של העני הנזקק ללקט בשדה? כיצד נהגו בו לרוב?
גילוי של חסד
מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד...
גילוי של חסד
"וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ." (פסוק יח)

מה היה מיוחד כל כך ברות המואבייה?
עודד הרוש מספר על מגילת רות ועל מעשי החסד המתוארים במגילה.

  • מדוע מעשה של חסד הוא מעשה גדול כל כך?

קרדיט: עודד הרוש על מגילת רות, מעשי חסד ויציאה מאזור הנוחות/כאן-תאגיד השידור הישראלי, 2017

מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי...
מגילת רות - סיפור של אהבה וטבע
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי." (פסוק ב)

המשוררת אגי משעול מספרת על מגילת רות, הספר שהוא האידיליה של המקרא, ספר שכולו יופי וטוב.

  • במגילת רות, לפי המשוררת אגי משעול: "הטבע מחובר אל הדמויות. הטבע הוא לא רק אִילוּסְטְרַצְיָה (הַמְחָשָׁה), יש לו עלילה מקבילה לדמויות".
    ציינו נקודת חיבור בין תיאור הטבע לבין פועלן של הדמויות במגילה.

קרדיט: מקראנט, מטח