בית-שדה-בית
פרק ב
בכמה מילים
רות יוצאת לשדה ללקט שיבולים, שם היא פוגשת בהיררכיה נוקשה – בראש עומד בעל השדה, אחריו הנער הניצב על הקוצרים, מתחתיו הקוצרים-הנערים, ולבסוף רות – נערה מואבייה. בואו של בעז והחסד שהוא נוקט כלפי רות מפרים את ההיררכיה ומקנים לרות אוכל והגנה. במהלך הוראה זה נתבונן על הפרק כיחידה אחת הבנויה משלוש מערכות: בית, שדה, בית. נלמד על מצוות לקט וייבום, נעמוד על השינוי במעמדה של רות בשדה, ונראה כיצד האירוע בשדה שינה את פני הבית.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שאלה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרויקט שעבדו עליו הרבה וברגע האחרון שבו 'קוצרים את הפירות' הם נדרשו לשחרר ולאפשר לאנשים אחרים ליהנות ממנו או להשתתף בו. (לדוגמה: למדו כל השנה, ולקראת המבחן נדרשו לעזור למישהו שלא למד; הכינו ארוחה שגם מי שלא עזר נהנה, וכן הלאה). נשאל את התלמידים:
- מה הרגשתם במצב הזה?
- איזו פעולה נפשית נדרשת בשביל לתת ולשתף אחרי עבודה קשה כל כך?
אפשרות שנייה – מדרש תמונה:
נקרין לתלמידים את התמונה 'המלקטות' של פרנסואה מילה.
על התמונה: בקדמת היצירה שלוש נשים בשלבים שונים של כריעה מלקטות שיבולים; ברקע עובדי השדה עורמים אלומות על עגלות, ובעל השדה מפקח על המלאכה רכוב על סוס; באופק מאחור בתי הכפר. על אף מעמדן הנמוך של הנשים והפעולה הלכאורה בזויה שהן עושות – ליקוט שיבולים שנותרו לאחר הקציר – האומן בוחר לתאר אותן באופן מכובד: בגדיהן יפים ובלי קרעים והן כורעות בשלווה, ואף יש מעין הילה של קדושה ורכות במעשה הליקוט.
אפשרות שלישית – שיר:
נאזין לשיר 'האומנם' שכתבה לאה גולדברג בימי מלחמת העולם השנייה ושרה חוה אלברשטיין.
על השיר: השדה הוא מקום של חסד וחמלה אבל גם של סכנות, שרפות ואימה. המשוררת מייחלת למציאות שבה ההליכה בשדה היא אפשרית ותמימה. בשיעור נראה כיצד השדה הוא מקום שמבטיח מזון וחיים, וסליחה וחסד יכולים להתקיים בו, אך גם מקום שבו יש סכנות וניכור.
הזמנה לקריאה
פרק ב מתחלק לשלושה חלקים: הוא מתחיל בבית ומסתיים בבית, ובאמצע – הסצנה מרכזית המתרחשת בשדה. לפני שנעמיק בכל חלק נקרא את כל הפרק.
סצנה ראשונה – בית – נעמי, רות ובעז – אקספוזיציה:
נקרא את פסוקים א-ב ונשאל:
- מי הדמויות המופיעות בפסוקים ומה אנו יודעים עליהן? (רות – מואבייה, נעמי – אלמנה וענייה, לעומתם בועז גיבור חיל, איש חזק או איש עשיר, קרוב משפחה של אלימלך)
- מה רות רוצה לעשות?
- האם מותר לבוא לאסוף שיבולים משדה של מישהו אחר?
מצוות לקט: נקרין על הלוח את הפסוק על מצוות לקט.
בעל השדה מצווה להשאיר חלק מהשדה לעניים – מצוות 'פאה', ואת השיבולים הנופלות בעת הקציר במקום לאסוף לאפשר לעניים ללקט אותן – מצוות 'לקט'. אפשר להכיר לתלמידים גם את מצוות 'שכחה' מתוך דברים פרק כד פסוק יט. בשונה מצדקה רגילה שבה אדם נותן ממה שיש לו לפי ראות עיניו, כאן בעל השדה אינו נותן ממה שכבר יש לו, אלא ממה שעדיין לא אצלו. הדבר דורש פעולה נפשית שונה, לשחרר את השליטה, להיות נדיב, לוותר על הרצון למקסם את הרווחים ולתפוס הכול ולתת לעניים חלק קטן מהתוצרת.
נעיין שוב בדברי רות בפסוק ב: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" נתמקד במילה "בְּעֵינָיו".
- בעיני מי?
- האם רות ידעה למי היא הולכת או לא?
נקרא את פירוש האבן עזרא לפסוק.
נשאל:
- בעיני מי רות רוצה למצוא חן?
- מהן שתי האפשריות לפי אבן עזרא? – אפשרות ראשונה – רות רוצה למצוא חן בעיני בעז; אפשרות שנייה – רות רוצה למצוא חן בעיני כל בעל שדה.
בפסוק ג כתוב: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז".
נשאל:
- איזו אפשרות פסוק זה מחזק? – פסוק ג מחזק את האפשרות הראשונה.
סצנה שנייה – שדה:
נחזור לפסוקים ונלמד אותם בזוגות בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
במהלך הלימוד בדף העבודה נשים לב לדמויות המופיעות בשדה ולקשרים ביניהן – בעז בעל השדה, מתחתיו הנער הניצב על הקוצרים – אחראי משמרת, אחריו הקוצרים, אחריהם הנערות, ולבסוף רות, מואבייה ונוכרייה. בעז מפתיע בפנייתו אל רות. לכאורה אין זו פנייה צפויה. בעז פונה לרות וקורא לה "בִּתִּי", מזמין אותה ללקט בשדהו באופן קבוע, לשתות כאשר תצמא, מזהיר את הנערים לבל יפגעו בה ולאחר מכן אף מזמין אותה לאכול עם הקוצרים ומורה לקוצרים לאפשר לה ללקט עומרים ולא רק שיבולים.
לאחר דף העבודה נחזור ונדון במליאת הכיתה בשאלה זו:
- מדוע בעז מקרב את רות כל כך? (בפסוקים יא-יב בעז מכיר במעשה החסד של רות, ונוהג עמה גם בחסד. קשה לטעון שבעז מתנהג כך ממניעים רומנטיים, מכיוון שבסוף הפרק אפשר לראות שרות ממשיכה ללקט בשדה עד סוף העונה ולא נוצר שום קשר זוגי בין השניים)
סצנה שלישית – בית:
נקרא את פסוקים יח-כג ונשאל את התלמידים:
- כיצד נעמי מגיבה למשמע שם האיש שגמל חסד עם רות? (מברכת את ה' שגומל חסד עם החיים ועם המתים ומציינת שבעז הוא גואל)
- מהו החסד עם החיים ומהו החסד עם המתים שבעז יכול לעשות? (חסד עם החיים: לספק אוכל, ואולי גם לגאול את שדות המשפחה. חסד עם המתים: ייבום)
- מהו גואל?
נקרין על הלוח את הפסוקים העוסקים במצוות ייבום.
כאשר אדם נשוי נפטר בלי ילדים, על אחיו, אם הוא רווק, להינשא לאשת המת, והבן הבכור שיהיה מעין המשך זרעו של המת. לא דנו כאן בחליצה ובמה קורה כאשר האח או האישה אינם רוצים להתחתן זה עם זה, ראוי לציין שהדבר אינו חובה, והיום לא עושים ייבום.
נחזור לפסוקים ונשאל:
- מהי תקוותה של נעמי? מה החסד עם המתים שבעז יכול לעשות? (ייתכן שנעמי מקווה שבעז יפרוס את חסותו על רות וכך יהיה המשך למשפחה)
- כיצד רות מגיבה לדבריה כי בעז הוא גואל? (רות אינה מגיבה, ייתכן שהיא אינה מבינה את פוטנציאל הזוגיות שנעמי כבר רואה)
נסכם בהתבוננות על הבית שממנו יצאה רות בבוקר, בתחילת הפרק, והבית שאליו היא חוזרת בערב, בסוף הפרק, לאחר השהייה בשדה.
- מה ההבדל בין נעמי של הבוקר לנעמי של הערב? (רות יוצאת מבית נעמי הענייה בלי אוכל, וחוזרת אל הבית ובפיה בשורה של תקווה והצלה למצוקת הרעב. נעמי מתרגשת, שהיא רואה את פוטנציאל הישועה הגדול – הרחבה בנושא ב'אפשר עוד…')
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- האם קרה לכם שמישהו הפר את ההיררכיה החברתית בעבורכם? או שאתם עשיתם זאת בעבור מישהו אחר? איך זה גרם לכם להרגיש?
נקרין לתלמידים את תמונת המלקטות של עדי נס ונשאל את השאלות המובאות בעזר ההוראה.
על התמונה של עדי נס: התמונה מתוך סדרת 'סיפורי התנ"ך' של עדי נס. בסדרת הצילומים שלו הוא קורא ליצירות על שם דמויות מקראיות, אך למעשה מתאר דמויות משולי החברה הישראלית ומקביל אותן לגיבורי התנ"ך. כאן מתכתב האומן עם היצירה 'המלקטות' של מילה, בשתיהן נשים שפניהן מוסתרות כורעות ללקט שאריות של אוכל, אצל מילה שיבולים וכאן בצלים. אך בעוד אצל מילה הנשים בשדה הפתוח, במקום פסטורלי ויפה, כאן הנשים במקום עירוני ומוזנח, שנראה כמו שוק בשעות הערב לאחר הסגירה. בתמונה של נס אין כבוד ויופי בפעולת הליקוט.
אפשר לחשוב על פעולות ליקוט נוספות אקטואליות כמו איסוף בקבוקי זכוכית או פחיות בירה, שגם הן נתפסות מלאכות בזויות.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את הפרק כיחידה אחת הבנויה משלוש מערכות. בבית נפגשנו בדמויות המרכזיות, ציינו את מצבם החברתי ולמדנו על מצוות לקט. בשדה הכרנו את הדינמיקה החברתית בשדה וראינו כיצד בועז מפר את היררכיית המעמדות הנוקשה. ולבסוף, בחזרה לבית, למדנו על מצוות ייבום וראינו כיצד פוטנציאל הגאולה הכניס תקווה לבית.
מיומנויות: מבנה פרק, אפיון דמויות, הבנת טקסט ודיאלוג.
מתודות: מדרש תמונה, שיר, דף עבודה.
נעמי:
אפשר להרחיב על דמותה של נעמי ולהפנות את התלמידים להשוות בין כמות המילים של נעמי בתחילת הפרק ובסוף הפרק, ומתוך כך לנסות להבין באיזה מצב נעמי שרויה בתחילת הפרק ובסוף הפרק: בתחילת הפרק נעמי כמעט ואינה מדברת, היא רק נענית ליוזמה של רות בשתי מילים "לְכִי בִתִּי", ונראית פסיבית ואולי אף משלימה עם גורלה. בשונה מנעמי של סוף הפרק שמכבירה במילים, מברכת, רואה את פוטנציאל הישועה המגולם בבעז ונותנת עצות לרות כיצד להתנהל.
מאמרים:
- צבי הבר, 'השדה', מתוך אתר ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים, בקישורים אלה: חלק 1, חלק 2
- יעל ציגלר, 'הכירו את הגיבור – מיהו בעז?', מתוך אתר התנ"ך של מכללת הרצוג
