סגור תצוגת כיתה
הפרק

"הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ"

פסוקים א-ז

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך זה נעבור על ההתרחשות במערה ועל ההזדמנות שנקרית בדרכו של דוד להכריע אחת ולתמיד את אויבו. נדון בעמדתו של דוד בפעולתו, בעמדתם של אנשיו ובמשמעותה הסמלית של קריעת כנף מעילו של שאול.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – מה אתם הייתם עושים?
נציג לתלמידים סיטואציה ואחריה נטיל עליהם משימת כתיבה: תלמיד מסוים אינו מפסיק להציק לכם, כל הזמן משפיל אתכם בפני אחרים וגורם להם לצחוק עליכם. יום אחד אתם תופסים אותו במצב מביך מאוד. די שתספרו את זה כדי להרוס אותו מבחינה חברתית.

  • מה תעשו? ומדוע?
  • כתבו לתלמיד המציק מכתב קצר ובו הסבירו לו מה בחרתם לעשות עם המידע שבידיכם עליו ומדוע בחרתם לנהוג כך.

הצעה שנייה – משיח:
נכתוב על הלוח את המילים 'משיח ה" ונשאל את התלמידים מה לדעתם משמעות המושג הזה. (אדם שה' בחר בו ונמשח בשמן המשחה). לאחר מכן נטיל משימת כתיבה קצרצרה:

  • איזה יחס יש לתת לאדם שהוא משיח ה' לדעתכם?
  • כיצד הייתם פונים אליו לו פגשתם אותו? מדוע?

הצעה שלישית – סימבה וסקאר:
נקרין לתלמידים סרטון קצר המתאר את הקרב האחרון בין סימבה לסקאר. לפני כן נציין בקצרה שסקאר הרג את אביו של סימבה בהשלכתו מצוק. נעצור בשניה 0:38, כשסקאר שואל את סימבה אם בכוונתו להרוג אותו. נשאל את התלמידים מה היו משיבים, ונמשיך בסרטון.

הזמנה לקריאה

מבוא:
נשלים לתלמידים את החסר: בפעם האחרונה שלמדנו על דוד הוא התחתן עם מיכל, התיידד עם יונתן ובכך התקרב אל בית שאול, אבל בינתיים הוא נאלץ לברוח כי שאול נחוש בדעתו להרוג אותו. במנוסתו מסייעים לו יונתן ומיכל. הוא חובר לאנשים מרי נפש החיים בשולי החברה, והוא מנהיג אותם בדרכי המדבר ונמלט מפני שאול הרודף אחריו.
נקרא את הפרק כולו ונספר אותו בקצרה.
נקרא שוב את פסוקים א-ז.

הגיוס למרדף אחר דוד:
נבקש מהתלמידים לפתוח בשני המקורות האלה: שמואל א פרק יג פסוקים א-ד ופרק כד פסוק ב. נשאל את התלמידים:

  • מה דומה ומה שונה בשני המצבים המתוארים בהם? (הדומה – שאול נערך למלחמה, כמות המגויסים – שלושת אלפים. השונה – היריב: בפרק יג נלחמים בפלשתים ובפרק כד נלחמים בדוד. אפשר לטעון ששאול רואה בדוד אויב מר ובעל כוח)

המערה:
נציג את מקומו של דוד במפה שבאתר ונראה כיצד עין גדי מבודדת ומרוחקת יחסית על גבול ים המלח. דוד אינו מסתובב עוד באזור בית לחם וגבעת שאול, אלא במערות המדבר. שאול יוצא מארמונו ורודף אחריו למדבר.
נקרא את פסוק ג ונפרשו יחד – שאול נכנס למערה לעשות את צרכיו (כנראה לבדו) ובעומק המערה יושבים דוד ואנשיו.
נשאל שאלה טכנית ושאלה מהותית:

  • איך שאול אינו מבחין בהם? (הוא נכנס מהאור אל חושך מוחלט ולכן אינו מסוגל לראות בעוד הם רגילים לחושך)
  • מה לדעתכם אנשי דוד מרגישים כשהם מבחינים בו?
  • מה יקרה עכשיו?
  • מה לדעתכם נכון שדוד יעשה ומדוע?

דעתם של אנשי דוד:
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו הם יקראו את תפיסת אנשי דוד ויחוו דעה עליה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה האישית נפתח דיון בכיתה:

  • האם יש מישהו שמסכים עם אנשי דוד?
  • האם יש מישהו שמתנגד לדעתם?
  • מהם הנימוקים לכאן ולכאן?

נקרא את שתי המילים הממשיכות את הפסוק: "וַיָּקָם דָּוִד" ונשאל את התלמידים:

  • אילו התחבטויות עוברות לו בראש לדעתכם?

תשובתו של דוד:
נקרא עם התלמידים את המשך פסוק ה עד סופו.

  • האם דוד עונה לאנשיו בצורה ישירה? (לא)
  • מה הוא עושה? (מתגנב אל שאול וחותך פיסה ממעילו "בַּלָּט" – בשקט גמור)

נבקש מהתלמידים לקרוא עד פסוק ז ולמצוא:

  • האם דוד עונה לאנשיו תשובה מפורשת? אם כן, היכן היא? (בפסוק ו)

נסדר עם התלמידים את האירועים בעל פה או על הלוח: הגעת שאול, דברי האנשים לדוד, כריתת המעיל, תוכחת דוד לאנשיו.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם קרה שם? מדוע דוד אינו עונה לאנשים מיד, אלא קודם הולך לשאול וחותך את מעילו? (ייתכנו כמה תשובות לשאלות אלה, למשל: דוד אינו יודע מה לענות, והתנהלותו משקפת את ההתלבטות שלו; או כיוון אחר – דוד אינו מסכים את אנשיו ועוד. חשוב מאוד לעודד את התלמידים להביע את דעתם על הסיפור. בהמשך השיעור נתייחס לתשובת רד"ק בעניין)

אפשר להטיל משימת כתיבה:

  • כתבו מה לדעתכם עבר בראשו של דוד בזמן שהתגנב אל שאול – האם עשה את מה שהתכוון לעשות? האם הבין תובנה חדשה?

התלמידים ישתפו את מחשבותיו ורגשותיו המשוערות של דוד – נכתוב על הלוח בתוך עיגול: 'בדרך לשאול' ונכתוב סביבו את הרעיונות שהציעו התלמידים.
לאחר מכן נכתוב בעיגול אחר: 'לאחר שכרת את מעיל שאול' ונבקש מהתלמידים לחפש הוכחות בפסוקים לרגשות שעוררה בדוד כריתת המעיל. (פסוק ה)

  • מדוע לדעתכם דוד מרגיש רע כל כך – הרי שאול הוא שרדף אותו?

נקרין את פירוש רד"ק לפסוק ה.

נשאל את התלמידים:

  • ממה חשש דוד לפי רד"ק? (שה' יחשיב את מעשה דוד לחטא)
  • איזו טענה הוא יכול היה לטעון כדי להצדיק פגיעה בשאול? (שאול רודף את דוד, ולכן דוד רשאי לפגוע בו, ובמיוחד מאחר שדוד כבר יודע שהוא עתיד להחליף את שאול)
  • לפי רד"ק, מה נדרש מדוד למרות המצב המיוחד בינו ובין שאול? (לכבד את שאול)
  • מה דעתכם על כך?

נקרא כמה פסוקים מתוך תהילים פרק נז – פרק שהכותרת שלו מלמדת שהוא נכתב בזמן שדוד התחבא מפני שאול במערה.
נשים לב לפחד שדוד שרוי בו, לאמירתו שהוא בוטח בה', להבנתו שבני אדם מתנכלים לו, מחפשים את נפשו וכורים לו שוחה (מחפשים דרך להורגו).

כנף המעיל:
נבקש מהתלמידים לפתוח בפרק טו שכבר למדנו בפסוקים כד-כח ולמצוא את הקשר בין המסופר שם למסופר בפרקנו. (זהו סיפור המפגש הקשה בין שמואל לשאול אחרי מלחמת עמלק והקשר הוא כריתת כנף המעיל)

  • פעולתו של דוד משלימה את פעולתו של שמואל. כיצד? (כשנקרע כנף המעיל בפגישה של שאול ושמואל הם לא ידעו עדיין מ יזכה במלוכה, ואילו עכשיו דוד, המיועד עצמו, קורע את כנף מעילו של שאול. בפגישת שאול ושמואל לא ברור של מי המעיל שנקרע, וכאן ברור מאוד)

נדגיש שמעיל הוא לבוש של בעלי תפקידים מכובדים.

הצעת העמקה:
נחלק לתלמידים מראי מקום למקורות במקרא, כל טור יקבל מראה מקור אחר, ונבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים ולהגיד מי לובש את המעיל במקור שקראו. (בשמות ובוויקרא לובשי המעיל הם אהרן ובניו הכוהנים, בשמואל א שמואל עצמו לובש מעיל וכן יונתן ובשמואל בנות המלך הבתולות לובשות מעילים) ואלו הם המקורות:

  • שמות פרק כח פסוק כד, ופרק כט פסוק ה.
  • ויקרא פרק ח פסוקים ו-ז.
  • שמואל א פרק ב פסוקים יח-יט ופרק יח פסוק ד.
  • שמואל ב פרק יג פסוק יח.

נכתוב על הלוח את לובשי המעילים וננסה למצוא את המשותף להם. (בכל המקרים מדובר בבעלי תפקיד חשוב – נביא, כהן או בן מלוכה)

  • אם כך, מה מייצג המעיל? (המעיל מייצג את המלוכה – רוממות, כבוד, תפקיד נישא ומכובד)

למיטיבי לכת אפשר להביא קטע מתוך מאמרה של גליה סמו 'מוטיב הבגד בסיפורי שאול ודוד' ולשאול:

  • מה סימלו בגדים במזרח הקדום?
  • אם כך, מה מסמלות פעולותיהם הזהות של דוד ושמואל?
  • אפשר לשאול: האם לדעתכם ידע דוד את משמעותה הסמלית של פעולתו? הוכיחו. (בעקבות החרטה הגדולה שלו נראה שכן)

נבואה על מפלת שאול בידי דוד – הייתה או לא הייתה?
מדברי אנשי דוד בפסוק ד משתמע שניתנה לדוד נבואה שאלוהים ייתן את אויבו בידו. אנשי דוד רואים בכניסת שאול למערה הגשמה של הנבואה הזאת. פרשנים נחלקו ביניהם בשאלה אם דוד אכן קיבל נבואה כזו או לא. אפשר להביא דוגמאות למגוון הדעות בכיתה ובכיתות מיטיבות לכת אפשר להביא אף את הפרשנים עצמם.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – איפוק:
ראינו את דוד בעמדת עליונות חלומית – הוא יכול לתקוף את האדם שרדף אותו בזמן חולשתו. אנשיו דוחקים בו לפעול בכוח נגד שאול, ויש לו לגיטימציה לעשות זאת, אלא שהוא בוחר לעשות רק מעשה סמלי, בחירה שהוא מתחרט גם עליה.
נשאל את התלמידים:

  • אילו מידות ותכונות אופי נדרשות כדי לנהוג כדוד?
  • האם בעיניכם דוד הפגין עליונות מוסרית או חולשה?
  • האם התנהגותו מעוררת בכם בוז או כבוד? מדוע?
  • האם בעיניכם איפוק היא תכונה חשובה למנהיג? מדוע?

אפשרות שנייה – הזדמנות ומוסר:
יש פעמים שבהן נראה שיש הזדמנות למעשה שלא תחזור על עצמה, ממש נראה שהמציאות מובילה לשם, אך אתם יודעים שבמעשה זה יש פגם מוסרי ואין הוא עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם.

  • מה עושים במקרה כזה?
  • האם קופצים על ההזדמנות או שמניחים לערכים המוסריים להוביל את ההחלטה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: השווינו בין היערכות שאול למלחמה בפלשתים להיערכותו למרדף אחרי דוד, ניתחנו וסידרנו את הדרמה במערה לשלביה ואת פעולותיהם ודבריהם של דוד ואנשיו. הצגנו את סמליות כנף מעילו של שאול ודנו באיפוק ובשאלה אם מעשהו של דוד מעיד על גדולה או על חולשה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, מקור מחקרי, שימוש במפה בהקשר מקראי, הבעת עמדה בסוגיה מוסרית במקרא.
מתודות: דפי עבודה, משימת כתיבה וסידור אירועים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מלך האריות
מדוע לא הרג סימבה את סקאר אף שידע שהרג את אביו ושהוא רוצה להרוג גם...
מלך האריות

  • מדוע לא הרג סימבה את סקאר אף שידע שהרג את אביו ושהוא רוצה להרוג גם אותו?
  • מה מנע ממנו?
  • האם יש סיבות נוספות שיכולות למנוע מאתנו להרוג מישהו, גם אם הוא רודף אחרינו ומסכן אותנו? מהן?

קרדיט: סצנת הקרב האחרון בין סימבה לסקאר מתוך הסרט 'מלך האריות'. פורסם על ידי Tali Tolkchov ב-20 ביוני 2015.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
רד"ק לפסוק ה
"וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ" – חשש בלבו שמא יחשוב ה׳ לו (לדוד) עוון (חטא) בכרתו...
רד"ק לפסוק ה

"וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ" – חשש בלבו שמא יחשוב ה׳ לו (לדוד) עוון (חטא) בכרתו כנף מעיל המלך כי אף על פי שהוא (שאול) היה רודפו (ולכן לפי ההלכה היהודית מותר לו להגן על עצמו מפניו) אף על פי כן יש לו לירוא ממנו (לכבד אותו).

מתוך פרק נז בתהילים
א לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה.ב חָנֵּנִי אֱלֹהִים, חָנֵּנִי, כִּי בְךָ...
מתוך פרק נז בתהילים

א לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה.
ב חָנֵּנִי אֱלֹהִים, חָנֵּנִי, כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי…
ה …בְּנֵי אָדָם, שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה…
ז רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי
כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה.

מוטיב הבגד בסיפורי שאול ודוד – גליה סמו
האמונה בחשיבותם הסמלית של בגדי האדם רווחה במזרח הקדום כולו. בתעודות מסופוטמיות שונות [תעודות שנמצאו...
מוטיב הבגד בסיפורי שאול ודוד – גליה סמו

האמונה בחשיבותם הסמלית של בגדי האדם רווחה במזרח הקדום כולו. בתעודות מסופוטמיות שונות [תעודות שנמצאו באזור נהרות הפרת והחידקל] מן האלף השני לפני הספירה אנו מוצאים כי הבגדים סימלו העברת בעלות, מעמד, תפקיד או גורל, למשל: בתעודה משפטית מהעיר אוּגָרִית [עיר בסוריה של ימינו] מתואר הליך גירושין בין מלך אוגרית לאשתו המלכה. המלכה הייתה אמורה לחזור לבית הוריה, ובנה, יורש העצר, יכול לבחור אם לחזור עמה (ולוותר על ירושת הכיסא) או להישאר עם אביו. הוויתור על זכותו לרשת את כס המלכות מתואר כך: "אם יניח את בגדו על כס המלוכה" – משמע שוויתר על זכותו לרשת את אביו. גם כאן – הנחת (השארת) בגד המלכות מסמלת ויתור על מעמד המלוכה באוגרית.
[…] בגדי המלוכה סימלו את גורל הלובש אותם.

פרשנות על הנבואה לדוד
שני פרשנים הגורסים שניתנה לדוד נבואה מפורשת על מפלת אויביו בידיו: רד"ק על פסוק ד:"אֲשֶׁר...
פרשנות על הנבואה לדוד

שני פרשנים הגורסים שניתנה לדוד נבואה מפורשת על מפלת אויביו בידיו:

רד"ק על פסוק ד:
"אֲשֶׁר אָמַר ה'" – אמר לו על ידי שמואל או גד או נתן הנביא שייתן אויביו בידיו ושיצלח למלוכה, אבל על שאול לא נאמר לו כי לא נפל בידו, אבל אנשי דוד אמרו לו אחר שהאל הבטיחך שייתן אויביך בידיך – הנה שאול ראש אויביך והנה עתה הגיע היום כי הנה הוא בידך. ולטעם זה פירשתי שכתיב איביך (ברבים) וקרי אֹיִבְךָ (ביחיד).

מצודת דוד על פסוק ד:
"הִנֵּה הַיּוֹם" – אולי נאמר לו על ידי נביא שימסור ה׳ אויביו בידו, וחשבו אנשיו שעל היום הזה נאמר, ולזה אמרו "הנה זהו היום וכו׳", ולזה "לך ועשית לו וכו׳".

פרשן הסבור שאנשי דוד מדברים על סמך הנחה ואינם יודעים באמת על נבואה: 

מלבי"ם על פסוק ד:
"הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ" –  חשבו: אחר שדוד נמשח על פי נביא, ואחר שאי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ובפרט ששאול רודפו ובוודאי ייפול הוא ביד דוד שהובטח לו המלוכה מאת ה׳, בוודאי זה סיבה מאת ה׳ ששאול יבא הנה וייפול ביד דוד, וזה כאילו אמר לו ה׳ שייתן את אויבו בידו, ובשגם שעל פי הדין יכול להרגו כי רודף הוא. וזה שכתוב "וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד" – גם דוד היה מסופק בזה אם כבר נשלמה מלכות שאול, ואם רצון ה׳ שיומת על ידי הנרדף. ובחן זה על ידי שכרת כנף מעילו, שזה קצת מן המעשה למרוד בו ולבזות בגדי מלכותו.

 
נקודת המבט של המעיל
המצלמה מעלה על המסך שלושה גיבורים – שאול ודוד וגיבור נוסף – המעיל. הדרמה המרכזית...
נקודת המבט של המעיל
"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל."
(פסוק ה)

איור: אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון

המצלמה מעלה על המסך שלושה גיבורים – שאול ודוד וגיבור נוסף – המעיל. הדרמה המרכזית מתרחשת בין דוד לשאול. אך המדרש מזהה דרמה נוספת – בין דוד למעיל.

לקריאת המדרש

"וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט" –
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם,
שנאמר – "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א, א).

(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סב עמוד ב)

  • המדרש מסיט את נקודת המבט. במקום דרמה בין מלך מְכַהֵן לבין יורש עתידי, אנחנו מקבלים סיפור אחר לגמרי. סיפור על איש שמזלזל בבגד.
    הסבירו את הרעיון העולה מהמדרש, שלפיו דוד נענש בעונש סמלי.
  • בפרק דוד מגלה חרטה על מעשיו. הסבירו את הסיבה לחרטה לפי ההסבר המופיע בפסוקים.
תפילה לדוד
המדרש מדגיש את המצב המורכב שבו נמצא דוד כאשר הוא בורח מפני שאול. "מַשְׂכִּיל לְדָוִד...
תפילה לדוד
"וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים."
(פסוק ג)

איור: shutterstock.com

המדרש מדגיש את המצב המורכב שבו נמצא דוד כאשר הוא בורח מפני שאול.

לקריאת המדרש

"מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה. קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן" (תהילים קמב, א-ב).
קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק – שלא אפול אני בידו של שאול.
קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן – שלא ייפול הוא (שאול) בידי.

(מדרש תהילים, פרק קמב, פסקה ב)

  • מדוע לדעתכם דוד חושש מהאפשרות ששאול ייפול בידיו? הרי שאול מבקש את מותו של דוד, מדוע דוד חושש לפגוע בו?
אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה
עניינו של הסיפור בפרק כד הוא הצגת גדולת הנפש של דוד. כאשר שאול נתון בידו...
אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה
"וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד: צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה."
(פסוק יז)

איור: shutterstock.com

עניינו של הסיפור בפרק כד הוא הצגת גדולת הנפש של דוד. כאשר שאול נתון בידו של דוד, אף שרדף את דוד ללא הרף, אין דוד גומל לו כגמולו, ועל אף דברי אנשיו אין הוא פוגע בו לרעה. אפילו על כריתת כנף המעיל של שאול, נוקף אותו מצפונו.

להמשך קריאה

דוד אף מתייחס אליו בנימוס, ומוכיח גם במעשיו וגם בדבריו את נאמנותו למלך. נדיבות ליבו של דוד מעוררת בשאול התרגשות עד כדי בכי, והוא מודה שדוד צדיק ממנו משום שגמל לו טובה, בעוד שהוא, שאול, גמל לדוד רעה. שאול גם מכיר בכך שדוד עתיד למלוך על ישראל. לרגע נדמה שמעשה החסד של דוד יוביל לתיקון היחסים ביניהם, אך בסוף הסיפור הם שוב נפרדים וכל אחד הולך לדרכו.

מבוסס על: שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, שמואל א, 1996, עמ' 302. © הוצאת ספרים עם עובד.

  • הסבירו את דבריו של שאול בפסוק יז.
  • האם שאול התכוון לדבריו אלה? ראו גם לפי המשך דבריו ולפי ההתרחשויות בפסוקים יח-כב.
מרשעים יצא רשע
המשל הקצר שבו השתמש דוד ניתן להבנה בשני אופנים. "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע", כלומר מעשי הרשע...
מרשעים יצא רשע
"כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ."
(פסוק יג)

צילום: shutterstock.com

המשל הקצר שבו השתמש דוד ניתן להבנה בשני אופנים. "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע", כלומר מעשי הרשע הם מעשיהם של הרשעים בלבד. מכאן שדוד, שחס על חיי שאול, אינו רשע.

להמשך קריאה

אך האם לשם אמירה בנאלית שכזו נדרש דוד למשל חוכמה קדמוני? לכן יש הסבורים כי דוד התכוון לרמוז באמצעות הפתגם העתיק על רשעותו של שאול, ועל מידת הדין שבה יישפט. גזר דינו של שאול יֵצֵא לפועל על ידי רשע ולא על ידי דוד, כפי שנאמר בהמשך הפסוק: "וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ".

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 196, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • קראו את פסוקים יא-טו. מה היא הביקורת שמטיח דוד בשאול?
  • כיצד הייתם משתמשים היום בביטוי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע? התאימו סיטואציה מימינו לביטוי.
שאול ודוד במערה / ז'אן בונדול
  בכתב יד מהמאה הארבע-עשרה נראה דוד, בציור נאיבי, אוחז במספריים כשל חייט (כאילו הוא...
שאול ודוד במערה / ז'אן בונדול
"...וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט."
(פסוק ד)

ז`אן בונדול, מקרא היסטוריאל: שאול ודוד במערה בעין גדי. שאול המלך יושב בשוחה ודוד רוכן קדימה כדי לחתוך את מעיל שאול. אנשי דוד, לבושים שריון, עומדים בצד ומביטים בחרדה. הספרייה הלאומית של הולנד, האג, 1372

 

בכתב יד מהמאה הארבע-עשרה נראה דוד, בציור נאיבי, אוחז במספריים כשל חייט (כאילו הוא עומד לעשות שינוי בבגד) וגוזר בשלווה את כנף הגלימה, בעוד המלך אינו מרגיש דבר. לעומת שלוותו של דוד, אנשיו נראים מכווצים מפחד (בפינה השמאלית העליונה של הציור).

  • אנשי דוד, עטויי שריון, עומדים בצד ומביטים בחרדה במעשיו של דוד. האם תיאור זה תואם את הכתוב בפסוקים
דוד חס על חיי שאול / רמברנדט
רמברנדט צייר את הרגע שבו דוד חותך את כנף המעיל של שאול. שאול נראה כורע...
דוד חס על חיי שאול / רמברנדט
"וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְיךָ בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ, וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט."
(פסוק ד)

רמברנדט (ון ריין), דוד חס על חיי שאול, המאה ה-17, רישום דיו. מאוסף מוזיאון אלברטינה, וינה

רמברנדט צייר את הרגע שבו דוד חותך את כנף המעיל של שאול. שאול נראה כורע בתוך המערה כדי לעשות את צרכיו – פגיע, מתנדנד בחוסר שיווי משקל – כשדוד מתגנב וחותך את בגדו. החייל העומד על משמרתו מאחורי הסלע אינו מודע כלל לסכנה האורבת למלך.
גרסתו של רמברנדט מציגה את האירוע באופן נָטוּרָלִיסְטִי – כלומר תיאור המציאות בדרך טבעית, ריאליסטית ואף בוטה.

  • במי התמקד האומן, בדוד או בשאול?
  • אילו דמויות מופיעות בפסוקים ואינן מופיעות ביצירה? הציעו הסבר לכך.
מדבר עין גדי
נווה המדבר עין גדי נמצא לחופו של ים המלח. נראה כי הכוונה בפסוקים היא לאזור...
מדבר עין גדי
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים, וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי."
(פסוק א)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

נווה המדבר עין גדי נמצא לחופו של ים המלח. נראה כי הכוונה בפסוקים היא לאזור נרחב ולא למקום מדויק, כולל סביבות עין גדי והמעיינות השופעים של נחל דוד ונחל ערוגות. המילה "מדבר" כאן, כמו במקומות אחרים במקרא, משמעותה מקום מרעה, ולא ישימון. בפרק אין התייחסות ברורה לעיר בשם עין גדי אלא לאזור.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 192, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • לפי ההסבר, ואם מביאים בחשבון את הרקע של דוד כרועה צאן – מדוע בחר דוד לברוח מפני שאול דווקא לאזור זה?
המערה
נראה ששאול נכנס אך מעט פנימה למערה, ואילו דוד ואנשיו כבר היו בעומק המערה ונחבאו...
המערה
"וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים."
(פסוק ג)

נראה ששאול נכנס אך מעט פנימה למערה, ואילו דוד ואנשיו כבר היו בעומק המערה ונחבאו בצידיה האפלוליים. עיניהם כבר התרגלו לחשכת המערה, בניגוד לעיניו של שאול.
אנשי דוד רואים עתה את שאול ללא הדר מלכות, כשהוא נצרך לנקביו. במצב אנושי זה המלך פגיע ביותר.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 193, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • הסצנה מתרחשת במערה – כיצד תורם מקום ההתרחשות לסצנה המתוארת?

קרדיט: מערת דודים. באזור עין גדי מערות רבות – האם זו המערה שבה הסתתר דוד? מערת דודים – נחל דוד/מטיילים בארץ, 2018

צבא שאול
עד תקופת המלכים לא היה צבא סדיר בישראל, שאול היה הראשון שהקים צבא קבע של...
צבא שאול
"וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים."
(פסוק ב)

צילום: shutterstock.com

עד תקופת המלכים לא היה צבא סדיר בישראל, שאול היה הראשון שהקים צבא קבע של שלושת אלפים איש.
שלושת אלפים המגויסים היו גרעין צבאו של שאול. הם חולקו לשלוש חטיבות. אחת מהן, מעין עתודה, הוצבה בגבעת בנימין, מקום מרכז השלטון, בפיקוד יורש העצר יונתן.

להמשך קריאה

החטיבה השנייה מוקמה במכמש, כנראה בפיקוד אבנר, והשלישית בהר בית-אל בהנהגת שאול. בשעת מלחמה אוגדו היחידות בבית-אל ובמכמש, שעמדו בקו החזית הראשון, לכוח מבצעי אחד בפיקוד המלך (יג, ב).

מבוסס על שמריהו טלמון, המלוכה הישראלית בראשיתה, 1975. © מרכז זלמן שזר, ירושלים.

  • אם נקבל את ההנחה כי צבא הקבע של שאול עמד על שלושת אלפים איש, מה אפשר לומר על סדרי העדיפות שלו כמלך בעת שרדף אחר דוד?
הבגד בעולם העתיק
  בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד, הנזכר גם במעמד כריתת כנף המעיל בפרק טו....
הבגד בעולם העתיק
"...וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט."
(פסוק ד)

אציל או נסיך לבוש גלימה או אדרת. חצור. המאה ה- 15 לפנה"ס לערך. באדיבות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

 

בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד, הנזכר גם במעמד כריתת כנף המעיל בפרק טו. על פי סברה הרווחת במחקר, לבגד יוחס תפקיד סמלי – הבגד סימן את המעמד, ולעיתים ראו בהעברת הבגד ביטוי להעברת הסמכות או התפקיד. לפיכך אפשר להבין את מעשהו של דוד בשני רבדים. האחד, הוכחה ממשית לשאול שדוד היה יכול לפגוע בו. השני, ברובד הסמלי, כריתת הכנף כרמז לכריתת המלוכה משאול.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 194, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • הסבירו לפי פסוקים ה-ז, ממה נובעת החרטה של דוד?
שאול ודוד - רודף ונרדף
הממלכה נקרעה מעל שאול והוא אפוף רוח רעה. דוד נמשח בסתר ורוח ה' עימו. הסרטון...
שאול ודוד - רודף ונרדף
"וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְיךָ בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ…"
(פסוק ד)

הממלכה נקרעה מעל שאול והוא אפוף רוח רעה. דוד נמשח בסתר ורוח ה' עימו. הסרטון מספר על מערכת יחסים קשה של רודף ונרדף.

  • גם סרטון הוא סוג של פרשנות. מה היא העמדה שמציג הסרטון בנוגע לפרק?

קרדיט: 929 תנ"ך ביחד

התנ"ך בקומיקס - דוד ושאול במערה
סדרת הסרטונים "התנ"ך בקומיקס", שנעשתה על ספר שמואל, מציגה את הדרמה בסיפור המקראי באמצעות קריינות,...
התנ"ך בקומיקס - דוד ושאול במערה
"וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים."
(פסוק ב)

סדרת הסרטונים "התנ"ך בקומיקס", שנעשתה על ספר שמואל, מציגה את הדרמה בסיפור המקראי באמצעות קריינות, איורים ופסוקים מהטקסט המקראי.

  • כיצד מוצג דוד וכיצד מוצגים אנשיו עד לכריתת כנף המעיל? שימו לב לאינטונציה (הַנְגָנַת הדיבור), להבעות הפנים, למוזיקת הרקע. האם בפרק הם מוצגים באופן דומה? נמקו.

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ושאול במערה / מקראנט