"הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ"

מבוא:
נשלים לתלמידים את החסר: בפעם האחרונה שלמדנו על דוד הוא התחתן עם מיכל, התיידד עם יונתן ובכך התקרב אל בית שאול, אבל בינתיים הוא נאלץ לברוח כי שאול נחוש בדעתו להרוג אותו. במנוסתו מסייעים לו יונתן ומיכל. הוא חובר לאנשים מרי נפש החיים בשולי החברה, והוא מנהיג אותם בדרכי המדבר ונמלט מפני שאול הרודף אחריו.
נקרא את הפרק כולו ונספר אותו בקצרה.
נקרא שוב את פסוקים א-ז.

הגיוס למרדף אחר דוד:
נבקש מהתלמידים לפתוח בשני המקורות האלה: שמואל א פרק יג פסוקים א-ד ופרק כד פסוק ב. נשאל את התלמידים:

• מה דומה ומה שונה בשני המצבים המתוארים בהם? (הדומה – שאול נערך למלחמה, כמות המגויסים – שלושת אלפים. השונה – היריב: בפרק יג נלחמים בפלשתים ובפרק כד נלחמים בדוד. אפשר לטעון ששאול רואה בדוד אויב מר ובעל כוח)

המערה:
נציג את מקומו של דוד במפה שבאתר ונראה כיצד עין גדי מבודדת ומרוחקת יחסית על גבול ים המלח. דוד אינו מסתובב עוד באזור בית לחם וגבעת שאול, אלא במערות המדבר. שאול יוצא מארמונו ורודף אחריו למדבר.
נקרא את פסוק ג ונפרשו יחד – שאול נכנס למערה לעשות את צרכיו (כנראה לבדו) ובעומק המערה יושבים דוד ואנשיו.
נשאל שאלה טכנית ושאלה מהותית:

• איך שאול אינו מבחין בהם? (הוא נכנס מהאור אל חושך מוחלט ולכן אינו מסוגל לראות בעוד הם רגילים לחושך)
• מה לדעתכם אנשי דוד מרגישים כשהם מבחינים בו?
• מה יקרה עכשיו?
• מה לדעתכם נכון שדוד יעשה ומדוע?

דעתם של אנשי דוד:
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו הם יקראו את תפיסת אנשי דוד ויחוו דעה עליה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה האישית נפתח דיון בכיתה:

• האם יש מישהו שמסכים עם אנשי דוד?
• האם יש מישהו שמתנגד לדעתם?
• מהם הנימוקים לכאן ולכאן?

נקרא את שתי המילים הממשיכות את הפסוק: "וַיָּקָם דָּוִד" ונשאל את התלמידים:

• אילו התחבטויות עוברות לו בראש לדעתכם?

תשובתו של דוד:
נקרא עם התלמידים את המשך פסוק ה עד סופו.

• האם דוד עונה לאנשיו בצורה ישירה? (לא)
• מה הוא עושה? (מתגנב אל שאול וחותך פיסה ממעילו "בַּלָּט" – בשקט גמור)

נבקש מהתלמידים לקרוא עד פסוק ז ולמצוא:

• האם דוד עונה לאנשיו תשובה מפורשת? אם כן, היכן היא? (בפסוק ו)

נסדר עם התלמידים את האירועים בעל פה או על הלוח: הגעת שאול, דברי האנשים לדוד, כריתת המעיל, תוכחת דוד לאנשיו.
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם קרה שם? מדוע דוד אינו עונה לאנשים מיד, אלא קודם הולך לשאול וחותך את מעילו? (ייתכנו כמה תשובות לשאלות אלה, למשל: דוד אינו יודע מה לענות, והתנהלותו משקפת את ההתלבטות שלו; או כיוון אחר – דוד אינו מסכים את אנשיו ועוד. חשוב מאוד לעודד את התלמידים להביע את דעתם על הסיפור. בהמשך השיעור נתייחס לתשובת רד"ק בעניין)

אפשר להטיל משימת כתיבה:

• כתבו מה לדעתכם עבר בראשו של דוד בזמן שהתגנב אל שאול – האם עשה את מה שהתכוון לעשות? האם הבין תובנה חדשה?

התלמידים ישתפו את מחשבותיו ורגשותיו המשוערות של דוד – נכתוב על הלוח בתוך עיגול: 'בדרך לשאול' ונכתוב סביבו את הרעיונות שהציעו התלמידים.
לאחר מכן נכתוב בעיגול אחר: 'לאחר שכרת את מעיל שאול' ונבקש מהתלמידים לחפש הוכחות בפסוקים לרגשות שעוררה בדוד כריתת המעיל. (פסוק ה)

• מדוע לדעתכם דוד מרגיש רע כל כך – הרי שאול הוא שרדף אותו?

נקרין את פירוש רד"ק לפסוק ה.

נשאל את התלמידים:

• ממה חשש דוד לפי רד"ק? (שה' יחשיב את מעשה דוד לחטא)
• איזו טענה הוא יכול היה לטעון כדי להצדיק פגיעה בשאול? (שאול רודף את דוד, ולכן דוד רשאי לפגוע בו, ובמיוחד מאחר שדוד כבר יודע שהוא עתיד להחליף את שאול)
• לפי רד"ק, מה נדרש מדוד למרות המצב המיוחד בינו ובין שאול? (לכבד את שאול)
• מה דעתכם על כך?

נקרא כמה פסוקים מתוך תהילים פרק נז – פרק שהכותרת שלו מלמדת שהוא נכתב בזמן שדוד התחבא מפני שאול במערה.
נשים לב לפחד שדוד שרוי בו, לאמירתו שהוא בוטח בה', להבנתו שבני אדם מתנכלים לו, מחפשים את נפשו וכורים לו שוחה (מחפשים דרך להורגו).

כנף המעיל:
נבקש מהתלמידים לפתוח בפרק טו שכבר למדנו בפסוקים כד-כח ולמצוא את הקשר בין המסופר שם למסופר בפרקנו. (זהו סיפור המפגש הקשה בין שמואל לשאול אחרי מלחמת עמלק והקשר הוא כריתת כנף המעיל)

• פעולתו של דוד משלימה את פעולתו של שמואל. כיצד? (כשנקרע כנף המעיל בפגישה של שאול ושמואל הם לא ידעו עדיין מ יזכה במלוכה, ואילו עכשיו דוד, המיועד עצמו, קורע את כנף מעילו של שאול. בפגישת שאול ושמואל לא ברור של מי המעיל שנקרע, וכאן ברור מאוד)

נדגיש שמעיל הוא לבוש של בעלי תפקידים מכובדים.

הצעת העמקה:
נחלק לתלמידים מראי מקום למקורות במקרא, כל טור יקבל מראה מקור אחר, ונבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים ולהגיד מי לובש את המעיל במקור שקראו. (בשמות ובוויקרא לובשי המעיל הם אהרן ובניו הכוהנים, בשמואל א שמואל עצמו לובש מעיל וכן יונתן ובשמואל בנות המלך הבתולות לובשות מעילים) ואלו הם המקורות:

• שמות פרק כח פסוק כד, ופרק כט פסוק ה.
• ויקרא פרק ח פסוקים ו-ז.
• שמואל א פרק ב פסוקים יח-יט ופרק יח פסוק ד.
• שמואל ב פרק יג פסוק יח.

נכתוב על הלוח את לובשי המעילים וננסה למצוא את המשותף להם. (בכל המקרים מדובר בבעלי תפקיד חשוב – נביא, כהן או בן מלוכה)

• אם כך, מה מייצג המעיל? (המעיל מייצג את המלוכה – רוממות, כבוד, תפקיד נישא ומכובד)

למיטיבי לכת אפשר להביא קטע מתוך מאמרה של גליה סמו 'מוטיב הבגד בסיפורי שאול ודוד' ולשאול:

• מה סימלו בגדים במזרח הקדום?
• אם כך, מה מסמלות פעולותיהם הזהות של דוד ושמואל?
• אפשר לשאול: האם לדעתכם ידע דוד את משמעותה הסמלית של פעולתו? הוכיחו. (בעקבות החרטה הגדולה שלו נראה שכן)

נבואה על מפלת שאול בידי דוד – הייתה או לא הייתה?
מדברי אנשי דוד בפסוק ד משתמע שניתנה לדוד נבואה שאלוהים ייתן את אויבו בידו. אנשי דוד רואים בכניסת שאול למערה הגשמה של הנבואה הזאת. פרשנים נחלקו ביניהם בשאלה אם דוד אכן קיבל נבואה כזו או לא. אפשר להביא דוגמאות למגוון הדעות בכיתה ובכיתות מיטיבות לכת אפשר להביא אף את הפרשנים עצמם.

אפשרות ראשונה – איפוק:
ראינו את דוד בעמדת עליונות חלומית – הוא יכול לתקוף את האדם שרדף אותו בזמן חולשתו. אנשיו דוחקים בו לפעול בכוח נגד שאול, ויש לו לגיטימציה לעשות זאת, אלא שהוא בוחר לעשות רק מעשה סמלי, בחירה שהוא מתחרט גם עליה.
נשאל את התלמידים:

• אילו מידות ותכונות אופי נדרשות כדי לנהוג כדוד?
• האם בעיניכם דוד הפגין עליונות מוסרית או חולשה?
• האם התנהגותו מעוררת בכם בוז או כבוד? מדוע?
• האם בעיניכם איפוק היא תכונה חשובה למנהיג? מדוע?

אפשרות שנייה – הזדמנות ומוסר:
יש פעמים שבהן נראה שיש הזדמנות למעשה שלא תחזור על עצמה, ממש נראה שהמציאות מובילה לשם, אך אתם יודעים שבמעשה זה יש פגם מוסרי ואין הוא עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם.

• מה עושים במקרה כזה?
• האם קופצים על ההזדמנות או שמניחים לערכים המוסריים להוביל את ההחלטה?

תוכן: השווינו בין היערכות שאול למלחמה בפלשתים להיערכותו למרדף אחרי דוד, ניתחנו וסידרנו את הדרמה במערה לשלביה ואת פעולותיהם ודבריהם של דוד ואנשיו. הצגנו את סמליות כנף מעילו של שאול ודנו באיפוק ובשאלה אם מעשהו של דוד מעיד על גדולה או על חולשה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, מקור מחקרי, שימוש במפה בהקשר מקראי, הבעת עמדה בסוגיה מוסרית במקרא.
מתודות: דפי עבודה, משימת כתיבה וסידור אירועים.