"לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי"

נקרא את פסוקים ח-כב.

פתיחה:
אחרי ששאול יוצא מהמערה, גם דוד יוצא.

• מה עומד לקרות כעת – מלחמה או הפסקת אש?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק ח קריאה דמומה ולהביא הוכחות לכוונותיו של דוד – האם פניו לשלום או למלחמה? (דוד מכנה את שאול "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" ומשתחווה לו – פניו לשלום)

• במה דוד מסתכן?

מילה מנחה:
נבקש מהתלמידים לרפרף על פסוקים ט-טו שבהם מובאים דברי דוד ולחפש מילה מנחה החוזרת שבע פעמים בדבריו. (המילה 'יד')

• מה מבקש דוד להדגיש באמצעות החזרה על מילה זו? (ששאול היה בידיו, היה בכוחו לסיים את המאבק ביניהם בעצמו, והוא נמנע מכך)
• אם דוד אינו מוכן לריב את ריבו בעצמו ולנקום את נקמתו בעצמו, על מי הוא סומך? (על אלוהים, כפי שחוזר בפסוקים)
• חפשו בדברי דוד ארבעה כינויים שבהם דוד מכנה את שאול. ("אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ", "מְשִׁיחַ ה'", "אָבִי", "מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל")
• מה מביע כל אחד מהכינויים? ("אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" – פנייה שיש בה הכרה בתפקידו של שאול; "מְשִׁיחַ ה'" – פנייה שיש בה הכרה שאלוהים הוא שבחר בו; "אָבִי" – פנייה שיש בה קרבה והערכה אישית של דוד לשאול; "מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" – הכרה מלאה של דוד במעמדו של שאול, כינוי הבא להראות שדוד אינו חותר תחתיו בחייו)
• מדוע בחר דוד בכינויים שונים ורבים? (הוא מכיר קודם כול בכל אחד ממרכיבי מעמדו של שאול, ואז בהערכתו האישית כלפיו ולבסוף במעמדו השלם)

התמודדות עצמאית עם דברי דוד לשאול:
נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את דבריו של דוד לשאול בפסוקים ט-טו ולענות יחד על השאלות בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם במליאה: דוד משתמש בכנף המעיל כהוכחה לטוהר כוונותיו ולאי רצונו להזיק, הוא מאשים את שאול ברדיפת שווא ומסרב להיות זה שפוגע במלך. נתעכב על האמירה של דוד בפסוק יג שהשאלות לא בחנו אותה: "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ". נשאל את התלמידים:

• מה דוד אומר כאן? (מומלץ להיעזר בפירוש מצודת דוד שמפרש על דרך הפשט: הרג שאול הוא מעשה רשע, ודוד מניח לרשעים לעשותו ומסרב להפוך לרשע בעצמו בכך שיפגע בו)

תשובת שאול:
לפני קריאת תשובת שאול נזכיר את ההסתכנות ביציאתו של דוד אליו – הרי אחריו הוא רודף עם צבא של שלושת אלפים איש.
אפשר להטיל על התלמידים משימת כתיבה קצרה:

• כתבו מה הייתם משיבים לדוד לו הייתם שאול.

נשלח את התלמידים לקריאה דמומה של פסוק טז ונבקש שוב שיביאו הוכחות לעמדתו של שאול על דברי דוד – האם תשובתו תהיה לשלום או למלחמה? (לשלום – הוא מכנה את דוד "בְּנִי" ובוכה)
נקרא את פסוקים יז-כא ונבקש מהתלמידים לחפש מילה מנחה החוזרת ארבע פעמים בדברי שאול.

• איזו מילה חוזרת בדברי שאול ארבע פעמים ועל מה היא מעידה? (המילה המנחה -"טוֹבָה". מעידה על הכרת הטוב של שאול)
• האם שאול מקבל את ההוכחה של דוד שאינו רוצה לפגוע בו?
• מה פירוש האמירה: "אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה"?

הברית:
לאחר ששאול מכיר בצדקת טענתו של דוד, הוא מכיר גם במלכותו (בפסוק כ). נציג לתלמידים את פירושו של המלבי"ם לפסוק ונבקש שישבו בזוגות וינסו למצוא במלבי"ם את התשובה לשאלה שנכתוב על הלוח:

• לפי מלבי"ם, מדוע דווקא ברגע מסוים זה מבין שאול שדוד הוא שימלוך אחריו? (המלבי"ם נותן שתי תשובות – האחת היא שאחרי שדוד גילה איפוק גדול כל כך, שאול מבין שהוא ראוי להיות מלך, מכיוון שרק אדם היכול לשלוט ביצריו ראוי לשלוט על העם. הסיבה השנייה לכך ששאול הבין ברגע ההוא שדוד ימלוך תחתיו היא שלפי חז"ל שמואל נתן לו סימן שמי שיקרע את כנף מעילו יחליף אותו על כס השלטון)

נאסוף את התשובות מצמדי הלומדים ונעיר כי התרשמותו של שאול מהאיפוק שמגלה דוד עומדת בבסיס בקשתו ממנו בפסוק כא. נקרא את הפסוק במליאה ונפרשו – שאול מבקש מדוד שישבע שאחרי מותו לא ירדוף את צאצאיו וישמיד את שמו.
נשאל את התלמידים:

• מדוע שיעשה דוד דבר כזה – למה שאול חושש שדוד ירדוף אחרי צאצאיו? (יורשים פוטנציאליים הם מקור למרידות ואי שקט לתומכי בית המלוכה הקודם)

הפרדה:
נקרא את שבועתו של דוד לשאול בפסוק כב ואת פרדתם של השניים – שאול חוזר אל ביתו ודוד ואנשיו הולכים לכיוון אחר. כמעט נדמה שסוף טוב – הכול טוב.

למדנו את דברי המלבי"ם על אמירתו של שאול בפסוק כ: "וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי, כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ".
נשאל את התלמידים:

• כיצד לדעתכם בקריעת כנף מעילו של שאול הוכיח דוד לשאול שהוא טוב ממנו וראוי למלוך על ישראל?

נשווה בין שאול לדוד בסיפור קריעת המעיל:

• מה היחס בין המנהיג לאנשיו? (דוד – מוביל אותם ומסרב להיכנע ללחץ שלהם; שאול – נשמע לאנשיו ואחר כך מאשים אותם)
• מה היחס בין המנהיג לאלוהים? (שאול לא נשמע להוראה מפורשת; דוד משאיר את ההכרעה לאלוהים אף שלא קיבל הוראה מפורשת על כך)
• מה השיעור הגדול ששאול מקבל על הנהגה בראותו את דוד אוחז בכנף מעילו?
• האם אתם מסכימים עם דברי המלבי"ם שרק מי שיודע למלוך על עצמו יוכל להפוך למלך על העם?
• האם אנחנו יודעים למלוך על עצמנו גם כשאנשים סביבנו לוחצים עלינו לנהוג אחרת?

נחזור אל דברי שאול לדוד בפסוק יז: "אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה". נשאל את התלמידים:

• האם קל להגיד דבר כזה?
• מה האמירה הזאת דורשת משאול?
• האם אנחנו יודעים להכיר בגדולתו של אדם שעולה עלינו במידותיו ובעדיפותו עלינו?
• האם נדע להודות בטעות שטעינו כלפיו – בעוול שגרמנו לו?
• כיצד לדעתכם שאול מרגיש במצב זה?

בעוד דוד מתגבר על יצרו, על שאול מתגברים היצר והרוח הרעה. נשים לב שעל אף נמיכות מצבו של שאול, ברגע של התרוממות רוח מרשימה הוא מכיר במצבו ומודה בכך לפני דוד. על אף מצבו הנמוך של שאול אפשר ללמוד ממנו את היכולת להכיר באמת ולהודות במציאות הנכוחה.

תוכן: למדנו את שיחתם של דוד ושאול, ניתחנו את חשיבותן של המילים המנחות בדבריהם ואת האופן שבו הן מעצבות את המסרים שהם מעבירים זה לזה. דנו בתכונות המלך שנתגלו בדוד בעת קריעת המעיל.
מיומנויות: זיהוי מילים חוזרות, התמודדות עם פרשן מסורתי.
מתודות: עבודה עצמאית סביב הטקסט – דפי עבודה, משימת כתיבה, זיהוי מילים חוזרות ומסר בנביאים אחרונים.