סגור תצוגת כיתה
הפרק

האהבה כמשל

פסוק א

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נערוך היכרות ראשונית עם מגילת שיר השירים ונבחן את הקשרים האפשריים בינה ובין שלמה המלך. דרך דברי פרשנים מסורתיים נעסוק בדרכים האפשריות לקריאת המגילה ולהבנתה, ומתוך כך נדגים שימוש בשפה אלגורית במגילה ובחיינו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – קוסם שולף שפן:
נאזין לשיר 'בגללך' ששר אריק איינשטיין ונעיין במילותיו.
נשאל את התלמידים:

  • מיהו הדובר בשיר?
  • מהו המסר העיקרי שלו?
  • מהי הדרך שלו להביע את המסר?
  • מדוע לדעתכם הדובר אינו אומר את דבריו באופן ישיר וברור?
  • האם גם אתם משתמשים בדימויים לפעמים? מתי?

אפשרות שנייה – מי צריך מטפורות?
נצפה בקטע מהרצאת טד על מטפורות – מומלץ לצפות עד דקה 2:29.
נשאל את התלמידים:

  • מהי המשוואה שיוצרת מטפורה?
  • לשם מה צריך מטפורות?
  • האם אתם משתמשים בשפה מטפורית בחייכם? מתי?

אפשרות שלישית – קודש קודשים:
נעיין בדברי רבי עקיבא במשנה.
נשאל את התלמידים:

  • מה ידוע לכם על שיר השירים?
  • מה תוכנה של המגילה?
  • מה עשויה להיות הסיבה לכנותו "קודש קודשים"?

למורה: אם התלמידים יודעים לספר על תוכנו של שיר השירים מה טוב. אם לא, אפשר להסתפק בהסבר כללי ולהרחיב בהמשך המהלך. דברי רבי עקיבא מזמנים דיון על חשיבותו של שיר השירים ומקומו בספר התנ"ך, גם אם עדיין אינו מוכר כל צורכו לתלמידים.

אפשרות רביעית – אהבה:
נזמין את התלמידים לנחש:

  • כמה פעמים מופיעה המילה אהבה בתנ"ך? (170)
  • כמה מתוך 170 הפעמים מופיעה המילה אהבה בשיר השירים? (60)

מדובר ב-35 אחוז מהפעמים במגילה שאורכה שמונה פרקים – פחות מאחוז אחד מכל פרקי התנ"ך (929).

  • מה אנחנו יכולים ללמוד מהנתון הזה על תוכן המגילה?
  • רבי עקיבא מכנה את מגילת שיר השירים "קודש קודשים" (משנה ידים פרק ג משנה ה). מה עשוי להיות ההסבר לזה לדעתכם, לאור הנתונים האלו?

למורה: בשביל להמחיש יותר את החיפוש אפשר להקרין אותו על הלוח. ניכנס לאתר 'ספריא' ובשורת החיפוש נקליד את המילה 'אהבה', נסנן למקורות מן התנ"ך ואחר כך למקורות משיר השירים.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – שיר השירים:
נכתוב על הלוח את הפסוק הראשון בפרק – הכותרת לפרק ולמגילה כולה:
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".
נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש המילים "שִׁיר הַשִּׁירִים"? (המעולה שבשירים / שיר שמכיל כמה שירים / שיר שמתפרש בכמה רבדי משמעות)
  • מה פירוש המילים "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה"? (נכתב בידי שלמה / מיוחס לשלמה אף שיכול להיות שנכתב בידי אחר / נכתב על אודות שלמה)

נכתוב את התשובות על הלוח מתחת לחלק המתאים בפסוק.
נשאל את התלמידים:

  • אילו צלילים שאתם מכירים משמשים אותנו במקום מילים? (לדוגמה: צצצצצ – צקצוק של חוסר נחת או אי הסכמה; פפפפפ – ייאוש, אפיסת כוחות; מממ – הבנה או הקשבה; רררר – כעס או תאווה)
  • איזה צליל חוזר בפסוק הראשון של מגילת שיר השירים? איזו אווירה הוא משרה בדמיונכם? (האות שי"ן – צליל של סוד, חושניות, מסתורין – כל אלה מתאימים ליחסים בין הדוד לרעיה כפי שהם מתוארים בהמשך הפרק ובמגילה כולה)

שלב שני – פרשנות:
נקרא את דברי הפרשנים על סוגיית מחבר המגילה ועל דרך הקריאה של השיר השירים:
נחלק את הכיתה לשלושה קבוצות, כל קבוצה תעיין בדברי פרשן אחד מהפרשנים עראמה, רש"י ומיטראני ותענה על השאלות המובאות להלן, לחלופין המורים יכולים לבחור אילו פירושים יביאו לכיתה:

  • לפי הפרשנות, מה משמעות המילים "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" בפסוק א? (עראמה: לכבוד שלמה או שלמה כתב בשם האישה; רש"י ומיטראני: שכתב שלמה)
  • מי המחבר של שיר השירים לפי הפרשן? מה הסיבה לכתיבתו? (עראמה: נערה אחת שאיננה מזרע המלוכה או שלמה המלך כתבו את המגילה כשיר אהבה;
    רש"י: שלמה המלך כתב את המגילה במעין נבואה כמשל ליחסים הדינמיים שבין עם ישראל לה' בימי הגלויות ובימי שיבת ציון; מיטראני: שלמה המלך כתב את המגילה והיא הטובה מספרי המשלים והשירים שכתב)
  • מה פירוש המילים "שִׁיר הַשִּׁירִים"? (עראמה ומיטראני – המעולה שבשירים; רש"י אינו עונה לשאלה)

נסכם את התשובות על הלוח או בקבוצות ג'יקסו (קבוצות שבכל אחת נציגים מקבוצות המקור של שלושת הפרשנים). מומלץ לערוך טבלה על הלוח ולקשור בין התשובות של הפרשנים לתשובות שהצענו בשלב הראשון.
אחר כך נעיין עם כל הכיתה בדברי ר' אברהם אבן עזרא ונענה יחד על השאלות שלהלן. ראוי לציין שאבן עזרא היה משורר דגול ובהרבה מפירושיו הוא הטמיע שירים או חידות או פשוט כתב בשפה מליצית:

  • מהם שלושת האופנים שבהם בחר אבן עזרא לפרש את שיר השירים? (פירוש מילולי, הסיפור כפשוטו ועל דרך הדרש)
  • מדוע יש צורך בכל אחד מן האופנים? (מילולי – כדי להבין מילים קשות, פשט – כדי להבין את המסופר ואת הדימויים. דרש – כדי להבין את המשמעות של הסיפור – הנמשל)
  • מה מיוחד באופן הכתיבה של הפסקה הראשונה בדברי האבן עזרא? מדוע לדעתכם בחר לעצב את דבריו כך? (זהו מעין שיר מחורז על השיטה שלו בפירושו לשיר השירים)

שלב שלישי – בין אלגוריה למשל:
אפשר לראות בשיר השירים רצף של שירים, משל או אלגוריה. נבחין בין המשל לאלגוריה – נקרין על הלוח את דבריו של בנימין צביאלי המבחינים בין האלגוריה למשל.

  • מדוע קשה להבחין בין אלגוריה למשל? מהו ההבדל? (שניהם סיפורים בעלי משמעות נוספת שאיננה מפורשת. ההבדל הוא שהמשל כולו מכוון לנמשל והאלגוריה היא סיפור עצמאי שברובד עמוק יותר משליכים ממנו על הנמשל)
  • מהו "הדבר עצמו" שאליו מכוונים המשל והאלגוריה? (מסר לא מפורש עולה מן הסיפור)
  • היעזרו בדברי הפרשנים שפגשנו והביעו את דעתכם – האם שיר השירים הוא משל או אלגוריה?
  • מהו לדעתכם "הדבר עצמו" בשיר השירים?

מבט לחיים

למורה: מובאות כאן שתי אפשרויות – אחת טכנית ומזמינה תרגול תאורטי של כתיבה אלגורית, ואחת מהותית ומזמינה דיון ומחשבה מתוך התנסות בכתיבה אלגורית בחיי היום-יום של התלמידים.

אפשרות ראשונה – כתיבת דימויים (טכני):
נזמין את התלמידים להתנסות בכתיבה אלגורית עתירת דימויים כדי להעביר מסר משלהם –
נסו לתרגם את אחד מהמשפטים האלה לשפה מטפורית:

  • הייתי עייף מאוד לכן לא הכנתי את שיעורי הבית הקשים האלה.
  • אני ממש ממש אוהב לאכול פיצה. היא גם טעימה מאוד וגם נראית מצוין.
  • כיף בשיעורי תנ"ך.

אפשרות שנייה – ישיר או עקיף (שימוש בשפה אלגורית ביום-יום):
נערוך תרגיל בכיתה – נבקש מהתלמידים לענות בכתב באופן אישי:
באילו מקרים מהמקרים האלה כדאי לדעתכם להשתמש בשפה אלגורית ומתי עדיף להתבטא באופן מפורש וישיר – נמקו את בחירתכם:

  • חבר שלכם פגע בכם, אבל איננו מבין למה נפגעתם.
  • איחרתם לכיתה והמורה שואל מה הסיבה.
  • אתם רוצים להציע למישהו לצאת אתכם למסיבת פורים.
  • אתם צריכים לבקש כסף מההורים.
  • בן דוד שלכם רוצה לבוא אליכם לשבוע בחופש, אבל אתם לא רוצים כל כך.

למורה: אין כאן תשובות נכונות. כל אחד בוחר מתי נוח לו או כדאי לו לדבר באופן ישיר ומתי עדיפה הדרך העקיפה. חשוב להבין את הנימוקים והשיקולים של כל תלמיד.
נבקש מהתלמידים לשתף במה שבחרו ונדון בכיתה מתי מתאימה שפה אלגורית ומתי לא. נציין שבדרך כלל משתמשים באלגוריה ובמשל כאשר לא נעים לומר את הדברים או כדי לאפשר חופש להבנה דו-משמעית.

נזמין את התלמידים לבחור באחד מהמקרים שבהם העדיפו ביטוי אלגורי ולכתוב מה היו אומרים או כותבים באותו מצב.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק א פסוק א ומבוא כללי למגילה כולה.
מיומנויות: היכרנו שימוש בדימויים, זיהינו מצלול של פסוק והשווינו בין דברי פרשנים מסורתיים, ערכנו מבוא לספר כולו.
מתודות: פתחנו בצפייה בסרטון או האזנה לשיר שעוררו שיח על אופן הביטוי שלנו, נעזרנו במקורות כדי להעמיק בהבנת התוכן והאמצעים האומנותיים במגילה, סיימנו בתרגיל כתיבה לסיכום הנלמד ויישומו.

אפשר עוד...

תיאורי יופי בשיר השירים:
נעיין במאמר 'תיאורי יופי בשיר השירים' של דוד סבתו מתוך אתר ישיבת ברכת משה במעלה אדומים. נשאל את התלמידים:

  • מה מקומם של דימויי הגוף בשיר השירים?
  • מה מיוחד בהם?
  • למה הם מרמזים על פי המאמר?
  • מה הקשר בין תיאורי הגוף לארץ ישראל?

מי חיבר את שיר השירים?
נעיין בהקדמה של עמוס חכם לפירושו לשיר השירים מתוך דעת מקרא, חמש מגילות.
נשאל את התלמידים:

  • לפי דבריו של עמוס חכם, מה הטיעונים בעד ייחוס כתיבת שיר השירים לשלמה ומה הטיעונים נגד?
  • האם זהות מחבר המגילה משפיעה על הבנת המתואר בה? כיצד?

שיר השירים באומנות:
נעיין במאמר 'שיר השירים – שירת האהבה של התנ"ך' של ג'ו מילגרום ויואל דומן ונבחן בעזרתו את הפרשנויות האלגוריות שניתנו לשיר השירים דרך יצירות אומנות לאורך ההיסטוריה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
בגללך
למילות השיר קרדיט: השיר 'בגללך' שכתב מיכה שטרית, הלחין ארקדי דוכין ושר אריק איינשטיין, פורסם...
בגללך

למילות השיר

קרדיט: השיר 'בגללך' שכתב מיכה שטרית, הלחין ארקדי דוכין ושר אריק איינשטיין, פורסם על ידי ערוץ מוסיקה ישראלית ב-13 במרץ 2011.

הרצאה של ג'יימס גארי
  נצפה עד דקה 2:29. קרדיט: הרצאת טד על מטפורות מאת ג'יימס גארי. אתר טד,...
הרצאה של ג'יימס גארי
 

נצפה עד דקה 2:29.

קרדיט: הרצאת טד על מטפורות מאת ג'יימס גארי. אתר טד, James Geary, 2009

משנה ידים פרק ג משנה ה
אמר רבי עקיבא: …אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל...
משנה ידים פרק ג משנה ה

אמר רבי עקיבא: …אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.

שיר השירים – פרשנים
ר' יצחק עראמה, הקדמה לשיר השירים:נערה אחת אינה מזרע המלוכה ומן הפרתמים כי רועה היא,...
שיר השירים – פרשנים

ר' יצחק עראמה, הקדמה לשיר השירים:
נערה אחת אינה מזרע המלוכה ומן הפרתמים כי רועה היא, נכנסה תשוקת אהבת המלך שלמה בלבה.
והנה באהבתה אותו וחשק לבה עשתה לו שירים הרבה. והנה השיר הזה המשובח שבהם, או שייסדו שלמה לשמה.

רש"י בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון, ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים…
ויסד (שלמה) הספר הזה ברוח הקודש, בלשון אשה… משתוקקת על בעלה.

ר' ישעיהו מיטראני על פסוק א
שיר זה הוא מעולה מכל השירים שעשה שלמה, שנאמר "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א פרק ה פסוק יב), וזה היה מעולה מכולם.

ר' אברהם אבן עזרא בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ולהיותו בדרכיו תמים / פרשתיו שלוש פעמים:
בפעם הראשונה / אגלה כל מילה צפונה;
ובפעם השנייה יהיה משפטו / כפשוטו;
ובפעם השלישית יהיה מפורש / על נתיבות המדרש.
הפעם הראשונה – בעבור שיש בספר הזה מלות קשות, הואלתי לבאר אותם בהתחלה, ואחר כן אבאר ענייני המשל והנמשל בו.
הפעם השנייה – לא ייתכנו דברי חשק במדינה לעיני כל הרואים, על כן הוא המשל: נערה אחת קטנה מאוד שאין לה עדיין שדיים הייתה נוטרת כרם, וראתה רועה עובר, ונפל החשק בלב כל אחד מהם.
הפעם השלישית – אין למעלה ממדרש שיר השירים שדרשו רבותינו ז"ל, ולכן כאשר ראיתי גדולים ועמודי עולם עשו גם הם דרש, והוסיפו וגרעו גם אני יצאתי בעקבותיהם.

בין אלגוריה למשל - בנימין צביאלי
במבט ראשון קשה להבחין בין האלגוריה לבין המשל, שניהם אינם מספרים את "הדבר עצמו", אלא...
בין אלגוריה למשל - בנימין צביאלי

במבט ראשון קשה להבחין בין האלגוריה לבין המשל, שניהם אינם מספרים את "הדבר עצמו", אלא את הדומה לו. אך ניתן לומר כמעט בוודאות, כי בעוד האלגוריה היא יצירה בזכות עצמה שאינה זקוקה לתוספת משמעות ויכולה להסב לנו הנאה אסתטית או אינטלקטואלית כנתינתה הראשונה, הרי המשל לא בא לעולם אלא כדי ללמדנו בינה ולהורות "מוסר השכל" לאחר שנבין את המשמעות העיקרית הסמלית, העולה ממנו.

שיר השירים - כן בבית ספרנו
אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל....
שיר השירים - כן בבית ספרנו
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

ARAVIND TEK/Ishutterstock.com

אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים – קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.

(משנה, מסכת ידיים, פרק ג, משנה ה)

להמשך קריאה

שיר השירים הוא אוסף של שירי אהבה בין גבר לאישה. חז"ל עסקו במחלוקת שהתעוררה – האם ראוי היה להכניס את מגילת שיר השירים לתוך התנ"ך? במסגרת המחלוקת הוצגו דעות שונות. בין הדעות המוצגות הובאה עמדתו של רבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים בתקופת המשנה.

  • מה הם לדעתכם הנימוקים שלפיהם לא ראוי היה לכלול את שיר השירים בספרי התנ"ך? ומה הן הסיבות שבזכותן שיר השירים נכלל בתנ"ך בסופו של דבר?
מי המלך?
רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן: כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך...
מי המלך?
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

cammep/Ishutterstock.com

רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן:
כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך שלמה הכתוב מדבר.
ואם נאמר במלך סתם, בקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר.

(מדרש שיר השירים רבה, פרשה א פסקה א)

  • מצאו בפרק א פסוק המדבר על המלך שלמה ופסוק המדבר על ה', בהתאם להנחיה המופיעה במדרש.
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין...
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
"אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים."
(פסוק ח)

היפה בנשים / שפרה הורן, 1999. © כל הזכויות שמורות להוצאת קשת

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין הגדרה אחידה, וכל תקופה ומקום התאפיינו באידאל יופי משלהם.
מודל היופי הנשי השתנה במשך ההיסטוריה:
30,000 שנה לפני ימינו, בתקופה הפלאוליתית, האישה האידאלית הייתה מלאה, עבת בשר, ואילו בתקופת יוון הקלאסית מודל הנשיות היה גוף חסון ובריא בעל אגן רחב, חזה קטן, בטן שטוחה ושיער גלי אסוף.

להמשך קריאה

בתקופת הרנאסנס, בין המאות 17-14, אידאל היופי הנשי חזר להיות מלא ומעודן. ובקפיצה לזמנים המודרניים – בשנות השבעים של המאה העשרים הגוף הנשי המושלם היה רזה, שרירי ושטוח, ומאז נראה שמודל היופי הנשי הרזה אינו יורד מהבמה. אבל ההיסטוריה מוכיחה שהאופנה תמיד משתנה…

  • קראו את פרק א ונסו לצייר את אידאל היופי הנשי המוצג בו – כיצד נראתה "היפה בנשים"?
שאהבה נפשי
הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני...
שאהבה נפשי
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

shuttetock.com

הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני של האדם, בניגוד לגוף שהוא החלק הגשמי. מכאן גם הביטוי "אהבת נפש" – אהבה עזה, שבה נפש נקשרת בנפש.

  • צרו משפט בעברית בת זמננו עם הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי".
עמיר בניון שר שיר השירים
הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים,...
עמיר בניון שר שיר השירים
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים, כמו שולי רנד, אמיר דדון וארז לב ארי.

  • מה מוסיף הלחן ששר עמיר בניון על הנאמר בפסוקים?

קרדיט: עמיר בניון פרק א / שיר השירים, 2014

משכני ונרוצה
  את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם...
משכני ונרוצה
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, הכנסת כלה, הוצאת שוקן, ‏1953. © כל הזכויות שמורות

 

את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם פשוט ועני בשם ר' יודיל חסיד, שמבקש לחתן את בנותיו. הוא יוצא למסע כדי לגייס תרומות, על מנת למצוא שידוך הולם לבנותיו. למסעו מצטרף עגלון בשם נטע, שיש לו שני סוסים, ששמותיהם "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה".
העלילה מסתבכת כאשר מוצע לר' יודיל בטעות שידוך לאדם עשיר, משום ששמו הוא כשם אדם עשיר מאוד בקהילה אחרת. אולם בפועל מעמדו של ר' יודיל אינו מאפשר את השידוך.

  • מדוע לדעתכם כינה ש"י עגנון את הסוסים של נטע העגלון בשמות "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה"? מה השיג בכך? האם השיג זאת בנוגע לכל קורא? הסבירו מדוע.
    רמז: חשבו על אמצעים אומנותיים-ספרותיים, למשל רִפְרוּר, יצירת הַקְבָּלָה (משלימה או ניגודית), הומור.
עין גדי
עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור...
עין גדי
"אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי."
(פסוק יד)

By: Panegyrics of Granovetter at flickr, CC BY 2.0

עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא היום במקום יש שרידי מקדש מהתקופה הכלקוליתית. כמו כן אותרו שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לספירה.

להמשך קריאה

יש הטוענים כי את מגילת שיר השירים כתב אדם שחי בעין גדי העתיקה, בשל הדמיון בין נופיה לבין הנופים המתוארים בשיר השירים.
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידולי אפרסמון לבשמים, לשמן ולתרופות. לא מדובר בפרי האפרסמון הכתום המוכר לנו כיום, אלא בשיח שהיה מפורסם בשל ריחניותו ומיצוי שמניו.

  • איזה נוף נשקף מעין גדי? מִצאו תיאורי נוף דומים בשיר השירים.
קדר
קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן,...
קדר
"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה."
(פסוק ה)

מפת ממלכת קדר, Sémhur, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן, ואזור נדודיהם היה ממזרח לעבר הירדן ובצפון ערב. האוהלים שלהם היו עשויים כנראה מעורות עיזים, שנראו מרחוק כנקודות שחורות, בדומה לאוהלי הבדואים של ימינו.
במאה ה-5 לפני הספירה התפשטו שבטי קדר והגיעו לשיא פריסתם. הנביא מוחמד מתואר בקוראן כאחד מצאצאי קדר.

מבוסס על עולם המקרא

  • מדוע מדמה עצמה הרעיה בשיר השירים ל"אוהלי קדר"? חשבו על יותר מסיבה אחת.
בשמים בעולם העתיק
  בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו...
בשמים בעולם העתיק
"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ג)

פכית הרודיאנית ובה שרידי נוזל אורגני, מערה ליד קומראן, סוף המאה ה-1 לפני הספירה. חרס עטוף סיבי עץ תמר. גובה: 10.7 ס"מ, רוחב 7.3 ס"מ. קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו של שמן בושם משובח (ששמו "שֶׁמֶן תּוּרַק").
ככל הנראה, בעולם העתיק היה נהוג להימרח בשמן מבושם לאחר הרחצה. השימוש בבשמים ובמיני שמנים קוסמטיים היה שכיח, והם שימשו לצורך ייפוי העור ועידונו.

להמשך קריאה

בשיר השירים מוזכרים לא פעם שמנים קוסמטיים וכן צמחים ריחניים: מור, נרד, כרכום, קנה וקינמון.
תהליך ההפקה של הבשמים היה ארוך ויקר. עיקרו היה הוצאת השרף מן הצמח, ולאחר תהליך ארוך שכלל הרתחה, עיבוי וזיקוק, היה מתקבל המוצר המוגמר, שהיה מועט ויקר מאוד.

  • בפסוק ג מדמה הרעיה את אהובהּ לבושם.
    מדוע הרעיה משתמשת בדימוי זה?
איפור בעולם העתיק
עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים...
איפור בעולם העתיק
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים."
(פסוק טו)

פסל​ ​המלכה​ המצרית ​נפרטיטי, צילום: tkachuk/shutterstock.com

עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים הזוגי ההרמוני של בעלי חיים אלה (מכאן גם הביטוי "כמו זוג יונים", שמשמש לתיאור זוג החיי באהבה ובהרמוניה). עם זאת, מהתבוננות בציורי קיר ובפסלים מצריים עתיקים, אפשר לראות כי איפור העיניים המקובל שיווה להן צורת יונים, ואולי דווקא זו הסיבה שהן מדומות ליונים.

להמשך קריאה

תכשירי האיפור והטיפוח בעולם העתיק כללו אבקות, משחות, בשמים ושמנים מבושמים, ושרידים מהם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות. תהליך הפקתם היה מורכב וארוך, ולכן מחירם היה גבוה והם שווקו בכמויות קטנות ובכלים קטנים.
לאיפור העיניים היו גם מטרות רפואיות: חומרי האיפור הרחיקו זבובונים שגרמו לדלקות עיניים, והגנו על העפעפיים מפני התייבשות ומפני קרינת השמש במדבר.

  • המציאו דימוי נוסף לעיני הרעיה.
  • חפשו באינטרנט עוד מידע על איפור בעת העתיקה, וספרו בכיתה באילו כלים השתמשו ולאילו מטרות. נסו לדמיין – כיצד נראה נרתיק איפור בעת העתיקה (אולי של הרעיה משיר השירים)?
כוחה של האהבה
בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין...
כוחה של האהבה
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין השורות.

  • הסבירו מה היא אלגוריה, וכיצד הסְבָרָה שמדובר באלגוריה מסבירה לנו מדוע נכנסה מגילת שיר השירים לתנ"ך.

קרדיט: 929 תנך ביחד

שלמה מספר על שלמה
בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.
שלמה מספר על שלמה
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.

  • על פי הסרטון, מה אִפשר לשלמה המלך לכתוב יצירה כמו שיר השירים?

קרדיט: מטח