נצפה עד דקה 2:29.
קרדיט: הרצאת טד על מטפורות מאת ג'יימס גארי. אתר טד, James Geary, 2009
נערוך היכרות ראשונית עם מגילת שיר השירים ונבחן את הקשרים האפשריים בינה ובין שלמה המלך. דרך דברי פרשנים מסורתיים נעסוק בדרכים האפשריות לקריאת המגילה ולהבנתה, ומתוך כך נדגים שימוש בשפה אלגורית במגילה ובחיינו.
אפשרות ראשונה – קוסם שולף שפן:
נאזין לשיר 'בגללך' ששר אריק איינשטיין ונעיין במילותיו.
נשאל את התלמידים:
אפשרות שנייה – מי צריך מטפורות?
נצפה בקטע מהרצאת טד על מטפורות – מומלץ לצפות עד דקה 2:29.
נשאל את התלמידים:
אפשרות שלישית – קודש קודשים:
נעיין בדברי רבי עקיבא במשנה.
נשאל את התלמידים:
למורה: אם התלמידים יודעים לספר על תוכנו של שיר השירים מה טוב. אם לא, אפשר להסתפק בהסבר כללי ולהרחיב בהמשך המהלך. דברי רבי עקיבא מזמנים דיון על חשיבותו של שיר השירים ומקומו בספר התנ"ך, גם אם עדיין אינו מוכר כל צורכו לתלמידים.
אפשרות רביעית – אהבה:
נזמין את התלמידים לנחש:
מדובר ב-35 אחוז מהפעמים במגילה שאורכה שמונה פרקים – פחות מאחוז אחד מכל פרקי התנ"ך (929).
למורה: בשביל להמחיש יותר את החיפוש אפשר להקרין אותו על הלוח. ניכנס לאתר 'ספריא' ובשורת החיפוש נקליד את המילה 'אהבה', נסנן למקורות מן התנ"ך ואחר כך למקורות משיר השירים.
שלב ראשון – שיר השירים:
נכתוב על הלוח את הפסוק הראשון בפרק – הכותרת לפרק ולמגילה כולה:
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".
נשאל את התלמידים:
נכתוב את התשובות על הלוח מתחת לחלק המתאים בפסוק.
נשאל את התלמידים:
שלב שני – פרשנות:
נקרא את דברי הפרשנים על סוגיית מחבר המגילה ועל דרך הקריאה של השיר השירים:
נחלק את הכיתה לשלושה קבוצות, כל קבוצה תעיין בדברי פרשן אחד מהפרשנים עראמה, רש"י ומיטראני ותענה על השאלות המובאות להלן, לחלופין המורים יכולים לבחור אילו פירושים יביאו לכיתה:
נסכם את התשובות על הלוח או בקבוצות ג'יקסו (קבוצות שבכל אחת נציגים מקבוצות המקור של שלושת הפרשנים). מומלץ לערוך טבלה על הלוח ולקשור בין התשובות של הפרשנים לתשובות שהצענו בשלב הראשון.
אחר כך נעיין עם כל הכיתה בדברי ר' אברהם אבן עזרא ונענה יחד על השאלות שלהלן. ראוי לציין שאבן עזרא היה משורר דגול ובהרבה מפירושיו הוא הטמיע שירים או חידות או פשוט כתב בשפה מליצית:
שלב שלישי – בין אלגוריה למשל:
אפשר לראות בשיר השירים רצף של שירים, משל או אלגוריה. נבחין בין המשל לאלגוריה – נקרין על הלוח את דבריו של בנימין צביאלי המבחינים בין האלגוריה למשל.
למורה: מובאות כאן שתי אפשרויות – אחת טכנית ומזמינה תרגול תאורטי של כתיבה אלגורית, ואחת מהותית ומזמינה דיון ומחשבה מתוך התנסות בכתיבה אלגורית בחיי היום-יום של התלמידים.
אפשרות ראשונה – כתיבת דימויים (טכני):
נזמין את התלמידים להתנסות בכתיבה אלגורית עתירת דימויים כדי להעביר מסר משלהם –
נסו לתרגם את אחד מהמשפטים האלה לשפה מטפורית:
אפשרות שנייה – ישיר או עקיף (שימוש בשפה אלגורית ביום-יום):
נערוך תרגיל בכיתה – נבקש מהתלמידים לענות בכתב באופן אישי:
באילו מקרים מהמקרים האלה כדאי לדעתכם להשתמש בשפה אלגורית ומתי עדיף להתבטא באופן מפורש וישיר – נמקו את בחירתכם:
למורה: אין כאן תשובות נכונות. כל אחד בוחר מתי נוח לו או כדאי לו לדבר באופן ישיר ומתי עדיפה הדרך העקיפה. חשוב להבין את הנימוקים והשיקולים של כל תלמיד.
נבקש מהתלמידים לשתף במה שבחרו ונדון בכיתה מתי מתאימה שפה אלגורית ומתי לא. נציין שבדרך כלל משתמשים באלגוריה ובמשל כאשר לא נעים לומר את הדברים או כדי לאפשר חופש להבנה דו-משמעית.
נזמין את התלמידים לבחור באחד מהמקרים שבהם העדיפו ביטוי אלגורי ולכתוב מה היו אומרים או כותבים באותו מצב.
תוכן: למדנו את פרק א פסוק א ומבוא כללי למגילה כולה.
מיומנויות: היכרנו שימוש בדימויים, זיהינו מצלול של פסוק והשווינו בין דברי פרשנים מסורתיים, ערכנו מבוא לספר כולו.
מתודות: פתחנו בצפייה בסרטון או האזנה לשיר שעוררו שיח על אופן הביטוי שלנו, נעזרנו במקורות כדי להעמיק בהבנת התוכן והאמצעים האומנותיים במגילה, סיימנו בתרגיל כתיבה לסיכום הנלמד ויישומו.
תיאורי יופי בשיר השירים:
נעיין במאמר 'תיאורי יופי בשיר השירים' של דוד סבתו מתוך אתר ישיבת ברכת משה במעלה אדומים. נשאל את התלמידים:
מי חיבר את שיר השירים?
נעיין בהקדמה של עמוס חכם לפירושו לשיר השירים מתוך דעת מקרא, חמש מגילות.
נשאל את התלמידים:
שיר השירים באומנות:
נעיין במאמר 'שיר השירים – שירת האהבה של התנ"ך' של ג'ו מילגרום ויואל דומן ונבחן בעזרתו את הפרשנויות האלגוריות שניתנו לשיר השירים דרך יצירות אומנות לאורך ההיסטוריה.
קרדיט: השיר 'בגללך' שכתב מיכה שטרית, הלחין ארקדי דוכין ושר אריק איינשטיין, פורסם על ידי ערוץ מוסיקה ישראלית ב-13 במרץ 2011.
אמר רבי עקיבא: …אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.
ר' יצחק עראמה, הקדמה לשיר השירים:
נערה אחת אינה מזרע המלוכה ומן הפרתמים כי רועה היא, נכנסה תשוקת אהבת המלך שלמה בלבה.
והנה באהבתה אותו וחשק לבה עשתה לו שירים הרבה. והנה השיר הזה המשובח שבהם, או שייסדו שלמה לשמה.
רש"י בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון, ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים…
ויסד (שלמה) הספר הזה ברוח הקודש, בלשון אשה… משתוקקת על בעלה.
ר' ישעיהו מיטראני על פסוק א:
שיר זה הוא מעולה מכל השירים שעשה שלמה, שנאמר "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א פרק ה פסוק יב), וזה היה מעולה מכולם.
ר' אברהם אבן עזרא בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ולהיותו בדרכיו תמים / פרשתיו שלוש פעמים:
בפעם הראשונה / אגלה כל מילה צפונה;
ובפעם השנייה יהיה משפטו / כפשוטו;
ובפעם השלישית יהיה מפורש / על נתיבות המדרש.
הפעם הראשונה – בעבור שיש בספר הזה מלות קשות, הואלתי לבאר אותם בהתחלה, ואחר כן אבאר ענייני המשל והנמשל בו.
הפעם השנייה – לא ייתכנו דברי חשק במדינה לעיני כל הרואים, על כן הוא המשל: נערה אחת קטנה מאוד שאין לה עדיין שדיים הייתה נוטרת כרם, וראתה רועה עובר, ונפל החשק בלב כל אחד מהם.
הפעם השלישית – אין למעלה ממדרש שיר השירים שדרשו רבותינו ז"ל, ולכן כאשר ראיתי גדולים ועמודי עולם עשו גם הם דרש, והוסיפו וגרעו גם אני יצאתי בעקבותיהם.
במבט ראשון קשה להבחין בין האלגוריה לבין המשל, שניהם אינם מספרים את "הדבר עצמו", אלא את הדומה לו. אך ניתן לומר כמעט בוודאות, כי בעוד האלגוריה היא יצירה בזכות עצמה שאינה זקוקה לתוספת משמעות ויכולה להסב לנו הנאה אסתטית או אינטלקטואלית כנתינתה הראשונה, הרי המשל לא בא לעולם אלא כדי ללמדנו בינה ולהורות "מוסר השכל" לאחר שנבין את המשמעות העיקרית הסמלית, העולה ממנו.
אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים – קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.
(משנה, מסכת ידיים, פרק ג, משנה ה)
שיר השירים הוא אוסף של שירי אהבה בין גבר לאישה. חז"ל עסקו במחלוקת שהתעוררה – האם ראוי היה להכניס את מגילת שיר השירים לתוך התנ"ך? במסגרת המחלוקת הוצגו דעות שונות. בין הדעות המוצגות הובאה עמדתו של רבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים בתקופת המשנה.
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין הגדרה אחידה, וכל תקופה ומקום התאפיינו באידאל יופי משלהם.
מודל היופי הנשי השתנה במשך ההיסטוריה:
30,000 שנה לפני ימינו, בתקופה הפלאוליתית, האישה האידאלית הייתה מלאה, עבת בשר, ואילו בתקופת יוון הקלאסית מודל הנשיות היה גוף חסון ובריא בעל אגן רחב, חזה קטן, בטן שטוחה ושיער גלי אסוף.
בתקופת הרנאסנס, בין המאות 17-14, אידאל היופי הנשי חזר להיות מלא ומעודן. ובקפיצה לזמנים המודרניים – בשנות השבעים של המאה העשרים הגוף הנשי המושלם היה רזה, שרירי ושטוח, ומאז נראה שמודל היופי הנשי הרזה אינו יורד מהבמה. אבל ההיסטוריה מוכיחה שהאופנה תמיד משתנה…
את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם פשוט ועני בשם ר' יודיל חסיד, שמבקש לחתן את בנותיו. הוא יוצא למסע כדי לגייס תרומות, על מנת למצוא שידוך הולם לבנותיו. למסעו מצטרף עגלון בשם נטע, שיש לו שני סוסים, ששמותיהם "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה".
העלילה מסתבכת כאשר מוצע לר' יודיל בטעות שידוך לאדם עשיר, משום ששמו הוא כשם אדם עשיר מאוד בקהילה אחרת. אולם בפועל מעמדו של ר' יודיל אינו מאפשר את השידוך.
By: Panegyrics of Granovetter at flickr, CC BY 2.0
עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא היום במקום יש שרידי מקדש מהתקופה הכלקוליתית. כמו כן אותרו שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לספירה.
יש הטוענים כי את מגילת שיר השירים כתב אדם שחי בעין גדי העתיקה, בשל הדמיון בין נופיה לבין הנופים המתוארים בשיר השירים.
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידולי אפרסמון לבשמים, לשמן ולתרופות. לא מדובר בפרי האפרסמון הכתום המוכר לנו כיום, אלא בשיח שהיה מפורסם בשל ריחניותו ומיצוי שמניו.
מפת ממלכת קדר, Sémhur, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן, ואזור נדודיהם היה ממזרח לעבר הירדן ובצפון ערב. האוהלים שלהם היו עשויים כנראה מעורות עיזים, שנראו מרחוק כנקודות שחורות, בדומה לאוהלי הבדואים של ימינו.
במאה ה-5 לפני הספירה התפשטו שבטי קדר והגיעו לשיא פריסתם. הנביא מוחמד מתואר בקוראן כאחד מצאצאי קדר.
מבוסס על עולם המקרא
עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים הזוגי ההרמוני של בעלי חיים אלה (מכאן גם הביטוי "כמו זוג יונים", שמשמש לתיאור זוג החיי באהבה ובהרמוניה). עם זאת, מהתבוננות בציורי קיר ובפסלים מצריים עתיקים, אפשר לראות כי איפור העיניים המקובל שיווה להן צורת יונים, ואולי דווקא זו הסיבה שהן מדומות ליונים.
תכשירי האיפור והטיפוח בעולם העתיק כללו אבקות, משחות, בשמים ושמנים מבושמים, ושרידים מהם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות. תהליך הפקתם היה מורכב וארוך, ולכן מחירם היה גבוה והם שווקו בכמויות קטנות ובכלים קטנים.
לאיפור העיניים היו גם מטרות רפואיות: חומרי האיפור הרחיקו זבובונים שגרמו לדלקות עיניים, והגנו על העפעפיים מפני התייבשות ומפני קרינת השמש במדבר.
פכית הרודיאנית ובה שרידי נוזל אורגני, מערה ליד קומראן, סוף המאה ה-1 לפני הספירה. חרס עטוף סיבי עץ תמר. גובה: 10.7 ס"מ, רוחב 7.3 ס"מ. קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים
בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו של שמן בושם משובח (ששמו "שֶׁמֶן תּוּרַק").
ככל הנראה, בעולם העתיק היה נהוג להימרח בשמן מבושם לאחר הרחצה. השימוש בבשמים ובמיני שמנים קוסמטיים היה שכיח, והם שימשו לצורך ייפוי העור ועידונו.
בשיר השירים מוזכרים לא פעם שמנים קוסמטיים וכן צמחים ריחניים: מור, נרד, כרכום, קנה וקינמון.
תהליך ההפקה של הבשמים היה ארוך ויקר. עיקרו היה הוצאת השרף מן הצמח, ולאחר תהליך ארוך שכלל הרתחה, עיבוי וזיקוק, היה מתקבל המוצר המוגמר, שהיה מועט ויקר מאוד.
בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין השורות.
קרדיט: 929 תנך ביחד