האהבה כמשל

שלב ראשון – שיר השירים:
נכתוב על הלוח את הפסוק הראשון בפרק – הכותרת לפרק ולמגילה כולה:
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".
נשאל את התלמידים:

• מה פירוש המילים "שִׁיר הַשִּׁירִים"? (המעולה שבשירים / שיר שמכיל כמה שירים / שיר שמתפרש בכמה רבדי משמעות)
• מה פירוש המילים "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה"? (נכתב בידי שלמה / מיוחס לשלמה אף שיכול להיות שנכתב בידי אחר / נכתב על אודות שלמה)

נכתוב את התשובות על הלוח מתחת לחלק המתאים בפסוק.
נשאל את התלמידים:

• אילו צלילים שאתם מכירים משמשים אותנו במקום מילים? (לדוגמה: צצצצצ – צקצוק של חוסר נחת או אי הסכמה; פפפפפ – ייאוש, אפיסת כוחות; מממ – הבנה או הקשבה; רררר – כעס או תאווה)
• איזה צליל חוזר בפסוק הראשון של מגילת שיר השירים? איזו אווירה הוא משרה בדמיונכם? (האות שי"ן – צליל של סוד, חושניות, מסתורין – כל אלה מתאימים ליחסים בין הדוד לרעיה כפי שהם מתוארים בהמשך הפרק ובמגילה כולה)

שלב שני – פרשנות:
נקרא את דברי הפרשנים על סוגיית מחבר המגילה ועל דרך הקריאה של השיר השירים:
נחלק את הכיתה לשלושה קבוצות, כל קבוצה תעיין בדברי פרשן אחד מהפרשנים עראמה, רש"י ומיטראני ותענה על השאלות המובאות להלן, לחלופין המורים יכולים לבחור אילו פירושים יביאו לכיתה:

• לפי הפרשנות, מה משמעות המילים "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" בפסוק א? (עראמה: לכבוד שלמה או שלמה כתב בשם האישה; רש"י ומיטראני: שכתב שלמה)
• מי המחבר של שיר השירים לפי הפרשן? מה הסיבה לכתיבתו? (עראמה: נערה אחת שאיננה מזרע המלוכה או שלמה המלך כתבו את המגילה כשיר אהבה;
  רש"י: שלמה המלך כתב את המגילה במעין נבואה כמשל ליחסים הדינמיים שבין עם ישראל לה' בימי הגלויות ובימי שיבת ציון; מיטראני: שלמה המלך כתב את המגילה והיא הטובה מספרי המשלים והשירים שכתב)
• מה פירוש המילים "שִׁיר הַשִּׁירִים"? (עראמה ומיטראני – המעולה שבשירים; רש"י אינו עונה לשאלה)

נסכם את התשובות על הלוח או בקבוצות ג'יקסו (קבוצות שבכל אחת נציגים מקבוצות המקור של שלושת הפרשנים). מומלץ לערוך טבלה על הלוח ולקשור בין התשובות של הפרשנים לתשובות שהצענו בשלב הראשון.
אחר כך נעיין עם כל הכיתה בדברי ר' אברהם אבן עזרא ונענה יחד על השאלות שלהלן. ראוי לציין שאבן עזרא היה משורר דגול ובהרבה מפירושיו הוא הטמיע שירים או חידות או פשוט כתב בשפה מליצית:

• מהם שלושת האופנים שבהם בחר אבן עזרא לפרש את שיר השירים? (פירוש מילולי, הסיפור כפשוטו ועל דרך הדרש)
• מדוע יש צורך בכל אחד מן האופנים? (מילולי – כדי להבין מילים קשות, פשט – כדי להבין את המסופר ואת הדימויים. דרש – כדי להבין את המשמעות של הסיפור – הנמשל)
• מה מיוחד באופן הכתיבה של הפסקה הראשונה בדברי האבן עזרא? מדוע לדעתכם בחר לעצב את דבריו כך? (זהו מעין שיר מחורז על השיטה שלו בפירושו לשיר השירים)

שלב שלישי – בין אלגוריה למשל:
אפשר לראות בשיר השירים רצף של שירים, משל או אלגוריה. נבחין בין המשל לאלגוריה – נקרין על הלוח את דבריו של בנימין צביאלי המבחינים בין האלגוריה למשל.

• מדוע קשה להבחין בין אלגוריה למשל? מהו ההבדל? (שניהם סיפורים בעלי משמעות נוספת שאיננה מפורשת. ההבדל הוא שהמשל כולו מכוון לנמשל והאלגוריה היא סיפור עצמאי שברובד עמוק יותר משליכים ממנו על הנמשל)
• מהו "הדבר עצמו" שאליו מכוונים המשל והאלגוריה? (מסר לא מפורש עולה מן הסיפור)
• היעזרו בדברי הפרשנים שפגשנו והביעו את דעתכם – האם שיר השירים הוא משל או אלגוריה?
• מהו לדעתכם "הדבר עצמו" בשיר השירים?

למורה: מובאות כאן שתי אפשרויות – אחת טכנית ומזמינה תרגול תאורטי של כתיבה אלגורית, ואחת מהותית ומזמינה דיון ומחשבה מתוך התנסות בכתיבה אלגורית בחיי היום-יום של התלמידים.

אפשרות ראשונה – כתיבת דימויים (טכני):
נזמין את התלמידים להתנסות בכתיבה אלגורית עתירת דימויים כדי להעביר מסר משלהם –
נסו לתרגם את אחד מהמשפטים האלה לשפה מטפורית:

• הייתי עייף מאוד לכן לא הכנתי את שיעורי הבית הקשים האלה.
• אני ממש ממש אוהב לאכול פיצה. היא גם טעימה מאוד וגם נראית מצוין.
• כיף בשיעורי תנ"ך.

אפשרות שנייה – ישיר או עקיף (שימוש בשפה אלגורית ביום-יום):
נערוך תרגיל בכיתה – נבקש מהתלמידים לענות בכתב באופן אישי:
באילו מקרים מהמקרים האלה כדאי לדעתכם להשתמש בשפה אלגורית ומתי עדיף להתבטא באופן מפורש וישיר – נמקו את בחירתכם:

• חבר שלכם פגע בכם, אבל איננו מבין למה נפגעתם.
• איחרתם לכיתה והמורה שואל מה הסיבה.
• אתם רוצים להציע למישהו לצאת אתכם למסיבת פורים.
• אתם צריכים לבקש כסף מההורים.
• בן דוד שלכם רוצה לבוא אליכם לשבוע בחופש, אבל אתם לא רוצים כל כך.

למורה: אין כאן תשובות נכונות. כל אחד בוחר מתי נוח לו או כדאי לו לדבר באופן ישיר ומתי עדיפה הדרך העקיפה. חשוב להבין את הנימוקים והשיקולים של כל תלמיד.
נבקש מהתלמידים לשתף במה שבחרו ונדון בכיתה מתי מתאימה שפה אלגורית ומתי לא. נציין שבדרך כלל משתמשים באלגוריה ובמשל כאשר לא נעים לומר את הדברים או כדי לאפשר חופש להבנה דו-משמעית.

נזמין את התלמידים לבחור באחד מהמקרים שבהם העדיפו ביטוי אלגורי ולכתוב מה היו אומרים או כותבים באותו מצב.

תוכן: למדנו את פרק א פסוק א ומבוא כללי למגילה כולה.
מיומנויות: היכרנו שימוש בדימויים, זיהינו מצלול של פסוק והשווינו בין דברי פרשנים מסורתיים, ערכנו מבוא לספר כולו.
מתודות: פתחנו בצפייה בסרטון או האזנה לשיר שעוררו שיח על אופן הביטוי שלנו, נעזרנו במקורות כדי להעמיק בהבנת התוכן והאמצעים האומנותיים במגילה, סיימנו בתרגיל כתיבה לסיכום הנלמד ויישומו.