ר' יצחק עראמה, הקדמה לשיר השירים:
נערה אחת אינה מזרע המלוכה ומן הפרתמים כי רועה היא, נכנסה תשוקת אהבת המלך שלמה בלבה.
והנה באהבתה אותו וחשק לבה עשתה לו שירים הרבה. והנה השיר הזה המשובח שבהם, או שייסדו שלמה לשמה.
רש"י בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ואומר אני, שראה שלמה ברוח הקודש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון, ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים…
ויסד (שלמה) הספר הזה ברוח הקודש, בלשון אשה… משתוקקת על בעלה.
ר' ישעיהו מיטראני על פסוק א:
שיר זה הוא מעולה מכל השירים שעשה שלמה, שנאמר "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א פרק ה פסוק יב), וזה היה מעולה מכולם.
ר' אברהם אבן עזרא בהקדמה לפירושו לשיר השירים:
ולהיותו בדרכיו תמים / פרשתיו שלוש פעמים:
בפעם הראשונה / אגלה כל מילה צפונה;
ובפעם השנייה יהיה משפטו / כפשוטו;
ובפעם השלישית יהיה מפורש / על נתיבות המדרש.
הפעם הראשונה – בעבור שיש בספר הזה מלות קשות, הואלתי לבאר אותם בהתחלה, ואחר כן אבאר ענייני המשל והנמשל בו.
הפעם השנייה – לא ייתכנו דברי חשק במדינה לעיני כל הרואים, על כן הוא המשל: נערה אחת קטנה מאוד שאין לה עדיין שדיים הייתה נוטרת כרם, וראתה רועה עובר, ונפל החשק בלב כל אחד מהם.
הפעם השלישית – אין למעלה ממדרש שיר השירים שדרשו רבותינו ז"ל, ולכן כאשר ראיתי גדולים ועמודי עולם עשו גם הם דרש, והוסיפו וגרעו גם אני יצאתי בעקבותיהם.