סגור תצוגת כיתה
הפרק

הברית בין אברהם לאבימלך

פסוקים כב-לד

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

היחידה האחרונה בפרק, הברית בין אברהם לאבימלך, מסיטה את המבט מיחסי הפנים בבית אברהם, ליחסי החוץ. סיפור זה שייך לרצף עלילתי אחר, הוא אינו מחובר בעלילתו לפסוקים הקודמים לו, ואפשר לקשרו לסיפור יחסי אבימלך מלך גרר ואברהם המתוארים בפרק הקודם (בראשית כ). בסיפור זה מתואר מפגש בין אברהם לבין מלך זר בשם אבימלך, ושר צבאו פיכול. אברהם ואבימלך כורתים ברית ונשבעים אמונים זה לזה. הברית נכרתת במעמד שבע כבשות ליד באר. בעקבות אירוע זה שבו שבועה ושבע, הוענק שם המקום: באר שבע.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים":
נקרין לתלמידים מסך של מנוע חיפוש ובו התחלת החיפוש אחר צירופים למילה שבועה: "שבועת ה_". מנוע החיפוש מוביל לאפשרויות צירופים שונים: שבועת הרופא, החובש, האדמה ועוד. אפשר גם להקרין את דף התמונות המתקבל מחיפוש המילה "שבועה". על רקע זה נשאל את התלמידים:

  • מהי שבועה?
  • האם להשקפתכם מותר להישבע?
  • למה אנשים צריכים שבועה?
  • מדוע אנשים מגבילים את השימוש בשבועה?
  • מדוע לדעתכם אנשים מבקשים "תישבע באלוהים" או "תישבע באימא שלך" וכו'?

אפשרות שנייה – בין מילים למעשים, בין הבטחות לטקסים:
נשאל את התלמידים:

  • איזו תנועת ידיים יכולה ללוות שבועות?
  • איזה ספר מלווה שבועות?
  • איזה מעשים מלווים בריתות?
  • מדוע לדעתכם יש צורך ללוות את הבטחת הברית במעשה? (הרבה פעמים המעשה מחזק את המילים, נותן תוקף)

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים כב-לד. בעקבות הקריאה ננחה את התלמידים לנסח את השבועה בין אברהם לאבימלך כמעין מסמך משפטי, חוזה בן ימינו, הכולל סעיפים העונים לשאלות אלה:

  • מי יוזם את הברית והשבועה?
  • כיצד מגיב הצד השני ליוזמה זו?
  • אילו רמזים אפשר לזהות בדברי הצדדים לתנאים לברית זו שהפרתם עלולה לבטל את תוקף החוזה?
  • איזה טקס מלווה את הבטחת הברית?

אם התלמידים מתקשים לנסח מסמך באופן חופשי או לכתוב את הברית בלשונם, אפשר להפנותם למילוי הטבלה המובאת בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נבחין בין שני סוגי בריתות:

  • ברית בין שני צדדים שווי כוחות המתחייבים שלא לפגוע איש ברעהו.
  • ברית בין צד חזק וצד חלש שבה הצד החזק מתחייב להגן על הצד החלש ממנו, ובתמורה החלש מתחייב להיות נאמן לחזק.

נשאל את התלמידים:

  • איזה סוג ברית לדעתכם הברית בין אברהם לאבימלך? מצאו בפסוקים מאפיינים לסוג ברית זה, ונמקו את עמדתכם. (אפשר להעלות שיקולים לשני סוגי הבריתות: מצד אחד, נרמזים יחסי כוחות היררכיים בעצם העמדת מלך גדול מול אדם פשוט. זאת ועוד סיום הסיפור במגורי אברהם בארצו של אבימלך – רומז אף הוא שאברהם זקוק להגנתו של המלך. מצד שני, אבימלך הוא יוזם הברית, ונשמע שהוא המעוניין בה. הוא אף מביע במפורש את הערכתו לאברהם. יתרה מזו, אברהם הוא המביא את הצאן לברית, ואולי נרמז בכך מעמדו הכלכלי היציב)

נדייק עוד בפסוקים להבנת בקשת הברית של אבימלך. נשים לב למילים הפותחות את סיפור הברית בפסוק כב: "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא".

  • על איזו עת מדובר? (לאחר לידת יצחק)
  • מה מיוחד בעת ההיא? מדוע דווקא העת ההיא הביאה לכריתת הברית? (לאחר שראה אבימלך נס נוסף שנעשה לאברהם ושרה, שנולד להם יצחק, רצה לכרות ברית, להיות ביחסי שלום וברית אתם. כך מבארים למשל רשב"ם ורש"י)

נראה שאבימלך רואה כי אברהם הוא בעל ברכה, בעל כוח, אפשר שבקשת הברית מעידה אולי על היפוך – החזק אינו בהכרח אבימלך אלא אברהם, בעל הברכה. אבימלך מזהה כוח זה של אברהם ומבקש לחבור אליו.

סיפור אטיולוגי – מדרש שם מקום:
סיפור הברית בין אברהם לאבימלך טומן בחובו הסבר לשם המקום – באר שבע. ננחה את התלמידים לענות על השאלות האלה:

  • מהו ההסבר לשם המקום באר שבע? (שם המקום רומז לשבועה שנשבעו אברהם ואבימלך. וכן מזכיר את המספר שבע, מספר כבשות הצאן שהיו במעמד זה)
  • כיצד לדעתכם יש להסביר את החיבור הצלילי בין המספר שבע לבין השבועה להטיותיה? איזו זיקה תוכנית תוכלו למצוא בין שתי מילים אלו? (שאלה חופשית לתלמידים. אפשר לחשוב על השלמות מספרית שהמספר שבע מסמל)
  • מצאו את ההסבר לשם המקום שבו אתם גרים או מקום נוסף בארץ שאתם מכירים.

"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע":
לאחר הברית עם אבימלך אברהם נוטע עץ וקורא בשם אלוהים. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם הסיפור מסתיים בנטיעת העץ?
  • מה נטיעת העץ מסמלת לדעתכם?
  • איזו מקבילה בימינו, בעולמכם, תוכלו למצוא לסיום הסיפור בנטיעת העץ?
  • היכן עוד מוזכר עץ אצל אברהם? (בסיפור בשורת הולדת יצחק, פרק יח פסוק ד)
  • מה אפשר ללמוד על הסמל של העץ הניטע בסיום סיפורנו מהשוואתו לעץ שניטע בפרק יח? (אולי עציו של אברהם מסמלים את יכולת האירוח שלו ואת הרחבת שם אלוהים בעולם)

נקרא עם התלמידים את פירושו של רלב"ג בנוגע לעץ.

נסגור מעגל עם פתיחת השיעור, ונשוב להגדרות השבועה או הטקס שעלו בשיח בפתיחה. נשאל את התלמידים:

  • אילו מאפיינים שהעליתם בפתיחה אפשר למצוא בפסוקי הפרק?
  • אילו מאפיינים אפשר להוסיף מתוך לימוד הפסוקים?

מבט לחיים

נזמין את התלמידים לדון בשאלה להלן ולשתף בעל פה או בכתיבה:

  • "שלום עושים עם אויבים", וברית כורתים בין קרובים או בין רחוקים?
  • עם מי הייתם רוצים לכרות ברית – עם מישהו מהמעגל הקרוב אליכם או מהמעגל הרחוק יותר?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פתחנו בחשיבה על הבטחה וברית בחיינו ובמקרא. בחנו את ההיררכיה בין הצדדים בברית אברהם ואבימלך, עסקנו בטקסים ובמעשים הנלווים לרגעי ברית והבטחה, וחשפנו את המניע האטיולוגי לסיפור.
מיומנויות: יכולת הבנת הפסוקים כחוזה בין צדדים.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף בפתיחה, יצירת מסמך משפטי או ניתוח הפסוקים בטבלה, מציאת מדרשי מקומות באזור המגורים של התלמידים כיום.

אפשר עוד...

מדרש שם:
לצד העיסוק בשם המקום בסיפור האטיולוגי, אפשר להרחיב במדרש שם גיבור הסיפור. השם אבימלך יכול להתפרש בכמה כיווני מחשבה: אבי-מלך – שאביו היה מלך, רמז להמשך שושלת המלוכה; או אולי אבימלך מלשון האליל מולך, מלכום, שאותו כנראה עבדו העמונים. רמז לכוח עליון, אלוהי, הטמון במלך.

סיפורים מקבילים:
סיפור הברית בין אברהם לאבימלך מקביל לסיפור על הברית בין יצחק לאבימלך (פרק כו פסוקים כו-לג). שם מסופר תחילה על אבימלך ורבקה, אחר כך מדובר בריב על בארות המים בין רועי גרר לבין רועי יצחק ולבסוף מתוארת הברית עם אבימלך. הסיפור המקביל על יצחק מדגיש את חוסר הרצף העלילתי בפרק כא שבו נקטע רצף הסיפור על מעשי אבימלך ואברהם בסיפורים על הולדת יצחק ועל גירוש הגר וישמעאל.

טיולים בעקבות המקרא:
אפשר לטייל במעיינות הבשור, מושא המריבה בין אבימלך לאברהם, ראו אתר שדות שקמה; או לסייר בתל שבע, ראו אתר רשות הטבע והגנים.

בריתות במקרא ובמזרח הקדום:
אפשר להרחיב את העיון בברית המקראית בהסבר עליה מתוך ויקיפדיה, ובמאמר המעשיר של אברהם מלמט על ממצאים ארכיאולוגיים השופכים אור על בריתות קדומות במקרא ומחוצה לו – 'לטקס כריתת בריתות במארי ובמקרא', המאמר פורסם במטח.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
רלב"ג, ביאור המלות על התורה, על פסוק לג
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל" – אילן להיות ממנו צל על הבאר ולאכול תחתיו כי כן היה אילן...
רלב"ג, ביאור המלות על התורה, על פסוק לג

"וַיִּטַּע אֶשֶׁל" – אילן להיות ממנו צל על הבאר ולאכול תחתיו כי כן היה אילן סמך לאוהלו באלוני ממרא לאכול תחתיו בעת החום כאומרו "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ" (פרק יח פסוק ח).

כאן ועכשיו
"באשר הוא שם" אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לְקַטְרֵגוֹ [להעלות דברי ביקורת על ישמעאל],...
כאן ועכשיו
"וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר, אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם." (פסוק יז)

Katy Luck/shutterstock.com

"באשר הוא שם"
אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לְקַטְרֵגוֹ [להעלות דברי ביקורת על ישמעאל], אמרו לפניו: רִבון העולמים! אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר?!
אמר להם [הקב"ה]: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע?
אמרו לו: צדיק!
אמר להם: איני דן את האדם, אלא בשעתו.

(מתוך בראשית רבה, פרשה נג, יד)

  • המדרש מציג שאלה פילוסופית מרתקת – האם האל יכול לדון אדם לפי מה שהוא עתיד לעשות? מהי התשובה שמציע המדרש לשאלה זו?
צוחק מי שצוחק אחרון
דרש רבי עקיבא: (בראשית כא) ותרא שרה וגו', אין מצחק, אלא גִלוי עריות […] רבי...
צוחק מי שצוחק אחרון
"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק." (פסוק ט)

musmellow/shutterstock.com

דרש רבי עקיבא: (בראשית כא) ותרא שרה וגו', אין מצחק, אלא גִלוי עריות […]
רבי ישמעאל אומר: אין הלשון הזה של צחוק, אלא עבודת כוכבים […]
רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אין הלשון הזה צחוק, אלא לשון שפיכות דמים […]

(עיבוד לבראשית רבה, פרשה נג, יא)

  • כיצד מפרשים חכמים את צחוקו של ישמעאל, וכיצד ניתן לפרש את צחוקו על פי ההקשר של הסיפור?
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
בעקבות המצב הקשה שבו היו שְׁרויים הגר וישמעאל, הגר מחליטה להתרחק מישמעאל במרחק של "כִּמְטַחֲוֵי...
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
"וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד, וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ." (פסוק טז)

הגר וישמעאל מתוך סדרת ציורי התנ"ך של גוסטב דורה

בעקבות המצב הקשה שבו היו שְׁרויים הגר וישמעאל, הגר מחליטה להתרחק מישמעאל במרחק של "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" ממנו, כדי שלא לראות אותו מת. משמעות הביטוי "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" היא מרחק בינוני, כמרחק שאליו מגיעים חיצים הנורים מקשת.

  • חפשו דימוי אחר, המתאים למציאות של ימינו, שממחיש את המרחק שבו נמצאת הגר ביחס לישמעאל.
בן זקונים
יצחק נולד להוריו לאחר שנות המתנה מרובות למימוש ההבטחה האלוהית, כשהיו כבר זקנים, לכן הוא...
בן זקונים
"וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים." (פסוק ב)

Liudmila Fadzeyeva/shutterstock.com

יצחק נולד להוריו לאחר שנות המתנה מרובות למימוש ההבטחה האלוהית, כשהיו כבר זקנים, לכן הוא "בן זקונים".
היום נהוג להשתמש בביטוי זה כדי לתאר את הבן הצעיר ביותר במשפחה, שנולד להורים מבוגרים יחסית.

  • כיצד חשו אברהם ושרה עם היוולדו של יצחק כבן זקונים?
לכי לך אל המדבר
בשיר שלפניכם מתואר גירוש הגר מנקודת מבט מלאת חמלה למצבה של הגר. הגר מילים ולחן:...
לכי לך אל המדבר
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק." (פסוק י)

בשיר שלפניכם מתואר גירוש הגר מנקודת מבט מלאת חמלה למצבה של הגר.

למילות השיר

הגר
מילים ולחן: שלום חנוך

כשיצלצל בעיר הפעמון בקול אדיר
אות הוא ללכת
השליכי אֶת צְרוֹרֵךְ על גב
ואת עינייך נא מִנְעִי מבכי
אמצי את יד ילדֵך, יד ישמעאל
וּשְׂאִי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לָך אל המדבר
אל המדבר, הגר

עברי אישה בעיר
וכל אחד פניו יסתיר מפני עינייך
אמרי שלום, ברכִי הגר
את מי אשר בעיר נשאר אחרייך
אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל
ושאי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לך אל המדבר
אל המדבר, הגר

הנה אני אשא ידי
חזקי הגר, אל תמעדי בדרך
אל תעצרי למחות דמעות עינייך
הלחוֹת עד בוא הערב
אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל
ושאי אותו עִמך אל התבל

קומי קומי הגר הגר
ולכי לך אל המדבר
אל המדבר, הגר

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • כיצד מתאר השיר את גירוש הגר, ובמה תיאור זה שונה מן המסופר בתנ"ך?
  • אילו תחושות מעורר הלחן, והאם תחושות אלו מתאימות לאווירה העולה מן הסיפור המקראי?

קרדיט: אריק איינשטיין – הגר/OldIsraeliSongs משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, 2014

המגורשים
אָבֵּל פַּן (1963-1883) נולד בלטביה והתחנך במשפחה יהודית מסורתית. הוא עלה לארץ בשנת 1920 ולימד...
המגורשים
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע." (פסוק יד)

גירוש הגר מציורי התנ"ך של אבל פן, 1950 בקירוב. באדיבות המשפחה

אָבֵּל פַּן (1963-1883) נולד בלטביה והתחנך במשפחה יהודית מסורתית. הוא עלה לארץ בשנת 1920 ולימד באקדמיה לאומנות "בצלאל" בירושלים. בתחילת דרכו כאומן, התפרסם בסדרת ציורים על הפְּרָעוֹת ביהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה.

להמשך קריאה

הוא צייר תמונות רבות בנושאים תנ"כיים, דְיוֹקָנאות (ציור פניו של אדם) וכן ציורים בנושא השׁוֹאָה.
בתמונה שלפניכם הגר וישמעאל מתוארים מכיוון גבם, ואנו, הצופים, נמצאים לכאורה במקום שממנו הם גורשו. דבר זה מדגיש את פגיעותן של הדמויות. הגר וישמעאל שניהם ארוכים וצנומים, דמויותיהם משתלבות בצבעי הרקע, הגוונים עדינים ולא רוויים, יש אזורים ריקים רבים בציור ונדמה שהצהוב המדברי שלעברו הם פוסעים מציף את הכול, גם את האוויר סביב. כל אלה יוצרים אווירה שקטה ומלאת תוּגָה, אך גם הרגשת מחנק.

  • התבוננו בציור נוסף של אבל פן, גירוש אדם וחוה מגן העדן. מה הם קווי הדמיון בין תיאור גירוש אדם וחוה מגן העדן לבין תיאור גירוש הגר וישמעאל? מדוע יצר האומן דמיון בין שני הסיפורים?
מדבר פארן
  החוקרים אינם תמימי דעים בנוגע לזיהוי הוודאי של מדבר פארן. אחת ההצעות שהועלתה היא...
מדבר פארן
"וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פסוק כא)

ואדי פארן, Nika Lerman/shutterstock.com

 

החוקרים אינם תמימי דעים בנוגע לזיהוי הוודאי של מדבר פארן.
אחת ההצעות שהועלתה היא שמדבר פארן הוא מדבר הררי ושומם המשתרע בין ישראל לבין מצרים, על פני חלק מן הנגב וממדבר סיני, והוא המקום שבו התיישב ישמעאל לאחר גירושו מבית אברהם.

להמשך קריאה

בהמשך מוזכר מדבר פארן בסיפור נדודי בני ישראל במדבר, וגם דוד הגיע אליו בעת שברח מפני שאול.
בחפירות ארכאולוגיות במקום נמצאו שרידי התיישבות קדומה, מתקופת מלכי יהודה ועד לתקופה הערבית הקדומה.
על פי הקוראן, מדבר פארן שוכן דווקא בערב הסעודית, שבה נמצאת העיר המקודשת למוסלמים – מֶכָּה.

  • מה מאפיין את מקום מושבו של ישמעאל?
ארץ גרר
גרר אומנם אינה מוזכרת מפורשות בסיפורנו, אולם היא המקום המכונה כאן "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". מן הפרק...
ארץ גרר
"וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים." (פסוק לב)

נוף נחל גרר, 2013. לע"מ.

קרטוגרפיה: סופר מיפוי.

גרר אומנם אינה מוזכרת מפורשות בסיפורנו, אולם היא המקום המכונה כאן "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". מן הפרק הקודם (כ) אנו יודעים כי אבימלך היה מלך גרר. גרר הייתה עיר ממלכה חשובה בנגב המערבי, והיא הייתה ממוקמת בין עזה לבאר שבע.

להמשך קריאה

באזור נמצא נחל גרר המוכר לנו היום, ובסביבתו היו שטחי מרעה, בארות מים רבות ושטחים חקלאיים.
במסגרת נדודיהם בארץ הגיעו לגרר אברהם ויצחק, ושהו בה באישורו של אבימלך.
נראה כי גרר הייתה עיר מלוכה כנענית שהפכה לעיר מרכזית בתקופה הפלשתית. אחר כך, מראשית ימי המלוכה בישראל ועד המאה השמינית לפני הספירה, הייתה גרר לעיר מלוכה ישראלית. העיר שלטה על אזורים נרחבים בצפון הנגב, אזור שבו הייתה התיישבות עד לתקופה הרומאית-ביזנטית. הזיהוי המדויק של העיר ומיקומה אינם ידועים, ויש השערות שונות בעניין זה.

  • מדוע הפכה גרר לעיר מרכזית בתקופות שונות?
ברית מילה
ברית מילה היא מצווה מרכזית ביהדות, לפיה כל זכר יהודי חייב לְהִמוֹל ביום השמיני לאחר...
ברית מילה
"וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים." (פסוק ד)

מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך, מאוסף מוזיאון ישראל צילום © מוזיאון ישראל.

ברית מילה היא מצווה מרכזית ביהדות, לפיה כל זכר יהודי חייב לְהִמוֹל ביום השמיני לאחר לידתו. המילה היא כריתת העורלה המקיפה את איבר המין הגברי. טקס המילה היה קיים גם בקרב עמים שכנים במזרח הקדום, שנהגו לבצע את טקס המילה באמצעות אבני צור חדות.

להמשך קריאה

אברהם קיים את המצווה בעת שנצטווה עליה בהיותו בן תשעים ותשע שנים, הוא מל גם את בנו ישמעאל בגיל שלוש-עשרה ואת יצחק בגיל שמונה ימים. בעקבות סיפור זה נוהגים עד היום המוסלמים למול את בניהם לפני הגיעם לגיל שלוש-עשרה.
הנצרות, בהשפעת התרבות היוונית, התנגדה לברית המילה וראתה בה פגיעה בשלמות הגוף של האדם.

  • מהי עמדתה של כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות, אסלאם) בנוגע למילת הבנים?
  • חפשו באינטרנט טיעונים בעד ונגד ברית המילה והציגו אותם בכיתה.
חמת מים
חֵמַת המים שהגר לוקחת איתה אל המדבר היא מעין מימייה עשויה מעור צאן, הקרויה גם...
חמת מים
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע." (פסוק יד)

נושא מים בירושלים, 1890-1900 בערך. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington

חֵמַת המים שהגר לוקחת איתה אל המדבר היא מעין מימייה עשויה מעור צאן, הקרויה גם "נֹאד מים" במקומות אחרים במקרא.

  • אילו הייתם הגר, מה הייתם לוקחים אתכם לדרך?
  • עיינו בהמשך הסיפור. מדוע חשוב למספר לומר לנו שהגר לקחה חמת מים ביציאתה למדבר?
הגר הפרטית שלי
בסרטון תוכלו להתרשם מנקודת מבטה של גילה אלמגור, אחת השחקניות המוערכות בישראל, על דמותה של...
הגר הפרטית שלי
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק." (פסוק י)

בסרטון תוכלו להתרשם מנקודת מבטה של גילה אלמגור, אחת השחקניות המוערכות בישראל, על דמותה של הגר.

  • כיצד רואה גילה אלמגור את מעשה הגירוש של הגר?

קרדיט: הגר, גילה אלמגור. מטח

זמן מדבר
לאחר הגירוש מבית אברהם, הגר וישמעאל משתקעים במדבר. בסרטון שלפניכם תוכלו לקבל הצצה לחיים במדבר.
זמן מדבר
"וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת." (פסוק כ)

לאחר הגירוש מבית אברהם, הגר וישמעאל משתקעים במדבר. בסרטון שלפניכם תוכלו לקבל הצצה לחיים במדבר.

  • אילו תכונות ויכולות דרושות למי שחי במדבר?

קרדיט: Desert time זמן מדבר/Eyal Bartov, 2012