גירוש הגר
פסוקים א-כא
בכמה מילים
עם לידת יצחק וגירוש הגר וישמעאל משפחתו של אברהם עוברת בפרק שינויים מטלטלים, התרחבות וצמצום. כיצד כל אחד משני אירועים אלו משפיע על בני המשפחה, ומה אפשר ללמוד מהסמיכות שלהם? אילו רגשות ומסרים טמונים בסיפורה של הגר?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – משפחה מונוגמית מול ריבוי נשים:
נשאל את התלמידים:
- מהם המבנים המשפחתיים המוכרים לכם?
- מדוע לדעתכם המודל המונוגמי הוא המודל השכיח בעולם המערבי?
- נסו לשער: אילו דינמיקות רגשיות עשויות להיווצר במבנה של ריבוי נשים?
נדון בפער בין המודל המונוגמי, השכיח בעולמנו, לבין מודלים אחרים, ובייחוד ריבוי נשים, כפי שמוכר לנו מן העת העתיקה ומתרבויות שונות כיום.
אפשרות שנייה – יהודים וערבים:
לכיתות בהם הדיון מתאים: נזכיר בכיתה את סוגיית היחסים בין יהודים לערבים כיום. נשאל את התלמידים:
- במבט רחב על שושלות העמים, מהו הקשר המשפחתי בין שני העמים החיים פה כיום?
- מה ידוע לכם על ראשית היחסים בין אבות העמים?
- כיצד הסיפור ההיסטורי משפיע לדעתכם על הרגשות בין העמים ועל הפוליטיקה כיום?
אפשרות שלישית – משחק סכום אפס:
נסביר לתלמידים את המונח 'משחק סכום אפס' מתחום תורת המשחקים המתאר מצב שבו הרווח של צד אחד בא על חשבון הפסדו של הצד האחר. מכאן שיש ניגוד אינטרסים מוחלט בין הצדדים. דוגמה למשחקי סכום אפס הם שחמט, דמקה ושש-בש.
נשאל את התלמידים:
- האם כל המצבים בין אנשים דומים לדעתכם למשחק סכום אפס?
נזמין את התלמידים לשתף בשיח או בכתיבה, בזוגות או בקבוצות או במליאה:
- מתי בחייכם אתם חשים שאתם במשחק סכום אפס ומתי לא?
- כיצד הייתם רוצים להרגיש?
- האם אתם יכולים להשפיע אם תחושו במשחק סכום אפס או בשותפות שבה כולם יכולים להרוויח?
הזמנה לקריאה
חלק ראשון – גירוש הגר:
נקרא יחד את פסוקים ט-כא (אם נלמד כבר הסיפור הקודם על הולדת יצחק), או את פסוקים א-כא (למעוניינים במבט רחב על שני הסיפורים).
לאחר הקריאה, נחלק לתלמידים כרטיסיות שאלות ומחשבות על הדמויות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). הבחירה בעבודה על הכרטיסיות בזוגות או בקבוצות נתונה לשיקול דעת המורה וכן כמות הכרטיסיות שכל תלמיד יעשה. בעבודה על הכרטיסיות התלמידים ינסו לאתר את דעת המקרא על סיפור גירוש הגר ולשאוב מן הפסוקים כמה שיותר רמזים, פרטי מידע ורגשות.
לאחר העבודה על הכרטיסיות של הדמויות נדון:
- מדוע אלוהים מצווה על אברהם לשמוע בקולה של שרה?
נבקש מתלמידים לייצג את דעתו של אברהם ואת דעתה של שרה (אפשר להשתמש בשיטת הכובע החם).
נעיין בפירוש רד"ק לפסוק ונדגיש כי רד"ק רואה בדברי שרה דברי אמת. על אף הקושי של אברהם צדקה שרה בדבריה.
ראוי לזכור גם את ההתנהגות השלילית של ישמעאל המצחק, ופעמים כאשר יש התנהגות שלילית מאוד ראוי לנהוג באפס סובלנות. שרה מסמלת את הצד הנכון והכואב, לעיתים צריך גם לדעת לגרש בעת הצורך.
יצירה שיתופית: בכיתה יצירתית נזמין את התלמידים לחמש דקות יצירה שיתופית בעקבות הפסוקים: נפרוס שני בריסטולים גדולים בכיתה, כל בריסטול יוקדש לאחד משני הסיפורים, והתלמידים ימלאו את הבריסטולים במילים ובציור. אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות, ולהזמין כל תלמיד לקרוא את הפסוקים ומתוך הקריאה לגשת לאחד הבריסטולים ולהוסיף בו ציור, כותרת, מילים מנחות, רגשות. נתלה את היצירות השיתופיות בכיתה ונסביר דרכן את מהלך העלילה ואת הרגשות שהובעו.
כתיבת יומן: אפשר להנחות את התלמידים לבחור אחת מן הדמויות בסיפור, ולכתוב את יומנה האישי: להיכנס לנעליה ולכתוב את שני הסיפורים בפרק מנקודת מבטה.
לימוד מדרשים: אפשר להפנות את התלמידים למדרשים המובאים בדף העבודה: מדרשים, ולבקש מהם לענות על השאלות בעקבותיהם.
לסיכום השלב הקודם נשאל את התלמידים:
- מה כל אחת מן הדמויות בסיפור מרגישה?
- כיצד הסיפור מצטייר מנקודת מבטה?
- בעיני הדמויות בפרק מה החיבור בין סיפור הלידה לסיפור הגירוש?
כדאי להנחות את התלמידים לכתוב בזוגות או בקבוצות את השאלות הרגשיות העולות מהסיפור ומדברות אליהם, לאחר הכתיבה אפשר לעבד את השאלות לסרטון, לכתיבה רגשית או לציורי קומיקס. אם רוצים לעשות זאת בקצרה, אפשר להזמין מתנדבים ולהציג "טיפול משפחתי" בהצגה ספונטנית מאולתרת.
חלק שני – לאחר הגירוש, פסוקים טו-כא:
נעבור עם הפסוקים אל המדבר יחד עם הגר וישמעאל. נקרא את פסוקים טו-כא יחד ונחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה על המדרש נשאל את התלמידים:
- לקולו של מי ענה המלאך? מדוע לדעתכם? (ישמעאל. אולי בשל מצוקתו הגדולה, בשל חוליו מהמדבר)
- מה ההבטחה שמבטיח המלאך להגר על ישמעאל? (גוי גדול. הבטחה שהובטחה גם לאברהם מובטחת עתה לבנו, ישמעאל. מדובר בהבטחה שונה מההבטחה ליצחק)
נעיין בפסוק יג ובפסוק יח ונשאל את התלמידים:
- מה משותף לשני הפסוקים? (הבטחה להורים – אברהם והגר – שישמעאל יהיה לגוי גדול)
נפתח ונקרא בפרק יז פסוקים א-ד. נשאל את התלמידים:
- במה מבורך אברהם?
- מה הכוונה המון גויים?
- כיצד פסוקים אלה מתבארים לאור הקריאה בפרק? (אברהם מבורך בהמשך זרעו, ובהיותו אב המון גויים – אפשר שהכוונה לישמעאל וליצחק)
- מה מערכת היחסים בין יצחק לישמעאל בסוף הפרק? (ישמעאל נמצא במדבר ומובטח לו שיהפוך לעם גדול, ואילו יצחק באוהל אברהם ולו הבטחה דומה. אחים שהופכים לעמים)
- כיצד לדעתכם הבטחה זו לישמעאל תשפיע על היחסים בין ישמעאל ליצחק בעתיד?
מבט לחיים
מוצעות להלן שלוש אפשרויות לחתימה ואיסוף השיעור בנגיעה אישית-עכשווית, בכתיבה או בשיח משתף:
אפשרות ראשונה – יהודים וערבים:
אפשר להעלות בכיתה את סוגיית היחסים בין יהודים לערבים, ולשאול את התלמידים:
- האם למרות הקושי בסיפור אפשר לשאוב גם תקווה מן המתואר בו? כיצד?
נספר לתלמידים את המשך הסיפור המקראי, ונעיין בסיפור מות אברהם המתאר את קבורתו בעבודה משותפת לשני בניו (בראשית פרק כה פסוקים ח-ט). אם נבחרה הפתיחה בנושא זה – אפשר לסגור מעגל בסיום זה. אם לא נבחרה פתיחה זו – אפשר להוסיף שאלות לדיון מהצעת הפתיחה.
אפשרות שנייה – שיר:
אפשר להזמין את התלמידים להאזין לשיר 'הגר' שכתב והלחין שלום וחנוך ושר אריק איינשטיין, ולבחון את פרשנותו לפסוקים. לאחר שנאזין לשיר ונעיין בו נדון עם התלמידים:
- במה השיר נאמן לסיפר המקראי?
- במה הוא שונה ממנו?
- כיצד השיר מפרש את הסיפור במקרא?
- עם איזו דמות השיר מזדהה, ועל איזו דמות מבטו ביקורתי?
- במה אתם מסכימים עם פרשנות השיר ובמה קריאתו אינה מדויקת בעיניכם?
אפשרות שלישית – עונש גירוש:
אפשר לעורר דיון בשאלות אלה:
- מתי נכון לזרוק ילד מבית הספר?
- האם לפעמים תלמידים צריכים לגרום שמישהו ייזרק מבית הספר כי התנהגותו מזיקה לאחרים?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על גירוש הגר וישמעאל.
מיומנויות: ניתוח רגשי ואיתור רמזים לנקודות מבט שונות בתוך הסיפור המקראי.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף, יצירה משותפת לאור עלילת הפסוקים, עריכת "טיפול משפחתי".
יצחק וישמעאל, עקדה וגירוש:
נרחיב את המבט בשאלת היחסים בין יצחק לישמעאל ונעלה את הדמיון בין גירוש ישמעאל לעקדת יצחק לאור הנקודות האלה:
- בשניהם בן של אברהם יוצא לקראת מותו.
- בשניהם הפסוק מציין כי אברהם השכים בבוקר.
- בשניהים התערבות המלאך מן השמים מצילה את הילד.
ייתכן שדמיון זה הוא הבסיס לסיפור המובא בקוראן על אודות עקדת ישמעאל. עיד אל אדחה – חג הקרבן המוסלמי – מציין את עקדת ישמעאל.
