הברית בין אברהם לאבימלך

נקרא עם התלמידים את פסוקים כב-לד. בעקבות הקריאה ננחה את התלמידים לנסח את השבועה בין אברהם לאבימלך כמעין מסמך משפטי, חוזה בן ימינו, הכולל סעיפים העונים לשאלות אלה:

• מי יוזם את הברית והשבועה?
• כיצד מגיב הצד השני ליוזמה זו?
• אילו רמזים אפשר לזהות בדברי הצדדים לתנאים לברית זו שהפרתם עלולה לבטל את תוקף החוזה?
• איזה טקס מלווה את הבטחת הברית?

אם התלמידים מתקשים לנסח מסמך באופן חופשי או לכתוב את הברית בלשונם, אפשר להפנותם למילוי הטבלה המובאת בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נבחין בין שני סוגי בריתות:

• ברית בין שני צדדים שווי כוחות המתחייבים שלא לפגוע איש ברעהו.
• ברית בין צד חזק וצד חלש שבה הצד החזק מתחייב להגן על הצד החלש ממנו, ובתמורה החלש מתחייב להיות נאמן לחזק.

נשאל את התלמידים:

• איזה סוג ברית לדעתכם הברית בין אברהם לאבימלך? מצאו בפסוקים מאפיינים לסוג ברית זה, ונמקו את עמדתכם. (אפשר להעלות שיקולים לשני סוגי הבריתות: מצד אחד, נרמזים יחסי כוחות היררכיים בעצם העמדת מלך גדול מול אדם פשוט. זאת ועוד סיום הסיפור במגורי אברהם בארצו של אבימלך – רומז אף הוא שאברהם זקוק להגנתו של המלך. מצד שני, אבימלך הוא יוזם הברית, ונשמע שהוא המעוניין בה. הוא אף מביע במפורש את הערכתו לאברהם. יתרה מזו, אברהם הוא המביא את הצאן לברית, ואולי נרמז בכך מעמדו הכלכלי היציב)

נדייק עוד בפסוקים להבנת בקשת הברית של אבימלך. נשים לב למילים הפותחות את סיפור הברית בפסוק כב: "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא".

• על איזו עת מדובר? (לאחר לידת יצחק)
• מה מיוחד בעת ההיא? מדוע דווקא העת ההיא הביאה לכריתת הברית? (לאחר שראה אבימלך נס נוסף שנעשה לאברהם ושרה, שנולד להם יצחק, רצה לכרות ברית, להיות ביחסי שלום וברית אתם. כך מבארים למשל רשב"ם ורש"י)

נראה שאבימלך רואה כי אברהם הוא בעל ברכה, בעל כוח, אפשר שבקשת הברית מעידה אולי על היפוך – החזק אינו בהכרח אבימלך אלא אברהם, בעל הברכה. אבימלך מזהה כוח זה של אברהם ומבקש לחבור אליו.

סיפור אטיולוגי – מדרש שם מקום:
סיפור הברית בין אברהם לאבימלך טומן בחובו הסבר לשם המקום – באר שבע. ננחה את התלמידים לענות על השאלות האלה:

• מהו ההסבר לשם המקום באר שבע? (שם המקום רומז לשבועה שנשבעו אברהם ואבימלך. וכן מזכיר את המספר שבע, מספר כבשות הצאן שהיו במעמד זה)
• כיצד לדעתכם יש להסביר את החיבור הצלילי בין המספר שבע לבין השבועה להטיותיה? איזו זיקה תוכנית תוכלו למצוא בין שתי מילים אלו? (שאלה חופשית לתלמידים. אפשר לחשוב על השלמות מספרית שהמספר שבע מסמל)
• מצאו את ההסבר לשם המקום שבו אתם גרים או מקום נוסף בארץ שאתם מכירים.

"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע":
לאחר הברית עם אבימלך אברהם נוטע עץ וקורא בשם אלוהים. נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם הסיפור מסתיים בנטיעת העץ?
• מה נטיעת העץ מסמלת לדעתכם?
• איזו מקבילה בימינו, בעולמכם, תוכלו למצוא לסיום הסיפור בנטיעת העץ?
• היכן עוד מוזכר עץ אצל אברהם? (בסיפור בשורת הולדת יצחק, פרק יח פסוק ד)
• מה אפשר ללמוד על הסמל של העץ הניטע בסיום סיפורנו מהשוואתו לעץ שניטע בפרק יח? (אולי עציו של אברהם מסמלים את יכולת האירוח שלו ואת הרחבת שם אלוהים בעולם)

נקרא עם התלמידים את פירושו של רלב"ג בנוגע לעץ.

נסגור מעגל עם פתיחת השיעור, ונשוב להגדרות השבועה או הטקס שעלו בשיח בפתיחה. נשאל את התלמידים:

• אילו מאפיינים שהעליתם בפתיחה אפשר למצוא בפסוקי הפרק?
• אילו מאפיינים אפשר להוסיף מתוך לימוד הפסוקים?

נזמין את התלמידים לדון בשאלה להלן ולשתף בעל פה או בכתיבה:

• "שלום עושים עם אויבים", וברית כורתים בין קרובים או בין רחוקים?
• עם מי הייתם רוצים לכרות ברית – עם מישהו מהמעגל הקרוב אליכם או מהמעגל הרחוק יותר?

תוכן: פתחנו בחשיבה על הבטחה וברית בחיינו ובמקרא. בחנו את ההיררכיה בין הצדדים בברית אברהם ואבימלך, עסקנו בטקסים ובמעשים הנלווים לרגעי ברית והבטחה, וחשפנו את המניע האטיולוגי לסיפור.
מיומנויות: יכולת הבנת הפסוקים כחוזה בין צדדים.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף בפתיחה, יצירת מסמך משפטי או ניתוח הפסוקים בטבלה, מציאת מדרשי מקומות באזור המגורים של התלמידים כיום.