סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים"

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקי המבוא של מגילת רות אנו נחשפים לרקע החברתי של הספר – תקופת השופטים, ולבחירתה של משפחתו של אלימלך לקום ולעזוב בעת רעב אל מואב.

במהלך זה נבחן את הקשר בין עזיבת המשפחה למואב לבין התקופה שבה עזבו. נשווה את עזיבת משפחתו של אלימלך למואב לעזיבת האבות את הארץ בעקבות הרעב ונדון במשמעות של מואב לישראל. מתוך כך נדון בביטוי מספר שופטים "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" ובאחריות של אדם על סביבתו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שאלות לדיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה המחויבות שלנו לאנשים סביבנו?
  • האם מידת האחריות שלנו לאחר משתנה בהתאם למעמדנו או לתפקידנו?

הצעה שנייה – בעלי תפקידים:
נכתוב חמישה בעלי תפקידים או מעמדות בחברה על הלוח:
ראש הממשלה, חבר במועצת העיר, אדם עשיר שגר בעיר, אדם פשוט, מנהיג חברתי.
נבקש מהתלמידים לכתוב מה מצופה לדעתם מכל אחד מהרשומים לעיל לעשות במצבים אלה: שרפה, בעיות בחינוך, אשפה ברחובות, רעב, מלחמה, סכסוך משפחות גדול.

הזמנה לקריאה

המגילה מספרת סיפור שלו מישור פרטי – סיפור של משפחה, ומישור לאומי – סיפור של עם. כדי להבין את כל ממדי הסיפור עלינו להבין את חשיבות הקשרו של הסיפור: מה קרה לפניו? מה קרה בעקבותיו?
נפתח בפסוק הראשון בפרק א – בהיצג (אקספוזיציה), נקרא את כל הפרק ונוודא שהסיפור מובן, ואז נחזור ונקרא את פסוקים א-ה.

מתי? "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים"
אפשר להזמין את התלמידים לזהות לפי הפסוק הראשון של המגילה באיזו תקופה מסופר הסיפור. ההסבר הפשוט והמקובל הוא שהכוונה ב"שפוט השופטים" היא לתקופת ספר שופטים (יש חולקים על גישה זו, ולטענתם הספר נכתב בתקופת שבי ציון). נקרין על הלוח את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

זמן רב עבר מאז שלמדו התלמידים את ספר שופטים ולכן נבקש להיזכר בעיקרי התקופה. נבקש מהתלמידים לפתוח את המקורות להלן בספר שופטים ולמצוא את הביטוי החוזר על עצמו לאורך הספר: פרק יז פסוק ו; פרק יח פסוק א; פרק יט פסוק א; פרק כא פסוק כה.
הביטוי החוזר הוא: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". נפרש יחד את הביטוי 'איש הישר בעיניו יעשה' – נשאל:

  • מה משמעות הביטוי?
  • האם לדעתכם יש בעיה במצב הזה? אם כן, מהי? (אין הנהגה ונשיאה באחריות. כל אחד דואג לעצמו ולענייניו)

מי ואיפה?
נקרא את פסוקים א-ג ונפרש:

  • איזה מעשה מתארים הפסוקים? (הגירה של משפחתו של אלימלך)
  • מי מהגר? (משפחתו של אלימלך)
  • לאן הם מהגרים ומהיכן הם יוצאים? (המוצא – בית לחם יהודה והיעד – שדי מואב)

נזהה את המקומות במפה.

  • מהי הסיבה להגירה הזו לפי הפסוקים? (רעב)
  • האם יש בעיה בהגירה לארץ אחרת בעקבות רעב? אם כן, מהי? מצאו חיזוק או הפרכה לעמדתכם בפסוקים ד-ה (אפשר לטעון לכאן ולכאן, וכדאי שיישמעו שני הצדדים – גורלם של אלימלך ובניו מחזק לכאורה את הטענה שהמעשה שעשו היה שגוי, אך ייתכן מאוד שהבעיה לא הייתה בהגירה עצמה, אלא בהתנהגות הקלוקלת בשדה מואב)
  • האם ישנן מילים המצביעות בבירור על קשר של סיבה ותוצאה? (נראה שלא, אך אף על פי כן, הסמיכות בין המעשה לגורל המר עשויה להצביע על קשר)

נבקש מהתלמידים לפתוח במקורות המובאים בעזר ההוראה ולזהות אילו דמויות נוספות ירדו מהארץ או שקלו לרדת מהארץ בגלל רעב, בדיוק כפי שעשו אלימלך ובני משפחתו.
תשובות: אברהם, יצחק (שלא ירד מהארץ אלא רק עבר לגור בגרר ושקל לרדת למצרים) ויעקב.

לאור ממצאנו נשאל:

  • אם אברהם ויעקב לא בחלו בירידה מהארץ בזמן רעב, ואפילו יצחק שקל לעשות זאת, מה הבעיה במעשהו של אלימלך? במה הוא שונה מהם? והאם בכלל יש במעשה זה בעיה?

נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו פירוש מדרש רות רבה לפסוק א (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה נשאל במליאת הכיתה:

  • האם לדעתכם סיפור אלימלך וסיפורי האבות דומים?
  • מה הדמיון ומה ההבדל ביניהם?
  • האם המחויבות החברתית של האבות ושל אלימלך דומה? (האבות חיו בקהילה משפחתית מצומצמת והם דאגו לקהילתם ולגדילתם; אלימלך היה בעל תפקיד חשוב בעם – גדול מדינה ופרנס העיר, היה קשור לחברה ולקהילה והיה מצופה ממנו לדאוג לחברה שבה חי)
  • כיצד הגיע המדרש למסקנה הזאת על עושרו של אלימלך ועל סירובו לעזור לקהילה שבה חי? חפשו רמז למצבו או לאופיו של אלימלך בפסוקים. (נשים לב למדרש השם 'אלימלך', העשוי ללמד על מעמד של עושר והנהגה)

נפנה את תשומת לב התלמידים לפסוק א:

  • מהיכן יוצא אלימלך? (מבית לחם יהודה)
  • לאן? (לשדי מואב)

נכתוב על הלוח:

  • מה אנחנו יודעים על מואב?

נזמין את התלמידים לפתוח את ספר דברים פרק כג פסוקים ד-ה (אפשר גם להקרין מתוך האתר).
נשאל את התלמידים:

  • איזו התנהגות של מואב המתוארת בפסוקים מתחברת לסירוב של אלימלך לעזור לרעבי בית לחם לפי הפרשנים? (הסירוב לעזור בלחם ומים לעם הבא מהמדבר)
  • מהו העונש שנגזר על מואב בשל הסירוב הזה? (אסור לישראל להתחתן עם המואבים)

נסכם:
בפסוקים מתוארת משפחה שעוזבת את בית לחם יהודה בזמן רעב ועוברת למואב, אלו שסירבו לתת לחם ומים לישראל במדבר. למדנו גם שאסור היה לבני ישראל להתחתן עם המואבים.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" לבין "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" – בין המעשה שמייחסים לאלימלך לאווירה המתוארת בספר שופטים?
  • האם הניתוק שלו ושל משפחתו מעמם בריא בעיניכם?
  • האם דרך החיים שלנו היא של "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" או שאנחנו נושאים באחריות לסביבתנו גם כשאנחנו סובלים?
  • איך אפשר לוודא שלא נעשה מעשה אלימלך בחברינו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: מצאנו את הקשרה של המגילה – ספר שופטים, דנו בביטוי "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" ובמשמעותו החברתית, חיברנו את הדברים למעשהו של אלימלך ודיברנו על מהי מואב לישראל.
מיומנויות: התמצאות בתנ"ך, ביטוי חוזר, פרשנות קלסית.
מתודה: דף עבודה.

אפשר עוד...

על מבנה מגילת רות ומשמעותו ראו מאמרו של הרב שוקי רייס באתר תנ"ך הרצוג.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מקורות בבראשית
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. בראשית פרק יב פסוק...
מקורות בבראשית

וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
בראשית פרק יב פסוק י

וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה.
בראשית פרק כו פסוק א

וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף: כִּי-חָזַק הָרָעָב, בְּכָל-הָאָרֶץ.
בראשית פרק מא פסוק נז

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה, לֵאמֹר: הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא-תִרְאוּ פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
בראשית פרק מב פסוק ג

מדרשי שם
  רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת....
מדרשי שם
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצירה של זאב רבן מ-1930 המתארת את משפחת אבימלך בעזבה את העיר בית לחם לשדה מואב. באדיבות משפחת האמן.

 

רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת… וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מַחְלוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם.

(מדרש רות רבה, פרשה ב, ה)

  • יש הרואים בדברים המיוחסים לאלימלך במדרש טעם לפגם, ומזהים בהם יוהרה, ויש הרואים בהם נבואה לעתיד לבוא. הסבירו את שתי הדעות.
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו....
אלימלך ובניו - פַּרְנָסֵי הדור
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, הגלות מיהודה, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו וּפַרְנָסֵי הדור היו. ומפני מה נענשו ומתו בגולה? מפני שיצאו מהארץ לחוץ לארץ. שנאמר: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט).
להמשך המדרש

ומה פירוש "הֲזֹאת נָעֳמִי"?
אמר ר' יצחק: אמרו – ראיתם מה עלה בגורלה של נעמי, שיצאה מהארץ לחוץ לארץ ולא זאת בלבד שלא ניצלה שם מצרות, אלא ירדה לגמרי ממעמדה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף צא, עמוד א. ביאור שטיינזלץ)

  • בדרך כלל מדרשים מנסים לענות על שאלה שעולה ואין לה מענה ברור בפסוקים, תוך התבססות על הכתוב במקומות אחרים במקרא. מהי השאלה העולה בפרק? ועל סמך מה ניתנה התשובה במדרש זה?
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי...
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

דבריה של רות לנעמי הפכו לסמל לנאמנות ולאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. רות מבקשת מנעמי "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ", כלומר אל תפצירי בי לעזוב אותך, וממשיכה את דבריה בפירוט: דרכך דרכי, עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי. רות מצהירה כי בחירתה נעשית בלב שלם.

בשירו של אביתר בנאי "תל אביב" שילב האמן את הכרזתה של רות.

למילות השיר

תל אביב

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכול איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עַמך עַמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אביתר בנאי משתף מהרהורי ליבו בעקבות שינוי שעבר – התקרבות לדת. מדוע לדעתכם הוא בחר לשלב בשירו את הפסוק ממגילת רות? מה ההבדל בין דבריו לבין הביטוי כפי שהוא מופיע בפסוק?
הֲזֹאת נָעֳמִי?
נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן...
הֲזֹאת נָעֳמִי?
"וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם, וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי." (פסוק יט)

החזרה לבית לחם. זאב רבן. באדיבות משפחת האמן

נשות בית לחם מקבלות את נעמי ואת רות כמקהלה יוונית ובפיהן שאלה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"? פליאתן מספרת לקורא שוב ובקצרה את סיפורה של נעמי – גבירה שירדה מגדולתה. פניה אינן יכולות להסתיר את האובדן שחוותה.
היום הביטוי "הזאת נעמי?" מבטא שינוי גדול שעשה אדם, לטוב או לרע, המעורר תדהמה בקרב מכריו.

  • כיצד אתם מבינים את שאלתן של הנשים: הזאת נעמי? באיזו אִינְטוֹנַצְיָה (הַנְגָנָה) נאמרו הדברים? ובאיזה אופן המשמעות משתנה בעקבות האינטונציה?
רות ונעמי - אז והיום
  בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור...
רות ונעמי - אז והיום
"...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (פסוק יד)

רות ונעמי מלקטות, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

ז'אן פרנסואה מילה, המלקטות, 1857, מאוסף מוזיאון ד'אורסה, מתוך ויקישיתוף

 

בתצלום נראות שתי נשים, מבוגרת וצעירה, אוספות בצלים הזרוקים על הקרקע, במרכזו של אזור שנראה כמו שוק ירקות לאחר שעות הפעילות. הברית, הקשר בין רות ונעמי המקראיות והגורל המשותף שלהן ("עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי"), מורגשים היטב גם בין שתי הנשים שבתצלום. 

להמשך קריאה

נעמי ורות המקראיות מגיעות ליהודה כשהן חסרות כול. רות מלקטת בשדה, שהרי לפי חוק מתנות העניים – בעלי השדה חייבים היו להשאיר לקט עבור הנזקקים. בתצלום, הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה מתחלף ברקע מלוכלך ובסיטואציה שנראית משפילה. במקום ללקט את התבואה מהשדה, אוספות שתי הנשים שאריות שהושלכו, כשברקע מאחוריהן ערמות אשפה. גם האישה המבוגרת יותר נאלצת להתכופף וללקט.
נדמה שהיחס לעניים היום חסר את הכבוד שהיה קיים בתקופה המקראית. המלקטות שתיאר ז'אן פרנסואה מילה באמצע המאה ה-19, למרות היותן איכרות עניות הנאלצות לאסוף את התבואה שנשארה אחרי הקציר, נדמה שמצבן היה טוב יותר ומשפיל פחות מזה של הדמויות בתצלום של עדי נס.

על פי: ענת בסר, אתר מקראנט. © מטח

  • הרקע הפסטורלי והטבעי של השדה ביצירה של הצייר מילה מתחלף אצל הצלם עדי נס בתמונת סוף יום בשוק מקומי. מדוע לדעתכם בחר הצלם בתפאורה זו לתצלום המבוים?
פֹּה גָרָה גֵרָה
גֵרָה אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹראֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹרוְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹרעַל עִקְבוֹתָיִךְ...
פֹּה גָרָה גֵרָה
"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ." (פסוק יח)

נעמי וכלותיה, גוסטב דורה, המאה ה-19

צילום: נאוה סמל. צילום: איציק שוקל, Nava Semel, CC BY 4.0

למילות השיר

גֵרָה

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקֻדַּת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הָעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלַיִךְ, יְדַבְּרוּ בָּךְ סָרָה
לְעוֹלָם תִּהְיִי בִּשְבִילָם "הַזָּרָה"
נָכְרִיָּה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָּרָה גֵּרָה".

אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה – לֹא כַּלָּה
בַּמּוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הָעָם שֶלִי בִּפְחָדָיו מְכֻתָּר
וְנועֵל אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי כָּל אִיש זָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִּדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם " הָעָם הַנִּבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִבָּם הַנִּסְגָר
וְהַכּוֹל מֵאֵימַת הָאַחֵר, לֹא מֻכָּר
בַּשּׁוּק, בָּרְחוֹב, בַּכִּכָּר
תָּמִיד יְזַהוּ בָּךְ אֶת אוֹת הַנֵּכָר.
הַלַּיְלָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִּי לֹא עַמֵּךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָּתִי כְּמוֹ בִּתִּי

כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתְּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִי
עַד יוֹם מוֹתֵךְ
עַד יוֹם מוֹתִי.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • בשירה של נאווה סמל, השיחה בין נעמי לרות ממשיכה מעבר לנאמר בפסוקים. השיר מעלה שאלות בנוגע ליחס של החברה הישראלית היום לזרים שבקרבה. איזו מין מראָה מוצבת כאן לפנינו כחברה?
בית לחם יהודה
  בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי...
בית לחם יהודה
"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה." (פסוק ב)

חיתוך עץ צבעוני של האומן יעקב שטיינהרדט המתאר את השביל המוביל אל חומות בית לחם, 1955. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט

 

בית לחם יהודה היא עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון על גבול מדבר יהודה. צירוף השם "יהודה" נועד כדי להבדילה מיישוב אחר, שנמצא בצפון הארץ – בית לחם הגלילית שבנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו).

להמשך קריאה

נראה שבית לחם נוסדה בתקופת ההתנחלות הישראלית. מוצאו של דוד בן ישי, מלך ישראל, הוא מבית לחם: דוד הוא דור רביעי לרות המואבייה, אשר הגיעה לבית לחם עם נעמי חמוֹתה כמסופר במגילת רות.

  • מה היא האירוניה (משמעות הפוכה ממה שנאמר בפועל, עוקצנות, לעגנות) הנוצרת בפרק ומתלווה אל שם המקום "בית לחם"?
תקופת הקציר
הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה...
תקופת הקציר
"וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב, וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים." (פסוק כב)

קציר במצרים, המאה ה-11-13, מתוך ויקישיתוף

הסיפור במגילת רות מתרחש בין תקופת קציר השעורים לתקופת קציר החיטים. תקופת הקציר כולה מתחילה בראשית הקיץ – "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיה, ח, כ) – ואורכה כשלושה חודשים. אך בעוד תחילת קציר השעורים סמוכה לחג הפסח, קציר החיטים נערך כשבעה שבועות לאחר מכן, סמוך לחג השבועות.
השעורה והחיטה הן משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ (דברים ח, ח), והן הרקע לסיפור אהבה ארץ ישראלי.

  • המקרא אינו נוהג להזכיר תיאורי זמן לציון מועדי התרחשותם של אירועים, אלא אם כן שמור לתיאור הזמן תפקיד מיוחד בעלילה. הציעו הסבר מדוע בסיפור זה מצוין הזמן המדויק.
ויהי רעב בארץ
במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן...
ויהי רעב בארץ
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ..." (פסוק א)

אלכסנדר בידה, משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה", המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

במילים "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" מהדהדת פתיחתו של דגם סיפורי-מקראי מוכר על יציאת משפחה חשובה מן הארץ בשל רעב. כך עשה אברם וכך עשה גם יצחק, וגם בנוגע אליהם נכתב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". נראה כי המספר המקראי מבקש ליצור זיקה לסיפורי האבות.

להמשך קריאה

אך למרות השימוש באותו התיאור, הסיפור במגילת רות הוא גם ההיפוך של הסיפורים בספר בראשית. אברם שב ממצרים ברכוש גדול, יצחק הצליח בגרר ובני ישראל שירדו למצרים מעטים יצאו ממנה רבים.
גורלה של נעמי לא שפר עליה כגורל שאר הגולים מארצם: היא שבה לארצה ולעירה לאחר שבעלה ובניה מתו.

  • הגירתם של בני משפחת אלימלך מוצגת כנובעת מהרעב ששרר בארץ. אילו סיבות מביאות להגירה לארץ אחרת היום?
רות בזווית אישית
פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.
רות בזווית אישית
"...כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי." (פסוק טז)

פלורנס רואו מספרת על הגיור האישי שלה ועל החיבור שלה לרות הגיורת.

  • מהו הרגע בתהליך הגיור של פלורנס רואו, שהזכיר לה את חילופי הדברים בין נעמי לרות בפרק?

קרדיט: תנך לכולם: רות מזוית אישית/מקראנט אתר התנך, 2012