"אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ"

נקרא את פסוקים ו-יח ונסביר אותם. לאחר מכן נתמקד בפסוקים ו-ז.

פסוקים ו-ז – ההחלטה על השיבה:
נקרא שוב את פסוקים ו-ז ונשאל:

• מהי ההחלטה המתקבלת בפסוקים? (לחזור לבית לחם כי נגמר הרעב ביהודה)
• אילו פעלים מופיעים בפסוקים?

נכתוב על הלוח: "וַתָּקָם… וַתָּשָׁב… שָׁמְעָה… (פָקַד)… וַתֵּצֵא… וַתֵּלַכְנָה".
נתייחס רק לפעלים המורים על פעולותיה של נעמי וכלותיה:

• מהו הפועל יוצא הדופן ובמה הוא יוצא דופן? (ותלכנה, בלשון נסתרות בשונה מהאחרים שבלשון נסתרת)
• מה אפשר ללמוד מעיצוב הפעלים על קבלת ההחלטה לשוב ליהודה? מי מוביל ומי נגרר בהחלטה? (לכאורה נעמי דוחפת והכלות בעקבותיה)

נקרא את פירושו של המלבי"ם לסיבת העזיבה של רות וערפה עם נעמי.
נשאל את התלמידים:

• המלבי"ם דן בסיבות ליציאת רות וערפה עם נעמי ליהודה. מדוע לדעת המלבי"ם עזבו רות וערפה יחד עם נעמי לכיוון יהודה? (שתי כלותיה של נעמי חוו קושי גם הן בעיר שגרו בה. הרעות שפקדו אותן הובילו את שלוש הנשים לרצות לעזוב ולהמשיך הלאה. לא ברור שרות וערפה תכננו לעזוב לגמרי את מואב)

פסוקים ח-יג – נעמי מפצירה בכלות לשוב למואב:
בשלב זה נחלק לתלמידים את דף העבודה להתמודדות עם הפסוקים בזוגות (שאלה חמש היא שאלת מחשבה והשוואה בין פרשנים, לכן בכיתות שקשה להן אפשר להגדיר אותה כשאלת רשות או לענות עליה במליאה. ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
ניפגש במליאה ונחזור במילים שלנו על פרטי העלילה שקראו התלמידים בפסוקים – הפרדה, הדיאלוג וכו'.

פסוקים יד-יח – רות בוחרת להישאר:
נקרא את פסוק יד ונבקש לחלק אותו לשניים:

• באיזה חלק של הפסוק רות וערפה עוד יחד ובאיזה חלק הן נפרדות?
• איזו מילה מסתתרת במילה "דָּבְקָה"? (דבק)
• מה היא רומזת? (אפשר להציב זו מול זו את המילה "דָּבְקָה" למילה "וַתִּשַּׁק" – קשר נצחי וצמוד, לעומת קשר קרוב שבסופו פרדה)

נקרין לכיתה את פירוש רלב"ג לפסוק יד.
נשאל:

• איזה הבדל קיים בין רות לערפה בהתקשרות הראשונית למשפחת אלימלך לפי הרלב"ג?
• על מה הוא מסתמך בטענתו זו?
• האם אתם חושבים כמוהו?
• על איזו פעולה שלא תוארה בפסוקים במפורש אנחנו לומדים מדברי נעמי? (עזיבתה של ערפה)

נקרא בפסוקים טז-יז את תשובתה לדבריה של נעמי. נסביר שהכוונה במילה "תִּפְגְּעִי" היא 'תשכנעי', 'תבקשי'. רות מבקשת מנעמי שתחדל מניסיונות השכנוע, ונותנת לה תשובה ניצחת. כעת נאמר לתלמידים שרות מבהירה שהיא קשורה לנעמי מבחינה אישית-משפחתית, לאומית ודתית. נקרין על הלוח את הטבלה שבעזר ההוראה. ונסב את תשומת לב התלמידים לדמיון בין המילים – רות עונה לנעמי במילים ובתוכן שבו נעמי ניסתה לשכנע אותה לעזוב.

נשים לב שהקשר בין רות לנעמי הוא קשר אישי – "הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ"; לאומי – "עַמֵּךְ עַמִּי" ודתי – "וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". מהציטוטים אפשר ללמוד שרות מקבלת על עצמה את דרכה הלאומית והדתית של נעמי בשלמות ושהיא קשורה בה מאוד, ונראה שגם נעמי מבינה זאת – נקרא יחד את פסוק יח וניווכח שנעמי מפסיקה לנסות לשכנע את רות.

• האם לדעתכם מבחינה הגיונית קרה, מי פועלת בהתאם לאינטרסים האישיים שלה, רות או ערפה? הסבירו.
• מה רות מפסידה מהליכתה אחרי נעמי ומה היא מרוויחה?
• בשיעור שעבר למדנו על הלך הרוח בתקופה זו – "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". האם רות נוהגת לפי הכלל הזה?
• האם היא מונעת מהאינטרסים שלה או שהיא שוללת אותם?

לפי הפירוש שלמדנו לעזיבתו של אלימלך, הן לפני רות הן לפני אלימלך עמדה האפשרות ללכת לדרכם ולהפנות את עורפם למי שזקוק להם: רות – לנעמי האלמנה והאם השכולה; ואלימלך – לאנשי יהודה הגוועים ברעב.

• במה שונה בחירתה של רות מבחירתו של אלימלך?
• איזה חידוש רות מביאה אתה לארץ יהודה? (אפשר לראות במעשיה של רות דאגה לאחר, שימת צורכי האחר לפני אלו שלה – שלא כאלימלך. אפשר גם כמובן לראות בבחירתה בחירה בעם ישראל בלי דאגה לאחרים סביבה, ומבחינה זו היא הולכת אחרי צו ליבה)

דמותה של רות ובחירתה בדבקות בחמותה נותרו כדגם וסמל, המדרש מעצים כוח זה של רות. נקרא את המדרש ונדון בשאלות המובאות בעקבותיו.
דבקותה של רות בנעמי זכתה להערכה רבה והפכה להיות סמל לנאמנות ולאהבה. רות היא זו שיכלה לחנך את העם שמרד באלוהיו לאהבה בלי תנאי ולנאמנות.

נקרין לתלמידים את מילות שירה של נעמי שמר 'אנשים טובים באמצע הדרך' שמביא איל שבי במאמרו באתר 929 או שרק נשמיע את השיר ונגלה לתלמידים שאיל שבי במאמרו מקדיש את השיר הזה לאחת משלוש הדמויות בסצנת הפרדה. נשאל את התלמידים:

• למי מהדמויות לדעתכם מוקדש השיר?

השיר מוקדש לנעמי, איל שבי מציג נקודת מבט מרעננת ולפיה הליכתה של רות עם נעמי אינה הליכה של רחמים, חסד ועזרה, אלא רצון אמתי להיות עם אישה טובה ומרשימה בצורה יוצאת דופן כמותה. נשאל את התלמידים:

• לאיזו תפיסה אתם מתחברים יותר – שרות עושה מעשה של צדקה עם נעמי או מונעת מהערצה אליה?
• האם בעיניכם שתי התפיסות סותרות זו את זו או שייתכן שהן דווקא משתלבות?

תוכן: למדנו על יציאתן של נעמי וכלותיה לשוב לבית לחם עם תום הרעב ועל השתדלותה לשכנען לחזור בהן. ההשתדלות של נעמי פועלת על ערפה, והיא שבה למואב, אך אינה משפיעה על רות, והיא דבקה בה, בדתה ובעמה.
מיומנויות: ניתוח פעלים, התמצאות, השוואה בין פרשנים.
מתודות: ניתוח פעלים, דף לימוד עצמי, חלוקת פסוק, סידור ציטוטים בטבלה.