סגור תצוגת כיתה
הפרק

"לֶךְ לְךָ"

פרק יב, א-ט

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

"לֶךְ לְךָ", הקריאה שפותחת את הסיפור היהודי. אלוהים פונה אל אברם ואומר לו לעזוב את כל המוכר לו, מהמעגל החיצוני והכללי ועד המעגל האישי והפנימי, וללכת אל ארץ לא נודעת, שם יהפוך לעם רב ויביא ברכה לאנושות כולה. מיהו אברם? הכתוב מספק לנו רק פרטים ביוגרפיים, אך אינו מסביר לנו על האדם עצמו ומדוע בחר בו אלוהים. במהלך הוראה זה נחפש בין הפסוקים את התכונות שמאפיינות את אברם ועשו אותו מתאים להיות אבי האומה, ונשאל מדוע בכל זאת הכתוב אינו מספר לנו באופן ישיר על האיש אברם.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הולכים אל הלא נודע:
נשמיע לכיתה את השיר של דני סנדרסון 'הולכים אל הלא נודע' ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שנייה – אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים:
נזכיר את הספר של ד"ר סוס 'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!'. אם הספר אינו מוכר אפשר לקרוא לכיתה את תחילת הסיפור (ראו קישור לפתיחת הספר גם בממערך השיעור). נשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שלישית – דיוקן עצמי עם מזוודות:
נתבונן ביצירה של מאיר פיצ'חזדה 'דיוקן עצמי עם מזוודות' (ראו קישור ליצירה גם בממערך השיעור).

לאחר מכן נשאל:

  • כיצד מתאר האמן את עלייתו ארצה?
  • מה הוא מרגיש כלפי המקום שעזב וכלפי המקום שאליו הוא הגיע?

נציין כי התמונה צוירה עשרים ושלוש שנה לאחר שהאמן עלה ארצה (פיצ'חזדה עלה מגאורגיה בשנת 1973, והתמונה צוירה בשנת 1996) ונשאל:

  • האם לדעתכם האמן צייר את התחושות שלו מהעלייה מהזיכרון או שהוא עדין ממשיך להרגיש תלוש?
  • האם להיות מהגר זה מצב זמני או זהות קבועה?

בסוף השיעור אפשר לחזור לנושא של הליכה כזהות, כמצב קיומי של חיים. הקריאה "לֶךְ לְךָ" היא קריאה מעצבת בזהות היהודית – היהודי הנודד – מה ההליכה הקיומית יוצרת באדם או בעם?

הזמנה לקריאה

נקרא את פרק יב פסוקים א-ט ונבקש מאחד התלמידים לספר בקצרה במילים שלו את המתרחש בפסוקים. נשלים אותו במקרה הצורך ולשם הדיוק בפסוקים.

נכתוב או נקרין את פסוק א על הלוח וננתח את כל חלקי הפסוק (אפשר להדגיש בקו את החלק בפסוק שאותו אנו מנתחים באותו רגע) נקרא את הפסוק ונתעכב על תחילתו.

נכתוב על הלוח שאלת דריכה:

  • מי הוא אברם? ולמה אלוהים מתגלה דווקא אליו?

ננסה לדלות מהפסוקים מידע על אברם ונכין לו תעודת זהות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לעבוד בזוגות, לקרוא שוב את הפסוקים (נפנה את התלמידים להציץ גם בפרק יא פסוקים כו-לב כדי לאסוף את כל המידע) ולמלא את הפרטים שאנו יודעים על אברם.

לאחר העבודה בזוגות נשאל את התלמידים:

  • האם כך נראית תעודת זהות של אדם שעובר ארץ, של מהגר? או: מה היינו מצפים מתעודת זהות של מהגר? (צעיר, לרוב בלי משפחה, בלי רכוש או עבודה)
  • מה אפשר להבין מכאן על ההליכה של אברם לארץ? האם היא נובעת ממניעים כמו מניעיו של מהגר רגיל? (אברם אינו הולך לארץ מסיבות פרקטיות, כמו הגירה רגילה, ייתכן גם שטוב לו היכן שהוא נמצא. יש כאן הליכה עם משמעות ומטרה. אפשר להשוות לטרמינולוגיה הנהוגה גם היום המבדילה בין עלייה להגירה)

עד עתה ראינו רק פרטים ביוגרפיים על אברם, נחזור לקריאה בפסוקים וננסה להבין מתוכם תכונות שיש לאברם, נכתוב על הלוח את התכונות שעולות מהתלמידים.

נמשיך בקריאה של פסוק א: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". נציין את ההדרגה שיש בציווי ההליכה ונדגיש את המילים שבהם אנו עוסקים כעת. נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין ארץ, מולדת ובית אבא? (אפשר לומר כי המילה ארץ מבטאת מקום גיאוגרפי, למילה מולדת יש משמעות לוואי רגשית למקום או לתרבות שבו גדלת, ובית אבא מבטא מסורת אישית ומשפחתית, דברים שטבועים בנו עמוק-עמוק)
  • מאיזה "מקום", לדעתכם, הכי קשה ללכת? ולמה?
  • מה המשמעות של ההדרגה, ומדוע בסדר הזה? (יש כאן הדרגה של הליכה מן הקל אל הקשה, או כניסה מן המעגל החיצוני ופנימה אל האישי, ומכל המעגלים האלו נאמר לאברם ללכת)

"אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"- נשאל את התלמידים:

  • מדוע אלוהים לא אמר לאברם לאן הוא עתיד ללכת?
  • מה זה דורש מאברם?

נעיין במדרש תנחומא ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשר להציע פירוש נוסף: כשהיעד אינו ברור הדגש אינו להיכן יגיע אברם אלא שילך בדרך ה', ההליכה והתהליך הן העיקר (מובא במאמרה של שרון רימון, ראו גם ב'אפשר עוד…' בתחתית העמוד)

ראינו כי אברם אינו מהגר רגיל, יש מטרה ומשמעות להליכתו.

  • מהי מטרת ההליכה?

נמשיך לקרוא בפסוקים ב-ג:
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."
נשאל את התלמידים:

  • אילו מילים חוזרות בפסוקים?

המילה המנחה בפסוקים היא 'ברכה'. אלוהים מברך את אברם.

  • במה אלוהים מבר את אברם? (ישנן שבע ברכות, אפשר למצוא אותן על פי וי"ו החיבור – בקריאה אפשר להדגיש את שפע הברכות בהדגשת וי"ו החיבור)

נעבור על הברכות ונפרש אותן באופן מילולי (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

  • האם פסוק זה לדעתכם הוא חלק מהסיבה להליכה של אברם, או שהברכה הזאת היא התוצאה של ההליכה שלו?
  • על פי תעודת הזהות שמילאנו קודם, כיצד יכול היה אברם להגיב לברכה זו? (בספקנות, שהרי אין לו כלל ילדים והוא כבר בן שבעים וחמש)
  • כיצד אברהם מגיב? (פסוק ד: אברהם הולך – נאמר לו "לֶךְ לְךָ", והוא הולך)
  • מה אפשר ללמוד מההליכה של אברהם על דמותו? (אמונה חזקה באלוהים או חיפוש אחר משמעות – להיות לגוי ולהשפיע ברכה על העולם)

נמשיך לקרוא בפסוקים ד-ט ונשאל:

  • מה הברכה בפסוק ז מחדשת לנו על הברכות שקדמו לה? (הברכה הראשונה ניתנה על הפיכת אברם לעם, וההבטחה כאן נותנת לעם הזה ארץ, מקום)
  • מה אברם עושה בתגובה להבטחת אלוהים? (בונה מזבח)
  • נזכיר שבשלב זה לאברם אין עדיין זרע – מה אפשר ללמוד מכאן על אברם? (שהוא מכיר טובה, לאחר מכן הוא בונה עוד מזבח וקורא בשם ה')
  • מה פירוש המילים "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה"? (אונקלוס – תפילה לאלוהים. רמב"ן – אברם מודיע את שם ה' ואת אלוהותו לבני אדם)
  • אילו תכונות למדנו על אברם?

נכתוב את תכונות אברם שעלו מהלימוד מתחת לשאלת הדריכה 'מי זה אברם? ולמה אלוהים מתגלה דווקא אליו?':

  • אומץ – עוזב את הכול.
  • אמונה – לא מפקפק בדבר ה'.
  • רצון לשנות – מפיץ את אמונתו ברבים: קורא בשם ה'.
  • הכרת תודה – בונה מזבחות.
  • עצמאות – אברם מיוזמתו מפרסם את שם ה'.

נעלה לסיום שאלה למחשבה:

  • ראינו שמתוך הכתובים עולות תכונות מסוימות של אברם שיכולות להסביר את הבחירה של אלוהים דווקא בו, ובמדרש מנסים להשלים את הפער זה (ראו מאמרה של שרון רימון ב'אפשר עוד…'). אך עדיין, מדוע הכתוב בוחר שלא להציג את הסיבות לבחירת אברם? אצל נח נאמר שהיה צדיק תמים, ואילו אצל אברהם יש רק פרטים ביוגרפיים בודדים.

(ייתכן שבחירת ה' באברם אינה תלויה בדבר, זו בחירה נצחית של אלוהים באברם ובצאצאיו, ואי הידיעה המדויקת היא עצמה חלק מהסיפור. אפשר לומר גם כי בהעלמת המידע הזה המקרא גורם לנו לחשוב מה התכונה העיקרית והחשובה ביותר לאבי האומה, וישנן תשובות נוספות)

מבט לחיים

נשוב לציווי בפסוק א: "לֶךְ לְךָ" ולהדרגה שדיברנו עליה בתחילת השיעור: ארץ, מולדת, בית. נבקש מהתלמידים לחשוב על שינוי שעשו ומה הם היו צריכים לעזוב בשביל לעשות את השינוי?

אם יש תלמידים עולים בכיתה, אפשר לבקש מהם לשתף את הכיתה בסיפור העלייה:

  • איך הייתה החוויה לעזוב הכול אל מקום חדש ולא מוכר?

אם אין עולים אפשר לשאול אם התלמידים חוו דבר דומה של הליכה אל מקום לא נודע (מעבר דירה, בית ספר חדש) ואיך הרגישו במצב זה.

ראינו כמה תכונות שיש לאברם:

  • מה לדעתכם התכונה החשובה ביותר לאבי העם הזה?
  • האם זו תכונה אחרת שאינה מופיעה על הלוח?
  • מדוע תכונה זו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בקריאה של אלוהים לאברם ללכת ולעזוב את כל המוכר לו, את ארצו, תרבותו ומשפחתו אל עבר ארץ לא נודעת. שאלנו מדוע בחר אלוהים דווקא באברם, חיפשנו בפסוקים מידע ביוגרפי על אברהם וחיפשנו בין השורות תובנות על אופיו ומידותיו.
מיומנות: חיפוש מידע בפסוקים, השלמת פערים, דיוק במילים.
מתודות: עבודה בזוגות – הכנת תעודת זהות, ניתוח שיר, דיון בספר ילדים, ניתוח תמונה.

אפשר עוד...
  • הקריאה הראשונה אל אברהם היא "לֶךְ לְךָ". ואברהם מתחיל ללכת, הוא מגיע לארץ, וגם בתוכה הוא ממשיך לנדוד, ובהמשך נראה שנדודיו לא הסתיימו, והוא יורד למצרים ושב חזרה. נראה שההליכה היא מרכיב חשוב בדמותו של אברם, מדוע לדעתכם?
  • אפשר לקרוא בפרק יח פסוק יט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו". לפי פסוק זה, מה התכונה העיקרית של אברהם שהובילה לבחירתו?
  • תוכנית שבעים פנים – פרשת לך לך, ירון לונדון ופרופסור שלמה בן יוסף, ערוץ חינוכית, פורסם ב-2012.
  • מאמר 'חידת בחירתו של אברהם' מאת תמר ורדיגר, פורסם במט"ח ב-2005.
  • קישור למאמר 'ייעודו של אברם' מאת שרון רימון, אתר VBM של ישיבת הר עציון.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הולכים אל הלא נודע
איך מרגישים כשהולכים לקראת דבר לא נודע? מה יכול לעזור לנו במסע אל הלא נודע?...
הולכים אל הלא נודע

  • איך מרגישים כשהולכים לקראת דבר לא נודע?
  • מה יכול לעזור לנו במסע אל הלא נודע?

קרדיט: 'הולכים אל הלא נודע', דני סנדרסון, ערוץ מוזיקה ישראלית, פורסם ב-2011.

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!
'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!' – ד"ר סוס מתוך תרבותIL מדוע היציאה לדרך מביאה אותנו...
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!' – ד"ר סוס
מתוך תרבותIL

  • מדוע היציאה לדרך מביאה אותנו למקומות נפלאים?
  • מה היציאה לדרך דורשת ומה היא מאפשרת?
דיוקן עצמי עם מזוודות, מאיר פיצ'חזדה
דיוקן עצמי עם מזוודות
דיוקן עצמי עם מזוודות, מאיר פיצ'חזדה
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מדרש תנחומא
"אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" לא אמר ליה למקום פלוני (מסוים), זו ניסיון בתוך ניסיון (גם...
מדרש תנחומא
"אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
לא אמר ליה למקום פלוני (מסוים), זו ניסיון בתוך ניסיון (גם לעזוב את הקיים וגם לא לדעת לאן). יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך.
(מדרש תנחומא לך לך סימן ג)
  • נסו לומר את המדרש במילים שלכם.
  • על אילו ניסיונות מדבר המדרש?
ארזתם לבד?
וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים…" (בראשית יב, יד) – ושרה היכן היתה? נתנה בתיבה...
ארזתם לבד?
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ." (יב, יא)

Alex Kalmbach/shutterstock.com

וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים…" (בראשית יב, יד) –
ושרה היכן היתה? נתנה בתיבה ונעל בפניה.
להמשך המדרש

כיון שהגיע למכס (במעבר הגבול למצרים),
אמרו לו המוכסים (גובי המס שבתחנת הגבול): שלם המכס.
אמר: אני אתן המכס (סכום הכסף הנדרש).
אמרו לו: כלים אתה טוען במטענך? (המס ייקבע על פי תוכן המטען וערכו).
אמר: אני אתן מכס של כלים.
אמרו לו: זהב אתה טוען?
אמר: אני אתן מכס של זהב.
אמרו לו: משי אתה טוען?
אמר: מכס של משי אתן.
אמרו לו: מרגליות (אבנים יקרות) אתה טוען?
אמר להם: אני אתן מכס של מרגליות.
אמרו לו: בלתי אפשרי.
אלא פתח את התיבה והראה לנו מה יש בפנים.
כיוון שפתח אותה – הבהיקה כל מצרים מזיווה של שרה.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • הסיפור המקראי רומז לביקורת כלפי התנהגותו של אברם בסיפור הירידה למצרים. כיצד מציג המדרש את דמותו של אברם?
למה אלוהים בחר דווקא באברם?
אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה (עיר גדולה) אחת דולקת...
למה אלוהים בחר דווקא באברם?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה." (יב, א-ג)

parose/shutterstock.com

אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה (עיר גדולה) אחת דולקת (עולה באש או מוארת).
אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג?
הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה!
כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?
הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם

(בראשית רבה, לט, א)

  • על פי המדרש, מדוע בחר אלוהים דווקא באברם?
  • האם אפשר להבין מהמדרש אילו תכונות מאפיינות את אברם?
לעשות נפשות
"ואת הנפש אשר עשו בחרן" – המשמעות בהקשר המקראי היא לרכוש עבדים ושפחות. התרגומים העתיקים...
לעשות נפשות
"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן." (יב, ה)

Aniwhite/shutterstock.com

"ואת הנפש אשר עשו בחרן" – המשמעות בהקשר המקראי היא לרכוש עבדים ושפחות.

להמשך קריאה

התרגומים העתיקים למקרא והמדרשים המפרשים פסוק זה מסבירים כי משמעותו לגייר אנשים ולהכניסם תחת כנפי השכינה. בהשפעה זו התגלגלה משמעות הביטוי, והיום מקובל להשתמש בביטוי "עשה נפשות" כדי לתאר אדם ששכנע אנשים להצטרף לתנועה או לרעיון שהוא מאמין בו.

  • הביאו דוגמאות לאנשים ש"עשו נפשות" לרעיון מסוים.
קום והתהלך בארץ
אלוהים מבטיח לאברם כי כל מקום שבו תדרוך כף רגלו יהיה שלו. כאן מוצג מנהג...
קום והתהלך בארץ
"קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה." (יג, יז)

אלוהים מבטיח לאברם כי כל מקום שבו תדרוך כף רגלו יהיה שלו. כאן מוצג מנהג משפטי עתיק, שלפיו כדי לקנות חלקת אדמה היה צורך במעשה סמלי – הליכה לאורכה ולרוחבה של חלקת האדמה.

להמשך קריאה ולמילות השיר

היום מקובל להשתמש בביטוי "קום והתהלך בארץ" כדי לתאר הליכה בארץ לשם הנאה. בהשראת פסוק זה נכתב שירו של יורם טהרלב "קום והתהלך בארץ".

קום והתהלך בארץ
מילים: יורם טהרלב

קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.

קום והתהלך בארץ…

וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.

קום והתהלך בארץ…
נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מחנכי העלייה הראשונה הם שהחלו להוציא תלמידים לטיולים בארץ. גישתם הייתה כי באמצעות טיולים רגליים אפשר להנחיל לתלמידים ערכים וקשר חזק למקום. האם אתם מסכימים עם הגישה הזאת?
  • כיצד ההליכה של אברהם בארץ מקנה לו זכות עָלֶיהָ לפי הפרק?
אברם בן זמננו
דיוקן עצמי של הצייר מאיר פיצ'חדזה (2010-1955). פיצ'חדזה נולד בגיאורגיה ועלה לארץ כשהיה בשנות העשרים...
אברם בן זמננו
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." (יב, א)

מאיר פיצ'חדזה, דיוקן עצמי עם מזוודות, ‏1996 . באדיבות יורשי המנוח מאיר פיצ'חדזה ז"ל. באדיבות גלריה דן

דיוקן עצמי של הצייר מאיר פיצ'חדזה (2010-1955). פיצ'חדזה נולד בגיאורגיה ועלה לארץ כשהיה בשנות העשרים לחייו.

  • בדיוקן העצמי של פיצ'חדזה יש פרטים בעלי משמעות סמלית, המתכתבים עם סיפור עלייתו של אברם לארץ.
    אילו פרטים כאלה אתם רואים בתמונה? מה יכולה להיות המשמעות הסמלית שלהם?
כולנו בני אברהם
  קטע מהשיר "כולנו בני אברהם" מאת יהודה עמיחי: …ועכשיו אולי הגיע זמן הנכדים לעשות...
כולנו בני אברהם
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." (יב, א)

המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו בתמול שלשום, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף

צילום: אהרון קריצר.

 

קטע מהשיר "כולנו בני אברהם" מאת יהודה עמיחי:

…ועכשיו אולי הגיע זמן הנכדים לעשות
לאביהם את מה שהוא עשה לאביו,
ששבר את תרפיו ואליליו, את דתו ואמונתו…

יהודה עמיחי, "אלים מתחלפים, התפילות נשארות לעד", פתוח סגור פתוח, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, 1998, עמ' 16, קטע 23

  • יהודה עמיחי כתב: "עכשיו אולי הגיע זמן הנכדים לעשות לאביהם את מה שהוא עשה לאביו". כיצד עלינו לנהוג אם ברצוננו לנהוג כאברם, על פי השיר של יהודה עמיחי?
חרן
חָרָן הִיא עִיר אַכַּדִית קְדוּמָה, יֵשׁ עֵדוּיוֹת לְקִיוּמָה עוֹד מֵהַמֵאוֹת 18-19 לִפְנֵי הַסְפִירָה. לפי הגבולות...
חרן
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן." (יב, ד)

muratart/shutterstock.com

muratart/shutterstock.com

צילום: Klaus-Peter Simon, מתוך ויקישיתוף

חָרָן הִיא עִיר אַכַּדִית קְדוּמָה, יֵשׁ עֵדוּיוֹת לְקִיוּמָה עוֹד מֵהַמֵאוֹת 18-19 לִפְנֵי הַסְפִירָה.

להמשך קריאה

לפי הגבולות המקובלים כיום, חרן נמצאת בטורקיה, והיא נחשבת אתר ארכאולוגי מפורסם שאפשר ללמוד ממנו כיצד חיו בעת העתיקה. ידוע לנו שדרך חשובה הוליכה מדרום מסופוטמיה, בסביבות אור כשדים, דרך חרן ועד לארץ כנען.

  • חרן הייתה עיר גדולה ומרכזית בעולם העתיק. כיצד, לדעתכם, הרגיש אברם כשעזב אותה לעבר הלא נודע?
סדום
  סדום – עיר המופיעה במקרא, נמצאת בכיכר הירדן סמוך לים המלח. כיכר הירדן הוא...
סדום
"אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם." (יג, יב)

הר סדום, החלק הצפוני. ים המלח והרי אדום, צילום: אליבאבא, מתוך ויקישיתוף

אקוודוקט רומאי באזור יריחו, צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף

 

סדום – עיר המופיעה במקרא, נמצאת בכיכר הירדן סמוך לים המלח. כיכר הירדן הוא האזור שבו נהר הירדן נשפך אל ים המלח.

להמשך קריאה

באזור יש שפע של מעיינות והוא נחשב לנווה מדבר פורה מאוד. זיהויה של סדום נעשה על פי התיאור המקראי, בהיעדר ממצאים ארכאולוגיים במקום. סדום מפורסמת בעיקר בשל סיפור החרבתה בעקבות חטאיהם של בני העיר בתחום המוּסָר.

  • מדוע בחר לוט להתיישב דווקא בערי הכיכר עד העיר סדום?
רָעָב
רָעָב הוא מצב קיצוני של מחסור במזון. במצב זה אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה סובלים מתת-תזונה. הרעב...
רָעָב
"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ." (יב, י)

צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, עמליה אורן.

רָעָב הוא מצב קיצוני של מחסור במזון. במצב זה אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה סובלים מתת-תזונה.

להמשך קריאה

הרעב היה תופעה נפוצה בעולם העתיק, והוא מוזכר כמה פעמים במקרא, אולם אפשר למצוא אותו גם בעולם שבו אנו חיים (בשכונות עוני או במדינות עולם שלישי). הרעב בתקופת המקרא נגרם בעיקר מבצורות קשות, שהיו שכיחות באזור, ולעיתים כתוצאה ממלחמות ומעוני. הרעב היה מניע מרכזי להגירה אל ארצות שבהן היה מצוי מזון בשפע.

  • כיצד הייתם מצפים שאברם ינהג בעקבות הרעב – יישאר בארץ שה' הבטיח לו זה עתה, או ירד מן הארץ כדי לחפש מזון?
אחותי היא
אברם מבקש משרי לומר כי היא אחותו ולא אשתו. סיפור זה דומה לסיפור המופיע בבראשית...
אחותי היא
"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ." (יב, יג)

תמונה של אחת מתעודות נוזי. Photo ©Leon Mauldin

אברם מבקש משרי לומר כי היא אחותו ולא אשתו. סיפור זה דומה לסיפור המופיע בבראשית כ', שם אומר אברם: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (פסוק כ').

להמשך קריאה

החוקרים סבורים כי משפט זה משקף מנהג שיש עליו עדויות בתעודות מהעיר העתיקה נוזי, שהייתה עיר ממשל חשובה בממלכת מיתני (שהשתרעה על מרבית שטח טורקיה). לפי מנהג זה, מותר לאדם לאמץ נערה ולשאת אותה אחר כך לאישה, או להשיא אותה לבנו. אימוץ אישה העניק לה זכויות יֶתֶר ומעמד גבוה יותר מזה של אישה שלא אומצה.
במקרה זה תרח, אביו של אברם, לקח את שרי כבתו המאומצת, ולאחר מכן חיתן אותה עם אברם. כך יצא ששרי היא גם אחותו המאומצת של אברם.

  • כיצד מאיר המנהג העתיק לאמץ אישה כבת ולהשיאה לַבֵּן, את דבריו של אברם לשרי?
השֶׁף הראשון בחרן
בסרטון שלפניכם מוצג המסע של אברם ובני משפחתו לכנען מנקודת מבט שאינה מופיעה במקרא –...
השֶׁף הראשון בחרן
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." (יב, א)

בסרטון שלפניכם מוצג המסע של אברם ובני משפחתו לכנען מנקודת מבט שאינה מופיעה במקרא – נקודת מבט חיצונית לסיפור, הומוריסטית, זו של ז'ק, השף הראשון בכנען.

  • על פי הסרטון, באילו קשיים נתקלו אברם וקרוביו עם עלייתם לכנען?

קרדיט: ז'ק כהן, השף הראשון בכנען, במטבח של אברהם/MOOC במערכת החינוך, 2017

כנען בין שתי הממלכות
הסרטון סוקר בקצרה את מאפייני אזור הסהר הפורה ואת ערי הממלכות המרכזיות: אַכַּד, שׁוּמֵר ובבל.
כנען בין שתי הממלכות
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן." (יב, ד)

הסרטון סוקר בקצרה את מאפייני אזור הסהר הפורה ואת ערי הממלכות המרכזיות: אַכַּד, שׁוּמֵר ובבל.

  • בסרטון נאמר שמסופוטמיה הייתה עֶרֶשׂ הציוויליזציה, המקום שבו החלה להתפתח התרבות האנושית. במה זה בא לידי ביטוי?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 2: שחר האמונה / כאן 11 תאגיד השידור הישראלי, 2016

אוּר וחרן
לפני כ-6,000 שנה החלה להתגבש הציוויליזציה באזור הסהר הפורה. הערים המרכזיות – אוּר, חרן, נוזי...
אוּר וחרן
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן." (יב, ד)

לפני כ-6,000 שנה החלה להתגבש הציוויליזציה באזור הסהר הפורה.

להמשך קריאה

הערים המרכזיות – אוּר, חרן, נוזי ומארי – היו בעצם הממלכות הקדומות הראשונות. בהן פותח כתב היתדות, נוצקו עקרונות החוק והתרחש פולחן עָנֵף למספר רב של אלילים.

  • צפו בסרטון וענו, מי היה האל סין ומה מאפיין את הפולחן שלו?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו-תולדות ארץ ישראל פרק 2: שחר האמונה / כאן 11 תאגיד השידור הישראלי, 2016

פסוק לחיים: "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך" עם רפאל וסימי ישראל
רפאל וסימי ישראל עזבו את מולדתם ועלו לארץ, כל אחד ממניעיו ומספרים על הבחירה, על...
פסוק לחיים: "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך" עם רפאל וסימי ישראל
"לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א')

רפאל וסימי ישראל עזבו את מולדתם ועלו לארץ, כל אחד ממניעיו ומספרים על הבחירה, על המחיר, על הקושי ועל הרווח.

  • רפאל וסימי בחרו לעזוב ואילו אברהם מצווה לצאת למסע, ונענה לציווי. האם ישנה משמעות שונה למסעם בעקבות שוני זה?
  • למען מה תהיה מוכן לצאת מאזור הנוחות שלך, לוותר ולהתחיל מהתחלה?

קרדיט: פסוק לחיים: "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך" עם רפאל וסימי ישראל / 929, 2021