סגור תצוגת כיתה
הפרק

קינת דוד – בין צער כן לצעד פוליטי

שמואל ב, א (יז-כז)

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור זה נעסוק בשתי גישות המסבירות מדוע נשא דוד את הקינה. לפי ההסבר הראשון הקינה נובעת מתוך רגש כן של צער על יהונתן שדוד אהב מאוד, וגם על שאול – על אף מערכת היחסים המורכבת בין השניים. ההסבר השני מעמיד גישה שונה שלפיה מטרת הקינה הייתה לבסס את מעמדו של דוד כמנהיג. אף שהקינה נאמרה בפני ציבור לא גדול, היא פונה לכל העם במעין פנייה של מלך, ועל כן הקריאה הביקורתית הזאת מחשיבה אותה לצעד פוליטי.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – יום הזיכרון:
נקרין בכיתה את קינת דוד המוקראת בטקס יום הזיכרון בגן יבנה.
לחלופין אם הסרטון הוסר מיוטיוב אפשר לשאול את התלמידים:

  • האם שמעתם את הקינה בטקסי יום הזיכרון שנכחתם בהם – בבית הקברות הצבאי, ביישוב או בבית הספר?

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם קוראים את הקינה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל?
  • אילו מן הפסוקים בקינה הם המתאימים ביותר להנצחת חיילים שנהרגו בקרב?
  • מה המסר שהקינה יכולה להעביר לנוכחים בטקסי יום הזיכרון גם אם אינם מכירים את ההקשר התנ"כי?

אפשרות שנייה – ואחי שותק:
נקרא עם התלמידים את שירו של אמיר גלבוע 'ואחי שותק'.
נשאל את התלמידים:

  • ממה חושש הדובר בשיר?
  • מה הולך ומתגלה לנו לאורך השיר ומגיע לשיא הגילוי בסופו?
  • מה תפקיד החפצים של האח בשביל הדובר?
  • מדוע הוא מכנה אותו "גיבור"?

ניזכר במות שאול ויהונתן בפרק הקודם ובחפצים שהביא הנער העמלקי לדוד. נציין שהיום נמשיך לעסוק במות שאול ויהונתן מנקודת מבטו של דוד – מהם הרגשות שעולים בו וכיצד הוא מחליט להנציח את זכרם.

אפשרות שלישית – פנים. יום. זיכרון:
נכיר לתלמידים את הפרויקט 'פנים. יום. זיכרון.' של בית אביחי – פרויקט הנצחה אומנותי שבו נעשו סרטונים המשלבים אנימציה לזכר חיילים שנפלו (ראו קישור גם בממערך השיעור). נצפה בסרטון או שניים מהפרויקט ונעמוד על כך שגם הקינה היא מעין הנצחה אומנותית.

הזמנה לקריאה

ניזכר באבלותו של דוד על שאול ויהונתן שעליה למדנו בשיעור הקודם ונשאל את התלמידים:

  • האם אבלו של דוד על יהונתן מפתיע אתכם? (לא, דוד ויהונתן היו קשורים זה בנפשו של זה)
  • ומה בנוגע לאבלו על שאול, האם הוא מפתיע אתכם?
  • כיצד אפשר להסבירו?

ניזכר בקצרה במערכת היחסים בין השניים. נבקש מהתלמידים לפתוח בפרק יח ולקרוא את פסוקים ח-טו ואת פסוק כה, וכן לפתוח בפרק כג פסוק כה. נקרא את הפסוקים ונשאל את התלמידים:

  • מה מעידים הפסוקים האלו על מערכת היחסים בין שאול לדוד? (שאול מאוים מדוד ומנסה להרוג אותו כמה פעמים. דוד לאורך כל הדרך שומר על כבודו של משיח ה' ואינו פוגע בו. דוד רואה בשאול מנהיג משוח בשמן, משיח ה')
  • אם כן, מה התגובה שהיינו מצפים מדוד בבשורה על מות שאול? (הקלה ואפילו שמחה – אין עוד איום על חייו. יתרה מזו, כעת הוא יוכל למלוך)

אך דוד אינו מביע שמחה, הוא כותב קינה מלאת צער ויגון ומקיים במלואו את ההנחיה ממשלי פרק כד פסוק יז: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח".
נשאל את התלמידים:

  • כיצד להשערתכם אפשר להסביר את הפער בין התגובה הצפויה לתגובה בפועל?

נשמע אפשרויות שונות. אם בחלק זה תעלה הצעה כי זהו צעד פוליטי נציין שבהמשך נרחיב על פרשנות זו.

אפשרות ראשונה – אבל כן על מות שאול:
כעת נתמקד בעבודה בזוגות בפרשנות מסורתית שלפיה צערו של דוד על שאול כן. נחלק לזוגות את דף העבודה.
נחזור למליאה ונשמע את התשובות בכיתה.
נוכל לציין בעל פה שהרב בני לאו המשיך את פרשנות ר' אלשיך מתוך 929 וטען שדוד היה קשור בנפשו לבית שאול, ואף שמערכת היחסים שלהם הייתה ארוכה ומלאת מהמורות היא לא התבססה רק על שנאה. ברגע זה דוד חש צער אמיתי על האדם שהיה שאול, וצער זה פורץ ממנו בקינה מלאת געגוע. הדגש הוא על שאול כיוון שהצער על יהונתן מובן לנו לאור יחסיהם ובו לא נוצרת סתירה. ייתכן שדוד רואה מול עיניו את שאול גם ברגעיו הטובים והיפים, ובעיניו שאול אינו מצטייר רק כדמות רעה וקשה, ואבלו אמיתי וכן.
בנוסף, חשוב לציין שאומנם דוד יודע שהוא אמור למלך, אך אין זה מוריד מהאבל הלאומי שחש העם בשעה שנהרג המלך.
לחיזוק פרשנות זו נשאל:

  • האם לדעתכם דוד רצה במות שאול?
  • האם היו לו הזדמנויות בעבר להביא למותו?

נשלח את התלמידים לפרק כה פסוקים ד-ז וניזכר מה קרה שם: דוד בוחר לא להרוג את שאול, כי אינו רוצה לפגוע במשיח ה'.

אפשרות שנייה – קינת דוד כצעד פוליטי:
נשאל את התלמידים:

  • מלבד האפשרות שלפיה דוד מגיב מתוך צער אמיתי על מות אנשים גדולים וקרובים, האם יש לכם הצעה אחרת מדוע הוא מקונן את הקינה? (אם כבר עלתה הצעה שזהו צעד פוליטי – נחזור אליה כעת)

נעמוד על כך שיש הסוברים שהקינה היא בעיקרה צעד פוליטי של דוד, ולא בטוח שמדובר בהתפרצות רגשות כנה. תפיסה זו מוצגת בהרחבה במאמרה של רוני מגידוב באתר מקראנט.
נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הקינה, והפעם לאמץ משקפיים ביקורתיות:

  • האם יש בקינה פסוקים שיכולים להביע ביקורת מרומזת של דוד על שאול?

נשמע את ההצעות.
נקרין על הלוח פסוקים מהקינה לקריאה ביקורתית.
נעבור פסוק פסוק ונקרא אותו בעיניים ביקורתיות:

  1. דוד מבקש לא לפרסם את התבוסה בקרב פלשתים מן הבושה, אך בעצם הקינה הוא בעצמו מפרסם את הביזיון בחוצות.
  2. שלא כבפרשנות שלמדנו בשיעור הקודם, אפשר לפרש כי הזכרת המגן שאינו משוח בשמן יכולה לבטא ביקורת על כך ששאול הזניח את ההכנות למלחמה. לו היה המגן נמשח בשמן, היו מחליקים ממנו חיצי הקשתים.
  3. בפסוק זה אפשר לקרוא את השאלה איך נפלו גיבורים כתמיהה אירונית – אם הם כה גיבורים, איך נתנו לעצמם לנחול תבוסה כה איומה?

נשאל במליאה:

  • אם דוד מבקש לבקר את שאול על טקטיקת המלחמה שלו, ולא חש אבל אמיתי, מדוע הוא נושא קינה כזו ומטמין בה רמזים במשמעות הפוכה?

גם במעשה זה אפשר לראות פעולה אסטרטגית של מנהיג שמבקש להתנהג באופן ממלכתי מתוך ידיעה שעליו לזכות באהבת הציבור כולו אם ירצה למלוך בתבונה.
לסיכום השיעור נחלק את הכיתה לשתי קבוצות כל קבוצה תייצג גישה אחת מהגישות שלמדנו. נערוך דיבייט שמטרתו לשכנע איזו גישה מקובלת עלינו יותר: הקינה כצער כן או כצעד פוליטי. במהלך הדיבייט או בסופו נבקש משני נציגים לקרוא את הקינה באינטונציה ובהדגשות המתאימות לגישה שהם מייצגים.

מילות סיכום לספר שמואל:
הקינה חותמת את הלימוד בספר שמואל. נזכיר שהספר נפתח בחנה העקרה המתפללת לבן, בלידת של שמואל ובהקדשתו לעבוד את ה' ובהנהגתו המיוחדת את העם. שמואל ליווה את עם ישראל בבקשתם למלך ובראשית תקופת המלוכה והיה יד ימינו של שאול עד שזה סר מדרך ה' ונענש, והוא גם שהמליך את דוד. מפלתו של שאול וקינת דוד מסמלות את ראשית מלוכת דוד.

מבט לחיים

בעקבות הגישה הביקורתית המזהה פער בין הדברים הנאמרים מפי דוד לבין כוונתם הסמויה, נעסוק בפער דומה בשיר שמתכתב עם הקינה: 'שיר על רעי' שכתב דן בירן. השיר נכתב לזכר חברו סא"ל משה סטמפל פלס שהיה ממניפי הדגל בעת שחרור הכותל המערבי, ונפל בארץ המרדפים בשנת 1968. נתחיל בקריאת המילים בלי הלחן ונזמין את התלמידים לחשוב איזה לחן מתאים לשיר הזה.
נשאל את התלמידים:

  • איזה לחן מתאים לשיר כזה? (נוגה, מלנכולי, מינורי)

נאזין לשיר בביצוע להקת הגבעטרון.
נשאל את התלמידים:

  • מה מפתיע בלחן?

השיר אינו נשמע כשיר אבל אלא כמרש ניצחון, ואף חובר לו ריקוד עם בהתאם למנגינה הקצובה. הכוריאוגרף שחיבר למנגינה את התנועות טען שלא הכיר את המילים, ובהמשך אף התעורר ויכוח בקרב מדריכי המחול אם מתאים ללמד ריקוד על שיר כזה. זוהי דוגמה מעניינת לשני קולות שנשמעים בשיר אחד, כפי שראינו בקינת דוד.
נקרא שוב יחד את הבית האחרון ונשאל:

  • האם יש קשר בין המשאלה ש"קרב שלא תם, לא ילמדוהו בנים" ובין אחת מן הפרשנויות שלמדנו לקינת דוד? )לאחר כישלון בקרב יש צורך "ללמד את הבנים קשת" – גם להבטיח שאפשר לנצח בקרב, וגם לתת את הכלים הטקטיים כדי שכישלון כזה לא ישוב)

אפשר להעמיד לדיון בהקשר זה את האמירה המוכרת שאומרים המבוגרים לילדים: "כשתגדל כבר לא יצטרכו ללכת לצבא", פרפרזה על האמירה מובאת גם בשיר 'חורף 73'' בפזמון: "הבטחתם יונה, עלה של זית…".
השיר מספר איך החברה שלנו נעה בין כאב התבוסה וההבנה שאנו מוכרחים להגן על עצמנו ולדעת מלחמה ובין התקווה והרצון שבעתיד כבר לא יהיו עוד קרבות ולא נצטרך להילחם.

אפשר עוד...

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קינת דוד בטקס יום הזיכרון
קרדיט: סרטון של קינת דוד מוקראת בטקס יום הזיכרון בגן יבנה. פורסם על ידי Tzur1983...
קינת דוד בטקס יום הזיכרון

קרדיט: סרטון של קינת דוד מוקראת בטקס יום הזיכרון בגן יבנה. פורסם על ידי Tzur1983 ב-13 ביולי 2009.

ואחי שותק
ואחי שותקמאת אמיר גלבוע אָחִי חָזַר מִן הַשָּׂדֶהבְּבֶגֶד אָפֹר.וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא חֲלוֹמִי יִתְבַּדֶּהוְהִתְחַלְתִּי מִיָּד אֶת...
ואחי שותק

ואחי שותק
מאת אמיר גלבוע

אָחִי חָזַר מִן הַשָּׂדֶה
בְּבֶגֶד אָפֹר.
וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא חֲלוֹמִי יִתְבַּדֶּה
וְהִתְחַלְתִּי מִיָּד אֶת פְּצָעָיו לִסְפֹּר.
וְאָחִי שׁוֹתֵק.

אַחַר חִטַּטְתִּי בְּכִיסֵי הַסָּגִין (מעיל צבאי)
וּמָצָאתִי אִסְפְּלָנִית (תחבושת) שֶׁיָּבֵשׁ כִּתְמָהּ.
וּבִגְלוּיָה שְׁחוּקָה אֶת שְׁמָהּ
תַּחַת לְצִיּוּר שֶׁל פְּרָגִים.
וְאָחִי שׁוֹתֵק.

אָז הִתַּרְתִּי אֶת הַצְּרוֹר
וְהוֹצֵאתִי חֲפָצָיו, זֵכֶר אַחַר זֵכֶר.
הֵידָד, אָחִי, אָחִי הַ גִּ בּ וֹ ר,
הִנֵּה מָצָאתִי אוֹתוֹתֶיךָ!
הֵידָד, אָחִי, אָחִי הַ גִּ בּ וֹ ר,
אָשִׁיר גַּאֲוָה לִשְׁמֶךָ!
וְאָחִי שׁוֹתֵק.

וְאָחִי שׁוֹתֵק.
וְדָמוֹ מִן הָאֲדָמָה זוֹעֵק.

פנים. יום. זיכרון
לפרויקט 'פנים. יום. זיכרון' של בית אביחי.
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פסוקים מהקינה לקריאה ביקורתית
אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן, פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים....
פסוקים מהקינה לקריאה ביקורתית
  1. אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן, פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.
  2. כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
  3. אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה?
מילות השיר: שיר על רעי
שיר על רעידן בירן שיר על רעי על כאב הבשורה שירו על חרב גיבורים כאריות...
מילות השיר: שיר על רעי

שיר על רעי
דן בירן

שיר על רעי על כאב הבשורה
שירו על חרב גיבורים
כאריות לחמו בגבורה
דרך הם קלו מנשרים.

על יהונתן אשר לי הוא כאח
אהבתי מנשים
אל תבשרו כי בתוך עיר וכרך
גיל יעלזון בנות פלישתים.

תבוא קללה על ראש ההר
על ראש ההר
טל התרומות לא ירד
גם לא מטר, גם לא מטר
על מות רעי הטוב
טל התרומות לא ירד
גם לא מטר, גם לא מטר
על מות רעי הטוב.

על הסלעים על אבני מדרונות
חרש שוכבים להם אחי
שמש קרניה עוברות אחרונות
חרש לוטפות דמעות פני.

עיני הדולקות כשלהבת הנר
נר הבוער אש תמיד
צר לי עליך אחי יהונתן
כמו שבועתו של דוד.

תבוא קללה על ראש ההר…

כמו גם שאול וכמו בנו יהונתן
להט האש של יום קשה
כך גם נפל בין תימרות העשן
על הגלבוע גם משה.

שביל שעובר ואדם הוא מדם
אלף דורות ושנים
אך אם הקרב עוד לא תם, עוד לא תם
לא ילמדוהו בנים.

שיר על רעי – הגבעטרון
קרדיט: שירו של דן בירן 'שיר על רעי' בביצוע להקת הגבעטרון. פורסם על ידי הגבעטרון...
שיר על רעי – הגבעטרון

קרדיט: שירו של דן בירן 'שיר על רעי' בביצוע להקת הגבעטרון. פורסם על ידי הגבעטרון ב-24 בינואר 2014.

חורף 73'
קרדיט: השיר 'חורף 73" שכתב שמואל הספרי, הלחין אורי וידיסלבסקי ושרה להקת הנחל. פורסם בערוץ...
חורף 73'

קרדיט: השיר 'חורף 73" שכתב שמואל הספרי, הלחין אורי וידיסלבסקי ושרה להקת הנחל. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-8 במאי 2011.

הגיבורים האמיתיים
הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם...
הגיבורים האמיתיים
"וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל."
(שמואל א לא, יא)

איור: shutterstock.com

הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם הגיבורים האמיתיים של הפרק הם אנשי יבש גלעד. מי שהיו הראשונים שקיבלו את עזרתו של שאול לאחר המלכתו, במלחמתם בנחש מלך עמון (פרק יא), היו מי שגאלו את גופתו ואת גופות בניו והביאו אותם לקבורה.

לקריאת המדרש

גמילות חסדים לאבלים, מניין אנו למדים? מחצי שבט המנשה.
כשנהרגו שאול ובניו, אמרו: האיש שהצילנו מחרפת בני עמון, אין אנו חייבים לגמול לו חסד?!
ועמדו כל הגיבורים שבהם והלכו כל הלילה, שנאמר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם" (שמואל א לא, יב).
אמר להם הקב"ה: גמלתם חסד עם שאול ובניו, אני אתן לכם שְׂכַרְכֶם לעתיד לבוא. כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם, ראשון הוא מקבץ את חצי שבט המנשה, שנאמר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" (תהלים ס, ט).

(פרקי דרבי אליעזר יז)

  • לפי הפסוקים, מה הניע את אנשי יבש גלעד לפעול כפי שפעלו? ומה מוסיף על כך המדרש?
שאול - תבנית של מעלה
המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם....
שאול - תבנית של מעלה
"...וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיה."
(שמואל א לא, ד)

איור: מיכל בן-חמו

המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם.

לקריאת המדרש

שנו חכמים: חמישה נבראו במעין דוגמה של מַעְלָה, בדרגה שהיא למעלה מבני אדם רגילים, וכולן לקו בהן:
שמשון בכוחו, שכתוב: "וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו" (שופטים טז, יט);
אבשלום בשערו;
צדקיה בעיניו;
אסא ברגליו;
שאול בצווארו, שנאמר בו שהיה "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב). שכתוב: "וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ" (שמואל א לא, ד), ומפרשים שעשה שתינעץ החרב בצווארו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד א. לפי ביאור שטיינזלץ)

  • מה המסר המרכזי שמבקש המדרש להעביר?
  • הסבירו את הביקורת העקיפה כלפי שאול, העולה מהמדרש.
איך נפלו גיבורים
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה –...
איך נפלו גיבורים
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."
(שמואל ב א, יט)

השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה

איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.

להמשך קריאה

קינת דוד ממסגרת את הכאב הלאומי ואת הכאב הפרטי בשיר אחד.
מבחינה לאומית, הקינה מתארת את גבורתם של הנופלים, ומביעה את הצער על שמחתם הצפויה של הפלשתים האויבים ואת הכאב של העם על האובדן הכפול: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (פסוק כג).
מבחינה אישית, מילותיו של דוד על רעהו יהונתן מהדהדות עד עצם היום הזה. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (פסוק כו).

מתוך אתר מיזם 929

  • הקריאה "אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" נאמרה מתוך כאב אישי על אובדן פרטי, והפכה להיות קריאה הנשמעת בהספדים ובטקסי זיכרון ממלכתיים. מה לדעתכם הגורם לכך?
נפל חלל
כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב...
נפל חלל
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

עצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים, 2014. צילום: חיים זך, לע"מ

כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.

להמשך קריאה

השימוש השני במילה "חלל" נראה כאילו אינו שייך כלל לשימוש הראשון. חלל הוא חייל שנפל במלחמה. במדינת ישראל נפלו עשרות אלפים במלחמות השונות, ואנחנו קוראים להם חללים. השם הזה ניתן להם בעקבות התנ"ך. בקינת דוד מקונן דוד על חברו יהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט).
מדוע מי שנופל בקרב נקרא חלל? במלחמות הקדומות השתמשו בחניתות ובחרבות. חייל שנדקר ומת נחשב כאילו גופו התרוקן מאוויר ומרוח חיים, ולכן הוא נקרא חלל.

מבוסס על רוביק רוזנטל, "חלל", הזירה הלשונית. © כל הזכויות שמורות לרוביק רוזנטל

  • הסבירו את הביטוי "נפל חלל" על פי האמור בקטע הטקסט.
  • הציעו הסבר אפשרי נוסף לביטוי "נפל חלל".
  • אילו מילים נרדפות יוכלו להחליף את המילה "חלל" לפי ההסברים השונים?
איש חיל
הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו...
איש חיל
"וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן, וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם."
(שמואל א לא, יב)

צילום: shutterstock.com

הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.

  • תיאור פעולתם האמיצה של אנשי החיל עומד בניגוד לתיאורן של דמויות אחרות בפרק. הוכיחו טענה זאת לפי פסוקים ג, ז.
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם...
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי, וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד, וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ."
(שמואל א לא, ד)

פיטר ברויגל האב, התאבדות שאול, 1562. מאוסף המוזיאון לתולדות האמנות (וינה), מתוך ויקישיתוף

כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.

להמשך קריאה

בציור זה בחר ברויגל לתאר את הרגע הדרמטי ביותר בקרב – מותו של שאול. אפשר לזהות את הלוחמים הפלשתים מתקרבים לגופתו. הקרב בגלבוע נראה כקרב במאה ה-16, התקופה שבה חי האומן – חושך שורר סביב ורק השריון המתכתי של החיילים, הטיפוסי לתקופה, מנצנץ למרחוק. האופק הבהיר והמעורפל עומד בניגוד לחזית הקרב האפלה ועמוסת הפרטים.

  • במקום להציב את נושא הציור במרכז, ברויגל הציב את שאול ואת נושא כליו בחזית השמאלית. הציעו הסברים לכך, אומנותיים ורעיוניים.
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום...
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
"וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו, וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן."
(שמואל א לא, ז)

מתוך ויקישיתוף

השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.

מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929

 

למילות השיר

הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ
הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,
לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם
מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.
הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם
בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ
וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי
וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.
וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –
מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.
וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם
אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,
אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,
אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.
אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,
אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,
כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין
אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.
כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בחרו שתי שורות משירו של אלתרמן והתאימו ביניהן לבין המתואר בפרק.
בית שאן
בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז...
בית שאן
"וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן."
(שמואל א לא, י)

העיר בית שאן מהמאה ה-11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.

להמשך קריאה

עם כניסתם של בני ישראל לארץ מסופר כי "לֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן" (שופטים א, כז) משום רכב הברזל שהיה ברשות תושביה (יהושע יז, טז).
בסוף המאה ה-11 לפני הספירה הייתה העיר במשך זמן מה בידי הפלשתים, ולפי הסיפור, לאחר מפלתו של שאול בגלבוע הביאו הפלשתים לבית שאן את גווייתו ותקעו אותה בחומות העיר. לאחר מכן נכבשה העיר על ידי דוד, ובתקופת שלמה המלך, כשהארץ נחלקה ל-12 נציבויות, בית שאן הייתה אחת מן הנציבויות הללו.

מבוסס על אתר מוזיאון בית שאן

  • מקום מושבם של הפלשתים היה בקו החוף הדרומי. בית שאן, מקום הצגת גופתו של שאול, נמצאת בצפון-מזרח הארץ. מה אפשר ללמוד מכך על שאיפותיהם הצבאיות של הפלשתים ועל האיום שלהם על ישראל?
הרי הגלבוע
הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8...
הרי הגלבוע
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

מפה המתארת את מהלך קרב הגלבוע. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.

  • היעזרו בהסבר ובמפה, והסבירו את הסיבות הגאוגרפיות-מדיניות למלחמה באזור הגלבוע.
קבורת שאול
גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי...
קבורת שאול
"...וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֵשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים."
(שמואל א לא, יב-יג)

העיר בית שאן מהמאה ה- 11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. שם גם ניצבה החומה שעליה ביזו את גופות שאול ובניו. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.

להמשך קריאה

צורת קבורה זו אפיינה חברה יושבת קבע (בהשוואה לחברת נוודים, שבה הייתה נהוגה קבורה בקברים בודדים).
ביזוי המת הנורא ביותר, שנענשו בו מלכים שעשו הרע בעיניי ה', היה למנוע את הבאת המת לקבורה ולהשליך את גופתו לעוף השמיים: "הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי ה' דִּבֵּר" (מלכים א יד, יא).

מבוסס על נעמי עמית, "מנהגי קבורה בתקופת המקרא", אתר מקראנט. © מטח.

  • שמירת כבודו של המת מקובלת בתרבויות רבות אך מיושמת באופן שונה. לפי פועלם של אנשי יבש גלעד, מה הייתה הדרך המקובלת בקרב בני ישראל?
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו...
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
"...כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן… קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם."
(שמואל ב א, כא-כב)

מתוך ויקישיתוף

שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו היו נהוגים הן בצבא הישראלי והן בצבא הפלשתי.
כלי הלחימה המתוארים בפרק הם החרב, החנית והקשת.

להמשך קריאה

יש המפרשים כי כוונת המקונן להצביע על גבורתם של יהונתן ושאול בשדה הקרב. קשתו של יהונתן פעלה כראוי וחיציה לא נסוגו אחור, כלומר החיצים פגעו בגוף האויבים ולא נהדפו לאחור על ידי המגינים של חיילי האויב או על ידי שִׁרְיוֹנֵי הקשקשים שלבשו. גם חרבו של שאול לא שבה ריקם, אלא פגעה בגוף האויבים.
לפי פירוש אחר, כוונת המקונן דווקא לתאר כיצד חָדְלוּ כלי הנשק של שאול ויהונתן לפעול: הקשת שוב לא נדרכה לאחור לפני ירי החץ, וחרב שאול נשלחה קדימה אך לא שבה למקומה.

שמואל אברמסקי ומשה גבריאל, שמואל ב' – עולם התנ"ך, 2002, עמ' 16-15, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • קינת דוד מתייחסת לכל אורכה לכלי המלחמה. היא מתחילה בהיגד שלמעשה אינו חלק מהקינה: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" (פסוק יח) ומסתיימת באמירה: "וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה" (פסוק כז). אם כן, מה תפקידה של הקינה בהיבט של היערכות למלחמה הבאה?
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים. הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא...
חדשות התנ"ך
"וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו."
(שמואל א לא, ו)

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.

  • גם סרטון הוא פרשנות. התייחסו לאופן שבו מתאר המגיש צביקה הדר את המלך שאול. האם הוא תואם לאופן שבו מוצג שאול בפרק? נמקו.

קרדיט: חדשות התנ"ך: איך נפלו גיבורים / כאן חינוכית

הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.הסרטון הקצר...
הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
"...נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ."
(שמואל ב א, ד)

גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.

  • לאתרים באזור הגלבוע, המקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול, העניקה ועדת השמות הממשלתית שמות הקשורים לשאול ולמשפחתו. מצאו במפה שני מקומות כאלה, והסבירו את הקשר של השם שלהם לשאול.

קרדיט: הקרב האחרון של שאול בגלבוע, מקראנט